פסקי דין על לוי פלשטיאב

1160/01 פ     28/11/2001




פ 1160/01 מדינת ישראל נ' לוי פלשטיאב




7
בתי המשפט
פ 001160/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
28/11/2001
תאריך:
כב' השופט פלד מרדכי
בפני
:
המאשימה
מדינת ישראל

בעניין:

ויתקון

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד

הנאשם
לוי פלשטיאב
- בעצמו
עו"ד גבריאלי יוסף

ע"י ב"כ עו"ד
הכרעת דין

בעובדות כתב האישום נטען כי הנאשם, פלשטיאב לוי, נהג במשך פרק זמן של כשישה חודשים, בין התאריכים ינואר-יולי 99, לתקוף את המתלוננת, שרית בזינו, שהיתה חברתו, בכך שסטר לה ובעט בה ואף השמיע כלפיה איומים כי יהרגה. כן נטען כי בתאריך 7.9.99, פגשה ברחוב שפרינצק, באור יהודה, ותקפה שוב בכך שמשך בשערותיה, סטר לה מספר פעמים והפילה ארצה בכך שדחפה וחזר ואיים עליה לבל תתלונן במשטרה שאחרת יפגע בה ובדודתה, איריס.

בגין אלו מיוחסות לנאשם עבירות לפי סעיף 192 ו - 379 לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

הנאשם כופר מכל וכל במיוחס לו על ידי המתלוננת, וטוען כי מדובר בעלילת דברים שאין בה כל ממש, וכי לא התאנה למתלוננת או פעם.

בעדותה בבית המשפט פרשה המתלוננת את יריעת היחסים שהיתה בינה לבין הנאשם. מסתבר כי מדובר במערכת יחסים שהחלה בהיותה כבת 15, כאשר לדבריה היתה מאוהבת בנאשם, ומאחר וחששה מהנאשם, הבליגה ועברה לסדר היום, למרות דפוסי התנהגות אלימים שהתבטאו לא אחת במכות שספגה ממנו.
באשר לאירוע נשוא תאריך 7.9.99, מסרה המתלוננת כי פנתה מהמכולת כדי להביא את אחיה הקטן לגן ואז פגשה לפתע בנאשם והוא דרש ממנה במפגיע את תמונותיו, ולאחר מכן
"...הנאשם התחיל להרים עלי ידיים, הוא דחף אותי ונפלתי, הוא אמר לי שהוא רוצה את התמונות, אני זוכרת שהוא הביא לי סטירה ואני לא זוכרת כמה. הוא נתן לי בעיטה חזקה כי אחרת לא הייתי מתלוננת..."

(עמ' 4 ש' 26-29).

סניגורו של הנאשם גורס כי עדותה הכוללת של המתלוננת אינה ראויה לאמון, בשים לב לכך שבין השאר לא דייקה בגירסתה כך שתארה את מערכת היחסים כמי שהתמשכה לטווח זמן של כשנה, בעדותה בבית המשפט, בעוד שבהודעתה: תלונתה במשטרה, מסרה על פרק זמן שהתמשך כחצי שנה. כן מוצא הסניגור שוני בין התאור העובדתי לגבי התקרית הספציפית, כאשר בהודעתה ספרה המתלוננת כי הנאשם סטר לה 3-4 פעמים, ואילו בבית המשפט לא זכרה זאת. עוד טוען הסניגור כי בגירסתה במשטרה (נ/1), מסרה המתלוננת כי הלכה למכולת ואילו בבית המשפט ספרה כי ליוותה את אחיה לגן ועוד נמנעה לספר בחקירתה במשטרה על כך שבת דודתה צפתה בעבר אירוע אלים מצידו של הנאשם כלפיה.

אמנם מסתבר כי המתלוננת לא חזרה אחת לאחת על דברי תלונתה במשטרה (נ/1), בעדותה בבית המשפט, אך בסיכומם של דברים לא מצאתי ממש בטענות שהועלו על ידי הסניגור כנגד אמינותה של המתלוננת, לאור אותן סתירות שהוא מוצא בגירסתה.

המתלוננת הטיבה לתאר בעדותה בבית המשפט את תפיסת עולמה שאפיינה אותה בהיותה נערה צעירה לימים, שהיתה תלוייה עד מאוד בנאשם. היא לא הסתירה בעדותה את התנגדותו של אחיה למערכת היחסים שהיתה לצנינים בעניו, כאשר מסתבר כי אח זה רדף את הנאשם וביקש להכותו בנסיון לנתק את הקשר בינו לבין המתלוננת, והדבר השפיע בסופו של דבר על המתלוננת. היא גם הבהירה היטב בעדותה כי בסופו של דבר מאסה בהתנהגותו האלימה והפוגעת של הנאשם כלפיה, וניתקה את הקשר הרומנטי שהיה ביניהם.
יתרה מזו, מסתבר גם כי אין מדובר בהמצאת דברים מצד המתלוננת לגבי מפגש שאכן התרחש בינה לבין הנאשם, בתאריך 7.9.99, אלא שהנאשם טוען כאמור, כי במפגש זה היו חילופי דברים בינו לבין המתלוננת, ותו לא.

גירסה זו של הנאשם נמצאת בעיני מתחמקת. בחקירתו במשטרה (ת/1), שנערכה כתשעה חודשים לאחר האירוע הספציפי - כאשר מסתבר מעדותה של רס"מ מירי אבלסנדר, כי הזמנות רבות שנשלחו לנאשם על פי כתובתו הידועה, לא נענו עד שהוצא צו מעצר נגדו - נטה תחילה הנאשם להכחיש מפגש ספציפי בתאריך 7.9.99 עם המתלוננת, לאחר מכן מסר כי מפגש מעין זה התרחש ובו ביקש מהמתלוננת כי תפסיק להטרידו בעבודתו. בעדותו בבית המשפט עלתה מפי הנאשם גם הגירסה כי עקב כך שנזקק לאוטובוס לנסיעה לעבודה, הגיע באקראי למקום, ושם פגש במתלוננת, גירסה שלא באה לידי ביטוי בחקירתו במשטרה (ת/1).

בסיכומם של דברים, יש לומר, כי המתלוננת מסרה גירסה בבית המשפט המעוררת מהימנות, כשמדובר בעדות שנעדרו ממנה סימני תחכום או נסיון להטעות. המתלוננת הטיבה לתאר את מערכת יחסיה עם הנאשם שלוותה באלימות מצידו, אך היא מאנה תחילה להניח לו, ואף אישרה כי נהגה להתקשר תכופות למקום עבודתו ונוכחה אף לדעת כי הדבר מטרידו. ניכר היה כי בעדותה לא ביקשה להקצין דברים, ואין מדובר בהמצאת דברים אלא בהטחת דברים שהעיקו עליה ונסיון למסור דברים כהוויתם, ככל שזכרה. כאמור, הסתבר כי הנאשם אינו מתכחש כלל ועיקר, בסופו של דבר, למפגש מיום 7.9.99. על כן הגם שמדובר בעדות יחידה של המתלוננת, והגם שלעיתים לא חזרה במדויק על דברי תלונתה כפי שפורטו בהודעתה במשטרה (נ/1), בסופו של דבר מצוי מפיה תיאור דברים נאמן, הראוי לאמון, ואין בסתירות שעליהן הצביע הסנגור כדי לאיין את גירסתה הכוללת, זאת לעומת עדותו של הנאשם שאופיינה כאמור, בנסיון להתחמק ממתן גירסת אמת, ואיני מוצא ממש בהכחשתו כאשר מסתבר כי ניצל כדבעי את יתרונו על המתלוננת ונהג בה בצורה אלימה ומאיימת לעיתים תכופות.
על כן יש לקבוע בסיכומם של דברים, כי הוכח שהנאשם תקף את המתלוננת במספר הזדמנויות, לרבות בתאריך 7.9.99, ואף השמיע כלפיה איומים באותה הזדמנות כי יפגע בה ובדודתה.

על כן, משהוכחו יסודות העבירות המיוחסות לנאשם, הוא מורשע בסיכומם של דברים, בעבירות לפי סעיף 192 ו - 379 לחוק העונשין, כמיוחס לו בכתב האישום.
ניתנה היום י"ג בכסלו, תשס"ב (28 בנובמבר 2001) במעמד הצדדים.
מ. פלד - שופט
הסנגור: אבקש לשלוח את הנאשם לתסקיר שירות המבחן. אני מבקש ששירות המבחן יתייחס לבקשתי שלא להרשיע את הנאשם, הוא אדם צעיר והרשעה עלולה לפגוע בסיכויי העסקתו בעתיד.

התובעת: אין התנגדות לתסקיר. אני אעמור על הרשעה בתיק. מדובר בעבירות חמורות.
לא מדובר על עבירה חד פעמית. אני סבורה שיש להשאיר את ההרשעה.

החלטה

נדחה לשם המצאת תסקיר קצין מבחן לתאריך 17.2.02 שעה 09.00.

הודעה לנאשם חובת התייצבותו.

מובהר לנאשם כי אם לא יעמוד בקשר עם שירות המבחן, כפי שידרש ממנו, - לא תנתן כל דחיה בעניינו.

כתובת הנאשם: רח' דקלה 8 אור יהודה - טל: 5336563-03 או 959970-051

מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לשירות המבחן.

שימת לב שירות המבחן לבקשת הסנגור שלא להרשיעו.

לנוחיות הנאשם כתובת שירות המבחן: שד' ירושלים 22 , יפו. טל' שירות המבחן: 5125511 - 03.

ניתנה היום י"ג בכסלו, תשס"ב (28 בנובמבר 2001) במעמד הצדדים.

מ. פלד - שופט








פ בית משפט שלום 1160/01 מדינת ישראל נ' לוי פלשטיאב (פורסם ב-ֽ 28/11/2001)