פסקי דין על מרעי נימר שאמי

3076/03 עפ     27/03/2003




עפ 3076/03 מדינת ישראל נ' מרעי נימר שאמי





מדינת ישראל

הועדה המקומית לתכנון ובניה "גליל מרכזי"
בעניין:
המערערת
עו"ד קורן
ועו"ד כוחן
ע"י ב"כ עוה"ד
- נ ג ד -
מרעי נימר שאמי


המשיב

ע"י ב"כ עוה"ד
ב"כ המדינה - עו"ד קורן

ב"כ הועדה - עו"ד גורלי
המשיבים- שאמי, קטיש - בעצמם
אין הופעה של סאלח סולטן, אף כי זומן כחוק, הגיש בקשת דחיה, והבקשה נדחתה,
אין הופעה של אברהים - אין אישור זימון
נוכחים:
החלטה

לגבי סאלח סולטן, מאחר והוא לא התייצב, אנו מחליטים לשמוע את הערעורים בהעדרו.

לגבי אברהים - מאחר ואין ראיה שהוא זומן, אנו מפרידים את תיקו 3095/03 מהתיקים שאוחדו וקובעים את שמיעת הערעור בעניינו ביום 22.5.03 בשעה 09.00.
המזכירות תדאג לזמנו למועד החדש.

ניתנה היום, כ"ג ב אדר ב תשס"ג, (27 במרץ 2003), במעמד הצדדים.

י. דר
, שופט

מ. נאמן
, שופט

מ. לינדנשטראוס

נשיא [אב"ד]

פרוטוקול

ב"כ הוועדה - עו"ד גורלי:
אבקש למחוק את הערעור 3049/03 מחמת אי התייצבות המערער. יחד עם זאת אני מודיע, שטענתו שיש שגיאה בחישוב כפל האגרה נבדוק, ואם נמצא שהיא נכונה, נתחשב בכך.
פסק דין
אנו דוחים את הערעור בתיק ע.פ. 3049/03.

רשמנו לפנינו את הודעת עו"ד גורלי לגבי האפשרות שנפלה שגיאה בחישוב כפל האגרה.

ניתן היום, כ"ג ב אדר ב תשס"ג, (27 במרץ 2003), במעמד הצדדים.

י. דר
, שופט

מ. נאמן
, שופט

מ. לינדנשטראוס

נשיא [אב"ד]
עו"ד קורן
:
הנוסח זהה כיון שהנוסח הראשוני אושר על ידי פרקליטת המדינה, לכן בקשנו מעו"ד גורלי לחזור על אותו נוסח בדיוק, וזאת לאור החלטת בית משפט קמא היא זהה לחלוטין.
אני חוזר על הודעת הערעור ומבקש להוסיף כמה דגשים.
בית משפט קמא חושש שהפרת צווי בית המשפט מהווה זילות חמורה של הדין, שלה מסרב בית המשפט קמא לתת יד. לטעמנו, בקובעו כך נותן בית משפט קמא יד לזילות חמורה עוד יותר של הדין.
צווי בית המשפט הינם חלק מן הדין, אבל אינם חזות כל הדין. יתכן שאם היה בית המשפט קמא יכול מלכתחילה להורות על מאסר בפועל של מי שמורשעים באי קיום צווים שיפוטיים, ובכלל זה צווי הריסה שיפוטיים, כפי שמאפשר לבית משפט קמא סעיף 210 לחוק התכנון, יתכן כי מלכתחילה היתה מצטמצמת מאוד העבריינות שבאי קיום צווים שיפוטיים, שזו לרוע המזל תופעה עובדתית.
הדגש שאנו מבקשים להפנות להרכב, שאת הגורמים לתופעה ניתן לחפש בכמה חזיתות, ואחת מן החזיתות היא גם בית משפט קמא עצמו.
לגבי הנושא של אי התיישנות הצו - צווי הריסה אינם עונש אלא אמצעי מינהלי המלווה לעונש, והם אינם מתיישנים לעולם. הם למשל נרשמים בנסח המקרקעין לצד זכויות הבעלים, ובתור שכאלה משמשים תמרור אזהרה שגורע משכירות הנכס. זוהי תוצאה חשובה של מתן צו הריסה שבית משפט קמא לא לקח בחשבון.
ישנה חשיבות בקיומה הנמשך, אפילו אם יש קושי כזה או אחר בביצועם הלכה למעשה.
הענין המרכזי שבו טעה בית משפט קמא, הוא בכך שפסק הדין וגזר הדין סוטים מהתכלית הערכית והאופרטיבית של חוק התכנון והבנייה, שמטיל כעניין שבדרך המלך את הריסת הבנייה הבלתי חוקית והחזרת המצב לקדמותו על הנשפט - על העבריין ולא על הרשות. המחוקק לא ראה להטיל את החובה על הרשויות.
בית המשפט נחלץ להתערב בשיקול הדעת של המחוקק הראשי, ורואה לנגד את עיניו את הרשות כאילו עליה יש להטיל את מלאכת ההריסה. יש בכך סטייה מתכלית החוק ואף מתן פרס עידוד לעבריינים שלא כדין.
אנו סבורים לכן שפסק הדין מוטעה בכל ארבעת העניינים, ובית המשפט הנכבד הזה מתבקש לבטלו ולהורות על הריסת המבנים הבלתי חוקיים. אם כך יקבע בפסק הדין, אנו לא נבקש להתערב בגובה הקנסות שהושתו.

עו"ד גורלי:
אנו מצטרפים לדברי חברי.
לצו הריסה יש אפקטיביות רבה מאוד באכיפת לגיטימציה של המבנה. אדם יודע שאם הוא לא יהרוס, אז או שהוא יועמד לדין, או שהוא חייב להשיג היתר, ואז דואגים לקבל היתר ומשלמים את האגרות, מתאימים את המבנה לדרישות, מהנדס בודק את עניין הבטיחות. זה הרבה יותר בלי זה. בלי צו הריסה זה לא ייעשה.
אני מצטרף לחברי, שאנו נוותר על עניין ערעור הקנס בתיקים אלה. אך אנו מבקשים לציין, בית המשפט קמא ציין שהוא מגדיל את הקנס בגלל שהוא לא נותן צו הריסה. אנו טוענים שהקנסות נמוכים מהרף של הקנסות הרגילים.

מר קטיש:
מדובר באלמנת צה"ל, 4 בנים שלה שרתו בצה"ל. לכן אנו מתנגדים לביטוי "עבריינים".
אמא בנתה לבנים שלה על מנת לעזור לנו. אמי בת 67, כל החיים שלה סבלה. אחותי כשהיתה בת שנתיים לא זכתה לראות את אבא, ואני בן 9 לא ראיתי את אבי. אמי במקום לקחת את הכסף ולבזבז אותו, היא רצתה לבנות כדי שתהיה לנו פרנסה ושיהיה לנו כסף לחיות.
אני מקבל קיצבת ביטוח לאומי של 2,500 ש"ח - נפגע עבודה. אחי השני עבר טראומה כאשר בנו הקטן עבר תאונה וכרתו לו רגל. המבוגר היה עובד במועצה, ובגלל עניין פוליטי, פוטר מהמועצה והיום הוא באבטלה.
יש פה תוכניות, אמי שילמה 16,000 ש"ח והמועצה בגלל עניין פוליטי לא רצתה לחתום. הוועדה כתבה שלא תחתום לנו, ואנו נגשנו למועצה, ובגלל עניין פוליטי לא רצה לחתום, כך שאנו נופלים בין הכסאות. אנו לא עבריינים, שרתתי בצבא שרות מלא.

מר שאמי:
אני מבקש לדחות את הדיון כי עורך דיני לא הגיע.
החלטה

המועד לשמיעת הערעור היה ידוע למשיב מבעוד מועד, והיה עליו לדאוג לייצוג, אם רצה בכך, ולכן אנו דוחים את בקשתו לדחות את שמיעת הערעור.

ניתנה היום, כ"ג ב אדר ב תשס"ג, (27 במרץ 2003), במעמד הצדדים.

י. דר
, שופט

מ. נאמן
, שופט

מ. לינדנשטראוס

נשיא [אב"ד]
המשיב - מר שאמי:
אין לי מה לומר.
פסק דין

השופט מ. נאמן
:

בתיקים האלו, ששמיעתם אוחדה לפי החלטת כב' הנשיא, השופט מ. לינדנשטראוס
, נושא הערעור הוא בעיקר אי הכללת צו הריסה במסגרת גיזרי הדין שנתנו על ידי כב' השופט אלטר, מבית משפט השלום בעכו, להלן קמא.

בכל התיקים האלו לא הסכימה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גליל מרכזי כי ביצוע צו ההריסה, לכשינתן, יוטל עליה.

סעיף 205 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965, אשר הסמיך את בית המשפט ליתן צו הריסה במסגרת גזר הדין, נקט לשון "רשאי" ומהנימוקים שיפורטו להלן, סבר קמא, כי שרוי לו לא לעשות שימוש בסמכות זו.

קמא נימק את המנעותו ממתן צווי ההריסה בכך, שבפועל צווי ההריסה אינם מבוצעים, והם רק משמשים עילה להגשת אישום נוסף בשל כך נגד הנאשמים לפי סעיף 210 לחוק, כאשר המטרה בהגשת כתבי אישום אלו היא העשרת קופת הוועדה בכספי הקנסות המוטלים, וזו איננה מטרת חוק התכנון והבנייה.

ועוד זאת כותב קמא, כי בפועל לא נגד כל העבריינים שאינם ממלאים אחר צווי ההריסה מוגשים כתבי אישום בשל כך, ויתכן, כך כותב קמא, שהשיקולים להגשה או אי הגשה של כתבי אישום אלה הם שיקולים זרים.

הנימוק השלישי והעיקרי לאי מתן הצווים הוא, לפי קמא, שבמתן הצווים מחד גיסא, ואי אכיפת ביצועם, מאידך גיסא, יש משום פגיעה חמורה בשלטון החוק, וכך כותב קמא בעניין זה:

"אני סבור שבאי ביצוע הצווים הניתנים על ידי בתי המשפט, יש משום פגיעה חמורה בשלטון החוק. רשויות החוק והאכיפה תורמות תרומה מכרעת לפגיעה זו, כאשר אינן טורחות לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותם, כדי לאכוף את ביצוע הצווים לרבות ביצוע צווי ההריסה בעצמם. כאשר זהו המצב נראה לי שבית המשפט הנותן צו הריסה .... תורם אף הוא תרומה בעקיפין לפגיעה בשלטון החוק".

איני יכול להסכים עם קמא. פרשנות קמא לסעיף 205 אינה מתיישבת עם הפרשנות שניתנה למונח "רשאי" על ידי הפסיקה. משניתנה על ידי המחוקק הסמכות לבית המשפט למנוע מצב בו חוטא יהיה נשכר, לא יעשה בית המשפט את מלאכתו השיפוטית אם לא ישתמש בסמכות שניתנה לו ולא יצווה על הריסת הבנייה הבלתי חוקית.

המחוקק השתמש במונח "רשאי" בסעיף 205 מפני שצו ההריסה אינו חלק מהעונש, אלא אמצעי מינהלי הנלווה לעונש, ומאחר ומטרתו של גזר דין היא ענישה, והמחוקק ביקש להוסיף לענישה גם אמצעי אכיפה מינהלי, הוא השתמש בלשון "רשאי" כדי לומר לבית המשפט, שאף שמלאכתו מלאכת ענישה היא, רשאי הוא גם להפעיל אמצעי מנהלי.

האפשרויות שקבע המחוקק בסעיף להטיל את הביצוע על הנאשם או על הוועדה אינן עומדות בדרגה שווה, כפי שמשתמע מפסקו של קמא, אלא הסעיף מטיל את הביצוע על הנאשם, ורק אם הוועדה מבקשת שהביצוע יוטל עליה, רשאי בית המשפט להסמיכה לעשות זאת.

כפי שהסביר לנו ב"כ המערערת, ההמנעות מבקשה כזו מצידה במקרים נשוא הערעורים לא נובעת מהשלמה עם אי ההריסה, אלא מקשיים אוביקטיביים.

אין זה נכון שכתוצאה מכך, שבפועל אין הנאשמים מבצעים את צווי ההריסה, ולא נגד כולם ננקטים הליכים לפי סעיף 210 לחוק, נפגע שלטון החוק באופן שבאי מתן צווי הריסה, הפגיעה הזו תהיה קטנה יותר כעולה מנימוקי קמא. כאשר ניתן צו הריסה, מתאפשר בכך להמשיך ולאכוף על הנאשם את ביצוע הצו באמצעים עונשיים של קנס, ולעיתים גם מאסר, אך כאשר לא ניתן צו כלל, יש בכך כדי לעודד עבריינים בכוח להעצים עוד יותר את העבריינות בתחום זה, באופן שכל חוק התכנון והבנייה ייהפך לאות מתה.

כבוד הנשיא (כתוארו אז) השופט שמגר אמר בבר"ע 302/84 סגל נ. מדינת ישראל
, פד"י לח (3) 445, שהשיקול למנוע מעבריין להנות מפרי עבירתו הינו שיקול מרכזי, אשר על בית המשפט לשוות לנגד עיניו כאשר הוא דן בעבירה של בנייה ללא היתר, וזו התוצאה הבלתי נמנעת מאי מתן צווי הריסה.

נכון הוא, שהמצב בו צווי הריסה שיוצאים מלפני בית המשפט אינם מבוצעים, יש בו משום החלשת שלטון החוק. ב"כ המערערת אמר לנו, כי הרשויות מודעות למצב עליו מתריע קמא, של ביזוי החוק על ידי אי אכיפתו, ובימים אלה ממש נבחנת במשרדי הממשלה הערכות חדשה כוללת האמורה לייעל את אכיפת חוק התכנון והבנייה, ויש לקוות כי בכל ההקדם ייראו מעשים בשטח, ולא רק דיבורים, אך עד אז תרומת בית המשפט צריכה להיות בהחמרת הענישה בשל ביצוע בנייה ללא היתר, ולא בהמנעות ממתן צווי הריסה.

אשר על כן, אני מציע לחברי הנכבדים למותב לקבל את ערעורי המדינה והוועדה המקומית, ולהוסיף לגזרי הדין בכל התיקים נשוא הערעור, צו הריסה של כל מה שנבנה שלא כדין, וזאת לא יאוחר מעד תום שנה מהיום, אלא אם כן יושג היתר בנייה כדין עד אז.

הצו יבוצע על ידי המשיבים.

הערעור כולל גם ערעור על נומך הקנסות שהטיל קמא, אך באי כוח המערערים הודיעו לנו, כי אם הערעור יתקבל בנושא צווי ההריסה, הם לא יעמדו על החמרת הענישה בעניין הקנסות שהוטלו.

אוסיף גם אני מצדי, שאכן מן הראוי להחמיר בענישה, שכן המצב בנושא הפרת חוקי התכנון והבנייה הפך להיות מכת מדינה, ואיש הישר בעיניו יעשה.

בשולי הדברים יש להעיר, כי לא מן הראוי היה להכליל בגזרי הדין של קמא את המשפט "ולא אתפלא אם יתברר שמדובר בשיקולים זרים" בהקשר להגשת או לאי הגשת כתבי אישום נגד אלו שאינם מבצעים צווי הריסה. מנין לו לקמא לחשוד בממלאי תפקיד מטעם הצבור, כי הם מערבים שיקולים זרים בשיקוליהם?!
מ. נאמן
, שופט
הנשיא, מ. לינדנשטראוס
, אב"ד:
אני מסכים, כמובן, לתוצאה אליה הגיע עמיתי השופט מנחם נאמן, בפסק דינו היסודי, הערוך והמנומק היטב, כמנהגו, וכלל הוא כידוע שאין אומר כל שבחו של אדם בפני
ו, אלא רק מקצת שבחו.
ברצוני לתת לים הכללי טיפה משלי:
אם ירדתי לסוף דעתו של השופט הנכבד בערכאה הראשונה, כב' השופט משה אלטר, יש תרעומת בפיו על אי ביצוע צווי הריסה שניתנו על ידי בתי המשפט.
אני סבור שתרעומת זו מוצדקת לחלוטין, והערותיו של השופט מחייבות את תשומת לבו של היועץ המשפטי לממשלה וגורמי האכיפה, שאליהם יש להעביר את פסק דינו ואת פסק דיננו בערעור זה. לא יתכן שימצאו במדינת ישראל
, כפי שהגדיר השופט הנכבד, אלפי מבנים שנבנו ללא היתר, ושנגדם תלויים ועומדים צווי הריסה שלא בוצעו במשך שנים. זו אכן פגיעה קשה ביותר בשלטון החוק, וצלקת המכערת את פניה היפים של מערכת המשפט בישראל.
לעניות דעתי, על היועץ המשפטי לממשלה, יחד עם השלטונות המוסמכים, להתערב בנושא זה ביעילות ובהקדם, ומוטב שעה אחת קודם.

__________________
מ. לינדנשטראוס
, אב"ד

השופט י. דר
:
משך שנים, בשבתי בבית משפט השלום, עסקתי כערכאה ראשונה גם בהליכים על פי חוק התכנון והבנייה, ואני ממשיך לדון בהם, כערכאת ערעור, בבית המשפט המחוזי.

תגובתו של השופט אלטר משקפת תחושה של תסכול אצל מי שאמור להשליט את החוק, ורואה לנגד עיניו כיצד הדברים שקבע ופסק, כפי שהיה חייב לעשות, אינם מתבצעים בפועל.

יחד עם זאת, הדרך שבה בחר השופט אלטר להביע מחאתו על המצב, לא נראית לי ראויה, ולכן אני מצטרף לחברי בקבלת הערעורים.

אני מצטרף כמובן גם לדעת הנשיא, שהדברים מחייבים טיפול מהיר.

_______________
י. דר
, שופט

הוחלט:
לגזרי הדין נשוא הערעורים יתווסף צו הריסה נגד המשיבים. עליהם לבצע את הצו לא יאוחר מאז תום שנה מהיום, אלא אם כן ישיגו היתר בנייה כדין עד אז.

ניתנה היום, כ"ג ב אדר ב תשס"ג, (27 במרץ 2003), במעמד הצדדים.

י. דר
, שופט

מ. נאמן
, שופט

מ. לינדנשטראוס

נשיא [אב"ד]
מ.א. / p00307603k
1
בתי המשפט
עפ 003076/03
בית המשפט המחוזי בחיפה

תאריך: 27/03/2003
הרכב כב' השופטים: מ. לינדנשטראוס
- נשיא [אב"ד]
מ. נאמן

י. דר

בפני










עפ בית משפט מחוזי 3076/03 מדינת ישראל נ' מרעי נימר שאמי (פורסם ב-ֽ 27/03/2003)