פסקי דין על הניה עומר | פסקי דין על הראל חברה לביטוח בע"מ

2779/07 א     25/03/2009




א 2779/07 הניה עומר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ




בעניין:
1



בתי המשפט
בית משפט השלום באר שבע
א
002779/07


בפני
:
כבוד השופט פרסקי יעקב
תאריך:
25/03/2009





בעניין:
הניה עומר


ע"י ב"כ עו"ד
אליהו יובל

התובע

נ
ג
ד


הראל חברה לביטוח בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
דוידיאן

הנתבעת



פסק דין


1.
התביעה שבפני
עניינה תשלום ששילם התובע בשל תאונה שגרמה לנזק רכוש.

טענות הצדדים
2.
התובע טוען כי הינו הבעלים והנהג של רכב מיצובישי שבוטח בביטוח צד ג' אצל הנתבעת. ביום 3.9.06 נסע התובע ביישוב תל שבע והגיעה לצומת כאשר בכיוון נסיעתו תמרור האט ותן זכות קדימה. בהיכנסו לצומת פגע ברכב טויוטה השייך למר אבו עצא סעד (להלן: "הצד השלישי"), אשר הגיע מימין לכיוון נסיעת התובע. התובע טען כי מלכתחילה סבר שבכיוון נסיעתו לא היה תמרור אולם לאחר מכן התברר לו כי התמרור נחתך ונגנב. לרכבו של
הצד השלישי נגרמו נזקים שהינם 16,084 ₪ נזק ישיר. התובע שילם למוסך שתיקן את רכב הצד השלישי את הסכום. התובע פנה לנתבעת בדרישת תשלום אולם זו סירבה בטענה ולפיה התובע לא התרשל בנהיגתו. התובע לטענתו נאלץ לשלם לצד השלישי את סכום הנזק ולפיכך תבע את הנתבעת לשפותו. לטענתו לולא שילם הסכום היה הנזק רב יותר.

3.
הנתבעת טענה כי מדובר באירוע החשוד כאירוע כוזב ומבוים. נטען כי התובע שיתף פעולה עם הצד השלישי. נטען כי התובע לא הוכיח שאכן היה האשם בתאונה שכן לא ברור כי היה חייב ליתן זכות קדימה בנסיעה לצד השלישי. נטען כי מדובר בתביעה מוזרה שכן מדרך הטבע שצדדים שלישיים הם שתובעים ולא הפוגע הוא שממהר לשלם למרות הביטוח.

העדויות
4.
מטעמו של התובע העידו הוא וכן הצד השלישי. כן העיד מטעם התובע אדם אחר שהגיע לצומת סמוך לאחר התאונה (מר אלשייך נאפז) שהעיד על כי ראה שהייתה תאונה לפי שני הרכבים שנפגעו. כן העיד מר הניה
נעים (שהינו אחיינו של התובע) על התרחשות התאונה. כן העיד גם השמאי שאול כהן. כן העיד מטעם הנתבעת חוקר, מר רון זוהר.

דיון
5.
אקדים את המאוחר ואציין כי מצאתי שיש לקבל התביעה כפי שאפרט להלן.

6.
התובע העיד כי היה צריך ליתן זכות קדימה לצד השלישי שכן ידוע לו שהיה במקום תמרור מתאים. התובע נשאל לגבי טופס ההודעה על מקרה הביטוח. התובע נשאל לגבי השינוי בכתב בטופס. בתחתית הטופס יש תיקון לנאמר בגוף הטופס לגבי התמרור במקום. התובע הסביר כי לא הוא שמילא את הטופס אלא הוא רק חתם. לבית המשפט הוגשה בהסכמה תמונה ממנה עולה בבירור כי בכיוון נסיעת התובע היה תמרור כלשהו שמישהו חתך. התובע המשיך והסביר ששילם לצד השלישי שכן לא היתה לא ברירה לאחר סירוב הנתבעת.

מטעם התובע העיד הצד השלישי (מר אבו עצא אשתווי). הצד השלישי העיד על כי בעבר היה בצומת תמרור והוא ידע שזכות התביעה שלו ושהיכרותו עם התובע שטחית. העיד עד נוסף מטעם התובע (מר אלשייך נאפז) אשר אף הוא סיפר על שבמקום היה תמרור בכיוון נסיעת התובע. כן העיד גם האחיינו של התובע, מר הנייה שטען לאחריות התובע.

7.
מטעם הנתבעת העיד החוקר מר רון זוהר. בתחילת עדותו נחקר מר זוהר על דו"ח מיום 19.11.06. רק לאחר שהחלה החקירה התברר כי ישנו דו"ח נוסף מיום 26.12.06. בדו"ח הראשון, מצוינות תמיהות לגבי מיקום הפגיעות ברכב התובע. החוקר מציין כי לא הצליח לאתר את אחיינו של התובע שהיה עד לאירוע. המסקנה הינה שיש היכרות בין התובע לצד השלישי וכן נעשתה בדיקה עם עד לאירוע שהשיב כי אינו יודע על המקרה בשיחה טלפונית. נטען לתמיהות בטענות התובע שתיקן את רכבו (שגם נפגע בתאונה) בחברון. בדו"ח השני מוסיף החוקר כי לדעתו יש ספק באירוע בשל העדר תמרור מכיוון נסיעת התובע וכן בשל כך שיש סתירה בן התובע לצד שלישי לגבי השאלה מי גרר את הרכב של הצד השלישי.

בחקירה הנגדית של החוקר לא הובהר מדוע לא ערך מאמצים נוספים לשוחח עם הצד השלישי שנהג ברכב הנפגע בתאונה. החוקר נשאל אם ערך בירור מעמיק לגבי התמרורים במקום אולם השיב שלא. נערך ניסיון להבין את הסתירה הנטענת לגבי גרירת הרכב (של הצד השלישי) אולם החוקר לא הבהיר את הדבר. החוקר העלה השערות לגבי מיקום הפגיעות ברכב וכן לגבי ההיכרות בין הצד השלישי לתובע אולם לא הטיל למעשה ספק בדברי התובע והעדים מטעמו.

8.
נושא הימצאות התמרור של האט ותן זכות קדימה בכיוון נסיעת התובע הינו מהותי. ב"כ הנתבעת התנגד להגשת מסמך מעיריית תל שבע לגבי מיקום התמרור. מדובר במסמך שאינו קביל שכן לא הוגש ע"י עורכו. יחד עם האמור, מסקנתי היא שהיה תמרור בעבר במקום שאינו כיוון שמישהו חיבל בו. לא מצאתי לפקפק בעדויות עדי התובע ולפיהם היה ידוע מהן זכויות הקדימה בצומת. הנתבעת יכולה היתה להשכיל להביא ראיות סותרות ולשמוט את התביעה כמו באמצעות ביקור במחלקת ההנדסה בעיריית תל שבע אולם לא עשתה כן.

לפיכך מצאתי להעדיף את גרסתו של התובע לתאונה ובפרט לכך שהיה צריך ולא נתן זכות קדימה לצד השלישי. התבססתי בין היתר על הקושי בהשערות של החוקר כמו טענת העדר אפשרות ליצור קשר עם מעורבים שבפועל נתנו תצהיר והעידו.
בהתייחס לטענת העדר שיתוף הפעולה של אחיין התובע, יצויין כי הדבר אינו חד משמעי ולא ברור האם האחיין הבין מה מטרת השיחה של החוקר. כן לא מצאתי להעדיף את גרסת החוקר לגבי מיקומי הפגיעות ברכבים שמוכיחים כנטען את גרסת הנתבעת שכן סבור אני שמדובר בהשערות. לא מצאתי כי השינויים בטופס ההודעה של המבוטח לגבי התמרור, מפריכים את גרסת התובע.

9.
ב"כ הנתבעת בסיכומיו מציין את התמיהות לגרסת התובע כולל העובדה כי ניתנו שיקים דחויים למוסך לתקופה של 5 חודשים. איני סבור כי מתן שיקים דחויים לתקופה של 5 חודשים הינו דבר שאינו מקובל בתחום זה של מוסכי פחחות רכב שכן בדרך כלל המוסך יודע כי למזיק יש ביטוח וחולף זמן עד שחברת הביטוח מאשרת את התשלום.

10.
סוף דבר וכאמור, העדפתי את גרסת התובע ולפיכך אני מורה על קבלת התביעה, באופן שעל הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 16,084 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. יוער כי התובע טען שלצד השלישי נגרמו נזקים נוספים. אחד הקשיים בדרך הדיונית בה נקט התובע הינה בכך שאינו יכול לתבוע אלא מה ששילם ולא הוכח כי מעבר לנזק הישיר שילם כספים נוספים.

הנתבעת תשלם בנוסף את הוצאות התובע שהינם אגרת התביעה וכן שכר השמאי שהעיד מטעם התובע וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן היום כ"ט באדר, תשס"ט (25 במרץ 2009) בהעדר הצדדים


יעקב פרסקי, שופט
שם הקלדנית: מלבה פונטה






א בית משפט שלום 2779/07 הניה עומר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/03/2009)