פסקי דין על יצחק רוזנברג |

2768/04 עב     19/04/2009




עב 2768/04 יצחק רוזנברג נ' מדינת ישראל - משרד החינוך




בעניין:

1




בית הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

עב' 2768/04





השופט, חיים ארמון

בפני

:


יצחק רוזנברג
בענין:

התובע
ע"י עו"ד סיגל פעיל וע"י עו"ד קרן רייכר



נ ג ד



מדינת ישראל - משרד החינוך

הנתבעת
ע"י פרקליטות מחוז הצפון




פ
ס
ק
ד
י
ן

1.
התובע, מורה, פוטר מעבודתו אצל הנתבעת, לאחר 16 שנות עבודה.

בתובענה שבפני
, עותר התובע לקבוע כי פיטוריו היו פגומים וכי על כן הוא זכאי לפיצוי אשר יביא אותו מבחינה כספית למצב דומה לזה שבו היה אילו היה ממשיך לעבוד עד גיל הפרישה.

הנתבעת טוענת שהפיטורים נעשו כשורה, וכי מכל מקום - גם אם ייקבע שהתובע זכאי לפיצוי - אין הוא זכאי לפיצוי שהוא עותר לקבלו.

2.
ההליכים בתובענה התנהלו בעצלתיים; כתב התביעה המקורי הוגש ביום 20/12/04. לאחר מספר הארכות מועד - הוגש כתב הגנה, ואחרי הגשתו - נערך דיון מוקדם, שבו גובשו המוסכמות והפלוגתאות. בתום הדיון המוקדם הודיעו באות כחם של הצדדים על הסכמתם להליך גישור, והצדדים אכן הופנו לגישור, ובמקביל - למקרה שההליך לא יביא לסיום המחלוקת, נקבעו מועדים להגשת תצהירים והתיק נקבע להוכחות. הליך הגישור (ומו"מ ממושך שנוהל בעקבותיו), אכן לא הביא את הצדדים להסכמה אך הם ביקשו לדחות את מועד הדיון ולהאריך את המועד להגיש את תצהיריהם. בקשתם - התקבלה.


לאחר מכן, ביקש התובע (בש"א 1798/06) לתקן את כתב התביעה. גם בקשתו זו התקבלה. כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 9/10/06. כתב הגנה מתוקן הוגש ביום 13/11/06. נוכח כתבי הטענות המתוקנים נקבע מועד נוסף לדיון מוקדם, אשר גם הוא נדחה - לבקשת הנתבעת.

בין לבין, ביקשה הנתבעת (בש"א 2671/06) לתקן את כתב ההגנה המתוקן. הבקשה התקבלה בדיון מיום 4/1/07, שבו נקצבו מועדים חדשים להגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע כי ההוכחות תישמענה ביום 31/5/07.

לאחר מכן, לבקשת התובע - הוארך המועד להגשת התצהירים, והדבר הביא לדחיית המועד
שנקבע להוכחות - ליום 8/10/07. במועד זה אכן שמעתי עדויות (כ"דן יחיד", לבקשת התובע ובהסכמת הנתבעת), אך בתום הדיון, סוכם בין באות כחם של הצדדים שייקבע מועד נוסף לשמיעת החקירות הנגדיות של עדי הנתבעת. מועד זה נקבע ליום 21/1/08, אך נדחה, לבקשת הנתבעת ליום 26/2/08 - מועד שבו אכן הסתיימה שמיעת העדויות. בתום הישיבה, הסכימו באות כחם של הצדדים על הגשת סיכומים בכתב ועל המועדים לכך, אך שני הצדדים לא עמדו במועדים הקצובים המקוריים, וביקשו הארכות מועד לשם הגשת הסיכומים. בהמשך - הוסכם גם על הגשת סיכומי תשובה, אשר הוגשו ביום 30/12/08.

מאז יום 30/12/08 ועד היום - התעכב מתן פסק הדין בשל עומס עבודה אצלי, אך אעיר כי נוכח הדחיות והעיכובים שהיו מאת הצדדים - לא סברתי שעלי לתת לתובענה זו קדימות מיוחדת, ולהעדיף אותה על פני תובענות אחרות שהמתינו למתן

פסק דין
, כך שפסק הדין ניתן על פי תורו של התיק.

אלה העובדות

3.
התובע, יליד שנת 1950, החל לעבוד אצל הנתבעת כמורה לערבית בשנה"ל תשמ"ח. במהלך אותה שנה, קיבל התובע רשיון הוראה קבוע לבית ספר על יסודי. התובע עבד בקרית החינוך "אורט חצור", שבה חטיבת ביניים וגם חטיבה עליונה. חלק מצוות המורים באותו בית ספר הם עובדי משרד החינוך, וחלק אחר - עובדי רשת "אורט". בנוסף להיותו מורה לערבית, הועסק התובע בחלק מהשנים גם בתפקיד של מדריך הוראת ערבית.

4.
לטענת הנתבעת, בשנה"ל תש"ס ואולי אף לפני כן - התגלו בעיות בשיטת ההוראה של התובע.

לדעתי - הנתבעת רחוקה מהוכחת טענה זו. הדברים אינם עולים מעדויותיהם של עדיה בבית הדין ואף לא מתצהירה של העדה, גב' יעל שטיינברג (מנהלת גף כח אדם בהוראה במחוז הצפון של משרד החינוך, אשר תיקרא להלן: "יעל").

לכל היותר, ניתן לקבוע (על סמך העולה במרומז מעדותו של מנהל בית הספר, מר אליק אבנר - שייקרא להלן: "אליק"), שמי שניהל את חטיבת הביניים בשנה"ל תש"ס לא היה מרוצה לחלוטין מעבודתו של התובע כמורה, אך זאת - לאו דווקא מבחינת ההוראה עצמה, אלא מבחינות אחרות (בחינות עמומות שאליק הגדיר כ"כל מיני ארועים שלו עם תלמידים ועם הורים").


לסיכום ענין זה אני קובע שלא הוכח כי היה פגם כלשהו בטיב עבודתו של התובע כמורה וכמדריך הוראה, עד שנת הלימודים תש"ס, אך נראה שמי שכיהן בתש"ס כמנהל חטיבת הביניים לא היה מרוצה לחלוטין מעבודתו של התובע, ולאחר מכן - העביר תחושה זו לאליק.

5.
בשנה"ל תשס"א, היה התובע בשבתון. בזמן השבתון הוא עבד במשרות חלקיות ב-3 בתי ספר אחרים.

6.
לקראת תום השבתון, דובר על אפשרות של מעבר התובע לעבור ללמד בבית ספר אחר. הרקע לאפשרות זו לא הוברר במדוייק, והצדדים חלוקים אם היוזמה לכך היתה של התובע או של הנתבעת.

לטענת התובע
- הוא היה זה שביקש לעבור לעבוד בבית ספר אחר, כדי "לגוון". לטענת הנתבעת - היוזמה להעברה היתה של הנתבעת, עקב צמצום שעות תקן בקרית החינוך בחצור הגלילית.

האמור במכתבו של מנהל המחוז מיום 22/7/01, וכן האמור במכתבה של גב' דליה שוורץ מיום 13/8/01, מעלה לכאורה שגרסת הנתבעת קרובה יותר למציאות, ואילו הייתי אמור להכריע בשאלה זו, הייתי - כנראה - מאמץ את גרסת הנתבעת. אך לדעתי אין צורך להכריע במחלוקת זו. ניתן להסתפק בקביעה שהתובע היה מועמד לעבור לבית ספר אחר, וכי היה צורך בצמצום שעות תקן בקרית החינוך בחצור הגלילית.

7.
העברתו של התובע לבית ספר אחר, לא יצאה אל הפועל.

לגרסת התובע
, ההעברה לא יצאה אל הפועל בשל כך שאליק, שהחל אז לכהן כמנהל קרית החינוך - רצה להיעזר בשירותיו של התובע.

איני מקבל גרסה זו, באשר על פי עדותו של אליק, המקובלת עלי, קודם הוברר לאליק שהתובע כן יחזור לקרית החינוך, ורק לאחר מכן - החליט אליק להיעזר בשרותי התובע. עם זאת, ניתן לקבוע (שוב, על סמך עדותו של אליק), שאליק היה מרוצה מכך שהתובע יחזור לעבוד בקרית החינוך בחצור הגלילית ולא יועבר לבית ספר אחר.

8.
עם זאת, בשנה"ל תשס"ב, לא חזר התובע ללמד במשרה מלאה, אלא לימד בהיקף של 12 שעות שבועיות מתוך 22 שעות שבועיות. למצב זה היו מספר גורמים:

א.
חוסר רצונו של מנהל חטיבת הביניים שהתובע יוחזר ללמד במשרה מלאה בחטיבת הביניים, בשל אותן טענות שהיו למנהל חטיבת הביניים כלפי התובע עוד בשנה"ל תש"ס.

ב.
צמצום שעות התקן בקרית החינוך.

ג.
סברתו של אליק שהתובע יוכל לתרום מכישוריו כרכז מערכת, ולאו דווקא בהוראה.

9.
לפיכך, עיקר זמנו של התובע בשנה"ל תשס"ב, לא הוקדש להוראה, אלא לתפקידיו האחרים: רכז מערכת, עוזר בטחון וחבר הנהלת בית הספר.


היתה אפשרות - תאורטית - להציב את התובע גם בתפקיד של רכז הוראת הערבית, אך אליק לא רצה לעשות כך, כי בתפקיד זה כיהנה מורה אחרת, שלא היתה כל טענה כנגד טיב עבודתה.

10.
אליק לא הודיע לתובע שמנהל חטיבת הביניים לא רצה שהתובע יחזור להורות במשרה מלאה. כפי הנראה, התובע כלל לא היה מודע לכך (לא הוכח שמישהו אחר אמר זאת לתובע).

11.
הצבתו של התובע לעסוק בתפקידים שאינן הוראה, על חשבון שעות תקניות בהוראה שמשרד החינוך הקצה לבית הספר - לא תאמה את נהלי משרד החינוך. כאמור לעיל, חלק מצוות בית הספר מורכב מעובדי "אורט". לדעת משרד החינוך, שעות ריכוז המערכת היו אמורות להיות על חשבון השעות שרשת "אורט" הקצתה לביה"ס, ולא על חשבון השעות של משרד החינוך.


עם זאת, אליק דיווח על תפקידו של התובע כרכז מערכת, למפקחת על בית הספר, גב' נורית שלף (שתיקרא להלן: "נורית"). אליק פירט בפני
נורית את הסיבות להצבתו של התובע בתפקיד רכז מערכת, כולל הסיבה שהוסתרה מהתובע - רצונו של מנהל חטיבת הביניים.
משרד החינוך לא הורה לאליק לשנות זאת.

12.
אליק היה מרוצה מתפקודו של התובע כרכז מערכת. אין חולק שהתובע ביצע את תפקידו זה באופן מיטבי.

13.
בשנת הלימודים תשס"ג, נמשך המצב מבחינת תפקידיו ותפקודו של התובע, כפי שהיה בשנת הלימודים תשס"ב, אך מספר שעות ההוראה בפועל - צומצם מ-12 שעות בשבוע, ל-9 בלבד. באותה שנה, לא היו מספיק שעות הוראה תקניות לבית הספר, והיה צורך להשתמש בשעות שניתנו מ"סל" של מנהל המחוז לשם השלמת שעות ההוראה.

14.
במהלך שנת הלימודים תשס"ג, החליטה הנתבעת על צמצום ניכר בתקציב משרד החינוך החל משנה"ל תשס"ד. צמצום זה גרם לצורך לפטר מורים רבים.


ביום 20/3/03, הוציא מר מנחם כהן, סמנכ"ל משרד החינוך ומנהל המינהל לכח אדם בהוראה, תיאום ובקרה - מכתב אל מנהלי המחוזות של משרד החינוך, בענין הקריטריונים לפיטורים מנהליים של מורים בעקבות הקיצוצים. ביום 8/4/03 - עודכנו קריטריונים אלה, במכתב נוסף של מר כהן אל מנהלי המחוזות.


במכתב נאמר כי יש לאתר מועמדים לפיטורים על פי הקריטריונים הבאים:
"1.
מורים למקצועות לא נדרשים. ...
2.
מורים 'פרופסיונלים' (שעבודתם אינה נדרשת למעשה).
3.
מורים שמשרתם קטנה משליש משרה.
4.
...
5.
מורים המצויים במצבת
מעבר מעל שנתיים (שעבודתם אינה נדרשת למעשה ולא ניתן לשבצם).
6.
מורים שע"פ חוות דעת הגורמים הרלבנטים במחוז (מנהל/מפקח) תרומתם המקצועית לביה"ס נמוכה יחסית לתרומתם המקצועית של עמיתיהם בביה"ס.".

15.
שרת החינוך דאז, גב' לימור לבנת, הורתה למחוזות השונים של משרד החינוך להכין - עוד טרם פסח תשס"ג - רשימה של המורים שמיועדים להיות מפוטרים באותם פיטורים המוניים. (מחוז הצפון לא הספיק להיערך בהתאם לסיים את הרכבת הרשימה רק לאחר פסח).

בהתאם לכך, נדרשה גם נורית להכין רשימה של מורים המיועדים לפיטורים מבתי הספר שהיו בפיקוחה.


נורית הכינה רשימה של 5 מורים עובדי משרד החינוך מקרית החינוך של אורט בחצור הגלילית שאותם יש לפטר. הרשימה הוכנה בעצה אחת עם אליק, והתיימרה להסתמך על הקריטריונים שנקבעו במכתבו של מר כהן מיום 8/4/03.


התובע היה בין אותם מורים שנכללו ברשימה.

16.
נורית נדרשה לנמק את הכללת התובע בין אלה שמיועדים לפיטורים, והיא עשתה זאת במכתב שלה אל יעל, מיום 10/4/03.


במכתב זה נאמר כך:
"המורה הנ"ל עובד בבי"ס חט"ב אורט חצור, כמורה לערבית.
המורה אינו מסוגל להתמודד עם תלמידים בכיתות מלאות, חסר סבלנות, צועק, פוגע ומעליב תלמידים.
שיעוריו משעממים, חסרי מעוף ואינם משיגים את מטרתם.
המורה מיושן בדרכי ההוראה שלו ושייך לקבוצת המורים הפרופסיונליים הרבים בבית ספר זה.
אי לכך המורה מוצע לפיטורין מנהליים.".


על תוכנו של המכתב האמור אין לומר אלא שהוא שערורייתי. בניגוד למה שאפשר היה להתרשם מהאופן שבו נורית דיווחה על אופן ההוראה של התובע, הרי שנורית לא ביקרה בשיעוריו של התובע. נורית, בעדותה, לא הצליחה לתת הסבר מניח את הדעת לבסיס שעליו היא השתיתה את התיאורים של שיעוריו של התובע.


נורית העידה כי היא שוחחה עם אליק, שוחחה עם מנהל חטיבת הביניים ושוחחה עם המפקחת לערבית, אך מעדותה לא נראה שגורמים אלה מסרו לה את הפרטים שהיא כללה במכתבה מיום 10/4/03. אדרבא; למרות אותם תיאורים על שיעוריו של התובע, נורית העידה כי היא לחצה על אליק שיחזיר את התובע להוראה (שו' 11-10 בעמ' 33 לפרוטוקול).

הרושם הברור שעלה מעדותה של נורית, היה שבשל הלחץ שבו היא היתה נתונה באותו מועד, כאשר הוטל עליה להכין, בתוך שבועיים,
רשימות של מיועדים לפיטורים מכל 16 בתי הספר שעליהם היא פיקחה - היה חשוב לה לבסס את הכללת השמות ברשימה, תוך שהיא סמכה על כך שמה שנאמר במכתבי הביסוס - לא יגיע לידיעת המורים עצמם, אלא ישמש כתכתובת פנימית בלבד.


להמחשת הרושם האמור, אביא כאן מספר ציטוטים מעדותה של נורית:
"כל הסיפור של הפיטורים היה מאד קשה לכל המערכת ... הוטל עלינו לתת רשימת מפוטרים תוך שבועיים ... היו לי 16 בתי ספר ... בחצור הבעיה היתה הכי גדולה ...
המסמך נ/1
[הוא המכתב מיום 10/4/03 - ח"א]
זה מזכר שנכתב על סמך דברי המנהל ועל סמך הבקשה מאיתנו להוציא מזכר פנימי המסביר למה הוא מוצע לפיטורים.
...
זה לא דו"ח פדגוגי אלא מזכר פנימי.
...
צריך לזכור את זה שזה דבר שהושת עלינו. שנה אחרי כן כבר כתבנו אחרת.
...
הכל היה בלחץ.
...
באמת שנה אחרי כן המכתבים היו יותר מותאמים לדרישות המשפטיות אם יבואו.
אין ספק שהיה יותר נכון שאבדוק את זה בעצמי, אבל הסיטואציה היתה כשו שגם כשניסיתי להיכנס - לא הצלחתי, ועם הלחץ שהיה - זה מה שהיה נכון לעשות באותו רגע.
... הפיטורים היו מנהליים ולא פדגוגיים ... אני לא יכולה להגיד לך שאני יודעת או זוכרת למה כתבתי כמו שכתבתי.
...
הבנתי שלמזכרים שלי יש חשיבות עליונה בנוגע לעתידו התעסוקתי של התובע. לצערי הרב, זה היה מאד קשה, ידעתי שאלה מזכרים פנימיים. ...
סמכתי על זה שזה לא יגיע לידיעת התובע עצמו.
זו היתה פעם ראשונה שבה נאלצתי להתמודד עם דבר כזה, עם פיטורים כאלה, שתוך שבועיים צריך לתת רשימות של מפוטרים.".


על סמך האמור לעיל ניתן - לדעתי - לקבוע (וכך אני קובע), כי נורית העדיפה לכתוב מזכר שייראה כמבסס הנמקה של הכללת התובע ברשימת המיועדים לפיטורים, מבלי לדקדק אם אכן התיאורים של שיעורי התובע שהופיעו במזכר אכן נכונים או לא, שכן ממילא אין מדובר בפיטורים פדגוגיים, וממילא - כך סברה נורית - התיאורים לא יגיעו לידיעת התובע.

17.
יעל קיבלה את מכתבה של נורית מיום 10/4/03, ובשל כך שסמכה על נורית, סברה כי מה שרשום במכתב - משקף את האמת.


התוצאה היתה שהתובע אכן נכלל בין המורים שהיו מיועדים לפיטורים.

18.
ביום 8/5/03, שלח מנהל מחוז הצפון במשרד החינוך, מכתב אל התובע. במכתבו של מנהל המחוז צויין כי משרד החינוך נאלץ לפטר אלפי מורים, והצליח להביא להסכמה שלפיה יפרשו 1,450 מורים ועוד 250 מורים יפוטרו בתנאים
מועדפים. בהמשך, נאמר כי התובע הוא "מומלץ" על ידי הפיקוח ועל ידי הנהלת המחוז - לפיטורים. התובע הוזמן להליכי שימוע וועדה פריטטית.

19.
אכן, ביום 21/5/03, קויים הליך של שימוע לתובע, בפני
סגנית מנהל המחוז, ובאותו יום - קויימה גם ועדה פריטטית, בהשתתפות נציגי משרד החינוך (כולל נורית) ונציגי ארגון המורים.

20.
מפרוטוקול השימוע עולה כי לא נאמר לתובע מה היו הגורמים שהביאו לכך שהוא כלול ברשימת המיועדים לפיטורים. כל שהתובע ידע באותו זמן, היה דברים שנאמרו לנציגי ארגון המורים. התובע טען אז כי מדובר ב"משהו טכני של שעות פרופסיונאליות". התובע טען שם טענות בענין פעילויות התנדבותיות שלו, ובסופו של דבר הציע, שאם המערכת במצוקה, יתנו לו להמשיך לעבוד לפחות עד הגיעו לגיל 55, כדי שהוא יוכל לקבל פדיון של ימי מחלה שלא נוצלו.

21.
הישיבה של הועדה הפריטטית היתה (לפי הפרוטוקול) - ארוכה יותר. גם בישיבה זו, לא דובר כלל על הדברים שנורית כתבה במכתבה מיום 10/4/03. נורית העדיפה שלא להביא את הדברים בפני
התובע (אולי מחמת שידעה שהדברים שנרשמו באותו מכתב, אינם מבוססים).


נציגי ארגון המורים ביקשו להבין את טעם פיטוריו המוצעים של התובע. מה שנאמר להם, מפי נורית, היו - בין השאר - הדברים הבאים:
"הצעתי את יצחק לפרישה כי ביה"ס הולך ומצטמצם. הוא ברשימת המורים הפרופס'. יצחק חזר משבתון לפני שנתיים. ניסינו להעבירו לבי"ס אחר אך לא נמצאה משרה. הוא יושב על שעות פרופס' רבות ולכן הוצע לפטרו.".


נציגת ארגון המורים שאלה מה פשר המונח שהתובע "יושב על" שעות פרופסיונאליות, והתשובה שנורית מסרה, היתה:
"בעצה עם המנהל החלטנו את מי לצמצם.
...
אני קיבלתי הוראות לגבי נוהל הפיטורים. יצחק יושב על שעות מעבר לתקן. שמו נסר לי כעודף. ביה"ס יוושב על עודפי שעות. הוא מורה פרופס'.


...".

"











עב בית דין אזורי לעבודה 2768/04 יצחק רוזנברג נ' מדינת ישראל - משרד החינוך (פורסם ב-ֽ 19/04/2009)