פסקי דין על פרקליטות מחוז -המרכז | פסקי דין על בן זריף שמעון

1403/01 פ     29/03/2005




פ 1403/01 פרקליטות מחוז -המרכז נ' בן זריף שמעון




בעניין:

190



בתי המשפט


בית משפט השלום רמלה
פ
001403/01


בפני
:
כבוד השופטת נ. קפלינסקי
תאריך:
29/03/2005




בעניין:
פרקליטות מחוז -המרכז



ע"י ב"כ עו"ד
ממון
התובעת



נ
ג
ד



בן זריף שמעון
– בעצמו


ע"י ב"כ עו"ד
ניל סימון
ס.ציבורית
נאשם


גזר דין


הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות כדלקמן:
באישום הראשון בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 (סיפא) לחוק העונשין
וזיוף שטר כסף, עבירה לפי סעיף 462(2) לחוק העונשין.
באישום השני הוא הורשע בעבירות של
החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין ובניסיון לשידול לסחיטה באיומים לפי סעיף 428 יחד עם סעיף 33 לחוק העונשין.

נסיבות ביצוע העבירות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין. בתמצית ייאמר כי הנאשם ושורוש חריסטו, שהורשע ודינו נגזר בהליך נפרד, קשרו קשר לבצע פשע בעסקת חליפין של מטבע זר. לצורך העסקה שורוש חריסטו התקשר עם יואל צוובנר, אותו הכיר מעבודתו בעבר, במשרד לחלפנות כספים ובין הצדדים הוסכם ששורוש חריסטו ירכוש מיואל
צוובנר, 175,400 דולר של ארה"ב, בתמורה לשקלים, על פי שער חליפין של 4.21 ₪ לדולר אמריקאי אחד.
במסגרת העסקה קיבל שורוש חריסטו במרמה מיוחנן צוובנר, בנו של יואל צוובנר, 175,400 דולר ומסר ליוחנן צוובנר תיק שהכיל 328 שטרות מזויפים של 100 ₪ כל אחד וניירות שאינם כסף.
הנאשם הורשע בהחזקת נשק שלא כדין ובניסיון לשידול לסחיטה באיומים, בכך שבעקבות טענות שהיו לו כלפי חריסטו שלא מסר לו את מלוא הכסף שקיבל מהמתלונן, ובעקבות חשדו של הנאשם שהכסף נמצא אצל אדם בשם חוסם משריקי, הנאשם סיפק לחריסטו רימון הלם והורה לו לזרוק את הרימון על ביתו של חוסם במטרה להניעו למסור את הכסף לנאשם.

התביעה עתרה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל ולאבחן בין משך המאסר שייגזר עליו לבין עונש המאסר שהוטל על חריסטו בגין חלקו בעבירות נשוא האישום הראשון (9 חדשי מאסר בפועל).
לטענת המאשימה את האבחנה הנ"ל יש לעשות הן לאור זאת שהנאשם הורשע באישום נוסף, שלחריסטו לא היה רישום פלילי ולאור חלקו הרב יותר של הנאשם אשר הוא זה ששלח את חריסטו לבצע את העסקה.
כן התבקש בימ"ש לחייב את הנאשם לפצות את המתלונן ולשלם קנס.

ב"כ הנאשם ביקש שלא לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לאור משך הזמן שחלף מאז בוצעו העבירות, בין היתר לאור כך שבתחילה הנאשם הואשם יחד עם חריסטו ורק במהלך בירור האישום, כתב האישום הופרד והוגש כנגד הנאשם כתב אישום אשר כלל גם את האישום השני.
ב"כ הנאשם טען עוד כי מצבו הבריאותי של הנאשם מהווה נסיבה אשר בגינה יש להקל בעונשו ולא לגזור עליו עונש של מאסר בפועל. לחילופין ביקש שבימ"ש יגזור על הנאשם קנס בלבד ולחילופי חילופין מאסר בעבודות שירות.

מעשיו של הנאשם חמורים. הנאשם שידע על ההכרות בין חריסטו למתלונן, קשר עם חריסטו קשר לקבל מהמתלונן, במרמה, דולרים של ארה"ב בסכום רב היקף בתמורה לניירות חסרי ערך. הנאשם הוא זה שסיפק את הכסף המזויף לחריסטו במטרה שישמש בעסקת החליפין. הוא זה שגם קיבל את מרבית הסכום שהושג מהמתלונן במרמה.

הנאשם דרש מחריסטו את יתרת הסכום שחריסטו קיבל בעסקה, מסר לחריסטו רימון הלם, שהחזיק שלא כדין ודרש ממנו לאיים על מי שעל-פי חשדו החזיק בכסף ע"י השלכת רימון ההלם לעבר ביתו וכל זאת
כדי להניעו למסור את הכסף.

לנאשם רישום פלילי (ת/44) הכולל הרשעות רבות מאז שנת 73. הרשעותיו הנן בעבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, איום בנזק גופני, נשיאת נשק שלא כדין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, משיכת שיק ללא כיסוי, החזקת מקום למשחקי מזל אסורים, תגרה במקום ציבורי, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ניסיון לתקיפת עובד ציבור, התנהגות פרועה במקום ציבורי, הכשלת עיקול ואיומים.
בין הרשעותיו גם הרשעות מאוחרות לעבירות נשוא גזר הדין שהאחרונה בהן מחודש אפריל 2001.

בירור האישום כנגד הנאשם התעכב אמנם עקב הפרדת האישום לכתב אישום נפרד נגד כל אחד מהשותפים והצורך להמתין עד לסיום משפטו של חריסטו אשר העיד במשפטו של הנאשם מטעם התביעה. עיכובים היו גם בשל היעדרותו של הנאשם מבית המשפט במספר ישיבות. העדרו של הנאשם מהדיונים נומק בטעמים בריאותיים. הנאשם הציג מסמכים המצביעים על בעיות רפואיות כרוניות מהן הוא סובל. לא הוצגו תעודות רפואיות מבוססות היטב המצדיקות את כל היעדרויותיו מהדיון ואת הטענות שהיעדרותו מהדיון נובעת מכך שעבר אירוע מוחי ושהוא ממתין להשתלת לב.

הנאשם לא הביא מסמך או ראיה כלשהי אשר יש בהם להביא למסקנה כי שהייה בבית הכלא תסכן את חייו.

נראה כי אי הטלת עונש מאסר בפועל במקרה זה תחטיא באופן בלתי ראוי את אינטרס הציבור ומטרות הענישה. ככל שהנאשם יהיה זקוק הוא יוכל לקבל את הטיפול הרפואי במסגרת שב"ס או שיינקטו הדרכים הקבועות בחוק למקרים בהם הטיפול במסגרת שב"ס אינו אפשרי.

בע"פ 231/75 אשר שרף ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד לא(1) 68 נאמר: " לענין מחלתו של אדם שנשפט למאסר התייחסנו בפסק-דיננו בענין צדקה, (9) (ע"פ 85/75, פורסם בסביר ט' 269) שם אמרתי כי בדרך-כלל: "מחלה, ולו תהא קשה ורבת יסורים, אינה יכולה כשלעצמה להוות מעין פוליסת ביטוח נגד משלוח אדם למאסר בשל עבירה שלפי טיבה ונסיבותיה ראוי הוא להישלח למאסר".
יחד עם זאת, הצבעתי על כך כי
"מלבד הטיפול השגרתי שהוא (אדם חולה במאסר) יכול לקבל מהשירות הרפואי של בתי-הסוהר, נתונה הסמכות למנהל בית-הסוהר בשעת הצורך להעביר אסיר חולה לאשפוז בבית-חולים ממשלתי, ותקופת האשפוז
מובאת בחשבון כחלק מתקופת המאסר; ולפי סעיף 15 (ד) לחוק הנ"ל בדבר דרכי ענישה יכול שר המשטרה, לפי המלצת ועדת השחרורים, אף להורות על שחרור אסיר בכל עת, בין השאר בגלל חולניותו המתמדת."

בע"פ 5350/93 בן שמעון נ' מדינת ישראל, תק-על 94(2), 817, עמ' 819 אמר כב' השופט דב לוין: "בריאותו הרופפת של עבריין אינה מבטיחה לו הנצלות מעונש מאסר".
כך גם בע"פ 4666/93 מדינת ישראל נ' אירנשטין, תק-על 94(1), 173בעמ' 176:
"כבר נזדמן לנו לפסוק, ולא אחת, כי בריאות רופפת של נאשם, המבצע עבירות
חמורות, ובכללן עבירות הפוגעות בכלכלת המדינה, לא תשמש לנאשם עוגן הצלה
מפני מאסר בפועל. בשירות בתי הסוהר מצויים רופאים ותנאי אשפוז המאפשרים מתן טפול רפואי לאסיר הנזקק לכך (ראה ע"פ 522/82 סעיד עאזם נ' מ"י, פ"ד לו (4) 411,415).

לנוכח חומרת העבירות בהן הנאשם הורשע, היותו הנהנה העיקרי מהכסף שהושג במרמה, עברו הפלילי המכביד תוך התחשבות בשיקולים לקולא הכוללים את הימשכות ההליכים שחלק לא מבוטל ממנה אינה בעטיו של הנאשם, מצבו הרפואי שיינתן לו משקל במסגרת תקופת המאסר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
1.
אני גוזרת על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל.
2.
אני גוזרת על הנאשם שנת מאסר על תנאי שלא תצא אל הפועל אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו הנוכחי, יעבור אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.
3.
הנאשם יפצה את חברת

change spot
או המבטחים לפי הענין בסך 300,000 ₪ אותם יפקיד בקופת בימ"ש עד ליום 1.10.05.
4.
הנאשם ישלם קנס בסך 5,000 ₪ או 5 חדשי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם עד ליום 1.12.05.

כל סכום שיופקד על פי גזר דין זה, ייזקף תחילה על חשבון הפיצוי למתלונן.

תשומת לב האחראי בשב"ס כי לנאשם תעודות רפואיות המעידות על בעיות רפואיות כרוניות ויש לתת את הדעת שיקבל כל טיפול רפואי או מעקב, לו הוא זקוק במהלך תקופת המאסר.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה היום י"ח ב אדר ב, תשס"ה (29 במרץ 2005) במעמד הצדדים.


נ. קפלינסקי
, שופטת


ב"כ הנאשם:
מבקש עיכוב ביצוע עונש המאסר. אנחנו מקווים לערער הן על עצם ההרשעה והן על עצם העונש. אבקש עיכוב ביצוע עונש המאסר ותשלום הקנס והפיצוי. עונש המאסר הנו כזה שבאם לא ייעכב, בזמנים שבימ"ש מחוזי ת"א הוא כבר יסיים לרצות את העונש עד שיישמע הערעור שלו.
היות ובימ"ש הפנה לסעיף 77(ג) בחוק, מה שקורה בפועל שהוא צריך להפקיד כ- 305,000 ₪ שאם לא יפקיד זה ילך בפועל לפיצוי ובימ"ש גזר עליו עוד 5 חודשי מאסר בפועל ולכן גם לזה אני מבקש עיכוב ביצוע כי אני סבור שזו מעמסה שאין לו אפשרות להשיג. אם בימ"ש יתן עד הערעור עיכוב רק לפיצוי אני אחזור בי מהבקשה. זה לא שהוא צריך לשלם קנס של 5,000 ₪.

התובע:
לענין קנס יש הלכה שלא מעכבים תשלום קנס. אותה הלכה צריך לחול גם על הפיצוי ואין לגבי זה שום הבדל. חברי יכול לבקש לפרוש ולא שמעתי בקשה כזו. לגבי תקופת המאסר מאחר ומדובר ב- 18 חודשים נתנגד, נסכים למספר ימים להתארגנות וזכותו של חברי לפנות לבימ"ש מחוזי לעיכוב ביצוע עד שישמע הערעור.

החלטה


בעת קריאת התיק לצורך כתיבת גזר הדין, התברר לי כי נפלה טעות סופר של השמטה מקרית בהכרעת הדין מיום 21.12.04 באופן שבעמ' 179 לפרוטוקול, בשורה 2, בעת שנרשמה הוראת החיקוק בה הנאשם הורשע בגין החזקת רימון ההלם שלא כדין, נשמטה המילה רישא מהוראת החיקוק.
לאחר שהצדדים הסכימו היום בדיון לתיקון, אני מורה כי הכרעת הדין תתוקן באופן שבעמ' 179 לפרוטוקול בשורה 2, לאחר האות א' שבסוגריים תתווסף המילה רישא.
באשר לבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין:
אף כי התביעה טענה לעונש מאסר בפועל במסגרת טעוניה לעונש ועונש מאסר כזה היה צפוי, לאור עמדת המאשימה, יעוכב עונש המאסר לצורכי התארגנות למשך 7 ימים.
בנסיבות המקרה לא ראיתי מקום לעכב את הביצוע עד להגשת ערעור.
עיכוב הביצוע מותנה בהפקדת הערבויות הבאות:
הפקדה במזומן בסך 50,000 ₪, התחייבות עצמית על סך 100,000 ₪, ערבות צד ג' על סך 100,000 ₪.
איני רואה לעכב ביצוע רכיבים נוספים מגזר הדין.

ניתנה היום י"ח ב אדר ב, תשס"ה (29 במרץ 2005) במעמד הצדדים.


נ. קפלינסקי
, שופטת

ב"כ הנאשם:
אבקש אורכה להפקדת המזומן, הנאשם ב- 27.2 שלח לבימ"ש בקשה לאורכה להפקדת צו ההבאה, לו היה לו 2,500 ₪ לצו הבאה, בוודאי שאין לו 50,000 ₪ לצורך שחרור בערבויות. אם בימ"ש מעכב ביצוע גזר דין הכוונה לעכב ולא לעכב ולבקש הפקדת סכום כסף שאין לו.

החלטה


אינני רואה לעכב ביצוע עונש המאסר ללא ערבויות.
הבקשה נדחית.

ניתנה היום י"ח ב אדר ב, תשס"ה (29 במרץ 2005) במעמד הצדדים.


נ. קפלינסקי
, שופטת
סיגל טרי.






פ בית משפט שלום 1403/01 פרקליטות מחוז -המרכז נ' בן זריף שמעון (פורסם ב-ֽ 29/03/2005)