פסקי דין על ירון דהאן | פסקי דין על משרד הבטחון-קצין התגמולים

1398/08 וע     20/04/2009




וע 1398/08 ירון דהאן נ' משרד הבטחון-קצין התגמולים




בעניין:

1



בתי המשפט


ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט – 1959
בתל אביב - יפו
וע 001398/08


בפני
:
כב' השופטת עינת רביד
, יו"ר
ד"ר עמנואל כץ, חבר
עו"ד דן יערי, חבר







המערער
ירון דהאן

בעניין:

עברי
ע"י ב"כ עו"ד



נ
ג
ד

המשיב
משרד הבטחון-קצין התגמולים



גורנשטיין
ע"י ב"כ עו"ד



החלטה


החלטה זו עניינה בטענת הסף של המשיב לפיה יש להורות על סילוק הערעור על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

רקע וטענות המערער
1.
המערער הגיש את הערעור הנדון לועדה בו נטען כי המערער הוא בנו ויורשו של המנוח אליהו דהאן (להלן: "המנוח"), נכה צה"ל בשיעור של 64%, אשר הלך לעולמו ב-
25.07.02 בגיל 73. לטענת המערער המנוח הוכר כנכה נצרך ובין היתר היה זכאי בשל כך להקצאת דירה למגוריו עם אפשרות לרכישתה על פי נהלי משרד הביטחון. עוד נטען כי בשנת 1979 הוקצתה למנוח דירה ברח' לחובר 5 תל אביב (להלן: "הדירה"), בה התגורר המערער יחד עם המנוח עד ליום מותו, וכי המערער התגורר עם המנוח גם לאחר שבגר ונישא ונולד לו בנו – נכד למנוח, וכי הוא התגורר בה גם לאחר מותו וגם בעת הגשת הערעור.
2.
בהתייחס לדירה טוען המערער כי הדירה הוקצתה למנוח תמורת שכר דירה נמוך אשר היה מנוכה מקצבתו, וכי המנוח בחייו היה זכאי לרכוש את הדירה בתנאים מועדפים כאשר חלק ניכר מעלותה ניתן לו כמענק, וזאת בהתאם לנהלי משרד הביטחון והדבר אף הובטח לו על ידי אנשי אגף השיקום אשר טיפלו בעניינו והכירו אותו. המנוח הגיש בקשה למשרד הביטחון לרכישת הדירה, הבקשה נענתה בחיוב והותר לו לרכוש אותה בתנאים השמורים לנכה נצרך. המנוח לא המשיך בתהליך רכישת הדירה וכאשר ניסה המערער לשכנעו להשלים ההליך המנוח השתיקו באומרו כי הדירה כבר ניתנה לו ואין צורך לחשוש. כאשר אנשי אגף השיקום, לבקשתו של המערער, פנו למנוח והבהירו לו את חשיבות השלמת התהליך המנוח התרגז והתפרץ לעברם כי ברצונם לקחת את דירתו. המנוח נותר בעמדתו כי הדירה שלו ושל יורשיו לאחריו ולא הסכים לדון בנושא.
3.
בהתייחס לנסיבות הערעור ציין המערער כי משרד הביטחון הגיש תביעה לפינויו מהדירה במסגרת ת.א. 65007/06, במסגרתו ניתן

פסק דין

(להלן: "פסק הדין") לפינויו של המערער מהדירה שעוכב עד ליום 01.01.09 לשם מיצוי זכויותיו של המערער בפני
קצין התגמולים, וכי ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי.
4.
לטענת המערער ביום 03.01.08 פנה לקצין התגמולים להתיר לו לרכוש את הדירה מכוח זכאות המנוח לרוכשה במעמד "דירה ציבורית" לאור נוהלי משרד הביטחון ו/או משרד הבינוי והשיכון בדבר רכישת דירה ציבורית ומכוח דיני הדיור הציבורי, בשל הבטחות שקיבל המנוח מנושאי משרה בכירים במשרד הביטחון בדבר זכאותו לרכוש את הדירה ובשל נסיבות חייו הקשות של מנוח. לטענתו קצין התגמולים השיב כי בקשתו התקבלה לטיפול. לטענת המערער היות ופנייתו לא נענתה בתשובה לגופו של עניין, הרי שבהתאם לסעיף 31 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני
קצין תגמולים) תשנ"ה-1995 (להלן: "תקנות הנכים") בו נקצב מועד תשובתו של קצין תגמולים לתשעה חודשים, יש לראות בבקשה שלא נענתה במועדה כאושרה על ידי קצין תגמולים. על כן בהתאם לכך פנה ביום 04.11.08 לקצין תגמולים בדרישה להורות לאגף אמו"ן/חטיבת נכסים לאפשר לו להתחיל בהליכים לרכישת הדירה . בקשה זו נענתה במכתב המשיב מיום 17.11.08 כי הבקשה עודנה תלויה ועומדת וכי המערער יעודכן כשתתקבל החלטה בעניינו. לטענת המערער מבקש המשיב להקפיא את הטיפול בעניינו עד לביצוע פינוי מהדירה מכוח ההליך בבית המשפט שאז יפונה מהדירה ויתייתר ההליך בפני
ו.
5.
בסיפא לערעור ביקש המערער כי הועדה תקבע כי קצין התגמולים לא השיב לבקשתו תוך המועד שנקבע בדין ועל כן יש לקבל את בקשתו ככתבה וכלשונה ולהכיר מכוח הדין ומכוח הצדק בזכותו לרכוש את הדירה.
6.
לאחר הגשת הערעור הגיש המשיב את הבקשה נשוא החלטה זו לפיה יש להורות על סילוק הערעור על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית. לטענת המשיב ביום 26.11.06 הוגשה נגד המערער תביעת פינוי וסילוק יד מהדירה שבבעלות מדינת ישראל אשר המערער השתלט עליה שלא כדין, לאחר פטירת אביו בשנת 2002, ומבלי ששילם עבור השימוש בה. ביום 09.03.08 נדחתה בקשתו של התובע למתן רשות להתגונן וביום 19.03.08 ניתן

פסק דין
לפינוי מהדירה, כאשר ערעורו של המערער לבית המשפט המחוזי על ההחלטה נדחה, והמערער הגיש רע"א לבית המשפט העליון אשר טרם ניתנה בה החלטה.
7.
לטענת המשיב וכפי שהובהר למערער החלטה בעניינו טרם נתקבלה על ידי אגף השיקום ועל כן הערעור בכותרת מוקדם וממילא דינו להדחות. עוד נטען על ידי המשיב כי סעיף 30 לחוק הנכים תגמולים ושיקום תשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים") עניינו במי שעותר לתגמול על פי החוק או במי שמבקש להכיר בו כנכה וכי לבקשתו של המערער אין קשר לקצין התגמולים.
8.
לטענת המשיב הסעיפים הרלוונטי לעניינו של המערער הם סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים התש"ס -2000 (להלן: "חוק בתי משפט לעניינים מנהליים") וסעיף 26 לתוספת הראשונה לחוק .
9.
עוד מציין המשיב כי עילה נוספת על פי הערעור היא בעניין דיני הדיור הציבורי אשר גם השגה עליה צריכה להידון בהתאם לסעיף 13 לתוספת ביתהמשפטלענייניםמנהליים.


18.







וע ועדת הערעורים לפי חוק הנכים 1398/08 ירון דהאן נ' משרד הבטחון-קצין התגמולים (פורסם ב-ֽ 20/04/2009)