פסקי דין על אבי אורמן |

2517/09 בשפ     13/04/2009




בשפ 2517/09 אבי אורמן נ' מדינת ישראל




החלטה בתיק בש"פ 2517/09



בבית המשפט העליון


בש"פ 2517/09



בפני
:

כבוד השופט ח' מלצר


העורר:
אבי אורמן



נ


ג


ד



המשיבה:
מדינת ישראל


ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 17.3.09 בתיק עמ"ת 12557-02-09 שניתנה על ידי כב' השופטת ז' בוסתן

תאריך הישיבה:
ה' ניסן התשס"ט (30.3.09)

בשם העורר:
עו"ד גיל פרידמן
בשם המשיבה:
עו"ד יעל שרף


החלטה



1.
בפני
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי – מרכז מתאריך 17.3.09, במסגרת תיק עמ"ת 12557-02-09 (כב' השופטת
ז' בוסתן
), אשר דחה את עררו של העורר על החלטת בית המשפט השלום בנתניה, מתאריך 26.1.09, במסגרת ב"ש 7257/08(כב' השופטת
ח' שניצר-זאגא
) וקבע כי יש ראיות לכאורה כנגד העורר לביסוס העבירה המיוחסת לו בכתב האישום של קשירת קשר לפשע לפי
סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977
(להלן:
החוק
) ולפיכך הורה לעוצרו עד תום ההליכים המתנהלים נגדו.

העובדות הצריכות לעניין

2.
כנגד העורר ו-5 אחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע (החזקת נשק שלא כדין) בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק. על-פי האמור בכתב האישום תכנית הקשר היתה כדלקמן: נחשונוב (להלן:
נאשם

3
) יספק נשק לאבוטבול (להלן:
נאשם 1
), אבוטבול יעביר את הנשק ללביא (להלן:
נאשם

2
), או למי מטעמו ונאשם 2 יחזיק בנשק, כאשר כל זאת בידיעתם ומעורבותם של קובליוב (להלן:
הנאשם 6
)
והעורר שבפני
נו
. הקשר נלמד מ-16 שיחות טלפון המפורטות בכתב האישום, שנקלטו בהאזנות סתר, בין התאריכים 3.12.08 ועד 8.12.08. בשיחות הטלפון מעורבים כל הנאשמים, כולל העורר, ועל-פי הנטען, עולה מהן, כי כל הנאשמים משוחחים על נושא אחד, אשר פרטיו בידיעתם המלאה של הנאשמים. לטענת המשיבה, הנושא הוא העברת הנשק מהנאשם 3 לנאשם 1 וממנו לנאשם 2, או לעורר.

3.

במקביל להגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים בעניינו. בית משפט השלום הנכבד קיבל את בקשת המדינה, והורה על מעצרו של העורר, תוך שדחה את טענות העורר להעדר ראיות לכאורה כנגדו. בית המשפט ביסס קביעתו בדבר קיומן של ראיות לכאורה כנגד העורר על שיחות הטלפון שביצע העורר וקבע כי על-אף שהמילה "נשק" לא הוזכרה מפורשות בשיחות הטלפון, הרי שממכלול חומר החקירה, לרבות ההקלטות והתמלילים של האזנות הסתר, זיהוי קולות הדוברים, מספרי הטלפון למכשירים, אופן ההתקשרות, סגנון הדיבור ותוכנו, רצף האירועים על-פני ציר הזמן, אזכור אותו סוג נשק שנתפס אצל הנאשם 1 (עם כדור בבית הבליעה, משתיק קול וכדורים נוספים) – יוצרים את התשתית העובדתית הלכאורית בבסיס כתב האישום בהתאמה לסעיפיו. בית המשפט השלום קבע עוד ביחס לכל הנאשמים כמכלול, כי טיב העבירה, נסיבות ביצועה, עברם של הנאשמים והעדר הסבר לראיות שהוצגו כנגדם – מחזקת את המסוכנות הנשקפת מהם, ובצירוף לחשש לשיבוש הליכים – קמה עילת מעצר. באשר לחלופת מעצר – בית המשפט השלום הנכבד התייחס לכל נאשם באופן ספציפי וקבע כי העורר, שהיה ממילא נתון בעת ביצוע העבירה המיוחסת, בתנאי מעצר בית חלקיים בגין עבירה אחרת – ישוחרר בתנאי מעצר בית מלא, תוך הכבדת תנאי השחרור והוספת איזוק אלקטרוני. על החלטה זו ביחס לעורר (ולנאשמים 2 ו-3, אשר גם לגביהם החליט בית המשפט השלום על חלופת מעצר) עררה המשיבה ובתאריך 27.1.09 הורה בית המשפט המחוזי מרכז הנכבד (כב' השופט
מ' יפרח
) כי שירות המבחן יכין תסקיר חלופת מעצר בעניינם וסמוך לאחר הגשתו, יערוך בית המשפט השלום דיון נוסף בעניינם.


בתאריך 25.2.09, לאחר שנתקבלו התסקירים בעניינם ונוכח העובדה כי תסקירים אלו לא המליצו לשחרר את הנאשמים לחלופת מעצר, הורה בית המשפט השלום הנכבד על מעצרם של העורר וכן של הנאשמים 2 ו-3 עד תום ההליכים המשפטיים שמתנהלים נגדם.
4.
על החלטתו זו של בית משפט השלום הנכבד הגיש העורר ערר לבית המשפט המחוזי – מרכז, אך עררו נדחה (כב' השופטת
ז' בוסתן





11.






בשפ בית המשפט העליון 2517/09 אבי אורמן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 13/04/2009)