פסקי דין על גיא צברי

3376/06 בש     22/06/2006




בש 3376/06 מדינת ישראל נ' גיא צברי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום רמלה
בש 003376/06

בתיק עיקרי: פ
002421/06

בפני
:
כב' השופטת אסתר נחליאלי - חיאט
תאריך:
22/06/2006




בעניין
:
מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד
סבן
המבקשת

נ
ג
ד


גיא צברי
בעצמו


ע"י ב"כ עו"ד
ג'מאל מחמיד
המשיב

החלטה

המשיב הועמד לדין בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות בשני מקרים, עבירה לפי סעיף 379+382(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977, וכן בעבירה של שיבוש הליכי משפט עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
במקביל להגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו, מאחר שנסיבות העבירות המיוחסות למשיב ומהותן יוצרות חשש סביר ששחרורו יביא לסיכון בטחון המתלוננת.
העובדות הצריכות לכתב האישום הן כי במהלך ויכוח בין המתלוננת למשיב תקף המשיב את המתלוננת בכך שדחף אותה למיטה שלא בהסכמתה ובהמשך טרק את דלת החדר ופגע בבטנה "תוך שהוא מקלל אותה הלוואי שתמותי בתאונה, בת זונה, שתשרפי, שתמותי בלידה", וזאת על רקע העובדה שהמתלוננת נמצאת בחודש התשיעי להריונה.
המתלוננת עזבה את ביתם המשותף וכשפנתה לחזור אליו התנה המשיב את חזרתה בביטול התלונה במשטרה, דבר שאכן עשתה בפועל.
ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה, לטענתו חומר החקירה מכיל שתי גרסאות העומדות זו מול זו, ומשאין לגרסת המתלוננת כל תמיכה בחומר הראיות אין בידי התביעה ראיות בעלות פוטנציאל להרשעה.
עיון בחומר הראיות המכיל את הודעות המתלוננת והמשיב מגלה כי למעשה שניהם מדברים על אירועים דומים או זהים במהותם אם כי כל אחד מהם נותן פרשנות שונה להתנהגות זו. למשיב יש הסבר להתנהגותו בעוד שהמתלוננת רואה במעשים המתוארים בעובדות כתב האישום המשך מעשי האלימות של המשיב כלפיה.
בהודעתה מיום 29.5.06 מתארת המתלוננת את מעשיו, כי "הוא דחף אותי בחדר שינה שלנו ככה על המיטה עם הידיים....הוא גם טרק לי את הדלת על הבטן שלי אני בחודש התשיעי להריון. והוא צעק עלי הלוואי שתמותי..." וכו' (ש' 3–8) וממשיכה כי "אני מפחדת ממנו שהוא יפגע בי כי הוא מאיים עלי שיעשה לי משהו..." (ש' 21 –22).
חיזוק לדבריה של המתלוננת נמצא בדבריו של עד התביעה השוטר דני יהוד שהוזעק לביתם של בני הזוג עקב אירוע אלימות ומצא את המתלוננת "במצב של בכי וסיפרה לי שבעלה...תפס אותה בכתפיה זרק אותה על המיטה....."ובהמשך מתאר בדוח פעולה מיום 29.5.06 את כל העובדות כפי שמופיע בהודעת המתלוננת ובכתב האישום. באלה מצאתי ראיות לכאורה המספיקות לשלב זה של טרום הוכחות.
לא זאת אף זאת אלא שהמשיב עצמו מתאר אותם אירועים, בהודעה מס 1 מיום 29.5.06 שעה 10.10 אומר המשיב כי "הזזתי אותה בדחיפה עם הגוף..." (ש' 12) וגם לגבי אירוע סגירת הדלת מתאר המשיב כי "לגבי הדלת אני חיפשתי את התיק שלי מאחורי הדלת והיא עמדה לצאת סגרתי את הדלת אחריה אבל לדעתי היא לא קיבלה מכה מהדלת בבטן" (ש' 14) הנה כי כן האירוע אירע גם לדברי המשיב אלא שהוא
ממעיט מחומרתו ומתאר רק חלק ממנו.
אשר לשיבוש מהלכי משפט מלבד דבריה של המתלוננת בהודעה מיום 29.5.06 (עמ' 3 להודעה ש' 4 – 8) המבהירים כי המשיב עמד על כך שתבטל תלונתה אם היא רוצה לשוב לביתם הרי הוא בעצמו מודה בדברים ואומר כי "רחלי רצתה לחזור הביתה ...ואז בטפשותי הסכמתי. לא שכנעתי אותה אמרתי לה שבשביל לחזור הביתה היא צריכה לעשות את הדברים הטכניים ושם באילת היא הלכה מיוזמתה והגישה ביטול תלונה..." (עמ' 2).
מכל אלה אני למדה אני על קיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב.
משקבעתי כי יש חומר ראיות לכאורה להוכחת האשמה, קמה עילת מעצר בשל החזקה הסטאטוטורית לפיה בעבירות אלימות בבן משפחה מתקיימת עילת המעצר.
בדיון הראשון שהתקיים בפני
הוריתי לשירות המבחן ליתן דעתו בענינו של המשיב, וכן הוריתי לבדוק האם ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.
בישיבת בית המשפט שהתקימה ביום 18.6.06 הונח בפני
תסקיר מעצר, אך מאחר שהתסקיר לא הושלם ראיתי לבקש תסקיר משלים, שהונח לפני הבוקר וטרם היה סיפק בידי הצדדים להתיחס לאמור בתסקירים ומשכך אקבע האם לעצור את המשיב או לשחררו לחלופת מעצר לאחר התיחסות הצדדים לתסקירים.

ניתנה היום כ"ו בסיון, תשס"ו (22 ביוני 2006) במעמד הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת












בש בית משפט שלום 3376/06 מדינת ישראל נ' גיא צברי (פורסם ב-ֽ 22/06/2006)