פסקי דין על דינה ברגר | פסקי דין על אייל ברגר |

1136/06 בשא     08/03/2006




בשא 1136/06 דינה ברגר, אייל ברגר נ' מדינת ישראל - אגף מס הכנסה




בעניין:


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

לפני כב' השופט יחזקאל ברקלי

בש"א 001136/06

בתיק עיקרי: א
010668/05




תאריך:

13/03/2006
1





בעניין

:

1. דינה ברגר
2. אייל ברגר





המבקשים



נ
ג
ד



מדינת ישראל - אגף מס הכנסה





המשיבה

החלטה


לפניי 3 בקשות: הראשונה, לסילוק התביעה על הסף בטענה של חוסר סמכות עניינית, השנייה, למחיקת הכותרת והשלישית, למתן רשות להתגונן.

רקע
1.
ביום 30/11/98

חתם עקיבא ברגר (להלן: "עקיבא")
עם המשיבה על הסכם (להלן: "ההסכם"). בהסכם נקבע בין השאר כדלקמן:
א.
המשיבה התחייבה להכשיר את עקיבא לתפקיד מפקח במס הכנסה,
ובתמורה התחייב עקיבא לעבוד כמפקח בשירות מס הכנסה חמש שנים רצופות.
ב.
אם עקיבא יפר את התחייבויותיו הוא ישלם את עלות ההכשרה בתוספת פיצוי מוסכם של 27,200 ₪.

2.
המבקשים (אמו ואחיו של עקיבא) ערבו ביחד ולחוד לתשלום כל סכום שיושת על עקיבא אם יפר את ההסכם ולא ישלם את חובו.

3.
עקיבא החל לעבוד באגף מס הכנסה ביום 8/2/99, כשנה לאחר מכן ביקש לצאת לחופשה ללא תשלום, בקשתו נדחתה על ידי המשיבה וע"י נציבות המדינה.

4.
ביום 3/9/00

הפסיק עקיבא את עבודתו, ללא שקיבל את הסכמת המשיבה. בתגובה, שלחה לו המשיבה מכתבים ונדרשה ממנו לשוב לעבודתו, והזהירה אותו שאם לא יחזור לעבודה יחשב הדבר להתפטרות. חרף פניות המשיבה לא שב עקיבא לעבודה.

5.
בעקבות האמור, פנתה המשיבה למבקשים ודרשה מהם לשלם את עלות ההכשרה והפיצויים המוסכמים, שהגיעו לסכום של 72,108.55 ₪. (להלן: "החוב").

6.
המבקשים סרבו לשלם את החוב, והמשיבה הגישה ביום 2.11.05 את התביעה שבתיק העיקרי.

טענות המבקשים:
7.
לטענת המבקשים דין התביעה להידחות מהנימוקים הבאים:

א.
חוסר סמכות עניינית

; כיוון שהם חליפיו של עובד ויסוד התביעה הוא ביחסים שבין עובד למעביד. עילתה היא ביחסי העבודה שהסמכות העניינית הייחודית לדון בהם נתונה לבית הדין האזורי לעבודה.

ב.
שיהוי והיזק ראייתי

; המדינה לא הגישה את התביעה מיד עם היווצרות עילת התביעה. לכן לא ניתן היום לאתר חומר רפואי רלוונטי, או לגבות עדות מעקיבא השוהה בחוץ לארץ וניתק כל קשר עמם כך שנוצר היזק ראייתי נכבד.

ג.
בטלות ההסכם

; ההסכם אינו מכיר בעקיבא כעובד של המשיבה במהלך ההכשרה, למרות שעקיבא עבד בתקופה זו, ההסכם גם דורש דרישה בלתי מדתית ומנוגדת לחופש העיסוק להתקשרות מחייבת לחמש שנים אצל המשיבה, מטעמים אלו ההסכם הוא בלתי חוקי ובטל מעיקרו.

ד.
אי קיום ההסכם על ידי עקיבא

; עקיבא סבל מבעיות בריאותיות על רקע נפשי וטופל בבית החולים הרצוג בירושלים. המשבר הנפשי הקשה אילץ אותו להפסיק את עבודתו.
בנסיבות אלה אין לראות את עקיבא
כמפר הסכם, והוא זכאי לפיצויי פיטורין וזכויות נוספות לאור התפטרותו בשל מצבו הרפואי, שדינה כפיטורין.

ה.
קיזוז החוב

; המשיבה חבה לעקיבא תשלום שכר במהלך ההכשרה לרבות תוספת שעות נוספות, ימי חופשה הבראה, הפרשות סוציאליות, פיצויי פיטורין ועוד.
דיון
א. סמכות עניינית
8.
ס' 24 (א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969
(להלן: "החוק") קובע כי לבית הדין האזורי לעבודה יש סמכות ייחודית לדון :

"בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]"
.
9.
סמכות בית הדין מוגבלת לתובענות שמתמלא בהן המבחן הכפול של זהות הצדדים (עובד או מעביד או חליפיהם) ושל מהות העילה( יחסי עובד ומעביד). [ראה: דב"ע מג/128-3, חנן גליצקי נ' נאות מרינה בת-ים בע"מ, פד"ע טו' 309].

10.
השאלה בענייננו היא האם ערב לחיובים כספיים של עובד כלפי מעבידו יחשב ל"חליף" כהגדרתו בחוק ?

11.
בדב"ע מט/33-3 מ.ב.ע (פיתוח) בע"מ נ. ראול מורדוך, כרך 313, עמ' 317, נדונה שאלת מי הוא חליף של מעביד, ושם נקבע כי:

"...חליפו של מעביד לעניין סעיף 24(א) (1) לחוק בית-הדין לעבודה, הוא מי שבא במקום המעביד עקב הוראה סטטוטורית (כגון יורשים או שאירים), ואף עקב העברת זכויות וחובות מרצו...העולה מהאמור הוא כי ערב...המתחייב לדאוג לכך שהמעביד ימלא התחייבויותיו כלפי עובדיו, לא יהיה "חליף", כל עוד המעביד קיים משפטית...".

12.
גזרה שווה נוכל לגזור לעניין 'חליף של עובד' ולקבוע כי ערב המתחייב לשלם פיצוי למעביד במקום העובד אינו חליף של עובד, הוא אינו יוצר קשרי עבודה עם המעביד, ואינו קונה רוכש זכויות של עובד, ולכן אין לראותו כמי שנכנס ב"נעלי העובד".

13.
יוער כי הפרשנות הנקוטה לבחינת סמכויות בית הדין לענייני עבודה היא פרשנות דווקנית בשל ייחודו של בית דין זה כערכאה מיוחדת המוציאה מסמכותם של בתי המשפט
אחרים (ראה: מ. גולדברג י. האוזמן "דיני עבודה" כרך 1 עמ' 10ד'-23).


14.
המקרים בהם הוכר חליף של עובד הם כאשר עזבונו של העובד תבע את המעביד. אז נכנס ראו את העזבון כמי שנכנס ב''נעלי העובד''. (ראה; דב"ע מז 64-3 עזבון אברהם פרידמן נ' מעון אמשינוב בע"מ פד"י יט 257).

15.
אדגיש כי גם אם הייתי קובע שהסמכות היא של בית הדין האזורי לעבודה הסעד היה עברת התובענה לשם, ולא דחיית התביעה בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת:

"לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית המשפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט."

16.
נוכח האמור לעיל, אני דוחה את טענת חוסר הסמכות העניינית וקובע שלבית משפט זה יש את הסמכות לדון בתביעה.

מתן רשות להתגונן
17.
כידוע השיקול למתן רשות להתגונן הוא בתשובה לשאלה אם למבקש הרשות יש
הגנה לכאורה [ראה: זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 677, וכן ע"א 1266/91 יעקב קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"ד מו(4) 193; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133.]

18.
לאחר עיון בטענות המבקשים אני קובע כי יש בטענותיהם עילת הגנה לכאורה; למשל אם יוכח כי בשל אי השיהוי בהגשת התביעה, נגרם למבקשים נזק ראייתי, היכול הדבר לכרסם בסיכויי התביעה או אם יוכח שהמשיבה חבה לעקיבא סכומים הניתנים לקיזוז מהחוב שלו כלפיה טענה שתעמוד לזכות המבקשים לאור הקבוע בהוראות סעיף 7(א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967.

סיכום
19.
ניתנת בזאת למבקשים הרשות להתגונן. התצהירים התומכים בבקשה מהווים כתב הגנה. בנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתנה היום ח' באדר, תשס"ו (8 במרץ 2006), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.



יחזקאל ברקלי
, שופט










בשא בית משפט שלום 1136/06 דינה ברגר, אייל ברגר נ' מדינת ישראל - אגף מס הכנסה (פורסם ב-ֽ 08/03/2006)