פסקי דין על שמש עזרא | פסקי דין על חיים לילך

174757/02 א     04/09/2003




א 174757/02 שמש עזרא נ' חיים לילך




1
בתי המשפט
א 174757/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
04/09/2003
תאריך:
כב' השופטת נועה גרוסמן

בפני
:

שמש עזרא

בעניין:
תובע
עו"ד גוזלן

ע"י ב"כ
נ ג ד
1 . חיים לילך

2 . חיים ארז

נתבעים

פסק דין
בפני
תביעה שיטרית.
עילת התביעה הינה שני שטרות, משוכים לפקודת התובע ועשויים ביד הנתבע 2.
(להלן: "הנתבע").
תיאור השטרות הוא כדלקמן:
שטר על סך 1,265 ₪ ז.פ. 15.12.99.
שטר על סך 1,500 ₪ ז.פ. 15.1.00.
שני השטרות משוכים על בנק הפועלים סניף לוד, וכוללו מסיבת חשבון מוגבל.
השטרות עשויים לפקודת התובע וחתומים בחתימת עושה אחת.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי חתימת העושה היא חתימתו של הנתבע.
פרטי בעל החשבון המתנוססים בפינה הימנית העליונה של השטרות, הם פרטיהם של שני הנתבעים.
מכאן התביעה.
הנתבעים הגישו התגוננות לביצוע השטר.
בהגנתם טענו הנתבעים, באמצעות תצהירו של הנתבע, כי התובע העניק לו יעוץ מקצועי.
התובע הציג עצמו כיועץ מס ורואה חשבון מוסמך, והנתבע שכר את שרותיו כדי להסדיר חוב שהיה לו בביטוח הלאומי.
לטענת הנתבע, התובע לא העניק לו יעוץ מקצועי ראוי שכן לא היה מוסמך לעסוק כיועץ מס, בניגוד לאופן שבו הציג את עצמו בעבר.
טענת הגנה נוספת העלה הנתבע, והיא כי פרע את מלוא סכום השטרות, והתובע הבטיח לו להשיבם לידיו, דבר שלא נעשה.
בהליך ההתנגדות, נמצאה הגנה ראויה למתן רשות להגן, וכך נכנסו הצדדים לשערי בית המשפט.

בישיבת יום 3.9.03 בפני
, התייצבו הצדדים והסכימו כי הדיון ישמע פרונטאלית ויוכרע לפי סעיף 79א'.
עמדו לנגד עיני, תצהירי שני הצדדים ועדויותיהם הפרונטאליות.

התובע העיד, כי מעולם לא הציג עצמו כרואה חשבון או כיועץ מס, אלא כמנהל חשבונות בלבד. לגרסתו מילא את תפקידו במסירות וגרסת הנתבע כולה נועדה להתחמק מתשלום החוב, אותו חב כדין.

לאחר שהנתבע מסר לו הודעת פיטורין, הוא הסכים למסור לנתבע את מסמכיו בחזרה, לתמורת תשלום שכר טירחתו, שעמד אז על סך של 4,500 ₪.
הנתבע מסר לו שלושה שיקים כדלקמן:
שני השיקים שבמחלוקת, ושיק נוסף של לקוח בשם "חיים דקורציה ושיפוצים" על סך 1,755 ₪ משוך על בנק הפועלים ז.פ. 30.2.00.
כל שלושת השיקים חוללו בחוסר פירעון.
התובע מוסיף וטוען כי פנה אל הנתבע ודרש את פירעון החוב.
בסופו של דבר, מסר לו הנתבע שיק של לקוח אחר בסכום של 2,000 ₪, ואזי השיב לו התובע את השיק על סך 2,000 ₪ של צד ג'.
התובע מכחיש כי באותה עת שולם לו סכום כלשהו במזומן. הוא דוחה מכל וכל את טענת הפירעון של הנתבע.

הנתבע מצידו, חזר על גירסתו כי קיבל יעוץ מקצועי לקוי מצד התובע, שהציג עצמו בכסות מקצועית לא לו. הנתבע אף צירף לתצהירו, דוגמאות של מסמכים שהכין עבורו התובע לרשויות המס, על מנת ללמד על הטיפול המקצועי הירוד שקיבל.
הנתבע ציין בסעיף 9 לתצהירו, כי עיניו נפקחו לראות את הטיפול המקצועי הגרוע שקיבל מהתובע, בעקבות דברי הפקידה במוסד לביטוח לאומי. אזי פנה אל התובע, וביקש ממנו את מסמכיו תוך שהוא מוסר לו הודעת פיטורים.
הנתבע מציין כי התובע דרש תשלום עבור שירותיו, ותמורת סכום זה נתן לו שלושה שיקים ששניים מהם, הם השיקים נשוא התביעה.
לאחר שהשיקים חזרו, טוען הנתבע כי מסר לתובע תמורתם, שיק על סך 1,755 ₪, ובנוסף לכך עוד 1,000 ₪ במזומן. זוהי טענת הפירעון של הנתבע.
לתצהיר צורף תצלום השיק החלופי, על סך 1,750 ₪, המעיד כי נפרה על ידי התובע.

כאמור, הצדדים הסמיכו אותי להכריע על התובענה, לפי סעיף 79 א'.
אני מוצאת שלושה אלמנטים שיש להכריע בהם.
ראשית, טיב הייעוץ המקצועי שסיפק התובע לנתבע.
שנית, סוגיית הפירעון.
שלישית, מעמדה של הנתבעת 1.

אבחן את השאלות אחת לאחת.
אשר על הטיב המקצועי - אני סבורה כי הכרעה בנושא זה, לא תעלה ולא תוריד.
לנתבע יש השגות על טיב הטיפול המקצועי שקיבל מהתובע.
בשל כך פיטר הנתבע את התובע. אולם בכל זאת, במעמד הפיטורין, מצא הנתבע לנכון לשלם לתובע שכר טירחה באמצעות שלושה שיקים ובהם שני השיקים נשוא התביעה.
משגילה הנתבע את דעתו, באמצעות משיכת השיקים הללו, כי היעוץ המקצועי שהעניק לו התובע, עד ליום משיכת השיקים, ראוי לתשלום הנ"ל, אין מקום לשוב ולפתוח את נושא היעוץ המקצועי וטיבו.
עניין זה אינו מהווה טענת הגנה ראויה והנני לדחותו בזה.

אשר לטענת הפירעון - זוהי ליבה של הגנת הנתבע. הנתבע טוען כאמור כי מסר שלושה שיקים ופרע אותם בשיק חלופי ובתשלום מזומן בסך 1,000 ₪.

אין מחלוקת כי השיק החלופי על סך 1,755 ₪ נפרע. לכך הוצגה אסמכתא חד משמעית על ידי הנתבע.
זהו השיק החלופי עצמו, כשהוא נושא חותמת פירעון.
אשר לטענה כי שולם סך של 1,000 ₪ במזומן, לכך לא היתה כל אסמכתא.
הנתבע לא הציג כל קבלה או חשבונית מס, או אפילו אישור ידני מצד התובע, לביצוע התשלום הנ"ל.
עסקינן בתביעה שיטרית וכאשר ניצבת לפני גירסה מול גירסה, יש להעדיף את גירסת התובע.
נטל ההוכחה בתביעה שיטרית רובץ על הנתבע.
הנתבע לא הרים את הנטל, בהעדר אסמכתא חיצונית לטענתו כי ביצע תשלום מזומן, אין לקבל את גירסתו.
התמיהה עוד מתחדדת, נוכח העובדה שהנתבע הצליח להביא אסמכתא חיצונית לתשלום של 1,755 ₪. הוא אף הצליח לקבל בחזרה את השיק השלישי שנתן לתובע, בתמורה לתשלום זה.
העובדה שהנתבע לא קיבל בחזרה, שיק נוסף, ואף לא קיבל אישור ידני לטענת התשלום של 1,000 ₪ במזומן, עומדת לו לרועץ.
משכך, הנתבע לא הצליח לבסס את טענת הפירעון.

בסוגיית הפרעון קבעה הפסיקה כי חייב הטוען שפרע שטרו- עליו הראיה. זאת על פי דיני שטרות ודיני הראיות הכלליים.
ראה ע"א 39/50 א. כהן נ' א. שטרסברג, פד"י ה' עמ' 1174.
ראה ספרו של כב' השופט זוסמן "דיני שטרות", מהדורה שניה, הדפסה שישית, תשמ"ג - 1983 שם בעמ' 321:
"החזקת המסמך בידי האוחז סותרת את טענת הפרעון".
כן ראה ע"א 336/90 חיים הלל נ' עזבון המנוח אהרון ימיני, פד"י טו' (19)דברי כב' השופט זוסמן שם בעמ' 23 מול האות ב':
"...מן הראוי כי הנתבע ישא בתוצאות, שהרי הוא אשר חתם על מסמך סחיר, וזה נשאר בידי יורשי הנפרע, ואילו שטר שנפרע מקומו בידי החייב הפורע".
גירסת הפרעון נדחית.

כפועל יוצא, מדחיית מועד הפרעון, מתקבלת התביעה השיטרית.
אני קובעת כי השיקים שנשארו בידי התובע, נשוא התובענה, הוגשו לביצוע כדין. על הנתבע, היתה מוטלת לפרוע את השיקים הללו.
משחוללו השיקים מסיבת מוגבל, היה על הנתבע להציע אמצעי תשלום חלופיים.

אשר על כן, מתקבלת התביעה ככל שהדבר נוגע לנתבע 2.

נותר לבחון את מעמדה של הנתבעת 1, גב' חיים לילך
.
אני נדרשת לסוגייה זו, הגם שהנושא לא עלה בשלב ההתנגדות, הן משום שהצדדים הסכימו למתן

פסק דין
לפי סעיף 79 א', ובעיקר מתוקף סמכותי, לבחון מבחינה עניינית את כשירותי להדרש לתובענה.
בתובענה שיטרית, כאשר ברי שהשטר נושא חתימה אחת בלבד, עולה מאליה התמיהה, מדוע נתבעו שניים יחדיו.
נתבעת זו היא ככל הנראה רעייתו של הנתבע 2. השיקים נשוא התובענה, נמשכו מחשבון משותף של שני הנתבעים, וזאת על פי הכיתוב בפינה הימנית העליונה של השיקים.
יחד עם זאת כפי שהצבעתי בפתח פסק הדין, התביעה היא שיטרית.
על השיקים נשוא התובענה מתנוססת חתימת עושה אחת בלבד, ולא שני חתימות.
לכן אין סיבה לחייב את שני בעלי החשבון.
לא היתה מחלוקת כי החתימה על שני השטרות, היא חתימתו של הנתבע 2.
בתביעה שיטרית, החיוב יושת על שכם עושה השטר בלבד, דהיינו, על שכם הגורם החתום על השטר בפועל.
ראה בעניין זה הוראות סעיף 3(א) לפקודת השטרות (נוסח חדש): "שטר חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה..." (ההדגשה שלי - נ.ג.).
על כן, אני מורה על מחיקתה של הנתבעת 1 מכתב התביעה, אין סיבה להטיל עליה חבות שיטרית. היא אינה חתומה על השטרות נשוא התביעה.
סיכום:

מן המקובץ לעיל, אני מורה כדלקמן:

א. א. הנתבעת 1, לילך חיים, תימחק מכתב התביעה.
הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו נגדה בתיק שמספרו 3-00-73626-01 יבוטלו לאלתר.

ב. ב. התביעה השיטרית כנגד הנתבע 2, חיים ארז, מתקבלת.

ג. ג. הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו נגדו בתיק שמספרו 3-00-73626-01 ימשכו כסדרם.

ד. ד. אני מחייבת את הנתבע 2, לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. סכום זה יתווסף לחוב בתיק הוצאה לפועל.

ניתן היום ז' באלול, תשס"ג (4 בספטמבר 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

גרוסמן נועה, שופטת








א בית משפט שלום 174757/02 שמש עזרא נ' חיים לילך (פורסם ב-ֽ 04/09/2003)