פסקי דין על יפים רנט | פסקי דין על ועדת הזכאות לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות | פסקי דין על תשס"ה-2005 |

113/06 וע     19/04/2009




וע 113/06 יפים רנט נ' ועדת הזכאות לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות, תשס"ה-2005




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים
וע 000113/06

בפני
:
כב' השופט משה סובל
תאריך:

19/04/2009







יפים רנט

בעניין:


המערער

הרצוג
, פוקס
, נאמן ושות'

ע"י ב"כ עוה"ד






נ
ג
ד






ועדת הזכאות לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות

,
תשס"ה-2005



המשיבה


ע"י פרקליטות מחוז ירושלים







פסק דין

1.
בפני
י ערעור על החלטת המשיבה (ועדת הזכאות לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות
, תשס"ה-2005
;
להלן – החוק) מיום 2.1.06.
בערעור עולות לדיון שתי שאלות בנוגע לפרשנות סעיף-קטן 11(ב) לתוספת
השלישית של החוק. השאלה הראשונה עוסקת במילים "עלות השכר שניתן לבעל העסק" הכלולות בפסקה (1). השאלה השנייה עוסקת במילים "לפני התיקון לפי סעיף קטן זה" הכלולות ברישא של פסקה (2). השאלה השנייה הוכרעה על ידי ב

פסק דין
מיום 28.1.07 בתיק ו"ע 112/06 גיא מתפרות בע"מ נ' ועדת הזכאות. לפיכך אסתפק לגביה בהפניה למה שנפסק שם.

2.
התוספת השלישית של החוק (להלן – התוספת) מסדירה את מתכונת החישוב של שני סוגי הפיצויים החלופיים המוענקים, לפי בחירת הזכאי, בעד עסקים שפעלו בשטח המפונה ביום הקובע (6.6.04). פיצויים אלה מפורטים בסימן ד' לפרק ה' של החוק, המפנה לתוספת השלישית, והם: פיצוי לפי שווי הנכסים (בו עוסק חלק א' של התוספת) או פיצוי לפי השווי הפיננסי (בו עוסק חלק ב' של התוספת). סעיף 11 לתוספת נכלל בחלק ב' שבה, שעניינו הפיצוי לפי השווי הפיננסי. עניינו באחד מרכיבי נוסחת החישוב של פיצוי זה. הנוסחה, לפי סעיף 9 לתוספת, היא: "הכפלת ממוצע הרווח התפעולי של העסק בתקופה הקובעת (בסעיף זה – הרווח התפעולי הממוצע), לאחר הפחתה של 30 אחוזים ממנו, במכפיל לעסק". נוסחה זו מובילה אל סעיף 11 לתוספת דרך סעיף 8 שבה, המגדיר את המונח "רווח תפעולי" באופן הבא: "הרווח התפעולי השנתי שייקבע לפי הוראות סעיף 11". סעיף-קטן 11(א) מורה כי הרווח התפעולי לכל שנה נקבע בהתאם לדו"ח הכספי הנומינלי שהוגש לגביה לפקיד השומה לפני היום הקובע. סעיף-קטן 11(ב) מפרט את אופן חישוב הפיצוי בהתאם לאותו דו"ח כספי:

"הפיצוי יחושב לפי הרווח התפעולי לפני 'הוצאות מימון ומסים' ולפני 'הוצאות אחרות' ו'הכנסות אחרות' כמצוין בדוח כאמור בסעיף קטן (א), כשהוא מתוקן לפי אלה:

(1) הוספת עלות השכר שניתן לבעל העסק בשנת הדוח, אם ניתן;

(2) הפחתת עלות השכר לכל שנת דוח בנפרד, בין אם ניתן שכר לבעל העסק ובין אם לאו, ובלבד שהסכום המופחת לא יעלה על מחצית מן הרווח התפעולי לאותה שנה, לפני התיקון לפי סעיף קטן זה; לענין זה, 'עלות השכר' – סכום כמפורט להלן [...]

(3) הוספת הסכום שנרשם בדוח התאמה לצורכי מס שהוגש לפקיד השומה לאותה שנה כהפרשה לפיצויי פיטורים ולא שולם בפועל, או הפחתת סכום שנרשם כאמור כסכום ששולם בפועל, ולא נרשם כהפרשה כאמור;

(4) תיקונים שועדת זכאות תמצאם לנכון, אם שוכנעה כי הדוח לא נערך לפי כללי חשבונאות מקובלים, לרבות תיקונים בשל רישום פחת מואץ
".


3.
לפנינו אפוא ארבעה תיקונים של הרווח התפעולי הנובע מהדו"ח הכספי הנומינלי שהוגש לפקיד השומה. התיקון הראשון – כאמור בפסקה (1) – הוא הוספת עלות השכר שניתן בפועל לבעל העסק בשנת הדו"ח. התיקון השני – כאמור בפסקה (2) – הוא הפחתת עלות שכר נורמטיבית של בעל העסק, שאינה קשורה אל השכר שניתן לו בפועל, ומחושבת בהתאם למפתח המפורט בהמשכה של פסקה (2) על בסיס השכר הממוצע במשק והיחס בין מספר העובדים בעסק לבין מספר בעליו בשנה המדוברת. התיקון השלישי – כאמור בפסקה (3) – הוא הוספה או הפחתה הנדרשות בעקבות הפרשות לפיצויי פיטורים. התיקון הרביעי – כאמור בפסקה (4) – מסור לשיקול דעת ועדת הזכאות הפועלת מכוח סעיף 10 לחוק, לצורך התאמת הדו"ח הכספי לכללי חשבונאות מקובלים.

ארבעת התיקונים נועדו כולם ליצור אחידות ושוויון בין העסקים השונים שבחרו לקבל פיצוי לפי שוויים הפיננסי. מאחר שהשווי הפיננסי נקבע בהתאם לרווחי העסק, המבטאים את ביצועיו כעסק חי, ראה החוק לנטרל השפעות על הרווח התפעולי שאינן נובעות בהכרח משיקולים כלכליים של העסק עצמו. אחת מאותן השפעות הנה השכר שבעל העסק משך לעצמו בעד ניהול העסק. שכר הבעלים הנו שיקול בלתי-רלוונטי לעסק חי, בהיותו מצוי
מחוץ לשיקולים הכלכליים הרגילים של העסק, ועשוי להיקבע באופן אינדיבידואלי על ידי הבעלים בהתאם לצרכיו האישיים. פסקאות (1) ו-(2) נועדו לנטרל השפעה זו. לשם כך מתבצעת במסגרתן תנועה משולבת שסופה חילוץ השפעתו הבלתי-רלוונטית של שכר הבעלים מתוך הרווח התפעולי. כימותה הכספי של השפעה זו הנו ההפרש בין השכר שבעל העסק משך לעצמו תמורת הניהול לבין השכר אותו בעל העסק היה משלם למנהל שכיר, אילו היה בוחר לנהל את העסק באמצעותו ולא בכוחות עצמו. זיהוי ההפרש נעשה על ידי הוספה לרווח התפעולי של השכר ששולם בפועל לבעל העסק בשנת הדו"ח (פסקה 1), וכנגדה הפחתה של השכר הנורמטיבי שהיה מגיע לבעל העסק עבור הניהול אילו קביעת השכר הייתה מודרכת אך ורק בהתאם לנתוניו הכלכליים של העסק (פסקה 2). התוצאה המתקבלת משתי פעולות אלו הנה הגדלת הרווח התפעולי של בעל עסק ששכרו עלה על השכר הנורמטיבי,
והקטנת
הרווח התפעולי של בעל עסק ששכרו נפל מהשכר הנורמטיבי.

ראו ביתר הרחבה בפסק הדין בתיק ו"ע 112/06 הנ"ל, פסקה 3.



4.
פרשנותה של פסקה (1) – הקובעת כאמור את פעולת הוספת השכר שניתן בפועל לבעל העסק – אינה מעוררת קושי שעה שמדובר בעסק מאוגד: הדו"חות הכספיים של עסק מאוגד נוקבים בעלות השכר ששולם לבעל העסק. ממילא, הסכום הנקוב בדו"ח הנו סכום ההוספה לפי פסקה (1). לא כן עסק שאינו מאוגד, דוגמת עסקו של המערער, שהפעיל באזור התעשייה ארז כעוסק מורשה בשנים 1999 עד 2005 עסק למתן שירותי תיקונים למכונות תפירה. יחיד המחזיק עסק לא מאוגד אינו מושך לעצמו שכר, אלא נוטל לעצמו את כל הרווח המתקבל מפעילותו של העסק. ממילא, בדו"חות הכספיים שבעל עסק עצמאי כזה מגיש לפקיד השומה, אין ציון של עלוותשכרוהאם פירוש הדבר הוא שבעל עסק כזה חשוף רק להקטת הרווח בגובה הנורמטיבית כאמור בפסקה (2, בלא אפשרות לקזז מול הקטנה זו את
)
חוק יישום תכנית ההתנתקות,
התפעולי
10.
השכר
11
.
12.

עלות
"

)
תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות)
נ







וע בית משפט שלום 113/06 יפים רנט נ' ועדת הזכאות לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות, תשס"ה-2005 (פורסם ב-ֽ 19/04/2009)