פסקי דין על דן קליגר עסקים | פסקי דין על דוד קליגר | פסקי דין על ירקון פלסטיקה | פסקי דין על קלמן רפפורט | פסקי דין על עו"ד ארז יקואל ואח' |

54157/00 א     22/04/2002




א 54157/00 דן קליגר עסקים בע"מ, דוד קליגר נ' ירקון פלסטיקה, קלמן רפפורט, עו"ד ארז יקואל ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
054157/00


בפני
:
כב' השופטת חנה ינון
תאריך:
22/04/2002





1. דן קליגר עסקים בע"מ


2. דוד קליגר

בעניין:


התובעים
עוה"ד גיורא בן טל
בית רובינשטיין
, רח' לינקולן 20 תל אביב 67134
ע"י ב"כ







נ
ג
ד







1. ירקון פלסטיקה


2. קלמן רפפורט




הנתבעים
עו"ד ארז יקואל
מרח' ויסוצקי 6,
תל אביב 62338
ע"י ב"כ








פסק דין

1.
זוהי תביעה על סך של 350,000 ₪ אשר עניינה דרישה לתשלום דמי תיוןך.


רקע עובדתי:

2.
התובעת הינה חברה למתן ייעוץ לתיווך ולייזום בענף המקרקעין.
התובע מס' 2, מר דוד קליגר
, הינו בעל המניות העיקרי בה ומנהלה.


(להלן: "מר קליגר").

3.
הנתבעת הינה חברה אשר בבעלותה היה נכס מקרקעין הידוע כחלקה 268 בגוש 6638 באזור התעשיה ברחוב הנחושת מס' 6 אשר כלל 3,378 דונם, ואשר הכיל מבנה שרות ישן בעל 2 קומות, אשר לו שני מרתפים.


(להלן: "המגרש").

4.
המגרש נמכר על ידי הנתבעת ביום 29.4.98 באמצעות מנהלה, הנתבע מס' 2, מר קלמן רפפורט
, במחיר של 6,110,050 דולר, על פי חוזה שנערך בין הצדדים.


(להלן: "מר רפפורט
").

טענות הצדדים
:

5.
התובע, מר קליגר, טוען כי בשנת 1993 פעל כמתווך עת עבד בחברת "אנגלו-סכסון" למציאת שוכר למגרש.

6.
בחודש נובמבר 1997 נודע לתובע כי הנתבע, מר רפפורט, מעוניין במכר המגרש, ולפיכך הפנה אליו את מר שאול לוטן, מנהל "חברת משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ", אשר היה מעוניין ברכישת מגרש.


(להלן: חברת לוינשטיין").


7.
ביום 29.4.98 נמכר המגרש דנן לחברת לוינשטיין, כמפורט לעיל, ומר קלוגר קיבל דמי תיווך בשעור של 1.25% מחברת לוינשטיין, הקונה.

8.
התובע דורש ממר רפפורט ומן הנתבעת מס' 1, בעלת המגרש, לשלם לו אף הם דמי תיווך כמוכרי המגרש, באשר, לטענתו, הוא אשר תיווך בין הצדדים לחוזה המכר, אף שמר רפפורט דחה תיווכו ולא איפשר לו להיות "הגורם היעיל" בקשירת העסקה.

9.
הנתבע, מר רפפורט, טוען כי מעולם לא פנה אל מר קלוגר בבקשה לתיווך בעסקה לעיל, לא חתם על מסמך הזמנה לפעולת תיווך וכי הודיע למתווכים פוטנציאליים כי יקבלו דמי תיווך מגורם אחד בלבד, דהיינו, מן הקונה, אך לא ממנו
כמוכר המגרש.

דיון


10.
בתצהיר עדותו הראשית ת/1, מעיד התובע כי בשנת 1993, עת עבד כעובדה של "חברת אנגלו-סכסון", נפגש עם מר רפפורט בביתו ובפגישה זו ביקשו האחרון כי ישמש כמתווך על מנת למצוא שוכר למגרש.

11.
בשנת 1995, מציין הוא, נפגש בשנית עם מר רפפורט בביתו, ואז ביקשו האחרון
לשמש מתווך לקניית הנכס, להבדיל משכירתו.

12.
בשנים 1996-1995 פנה התובע, לטענתו, למספר חברות על מנת להציע המגרש למכירה.
על פי נספחי תצהירו א' 1, א' 2 ן א' 3, פנה מר קליגר בכתב ביום 7.11.95 למר משה נעמן וכן פנה במכתבים ביום 12.2.96 לגב' עליזה זילברמן וביום 29.2.1996 למר שמואל אנגל. על פי מכתבים אלה, הרי שבהתאם לשיחת טלפון קודמת או בהמשך לישיבה שקיים עימהם, מוסר הוא אינפורמציה נוספת על המגרש, בדבר מחירו, מצבו בשטח ואודות רישומו אצל מינהל מקרקעי ישראל.

13.
לשון שלושת המכתבים לעיל זהה
ובשוליהם מופיעה האמירה הבאה:

”למען הסדר הטוב, אנא רשום לפניך, עמלתי מהצד שלך 2% בתוספת מע"מ".

14.
בחודש נובמבר 1997 שוחח מר קליגר עם אדם בשם שלמה זיתוני, אשר שכר המבנה המצוי במגרש נשוא הדיון והפעיל בו בית דפוס בשם "כרמל" וממנו למד לדעת כי מר רפפורט מעוניין במכר המגרש.

15.
מר קליגר קבע פגישה ביום 18.11.97 עם מר יצחק זילברמן ומר שאול לוטן מחברת "משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ" – ששימשו חשבה ומנהלה של האחרונה.

16.
מר קליגר הציע המגרש ושני נכסים נוספים ברחוב ראול ולנברג בתל-אביב לחברת לוינשטיין לרכישה. בעקבות זאת, שלח לאישורה כתב התחייבות מנוסח על ידו ביום 26.11.97 לענין עמלת תיווך שזה עיקר לשונו:


”התחייבות לעמלת תיווך

אני החתום מטה מצהיר בזאת כי פניתי למתווך "ד. קליגר עסקים בע"מ" לצורך רכישת קרקע או מבנה. המתווך הציג בפני
הנכסים הבאים ....

הנני מתחייב לשלם 1% משווי העסקה ... לא תחתם עיסקה לפני סיכום שכ"ט".

17.
על כתב התחייבות זה חתמה חברת לוינשטיין בע"מ, ולאחר שרכשה המגרש מן הנתבעת על פי חוזה מיום 29.4.98 שילמה למר קליגר דמי תיוך בשעור 1.25% אשר היווה הסך של 38.437 דולר.

18.
מר קליגר העיד בתצהירו כי הפרטים אשר פירט אודות מצב המגרש במכתביו לעיל ובפני
ותיו לרוכשים פוטנציאליים היו על סמך מידע שמסרו לו מר רפפורט וכן מר זיתוני.

19.
כן מציין הוא כי ביום 20.11.97 פנה טלפונית למר רפפורט, לאחר הישיבה לעיל עם מר לוטן שהתקיימה ביום 18.11.97, וניהל עימו שיחה ארוכה למדי בה ציין שחברת לוינשטיין מעוניינת בקניית המגרש ומר רפפורט, מצידו, אישר כי ברצונו למכור הנכס ומסר פרטים אודות הנכס אשר נכללו במכתב מר קליגר מיום 13.11.97 אל חברת לוינשטיין אשר כלל תיאור הנכס ופרטיו, לרבות העתק תשריט קרקע.


(ראה: נספח ג' לת/1).

20.
התובע המציא בפני
דו"ח שיחות טלפון מאת חברת "בזק" על פיו ניהל הוא שתי שיחות טלפון למשרדו של מר רפפורט ביום 20.11.97, האחת בת 17 שניות והשניה בת 49:19 דקות.

(ראה: נספח ה' לת/1).

21.
התובע פנה טלפונית פעמים מספר למר רפפורט לעניין דרישתו לדמי תיווך בסך של 127,600 דולר – ומשלא צלחה פנייתו שיגר ביום 28.5.98 מכתב בו פירט פגישותיו עימו משנת 1993 ושיחתו עם מר זיתוני בחודש נובמבר 1997. כן הזכיר כי היפנה אליו את מר לוטן ואת אביו, מר משולם לוינשטיין, המכיר את מר רפפורט אישית ממועדון ברידג', וכי בעקבות כך נרכש המגרש על ידי חברת לוינשטיין בע"מ.

22.
כן ציין מר קליגר במכתבו ולא כיחד כי מר רפפורט הודיעו על סירובו לשלם כל דמי תיווך, כדלקמן:

"לאחר שיחתך הראשונה עם מר משולם לוינשטיין חזרת אלי טלפונית ואמרת לי כי למרות עבודת התיווך שביצעתי, במידה ותצא עסקה לפועל, אינך מתכונן לשלם לי עמלת תיווך.

תגובתי אז, כפי שהינה היום – אני רואה את עצמי כמתווך היעיל בבצוע העסקה וכי זכאי אני לקבלת דמי תיווך בשעור של 2% מהסכום הכולל של העסקה בתוספת מע"מ".
(ראה: נספח יא' לת/1; ההדגשה לא במקור – ח.י.).



23.
מנגד לגירסת התובע, העיד בפני
מר רפפורט בתצהיר עדותו הראשית נ/2 כי מעולם לא פגש את מר קליגר וכי ראה אותו לראשונה בהליך גישור אשר קדם לדיון ההוכחות בתיק דנא.

24.
כן ציין הוא כי במהלך השנים בהן הציע הוא המגרש למכירה פנו מתווכים רבים אליו אך הוא הודיע לכולם "באופן חד משמעי" כי אין בכוונת החברה לשאת בשום דמי תיווך וכי אם ברצונם להציג בפני
הנתבעת מס' 1 רוכשים פוטנציאליים, הרי שעליהם להעביר לידיו מראש אישור בכתב על וויתור דמי תיווך, אשר אותם יוכלו לקבל מהצד קונה הנכס בלבד.


25.
מר רפפורט מפנה למכתב לדוגמא אשר נשלח לחברת תיווך "מונפול" בזה הלשון:

"הנדון: דמי תיווך – כתב ויתור

הריני לאשר כי בעסקת מכירת הנכס בגוש 6638 חלקה 268, הנמכר על ידכם, אהיה זכאי לדמי תיווך אך ורק מקונה הנכס וזאת בהתאם להתחיבותו מולי וללא קשר אליכם.

לא תהיה לי תביעה ו/או דרישה כלשהי כלפיכם לתשלום כלשהו לרבות דמי תיווך, הוצאות ו/או תשלום אחר כלשהו".


(ר
אה: נספח א' לנ/2 ולכתב ההגנה).

26.
כן מדגיש מר רפפורט כי לא חתם על כל הזמנה בכתב לשרותי תיווך לא בשלהי שנת 1993, לא משך השנים אחר כך ואף לא בשנת 1997, בה נערך המשא ומתן עם חברת לוינשטיין בע"מ.

27.
מדגיש מר רפפורט כי בשנה זו חלה הוראת חוק המתווכים, התשנ"ו – 1996 על פיה הזמנה לשירותי תיווך טעונה מסמך בכתב, אך מסמך כזה לא נערך ולא נמסר למר קליגר, אלא נהפוך הוא, נאמר למר קליגר פעמים רבות ומפורשות בשיחות הטלפון דלעיל כי מצד מוכר הנכס לא ישולמו כל דמי תיווך.


(להלן: "החוק").

28.
כן העיד מר רפפורט כי התובע לא לקח חלק באף אחת מן הפגישות שנערכו עם מנהלי חברת לוינשטיין בע"מ – ואף הפרטים אשר קיבל אודות העמדת הנכס למכירה נמסרו לתובע מאת מר שלמה זיתוני.

29.
לאחר שקילת הראיות אשר בפני
, עיון בתצהירי הצדדים ובנספחיהם ושמיעת החקירות הנגדיות, הרי שמעדיפה אנכי כאמינה וכמהימנה את עדות מר רפפורט על פיה לא הובטחו מעולם לתובע, לא בשנת 1993, לא בשנים 1996 – 1995 וכן לא בשנת המשא ומתן ב - 1997 – כל דמי תיווך שהם, אלא נהפוך הוא, הודע לתובע "חד משמעית", כלשון הנתבע, כי דמי תיווך לו יחפוץ – ידרוש מקונה אשר יביא - וממנו בלבד - ולא ממוכר המגרש.

30.
ראש וראשונה להתרשמותי זאת מיוסדת על העדר מסמך הזמנה בכתב למתן שירותי תיווך שבלעדיו אין
לאחר חקיקת חוק המתווכים לעיל, שזה לשונו בסעיף 9 (א) לו:

"9. דרישה להזמנה בכתב

(א) מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת."

31.
דהיינו, התובע, אשר העיד שבשנת 1993 עבד בחברת "אנגלו-סכסון" ומשנת 1995 הקים בית עסק עצמאי משלו בענף התיווך והיזמות בנדל"ן, אמור לדעת, ללא ספק, כי יש לעגן הסכם לעיסקת תיווך בהזמנה ערוכה כדבעי בכתב.



32.
יתר על כן, דרישה זו מטעם החוק לעיל כוחה יפה לכל עסקת תיווך שהיא – אך שבעתיים יפה כוחה לעסקת ענק של מכר מגרש ובית עסק בסכום העצום של 6,111,050 דולר בגינה נדרשה עמלה בסכום גבוה ביותר, בעסקות תיווך, של לא פחות מ – 127,600 דולר.

33.
מאחר שאין מדובר במכר דירה פלונית, אלא במכר מגרש גדול ששטחו 3,378 דונם, דרוש היה גם דרוש כי התובע יעלה הסכם לעסקת תיווך ולגובה העמלה הנדרשת בגינו על הכתב – ויעמיד את מר רפפורט על העובדה שניתנים לו שירותי תיווך עבור עמלת תיווך.

34.
שאם לא תמצי לומר כן, הרי שמר קליגר יהא בבחינת מי שכופה על רעהו עיסקת תיווך, בלא שתינתן לאחרון הזדמנות הולמת להגיב על כך ולקיים משא ומתן ענייני והוגן על עצם הדרישה לעמלת
תיווך ועל סכומה.

35.
סבורתני, כי מר קליגר ידע אל נכון כי לו פנה בדרך המלך אל מר רפפורט, בהציגו לפניו התחייבות מסוג המכתבים הנזכרים לעיל אשר כתב אל רוכשים פוטנציאיליים למגרש, לרבות משלוח כתב התחייבות אל מר משולם לוינשטיין, בהם נאמר מפורשות כי עמלתו תהא בשעור 2% או בשעור של 1% - היה נענה מיניה וביה בשלילה רבתי, באשר מר רפפורט היה עקבי בכל אמירותיו על פיהן דמי תיווך ייגבו רק מקונה הנכס – ולא זו אף זו, לא הוציא מתחת ידיו כל מסמך בכתב, לרבות מכתב או זכרון דברים, על פיהם התקשר ולו כנימה עם מר קליגר בעסקת תיווך.

36.
מר קליגר נשאל בחקירתו הנגדית, לעניין מחדלו בהעלאת עסקת התיווך שנרקמה, לדעתו, בינו לבין מר רפפורט על הכתב, כמצוות החוק, ברם, מענהו לא היה מספק או משכנע כל עיקר.


להלן דברי עדותו בענין זה:

"ש.
אני שואל שאלה מאוד ספציפית. למה לא תתכבד ותיסע אל הנתבעים כדי להחתים את המנהל שלהם על התחייבות בכתב, כמו שצריך, לצורך זכאותך לדמי תיווך ?
ת.
את מר רפפורט הכרתי לפני התקופה האמורה. כל פעם שניסיתי לקדם את זה לעסקה, הוא שינה את דעתו. להבדיל מכל המקרים הקודמים, כאשר הבנתי שיש שוכר והשוכר עומד להיות מפונה מהנכס או למעשה לפנות את הנכס, לי כמתווך ברור שאף אדם לא מתכונן למכור את הנכס, לא יאבד שכר דירה עעלהנכסעצולכןהפעםלשםשינוי,הבנתי שהאדם קיבל החלטה שהוא מוכר
.




1.
2.


.


"
,
מ


חוק המתווכים
:







א בית משפט שלום 54157/00 דן קליגר עסקים בע"מ, דוד קליגר נ' ירקון פלסטיקה, קלמן רפפורט, עו"ד ארז יקואל ואח' (פורסם ב-ֽ 22/04/2002)