פסקי דין על אשר בן אלברטו לוי- | פסקי דין על יעקב בן אלברט בנעים |

3860/04 בש     13/06/2004




בש 3860/04 מדינת ישראל נ' אשר בן אלברטו לוי-, יעקב בן אלברט בנעים




בעניין:

20



בתי המשפט


בית משפט השלום נתניה
בש 003860/04


בפני
כב' השופטת יעל קלוגמן
תאריך:
13/06/2004


בעניין:
מדינת ישראל



ע"י ב"כ עוה"ד
מושביץ
ומר חגי
המבקשת

נגד


1. אשר בן אלברטו לוי-
נוכח
2. יעקב בן אלברט בנעים
-נוכח


ע"י ב"כ עוה"ד
סוויד

המשיבים


החלטה


1.
המשיבים, אשר לוי ויעקב בנעים, נעצרו ביום 2.6.04.
מיוחסת להם עבירה של סחר בסם, בכך שמכרו לסוכן משטרתי סמוי, יעקב כהן (להלן: הסוכן) סם מסוג קנאבוס, במשקל של כ- 4.5 ק"ג נטו (חוו"ד מז"פ לגבי זהות הסם ומשקלו מצוייה בתיק החקירה).

2.
על פי חומר החקירה וכתב האישום, נסיבות העבירה הן כאלה:
ביום 12.5.04, בשעות הערב, התקשר הסוכן אל לוי וסיכם אתו כי ירכוש ממנו 5 ק"ג קנאבוס תמורת 3000 ₪.
מקום המפגש לביצוע העיסקה נקבע ברח' הבריגדה היהודית בנתניה.
לוי אמר לסוכן כי ישלח את הסמים במונית, אך הסוכן השיבו כי הוא עושה את העיסקה רק אתו, וישלם רק לו. בתשובה הבטיח לוי להגיע בעצמו למקום המפגש (זאת - על-פי תמליל ההקלטה של שיחת הטלפון בין הסוכן לבין לוי).
לוי הזמין את נהג המונית, דוד ימין, להגיע עם מוניתו לצומת ליד תל יצחק.
לוי נע אותו ערב כשהוא מוסע על ידי ידידו בנעים, בטנדר סובארו שהיה שייך לבנעים.
לוי ובנעים פגשו את נהג המונית, ימין, בתל יצחק. שם הועמס תא המטען של המונית בסמים מושא העיסקה.
על פי הוראתו של לוי, נסע ימין עם מוניתו ומטענה אל רח' הבריגדה היהודית, ואף בנעים נסע לאותו מקום, כשהוא מסיע את לוי בטנדר שלו.

כשהגיעו לרח' הבריגדה היהודית, יצא לוי מהטנדר ופגש את הסוכן.

השניים נגשו למונית והורו לנהגה לבצע פניית פרסה. ימין ביצע פניית פרסה ונעצר במרחק מה מהטנדר, כשחזית המונית מופנית אל הטנדר.

הסוכן ולוי פתחו את מכסה תא המטען של המונית והוציאו את שקיות הסם.

הסוכן בדק את השקיות ושם אותן במזוודה שהביא עמו, ולאחר מכן ספר את התשלום לידיו של לוי.

בדקות אלה עמד ימין ליד מכסה תא המטען של המונית.

יש לציין, כי נתגלע ויכוח בין הסוכן לבין לוי בעניין התשלום לנהג המונית עבור ההובלה.

הסוכן עמד על כך שלוי ישלם לנהג המונית.

בעוד הסוכן ולוי משוחחים ביניהם ומבצעים את ספירת הכסף, נכנס ימין אל מוניתו ונסע עמה מרחק קצר, עד לטנדר שנותר חונה במקום שבו נעצר.

ימין העמיד את המונית במקביל לטנדר, ניגש אל החלון הימני של הטנדר ושוחח עם האדם שהיה בתוכו.

על פי חומר הראיות, בנעים היה היחיד שישב בטנדר אותו רגע, והוא ישב במושב הנהג.

תוך כך הגיע לוי בחזרה אל הטנדר.

בקלטת הוידיאו, שבה תועד ביצוע העיסקה, רואים את לוי, בשלב זה, ניגש אל המונית ומוסר דבר מה לימין, ואת ימין - נכנס למונית ומייד יוצא ומוסר דבר מה ללוי (כך אף
ב-דו"פ של השוטר מרגלית שתיצפת על האירוע).
לאחר מכן עזב ימין את המקום, וכעבור כדקה עזבו אף לוי ובנעים, כשהם נוסעים בטנדר.
אין מחלוקת, כי ימין קיבל עבור הסעת הסמים תשלום בסך 100 ₪.
יש מחלוקת בשאלה: האם הסכום שולם לו על ידי לוי או על ידי בנעים.

3.
במהלך החקירה הודה לוי בעבירה, היינו: במכירה לסוכן של כמות הסמים כפי שצויינה בכתב האישום, ובנסיבות שתוארו לעיל.

לגביו טענה הסניגורית, כי במקרה שלו אין מתקיימת עילת המעצר הסטטוטורית על פי סעיף 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק המעצרים, וכי מכל מקום, ראוי לשחררו לחלופה של מעצר בית מלא בבית אמו.


4.
המחלוקת נסבה בעיקר על עניינו של בנעים, אשר לגביו טענה הסניגורית כי אין כלל ראיות לכאורה לאשמה, וממילא - אין כל בסיס
למעצר.

גירסתו של בנעים היא, כי הוא נוהג להסיע את לוי ברכבו, מידי פעם, וכי גם בפעם זו ביקש ממנו לוי "להקפיץ" אותו ברכבו, אולם לא היתה לו כל ידיעה על מטרת הנסיעה, ואין לו כל מעורבות בעיסקת הסמים שביצע לוי עם הסוכן.

5.
ראיות התביעה הן: קלטת וידיאו וקלטות אודיאו מתומללות של ביצוע העיסקה, ברח' הבריגדה היהודית; דו"חות פעולה של שני שוטרים, שתיצפתו על האירוע; מספר עדויות שנגבו מכל אחד מהמעורבים בעיסקה: הסוכן, ימין ושני המשיבים.

בטיעונה בדיון לפני התייחסה הסניגורית אל קלטת הוידיאו ואל התמלילים, לגופם, מבלי שהעלתה, בשלב זה, טענות במישור הקבילות, לגבי קבלתן של הראיות הללו, מההיבט הטכני.

על כן התייחסתי אף אני, לצורך החלטה זו, אל הראיות הללו כאל ראיות קבילות.

קלטת הוידיאו והתמלילים מתעדים, כאמור, רק את שלב העיסקה עצמה, ברח' הבריגדה היהודית.

לגבי השלב הראשון: העמסת הסמים במוניתו של ימין בתל יצחק, הראיות הן רק עדויותיהם של ימין ושל שני המשיבים.

6.
הראיות שהתובע הסתמך עליהן להוכחת מעורבותו של בנעים:
א.
שתי עדויות של ימין שבהן מסר על מעורבותו של בנעים;
ב.
שתי עדויות של הסוכן שאף בהן תוארה מעורבותו של בנעים;
ג.
דברים מתוך התמליל, שהוחלפו בין לוי לבין הסוכן בעת פרידתם, ושבהם אמר לוי על

בנעים: "זה השותף".

7.
לשיטתה של הסניגורית, כבר בשלב זה של בחינת הראיות לכאורה, קרסו כל הראיות הללו, וזאת - לא על בסיס טענה של חוסר מהימנות, שכידוע אינה מוכרעת בשלב זה של הדיון, אלא מתוך כך שהן נסתרות על ידי ראיות אחרות של התביעה עצמה, לאמור: קלטת הוידיאו והתמלילים.


ראיות אחרונות אלה הן אובייקטיביות על פי מהותן, ועל כן משקלן רב, כבר בשלב מוקדם זה. מקום שעדויות העדים סותרות את הנראה והנשמע בקלטות הללו, יש לקבוע, כבר בשלב בקשת המעצר, כי אותן עדויות אינן יכולות לשמש ראיות לכאורה מספיקות לצורך מעצר.

8.
אפתח בסוכן:

ב"כ של שני הצדדים נסכמו, כי אין מדובר בעד מדינה.

יתכן כי מבחינה דווקנית הדבר נכון, אולם לאחר שעיינתי בהסכם עם הסוכן, שבחומר החקירה, ובעדויות שמסר, התרשמתי כי ככל שמדובר בבנעים - עדויות אלה אינן תואמות את הנראה והנשמע בקלטות.

הרושם הוא שהסוכן משתדל - בעדויותיו ואף בעימותים שערך עם שני המשיבים - להעצים את מעורבותו של בנעים באירוע; יתכן - על מנת לרצות את המשטרה, אולי מתוך חשש פן המדינה תפעיל את הסנקציות שנקבעו בהסכם עמו, אם לא ישביע את רצון המשטרה.


כך, בעדות שנגבתה ממנו מייד עם תום ביצוע העיסקה, הוא נשאל: "האם חוץ מאשר (הכוונה לאשר לוי), שני הנהגים היו שותפים לעיסקת הסמים היום"?


הסוכן משיב: "נהג המונית - כן, כי עזר לאשר להוציא את הסמים מהמונית; ונהג הסובארו אמר לנו להזדרז כי יכולים להגיע שוטרים, והיה קרוב אלינו וראה את כל עיסקת הסמים וכל הזמן אמר לאשר מה לעשות" (בעמ' 3 של העדות).


בעדותו השניה של הסוכן, מיום 1.6.04, הוא מייחס אף לנהג המונית, ימין, כי זירז אותו ואת לוי לבצע את העיסקה מהר, אך בעיקר מתאר הוא את התנהגותו של בנעים בשלב זה: "ולאחר שאמרתי לאשר שיפתח את החבילות, כי אני רוצה לראות אותן, הנהג של הסובארו אמר: 'תעשו את זה מהר', כשהוא עצבני, ואז שאלתי את אשר: 'מי זה', והוא אמר: 'השותף שלי'.

נהג
הסובארו {
ניהל את? שתי מילים לא ברורות], יותר נכון, כל הזמן אמר דברים כמו: 'תעשו את זה מהר, אל תשכח את הכסף, ופה זה מסוכן', נראה שהיה לחוץ מאד".




עם זאת, הסוכן מוסר כי "נהג הסובארו לא יצא מתוך הרכב, כלומר, כל הזמן ישב באוטו באמצע הכביש, והוא נראה כבן 24 - 25"... (בעמ' 4 של העדות).

בעימות עם בנעים, ביום 3.6.04, אמר הסוכן, בתשובה לשאלתו: "אתה לא נתת לי סמים ולא קיבלת ממני כסף ביד. אתה ישבת בתוך האוטו שאשר ירד ממנו, וכל הזמן נתת הוראות".
בעימות עם לוי, מאותו תאריך, אמר הסוכן: "שאלתי אותו (את לוי) מי זה, ואחרי שהבחור בטנדר סובארו אמר: 'תעשו את זה מהר, מסוכן כאן', אשר אמר לי: 'זה השותף שלי, אל תדאג".
כאן נרשם בדו"ח העימות: "בשלב זה אשר מתפרץ לדברי יעקב (הסוכן) ואומר: 'אתה שקרן, אתה לא יודע מי זה בכלל".
לוי התבקש להסביר את דבריו והשיב, כי התכוון לכך שאינו יודע כלל מי הוא האדם שיושב מולו (קרי: הסוכן), אולם מההקשר של דברי הסוכן, שלתוכם התפרץ לוי, ומאופן תגובתו, עולה כי הטיח בסוכן, שהדברים שייחס לבנעים הם שקר.

ואמנם הדברים הללו של הסוכן, הן בעדויותיו והן בעימות, אינם מופיעים כלל בתמלילים של קלטות האודיו, ומכאן שאינם נשמעים בהם.
יתרה מזאת, הן העדים המעורבים והן תצפיתני המשטרה מוסרים כי לאחר ששני כלי הרכב הגיעו לרח' הבריגדה היהודית, המונית ביצעה פניית פרסה, באופן שהפכה את כיוון חזיתה, ואף התרחקה מרחק מה מהטנדר.
על פי העדויות - ומעבר לכך, על פי מה שנראה בבירור בקלטת הוידיאו - בנעים נותר ישוב במושב הנהג של הטנדר (דבר שאף הסוכן מוסר בעדותו); בעוד שפריקת הסמים מהמונית, בדיקת השקיות ותשלום הכסף ללוי נעשו במרחק מה משם.
בקלטת הוידיאו רואים את נסיעתה של המונית אל עבר הטנדר, לאחר ביצוע העיסקה, וניתן להתרשם כי כלי הרכב עמדו בעת העיסקה במרחק של לפחות עשרה מטרים (אם לא יותר) זה מזה.
עוד רואים בקלטת הוידיאו, כי בעת העברת שקיות הסמים מהמונית אל הסוכן היה מכסה תא המטען של המונית מורם.

בנעים, שנותר יושב במושב הנהג שבטנדר, לא יכול היה לראות מה מתרחש מאחורי המכסה המורם של המונית, אשר היה מאחוריו.

סיטואציה פיזית זו, שנצפית בקלטת, אינה מתיישבת עם דבריו של הסוכן, כאילו בנעים היה זה שפיקח על ביצוע העיסקה עצמה, נתן הוראות, "אמר לאשר מה לעשות", הזהיר את היתר מפני אפשרות שהמשטרה תגיע, וכיוצ"ב.

זאת ועוד: מהדברים שמסר הסוכן בעדויותיו ובעימות עם לוי, עולה כאילו התערבותו הממשית של בנעים בעת ביצוע העיסקה, היא שגרמה לסוכן לשאול את לוי מי הוא, ולוי השיב: 'זה השותף שלי, אל תדאג'.
דברים אלה אינם מתיישבים עם הקטע התואם בתמליל:
בתמליל מופיע רק דו שיח בין לוי לבין הסוכן, לרבות המחלוקת שלהם בשאלה: מי ישלם לנהג המונית.
מתבצעת ספירת הכסף, ולאחר מכן נפרדים השניים, ולוי אומר לסוכן: "תהיה בריא".
ולהלן דו השיח הקצר שמלווה את פרידתם:
"סוכן:
הולך לי טוב יומיים שלושה, אני רוצה עשר.

לוי:
תעשה לי טלפון, תקבל כמה שאתה רוצה.

סוכן:
ביי נשמה, מי זה הידיד שלך הזה?

לוי:
זה השותף.

סוכן:
תגיד לו תודה, אשר תן לי טלפון".

למותר לאמר, כי משקלו של התמליל, לגבי השיחה בין לוי לבין הסוכן באותו מעמד, הוא רב יותר ממשקלה של עדות הסוכן, במיוחד לנוכח התנאים בהסכם עם הסוכן, אשר יתכן שהשפיעו על האופן שבו תיאר את מעורבותו של בנעים בעיסקה (לגבי לוי וימין לא היה הסוכן צריך "להתאמץ" מכיוון שחלקם בעיסקה תועד בקלטת הוידיאו).
ההשוואה בין התמליל לבין האופן שבו תיאר הסוכן את הנסיבות, שבהן ביקש לברר מי הוא נהג הסובארו, מראה לכאורה כי הסוכן מסר בעדויותיו ובעימותים תיאור מוטה ומגמתי אודות אופן מעורבותו של בנעים בעת ביצוע העיסקה.

על כן, כשבחנתי את קיומן של ראיות לכאורה כנגד בנעים, התעלמתי מדבריו של הסוכן, כאילו בנעים "פיקח" או "ניהל" את עיסקת הסמים, וכאילו הזהיר את הנוכחים והאיץ בהם.

9.
אשר לתשובתו של לוי, שתועדה בתמליל, לשאלה ששאלו הסוכן, לכאורה בחטף, בדבר זהותו של חברו, כי "זה השותף":
תשובה זו מרמזת לכאורה על מעורבות של בנעים בעניין שבו עסקו השניים (קרי: עיסקת הסמים), אך אני מסכימה עם הסניגורית, כי אין זו בהכרח הפרשנות היחידה והחד משמעית של דיבור זה.
שאלה שנשאלה בחטף, בעת הפרידה, כפי שעולה מהתמליל, וזכתה לתשובת-חטף - יתכן שהמילה "שותף" שבאותה תשובה אינה מבטאת דווקא שותפות לעבירת הסמים, אלא שותפות או חברות מסוג אחר, כפי שטענה הסניגורית.
לו היתה הראייה היחידה אמירתו הכללית והחטופה של לוי, כי בנעים הוא "שותף" - אזי ספק אם היה בכך כדי להוות ראייה לכאורה מספקת לצורך מעצר.

10.
אולם לאחר שבחנתי את כל חומר הראיות שבתיק, הגעתי למסקנה כי יש ראיות לכאורה למעורבותו של בנעים בעבירה.

נכון כי בעת ביצוע העיסקה עצמה, ברח' הבריגדה היהודית, ישב בנעים כל העת במושב הנהג של הטנדר ולא יצא ממנו.

שלב זה של העבירה נמשך דקות ספורות, כפי שניתן להיווכח מצפייה בקלטת הוידיאו.


התיעוד "הטכני" של מעמד זה, שעליו בעיקר נסמכה הסניגורית, מתייחס, כאמור, רק לאותו שלב, ולא לשלב הראשון של ביצוע העבירה: העמסת שקיות הסמים במוניתו של ימין, אשר בוצעה בתל יצחק.


הראיות לכאורה כנגד בנעים הן אלה שלגבי השלב הראשון, בתל יצחק, ובחלקן - גם לגבי השלב השני, ברח' הבריגדה היהודית.


11.
מחומר החקירה עולה, כי לוי ובנעים שהו יחדיו באותו תא מעצר במשך ארבעה ימים (מיום 2.6.04 עד יום 6.6.04).

במהלך הימים הללו הם נחקרו מספר פעמים, וכל אחד מהם, ובמיוחד לוי, נמנע מלהתייחס באופן ישיר וברור לעבירה שבה נחשדו, גם לאחר שהוצגו לפניהם קלטת הוידיאו וקלטות האודיו.

ביום 6.6.04 ביקש כל אחד מהם להילקח לחקירה, מכיוון שברצונו למסור גירסה.

הגירסה "המשותפת" לשניים היתה, כי לוי נהג "להסתובב" עם בנעים בטנדר הסובארו שלו, וכי ביום האירוע ביקש לוי מבנעים "להקפיץ" אותו על מנת לקחת כסף (כך, גירסתו של לוי), מבלי שלבנעים היה מושג כי אותה "הקפצה" נועדה לביצוע עיסקת סמים.


הסבר זה יכול היה אולי לעמוד, לו היה מדובר רק בהסעה לרח' הבריגדה היהודית.

דא עקא, בנעים התחיל בהסעותיו של לוי אותו ערב, בהסעה לתל יצחק, שם פגשו את נהג המונית ימין, שמכיר אותם כבר מספר שנים.

האם גם הצירוף של שתי "ההקפצות" הללו - בזו אחר זו אותו ערב - אינו אלא טרמפ "תמים", שבנעים נתן לידידו?

על פני הדברים, קשה לשמר את ההסבר של הסעה "תמימה", כשמדובר בצירוף של שני שלבי העבירה.

ואמנם, כשנשאל לוי: "מה הקשר של נהג המונית"?;

השיב: "על השאלה הזאת אני שומר על זכות השתיקה" (הודעתו מיום 6.6.04, בעמ' 1).

לאחר מספר שאלות של החוקר, מאשר לוי כי הסמים הגיעו לרח' הבריגדה היהודית במונית, והוא היה זה שהעמיס אותם במונית.

בתשובה לשאלה: "היית שם לבד"? אישר לוי, כי בנעים "הקפיץ" אותו גם לתל יצחק, אך חזר על טענתו, כי בנעים לא ידע מה הוא (לוי) עתיד לעשות.

ניסיונו הברור של לוי, שלא צלח, "לדלג" על השלב של תל יצחק ולהימנע מלהזכיר כל עיקר, כי בנעים הסיעו גם לשם - מדבר בעד עצמו ושוקל כנגד הגירסה "התמימה" שניסו השניים להציג, לגבי מעורבותו של בנעים.




זאת ועוד: בנעים עצמו - לאחר שצפה בקלטת הוידיאו - השיב כי יכול להיות שהיה ברח' הבריגדה היהודית ויכול להיות שלא, וזאת למרות שמספר הרישוי של הטנדר שלו מצולם בקלטת בבהירות, ולמרות שהן לוי והן ימין, שמכיר את בנעים מספר שנים, מעידים שאכן נכח במקום.

מעבר לכך, בנעים אינו זוכר כי לקח את לוי אל צומת בית יצחק, וזאת בסתירה לעדותו של לוי, כי בנעים היה זה שהסיע אותו לבית יצחק.

מהראיות עולה בבירור, כי היישר מבית יצחק נסע בנעים, בטנדר הסובארו, ביחד עם לוי, אל רח' הבריגדה היהודית, שם בוצעה העיסקה.

בנסיבות אלה, התכחשותו של בנעים לעצם הנסיעה לבית יצחק יש בה ניסיון ברור לנתק אותו מהשלב הראשון של העיסקה, על מנת לאשש את גירסתו אודות הסעה "תמימה" של לוי לרח' הבריגדה היהודית.

מאחר והתכחשות זו עומדת בסתירה לא רק לעדותו של ימין, אלא אף לעדותו של לוי, חברו של בנעים - הרי היא מצביעה לכאורה על כך, שגירסת ההסעה ה"תמימה" אינה אמיתית.

12.
הראייה עיקרית לאשר התרחש בצומת תל יצחק מצוייה בעדויותיו של נהג המונית, דוד ימין.

ימין הודה מלכתחילה בחלקו בעבירה: הובלת הסמים מתל יצחק לרח' הבריגדה היהודית, תוך שהוא מודע, או לפחות חושד, שזה הוא טיב המטען שהועמס במוניתו.

עבור הובלה זו שולם לו סכום של 100 ₪. אין ראייה או טענה כי ימין קיבל תמורה גבוהה יותר עבור חלקו בביצוע העיסקה.


הסניגורית טענה כי עדויותיו של ימין בכל הנוגע למעורבותו של בנעים הן שקריות על פניהן, במיוחד בטענתו כי בנעים היה זה ששילם לו עבור הנסיעה.

בקלטת הוידיאו נראה ימין ניגש לצד הימני של הטנדר, בעוד שבנעים ישב במושב הנהג, ואין רואים בה כי בנעים נותן דבר מה לימין.

עוד רואים כי דווקא לוי הוא שנותן דבר מה לידי ימין, ואף ימין נותן ללוי דבר מה, אך אין רואים כל נתינה כזאת בין בנעים לבין ימין.


על כן טוענת הסניגורית, כי בדומה לאופן שבו מופרכת, על ידי קלטת הוידיאו, עדות הסוכן אודות חלקו (המילולי) של בנעים בעת ביצוע העיסקה; כך גם מופרכת טענתו של ימין, כי בנעים היה זה ששילם לו, ולא לוי.

משכך, יש להתייחס בחוסר אמון אף ליתר החלקים בעדויותיו של ימין, ואין לראות בהן ראיות לכאורה המספיקות למעצר.

13.
בעניין זה איני מסכימה עם הסניגורית:

הסתירה לכאורה שבין הנראה והנשמע בקלטות, לבין דברי הסוכן אודות אופן התנהגותו ודיבורו של בנעים במהלך ביצוע העיסקה, אינה דומה לסתירה לכאורה שבין הנראה בקלטת הוידיאו לבין דבריו של ימין.

לעניין זה יש לזכור, כי מכשיר ההקלטה היה על גופו של הסוכן, ועל כן לא יכול היה לקלוט דברים שנאמרו (אם נאמרו) בין ימין לבין המשיבים, או מי משניהם, בתוך הטנדר או ליד חלונו, בעת שהסוכן כבר לא היה במקום.


בקלטת הוידיאו נראה כי לאחר שהסמים הוצאו מתא המטען של המונית ונמסרו לסוכן,

הסיע ימין את המונית עד אל הטנדר, ואז ירד ממנה, ניגש אל צידו הימני של הטנדר ושוחח עם יושבו, שלא היה אחר אלא בנעים, מכיוון שבאותו שלב לוי טרם חזר אל הטנדר.

בשתי עדויות שמסר ביום 3.6.04, לאחר שצפה בקלטת, טען בנעים, כי התצלומים אינם ברורים, ואינו יכול לזהות איש, לרבות לא את הבחור השמן שיורד מהטנדר שלו וחוזר אליו (הלא הוא ידידו לוי), ולרבות לא את הבחור עם החולצה הכהה שירד מהמונית וניגש לטנדר.

בעדותו השניה מאותו מועד טוען בנעים בתוקף כי אינו מכיר את ימין, וכי לא דיבר עמו כלל במהלך האירוע המדובר.

התכחשות מוחלטת זו של בנעים לעצם המפגש והשיחה עם ימין, הן בתל יצחק והן ברח' הבריגדה
היהודית, עומדת בסתירה לכל יתר הראיות, לרבות עדותו של לוי, וכפועל
יוצא - שוקלת כנגד גירסתו של בנעים בדבר הסעה "תמימה".


לו היתה ההסעה תמימה, מדוע יתכחש בנעים למפגש ולשיחה עם ימין, לפחות אלה שנראים בקלטת?

כמו כן, לנוכח עדותו של לוי, כי בנעים הסיע אותו גם למפגש הראשון עם ימין בתל יצחק,

נותרה ללא הסבר סתירה מהותית בין גירסותיהם של לוי ושל בנעים: על פי לוי, הסיע אותו בנעים בטנדר שלו לתל יצחק, ולאחר מכן - לרח' הבריגדה היהודית. גירסה זו מתיישבת עם עדויותיו של ימין.

לעומת זאת, על פי בנעים - הוא רק "היה או לא היה" ברח' הבריגדה היהודית, אולם לא זכור לו שהיה כל עיקר בתל יצחק.

כיצד הגיע, איפוא, בנעים עם הטנדר שלו לרח' הבריגדה היהודית, אם לא מתל יצחק, על פי גירסתו של לוי?


כפי שצויין, נקודת מחלוקת חשובה היא בשאלה: האם לוי או בנעים היה זה ששילם לימין שת שכרו עבור הובלת הסמים.

למותר לאמר, שתשלום על ידי בנעים עשוי להצביע על מודעות שלו לעיסקת הסמים ולתפקידו של ימין בביצועה, כמו גם על מעורבות בה, שאם לא כן - מדוע זה ישלם לימין עבור הנסיעה.

והנה, בעדותו השניה, מיום 3.6.04, מפרט ימין את נסיבות התשלום, באופן שמיישב את גירסתו עם הנצפה בקלטת ומוסיף פרטים אודות הנסיבות.

ימין מוסר, כי בנעים היה זה ששילם את שכרו, וזאת לאחר ויכוח בעניין זה בינו לבין לוי:
בשלב שבו לוי והסוכן ספרו את הכסף תמורת הסמים - "שמעתי שהם סופרים, אני נכנסתי למונית ונסעתי כמה מטרים קדימה ועצרתי ליד הסובארו טנדר שבה ישב יעקב בנעים, ישב במושב הנהג. שאלתי אותו מי זה המוקיון הזה, והתכוונתי לסוכן שהיה עם בנדנה. הוא, יעקב, ענה לי שלא נראה לו האדם הזה, ואז יעקב שילם לי מעצמו 100 ₪. אני לא אמרתי לו כמה. אני רוצה להגיד שיעקב שילם לי אחרי שיעקב אמר לאשר: 'שלם לו 100 ₪', ואשר אמר: 'שלם לו אתה'. יעקב אמר לאשר: 'אל תשחק עם הנהג מונית' ושילם לי" (בעמ' 1 של העדות).
ימין צפה בקלטת ועומת עם כך, שעל פי הנראה בה, לוי מסר לו דבר מה, ואף הוא מסר ללוי, אולם לא נראה שבנעים מוסר לו דבר.

ימין השיב, כי לוי ביקש ממנו לפרוט לו שטר בן 100 ₪. לוי מסר את השטר לימין, וימין נכנס למונית ומייד יצא ופרט את השטר לשטר אחד של 50 ₪, והיתר - במטבעות.
לדברי ימין, אלה הן התנועות וחילופי החפצים בינו לבין לוי, אשר נראים בקלטת.
לדבריו, לאחר שבוצעה פריטת השטר בדרך זו, שילם לו בנעים 100 ₪ עבור הנסיעה.
ימין אינו מפרט בעדותו כיצד - פיזית - שילם לו בנעים (דרך איזה חלון של הטנדר; האם מסר את הכסף ישירות לידו או העבירו באמצעות לוי, וכד').

אולם הוא נותן הסבר לתנועות של לוי ושלו, אשר נראים בקלטת מעבירים דבר מה אחד לידי רעהו.

לוי
- בעדותו האחרונה - מאשר כי היתה אמנם פריטה של שטר בן 100 ₪, אך באופן שונה: בנעים הוא שפרט ללוי, לבקשתו, שטר כזה, מכיוון שלוי היה חייב לימין 50 ₪ עבור נסיעה אחרת, ובעת העיסקה דנן הוא שילם לימין 150 ₪: 100 עבור הנסיעה דנן ועוד
50 ₪ עבור נסיעה קודמת.
ימין לא עומת עם גירסה זו.
יש לציין כי שני המשיבים ביקשו לערוך עימות עם ימין, במיוחד לגבי השאלה: מי מהם שילם לו, אולם ימין סירב לעימות כזה, בטענה כי הוא פוחד מהם (מזכר מיום 2.6.04).
>




:




4.
5.

7.
:
9.








בש בית משפט שלום 3860/04 מדינת ישראל נ' אשר בן אלברטו לוי-, יעקב בן אלברט בנעים (פורסם ב-ֽ 13/06/2004)