פסקי דין על מנהל מקרקעי ישראל | פסקי דין על סתיו מיכל | פסקי דין על סתיו שלמה | פסקי דין על בצרה מושב עובדים להתיישבות חקלאית |

4763/04 א     01/01/2007




א 4763/04 מנהל מקרקעי ישראל נ' סתיו מיכל, סתיו שלמה, בצרה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום נתניה
א
004763/04


בפני

השופט יחזקאל קינר


תאריך:
01/01/2007



בעניין:
מנהל מקרקעי ישראל



ע"י ב"כ עוה"ד
שדה רן

התובע


נ
ג
ד



1 . סתיו מיכל

2 . סתיו שלמה
3 . בצרה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד
קריצמן מאיר

הנתבעת

החלטה

1.
התובע תבע בתביעתו סעדים של צו מניעה להפסקת שימוש חורג, צוי פינוי והריסה המתייחסים לשטחים בהם מחזיקים הנתבעים במושב בצרה (להלן: "המושב").

2.
הנתבעים הגישו בקשה להפסקת התובענה (בש"א 3032/05). הנימוק לבקשה היה קיום כפילות בין תובענה זו לבין תובענה אחרת הנדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "התובענה בבית המשפט המחוזי").


על פי טענה זו, שאלה מרכזית בתובענה זו, כמו גם בתובענה בבית המשפט המחוזי הינה מהו ההסכם המחייב בין הצדדים.

לשיטת התובע, ההסכם המחייב הינו הסכם המשבצת עליו מושתתת התביעה, דהיינו הסכם החכירה שנחתם בין התובע לבין הנתבעת 3 (להלן: "האגודה").

לשיטת הנתבעים ההסכם המחייב הינו הסכם חכירת קרקע על ידי הנתבעים מחברת רסקו בשנות ה-50 של המאה הקודמת, כאשר רסקו היתה לטענתם שלוחה של התובע או של קק"ל או של המדינה.
3.
על פי הנטען בבקשה, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 17.5.04 המ' פתיחה 733/04 בה המבקשים הם 75 בעלי נחלות במושב ובתוכם גם הנתבעים. באותה המרצת פתיחה התבקש בית המשפט להצהיר, בין היתר, כי תנאי החכירה של הנחלות של המבקשים זהים לתנאי החכירה שהוצעו למבקשים על ידי חברת רסקו בעת הקמת המושב בשנת 1946 וכי חוזה רכישת הנחלות מחברת רסקו הוא המחייב ביחסים בין המבקשים לבין התובע.


הליך המרצת הפתיחה הועבר לפסים רגילים, ונפתח בבית המשפט המחוזי ת.א. 1890/05 שבו הוגש על ידי 75 המשפחות כתב תביעה שהעתקו צורף לבקשה.

4.
הנתבעים טוענים כי מאחר שבשני ההליכים יידונו אותן השאלות יש מקום להפסיק את התובענות המתנהלות בבית משפט זה עד שיכריע בית המשפט המחוזי בתיק התלוי בפני
ו. הדבר ימנע מתן החלטות סותרות, יתרום לאחידות השיפוטית, וימנע קיום הליכים מקבילים ודיוני סרק.


לתמיכה בבקשתם הצביעו הנתבעים על החלטה שניתנה על ידי כב' השופט גדול בבית משפט השלום בכפר סבא בת.א. 3966/01 שבה החליט בית המשפט להפסיק את התובענה נוכח ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי ולאפשר חידושה לאחר שיינתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, אם יהיה לכך מקום. לטענת הנתבעים, מאחר שלא הוגש ערעור על החלטה זו בדבר הפסקת ההליכים, יש בכך משום ראיה כי החלטה זו מקובלת על התובע.

5.
התובע מתנגד נמרצות לבקשה.


לטענת התובע, גם אם ייקבע כי אותו הסכם עם רסקו הוא הקובע, לא יהא בכך כדי להושיע את הנתבעים, שכן אין בו אזכור לטענתם בדבר זכות שימוש בנחלותיהם למלאכה ולתעשיה זעירה, אלא להיפך מוזכר בו במפורש כי הנחלה נמסרת על מנת להתפרנס מעבודה חקלאית.


עוד טוען התובע לשיהוי רב בהגשת התובענה בבית המשפט המחוזי ואף בהגשת הבקשה להפסקת ההליכים.


התובע מוסיף וטוען כי אין לנתבעים זכות לבקש הפסקת התובענה וכי זכות זו קיימת רק לתובע.


כן טוען התובע כי הפסקת התובענה משמעה עיכובה למשך מספר רב של שנים.


טענה נוספת של התובע היא כי סיכוייה של התובענה בבית המשפט המחוזי הם קלושים ואין לאפשר בשל כך הפסקת התובענה.


באשר להחלטת כב' השופט גדול טוען התובע כי היא איננה מחייבת את בית המשפט, כי התובע סבור כי היא שגויה ואי הגשת ערעור בזמנו נבעה משיקולים אחרים שעמדו בפני
התובע.




10.








א בית משפט שלום 4763/04 מנהל מקרקעי ישראל נ' סתיו מיכל, סתיו שלמה, בצרה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/01/2007)