פסקי דין על זוהר מוריס | פסקי דין על דדון ינון | פסקי דין על איגוד ערים לכבאות והצלה באר שבע | פסקי דין על הממונה על השכר |

2166/06 עב     06/04/2009




עב 2166/06 זוהר מוריס, דדון ינון נ' איגוד ערים לכבאות והצלה באר שבע, הממונה על השכר




בעניין:
1



בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה
בבאר - שבע
עב 002166/06
עב 002167/06
בפני
:
השופט משה טוינה

תאריך:
07/04/2009




בעניין
:
1. זוהר מוריס
2. דדון ינון



ע"י ב"כ עו"ד
ענת גוטמן-מרום

התובעים



נ
ג
ד




איגוד ערים לכבאות והצלה באר שבע


ע"י ב"כ עו"ד
עמירם קראוס

הנתבע








ובעניין
הממונה על השכר





ע"י ב"כ עוה"ד
שגית שדה-עטיה
מתייצב בהליך


פסק דין

מבוא:

1.
התובע 1, מר מוריס זוהר, החל את עבודתו בנתבע בחודש אפריל 80'.

2.
התובע 2, מר ינון דדון, החל את עבודתו בנתבע בחודש יוני 71'.

3.
הנתבע הינו איגוד ערים הפועל מכוח חוק איגודי ערים תשמ"ו-1955 וחוק שירותי הכבאות תשי"ט-1959.

4.
ביום 31.12.05 פרשו התובעים שניהם לגמלאות.

5.
בחודש יולי 2006 הוגשה התביעה נשוא

פסק דין
זה.

6.
בתמצית טוענים התובעים בתביעה נשוא פסק הדין, כי רכיב שכר ששולם להם במהלך עבודתם תחת הכותרת "כוננות מבצעית" הוא חלק מהשכר הרגיל.

לפיכך ביקשו התובעים במסגרת התביעה נשוא פסק הדין, מתן צו הצהרתי לפיו יש לכלול את רכיב "הכוננות המבצעית" בבסיס השכר לצורך תשלום הקצבה, תשלום חודשי הסתגלות, הודעה מוקדמת, דמי פדיון חופשה ומחלה.

7.
אין בדעתי להתעכב על טענות הנתבע בכתב ההגנה. לעניין זה די להפנות לסעיף 41 לכתב ההגנה, שם מספר הנתבע כי פנה וביקש את אישור הגורם המוסמך, ראש מינהל השירות במשרד הפנים, לכלול את רכיב "כוננות מבצעית" במשכורת הקובעת ונענה בסירוב.

8.
בשים לב לעמדה שנקט הנתבע, כמפורט בסעיף 7 לעיל, התבקש הממונה על השכר
בהחלטה מיום 3.9.07 להגיש עמדתו לטענות התובעים בכתב התביעה.

9.
בקצירת האומר טענת הממונה על השכר
היא, כי רכיב "הכוננות המבצעית" אשר שולמה לתובעים ערב צאתם לגמלאות - היא תוספת לכל דבר ועניין.


הממונה הוסיף כי ביחס לתוספת זו לא נקבע כי היא "תוספת קבועה" שאותה יש לכלול בחישוב "המשכורת הקובעת".

10.
בנסיבות אלו סבור הממונה, כי בקשתם של התובעים למתן צו הצהרתי הקובע כי רכיב "הכוננות המבצעית" הוא חלק מהשכר הרגיל על המשמעויות הנלוות לכך - דינה להידחות.

11.
טענות התובעים מחד וטענות הממונה על השכר
מאידך, מחייבות את בית הדין לחזור ולדון בסוגית סיווגו של רכיב שכר, בענייננו רכיב "כוננות מבצעית", כ"תוספת" או כחלק מהשכר הרגיל.



המסגרת הנורמטיבית:

12.
יחסי העבודה בנתבע עם עובדיו ובכללם התובעים, מוסדרים במישור הקיבוצי.

13.
ביסוד המערכת ההסכמית הקובעת והמסדירה את כללי העסקתם של העובדים בנתבע והתובעים בכללם, עומדת חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות.

14.
חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות העניקה לתובעים זכות לגמלה
על פי ההסדר הקבוע בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל-1970 (להלן: "חוק הגמלאות").


ראה:

סעיף 79 לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות בישראל.

15.
בתמצית יאמר כי הבסיס לתשלום הגמלה על פי חוק הגמלאות הוא "המשכורת הקובעת" ששולמה לעובד ערב פרישתו, המוגדרת בסעיף 8 לחוק.

16.
המונח "משכורת קובעת" בחוק הגמלאות מבחין בין "משכורת" ל"תוספות". ככלל, תוספות אשר לא הוכרו כ"תוספת קבועה" על פי החלטת ממשלה, אינן נכללות בהגדרת "המשכורת הקובעת".

17.
בנסיבות הללו נדרש בית הדין עוד מראשיתו להבחנה בין "שכר רגיל" ו- "משכורת" לבין "תוספת".

18.
בפסק הדין המנחה דב"ע לד/3-7, מדינת ישראל נ' מרדכי ביטמן, פד"ע לה 421 (להלן: "

פסק דין
ביטמן"), קבע בית הדין הארצי כי לא השם שניתן לרכיב שכר קובע את מהותו; אלא זו נקבעת על פי מבחנים אובייקטיביים.

19.
המבחן שנקבע ב

פסק דין
ביטמן, להבחנה בין "משכורת" ל"תוספת", הוא מבחן התנאי. לעניין זה נקבע שם:


"... כך שונים אנו כי "תוספות" הם סכומים המשתלמים רק בהתקיים הנחות מסוימות. התוספות מאפשרות התאמת השכר אשר לכל, בנסיבות המיוחדות של מקרה מיוחד, ועל ידי כך מהוות הן משקל שכנגד להסדר הכוללני מידי בהסכמי שכר קיבוציים... המשותף לכל אלה הוא שהתשלום מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו המדובר, מתקיים בו אותו תנאי או גורם..." פסקה 9 ל

פסק דין
ביטמן.

20.
"מבחן התנאי" נמדד בהקשרים שונים. כך נדרש בית הדין לסממנים חיצוניים לצורך קביעה אם רכיב השכר מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, שרק בהתקיימו זכאי העובד לתשלום האמור והוא בבחינת תוספת.


לעניין זה, במקרים בהם משולם לעובד רכיב השכר בקביעות, ללא דיווח, בתקופה של חופשה או מחלה של העובד - יש בכך כדי ללמד כי מדובר ב"משכורת" המשולמת עבור עבודתו הרגילה של העובד. ולהיפך. מקום שמדובר ברכיב שכר המשולם על פי דיווח ובתקופות שעובד עובד בפועל, להוציא תקופות של חופשה ומחלה, יש בכך כדי להעיד כי המדובר ברכיב שכר המותנה בתנאי, דהיינו ב"תוספת".


ראה לדוגמא:

דב"ע מה/150-3, פרופ' ישעיהו תשבי ואח' נ' האוניברסיטה העברית בירושלים, פד"ע יח' 253.

21.
אחת מתוצאות ההבחנה בחוק הגמלאות בין "משכורת" ל"תוספת", היא מציאות שבה הגמלה אשר שולמה לעובד עם פרישתו לגמלאות, לא שיקפה את רמת ההכנסה בפועל של העובד ערב הפרישה. שהרי הגמלה לה זכאי העובד מכוח חוק שירות המדינה (גמלאות), מבוססת על המשכורת ערב הפרישה וזו איננה כוללת תוספות שכר והחזרי הוצאות שבמקרים מסוימים הגיעו לסך של כ-40% מההכנסה הכוללת של העובד.


ראה:

ע"ע 249/03, מיכל קהאן נ' מדינת ישראל, (להלן: "

פסק דין
קהאן) פסקה 7 לפסק דינו של כב' הנשיא אדלר.

22.
על מנת להתמודד עם תופעה שבה הגמלה המשולמת לעובד איננה משקפת את הכנסתו בפועל ערב הפרישה, גיבשו הצדדים ליחסי העבודה במגזר הציבורי הסכמה על הפרשה לקופת גמל ביחס לרכיבי שכר לא פנסיוניים (להלן: "הסכם 95")

23.
בעקבות הסכם 95' ולאחריו ניכרת מגמה בפסיקה ליתן משקל מיוחד להיבט התעשייתי בעת בחינת מהותו של רכיב שכר וסיווגו כ"תוספת" או כ"משכורת". עובדה המקבלת ביטוי בין היתר בפסק דינו של כב' הנשיא אדלר בפרשת קהאן האומר שם:


"... לטעמי טוב יעשה בית הדין אם יפסוק ככל הניתן בהתאם להקשר התעשייתי ולהסכמות בין הצדדים ליחסי עבודה המאורגנים."

פסק דין
קהאן, פסקה 9 לפסה"ד.

24.
יתרה מזו, לדרך שבה נהגו הצדדים במהלך תקופת העבודה ולהסכמים אשר הסדירו את מתן רכיב השכר המדובר לעובד, סיווגו כ"תוספת" או כחלק מהשכר הפנסיוני - ניתן במקרים מסוימים משקל מכריע. לעניין זה מבקש אני להפנות לפסק הדין ע"ע 1089/02, יוסף ברנע נ' "בזק" החברה הישראלית לתקשורת. (להלן: "

פסק דין
ברנע").


באותו עניין נדרש בית הדין הארצי לסיווגם של רכיבי שכר שונים כ"משכורת" או כ"תוספת". בין היתר לתשלום עבור כוננות אשר שולם למערער שם. בפסק הדין ברנע נקבע כי מקום שרכיב השכר שולם מכוח הסכם הקובע כי הרכיב האמור איננו מהשכר הפנסיוני, להסכם זה משקל מכריע כך שבית הדין שוב לא יידרש למבחן התנאי לסיווג רכיב שכר המוצג כ"תוספת". לעניין זה מבקש אני להביא מפסק דינו של כב' השופט רבינוביץ האומר שם:

"אין אנו נזקקים בערעור זה לקבוע, האם דמי הכוננות הם תוספת המותנית בתנאי (להלן - תוספת) או שכר לכל דבר ועניין, משום התוצאה אליה הגענו בערעור זה, כפי שיפורט להלן.
נ

כדי לבחון את מהותו של תשלום דמי הכוננות, יש לבחון את מקורות הזכות לתשלומו.





;
;







עב בית דין אזורי לעבודה 2166/06 זוהר מוריס, דדון ינון נ' איגוד ערים לכבאות והצלה באר שבע, הממונה על השכר (פורסם ב-ֽ 06/04/2009)