פסקי דין על רותם קרן | פסקי דין על קרן מימונים | פסקי דין על מועצה מקומית קצרין

201/08 עתמ     20/04/2009




עתמ 201/08 רותם קרן, קרן מימונים בע"מ נ' מועצה מקומית קצרין




בעניין:

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
1



בתי המשפט

בימ"ש לעניינים מינהליים נצרת
עתמ000201/08

בפני
:
כב' השופט יצחק כהן
- סגן נשיא
תאריך:
20/04/2009





בעניין:
1. רותם קרן
2. קרן מימונים בע"מ








העותרים

נ
ג
ד


מועצה מקומית קצרין







המשיבה


פסק דין

בפני
עתירה במסגרתה מבקש העותר להורות על ביטול הודעת המשיבה, בדבר ביטול המחאות זכות שניתנו לטובת העותרים, וכן להורות למשיבה על המשך כיבודן של המחאות זכות שניתנו ובוטלו לטובת העותרים ממועד הביטול. בנוסף, מתבקש כל סעד אחר שייראה נכון וצודק.

א.
רקע:

1.
העותר 1, מר רותם קרן
(להלן: "העותר"), הינו אדם פרטי, אשר פעל כעוסק מורשה מחודש יוני 2000, בין היתר עסק במתן הלוואות וייעוץ פיננסי. במסגרת עיסוקו, ניתנו לטובת העותר 1 המחאות זכות לקבלת התמורה שחבה המשיבה לצדדים שלישיים, בעוד שאלה האחרונים חייבים כספים לעותרים.

2.
העותרת 2, קרן מימונים בע"מ
(להלן: "העותרת"), הינה חברה פרטית מוגבלת העוסקת, בין היתר, במתן הלוואות וייעוץ פיננסי והינה בעלת היתר מאת אגף שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר. נטען, כי עם הקמת העותרת, העתיק העותר את רוב פעילותו למסגרת העותרת.

3.
המשיבה, המועצה המקומית קצרין (להלן: "המשיבה", או "המועצה"), הינה רשות מוניציפאלית שהסכימה להמחות לעותרים כספים אותם היא חבה לצדדים שלישיים, כאשר האחרונים חבים את אותם כספים לעותרים.

4.
ביום 14.9.2008, פנתה המשיבה לעותר במכתב, ובו הודיעה, כי החליטה לבטל את כל המחאות הזכות שניתנו בעבר ולא לקבל המחאות זכות חדשות (להלן: "הודעת הביטול").

ב.
טענות העותרים:

5.
המחאות הזכות הן המבטיחות את פעילותו של העותר 1, כמו גם העותרת 2, אל מול צדדים שלישיים ומבטיחות החזרתן של ההלוואות שניתנו. המחאות אלה מאפשרות גם את פעילותם של צדדים שלישיים, שכן העותרים מפקידים את הצ'קים לניכיון ומאפשרים לצדדים שלישיים תמורה במזומן במקום תשלום דחוי.

6.
במשך כעשור, ניתנו לטובת העותר המחאות זכות אצל המשיבה, אשר כיבדה המחאות זכות אלה ובהתאם העבירה לפקודת העותר את הכספים המגיעים לו, וזאת מכוח כספים אותם היה על המשיבה להעביר לצדדים שלישיים עמם מצוי העותר ביחסים עסקיים שונים. כספים אלה הועברו לעותר באמצעות שיקים מהמשיבה המשוכים על שמו או באמצעות העברות בנקאיות ישירות לחשבון הבנק של העותר.

7.
פעילות העותר, עובר לפעילותו במסגרת העותרת ולקבלת אישור מתאים ממשרד האוצר, הינה בהתאם לדין ומתיישבת עם הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג- 1993.

8.
לנטען, הודעת הביטול הינה בניגוד לדין, מנוגדת לנורמות התנהגות מקובלות ולכללי מנהל תקין, והכל תוך פגיעה קשה בזכויות העותרים ובעסקיהם. בנוסף, הודעת הביטול נובעת, ככל הנראה, ממניעים פסולים בעקבות סכסוך אישי שפרץ בין העותר לבין גזבר המועצה, מר אלון אביזמר (להלן: "גזבר המועצה").

9.
המשיבה נמנעה ממתן כל הנמקה להחלטתה השרירותית וברור שהחלטה זו אינה סבירה, שכן מחד בוחרת המשיבה לכבד המחאות זכות בסכומי כסף לא מבוטלים במשך שנים רבות, ומאידך, בין רגע, מבקשת היא להימנע מכיבוד אותן המחאות זכות ללא הנמקה ובהתעלם מהתנהלות העבר בין הצדדים.

10.
הודעת הביטול ששלחה המשיבה נעדרת הנמקה, זאת בניגוד לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט- 1958, ולפסיקה.

11.
החלטת המשיבה ניתנה על רקע מניעים פסולים ומניעים אישיים של גזבר המועצה כנגד העותר.

12.
אף אם העדר ההנמקה לא יביא לביטול ההחלטה, יש להורות על העברת נטל הראיה לגבי חוקיות ההחלטה אל כתפי המשיבה.

13.
במשך כעשור שנים כיבדה המשיבה את המחאות הזכות שניתנו לטובת העותר, ולימים לטובת העותרת. כתוצאה מנוהג זה, המשיכו גורמים שונים להמחות את זכותם לטובת העותר. אף אם תתכחש המשיבה לנוהג זה, הרי נכרת חוזה בין המשיבה לבין העותרים, ולו מכללא בהתנהגות הצדדים.

14.
התנהגות המשיבה מגיעה לכדי "הבטחה שלטונית" של ממש, בה מובטח לעותרים, ולעותר בפרט, כי המשיבה תכבד את המחאות הזכות שניתנו לטובתו.

15.
אין כל צידוק חוקי לשנות את ההבטחה השלטונית או לבטלה, לעותרים עומדת הציפייה כי הבטחת הרשות תמשיך להתקיים כפי שהיה במשך שנים. ציפייה זו קיימת אף בקרב הציבור הבוטח במשיבה שתקיים את הבטחותיה.

16.
הוכחת ההבטחה מתייתרת שכן המשיבה קיימה את הבטחתה בפועל בכך שהעבירה לידי העותר, תשלומים במשך שנים רבות.

17.
בעניינו, אין תחולה לסעיף 193 לצו המועצות המקומיות (ב), תשי"ג-1953, או לסעיף 191 לפקודת העיריות [נוסח חדש], היות ואין מדובר בהתחייבות הכספית עצמה, עליה אין חולק, אלא בהמחאתה בלבד לעותרים.

18.
כתוצאה מביטול המחאות הזכות, גרמה המשיבה פגיעה קשה בהכנסות העותרים ובחופש עיסוקם וכן בביטחון הפיננסי של עסקם.

ג.
טענות המשיבה:

19.
אין בין המועצה לבין מי מהעותרים כל קשר חוזי מחייב, ובפרט לא נחתם בינה לבין מי מהעותרים כל הסכם ישיר להמחאת זכות של קבלן שבאה עליו הסכמת אותו קבלן.

20.
כל עניינם של מי מהעותרים בא לידי מיצוי מלא ומוחלט בקבלת בטוחה כנגד להלוואות כספיות אותן הם מספקים לקבלנים.

21.
במקרים שבהם קבלני המועצה המחו את זכותם בסכום מוגבל, נוצרה סיטואציה בעייתית, שבה המועצה שילמה לנמחה סכום גדול יותר מהמחאת הזכות המוגבלת ובכך נחשפה לחובת תשלומי כפל, שנדרשו הן על-ידי הנמחה והן על-ידי הקבלן.

22.
בעבודה השוטפת עם המחאות הזכות, נוצרו למועצה בעיות לוגיסטיות נוספות, כאשר הוטלו עיקולים על קבלן שהמחה זכותו לאחר, ועתה המועצה נותרה בתווך בין הקבלן, הנושה והנמחה.

23.
נוכח הכשלים הלוגיסטיים שבשימוש בהמחאות זכות, לרבות פוטנציאל חשיפת המועצה לכפל תשלומים ותביעות, ובפרט המשאבים הרבים הכרוכים בארגון וניהול חסר תקלות של השימוש בהמחאת הזכות, סברה המועצה שמוטב יהיה לחדול מדרך זו.

24.
כל רצונה של המועצה מלכתחילה באי-חסימת אפשרות השימוש בהמחאות הזכות, בא מתוך רצון וכוונה להיטיב עם קבלניה, לסייע בידם ולפתוח בפני
הם אפשרות לשימוש בכספים המגיעים להם ממנה בטרם קבלתם אצל הקבלנים בפועל.

25.
לאחר גיבוש עמדתה, הבהירה המועצה לכל קבלניה ולכל צדדי ג' הנוגעים בדבר, כי החליטה שלא לאפשר השימוש בהמחאות זכות. הודעת המועצה, בדבר השינוי במדיניותה בהפסקת שימוש בהמחאות זכות, אינה נוגעת להמחאות זכות אשר ניתנו לעותרים ו/או למי מהם בלבד, כי אם למכלול קבלנים, קבלני משנה ולצדדי ג' שונים שעשו שימוש בהמחאות זכות במשך השנים.

26.
הפסקת השימוש בהמחאות זכות הינה מדיניות שהתגבשה על-ידי המועצה במסגרת הפררוגטיבה השמורה לה כמי שאמונה על כספי הציבור שבשליטתה, ואינה מהווה החלטה פרטנית המופנית כנגד העותרים.
27.
אין בין המועצה לבין מי מהעותרים כל חוזה להמחאת זכות נושה.

28.
כל החלטה ו/או שינוי במדיניותה של המועצה הנוגעים לשימוש בהמחאות זכות אינם מקימים למי מהעותרים כל זכות עמידה ו/או יריבות כלפי המועצה, היות ומדובר ביחסים ישירים שבין המועצה לבין קבלניה.

29.
בהתאם לסעיף 1 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק המחאת חיובים"), הזכות להמחאת זכויות שמורה לנושה בלבד ולא לנמחה, ומשכך אף אם יש פגם בהחלטת המועצה על דרך פגיעה בזכות של קבלן זה או אחר, אזי פתוחה בפני
אותו קבלן הדרך לפנות לערכאה המתאימה למימוש זכותו כלפיה.

30.
היות ואין כל הסכם מפורש בין הנמחה (-העותרים) לבין החייב (-המועצה), הרי שאין לפי חוק המחאת חיובים כל זכות מקבילה למי מהעותרים (-הנמחה) לתבוע מהמועצה (-החייב) את הפרת הזכות להמחאת חיובים המוקנית מלכתחילה לקבלן (-הנושה), ומשכך אין בנסיבות אלה כל יריבות בין המועצה לבין מי מהעותרים.

31.
מעולם לא נחתם בין המועצה לבין העותרים, כל הסכם בהתאם לסעיף 6 לחוק המחאת חיובים, המאפשר המחאת זכות על דרך הסכם שבין חייב לבין נמחה בהסכמת הנושה, ומשכך בהעדר הסכם כזה ברור שאין כל יריבות בין המועצה לבין מי מהעותרים.

32.
ככל שנגרמו למי מהעותרים נזקים, פתוחה בפני
הם הדרך לפנות לערכאה המתאימה בהליך הראוי ולבקש את הסעד המתאים כנגד הקבלנים עמם ודאי מקיימים הם יחסים חוזיים המתגבשים בין לווה לבין מלווה.

33.
אין בין העותרת לבין המועצה כל יריבות בעתירה זו ויש למחקה מהעתירה, באשר אין בינה ובין המועצה כל קשר הנוגע להמחאות זכות והעברת תשלומים ששולמו לעותר בלבד.

34.
אין החלטה המתייחסת אל העותרת, בגינה ניתן לעתור לבימ"ש זה, ולפיכך אין לעותרת זכות עמידה ויש למחקה מהעתירה. הודעת הביטול של המועצה מופנית אל העותר בלבד. כל המחאות הזכות ו/או התשלומים ששילמה המועצה משך השנים, זיכו את העותר בלבד.

35.
מדובר בתביעה שמהותה אזרחית מובהקת ולכן צריכה להידון בבימ"ש אזרחי.

כל שמבוקש בעתירה, במסווה של עילות מנהליות הנטענות בעלמא, הוא סעד הנוגע לחיוב המועצה בהמשך התקשרות חוזית-כספית עם העותרים, כאשר מעולם לא נחתם בין הצדדים כל חוזה. אף בהנחה שהתגבש חוזה בין הצדדים, הרי כל שמבוקש מביהמ"ש הוא להכריע בשאלת זכויות חוזיות-כספיות וליתן סעד של אכיפה חוזית.

36.
אין ללכת שולל אחר העילות הנטענות, שכן סמכותו של בימ"ש לעניינים מנהליים נקבעת לפי מבחן הסעד המבוקש בעתירה. הסעדים המבוקשים בעתירה הינם סעדים הנושאים אופי אזרחי טהור, הנוגעים למישור הסכמי נטען. למעשה, טוענים העותרים לקיומה של מערכת חוזית בינם לבין המועצה ומבקשים לחייב את המועצה לקיים מחויבותה החוזית הנטענת כלפיהם. מלבד העובדה שהיענות לסעד כזה תפגע פגיעה חמורה בעיקרון חופש החוזים, הרי שסעד זה יכול להיטען רק בערכאה אזרחית מתאימה.

37.
אשר לבקשת העותרים ליתן כל סעד אחר שביהמ"ש ימצא לנכון וצודק, הרי שמדובר בסעד סל כללי שאין בעצם העלאתו באופן כוללני כדי לקנות סמכות בבימ"ש כלשהו.
38.
בסעדים המבוקשים על-ידי העותרים יש אף סתירה מובנית, שכן מחד מבקשים סעדים הצהרתיים ומאידך מבקשים בפועל צו עשה המורה על המועצה להמשיך ולקיים קשרים חוזיים עמם.

39.
העותרים מבקשים מביהמ"ש, למעשה, לבטל את השינוי במדיניות המועצה ולהיכנס בנעליה.

40.
עילות העתירה נוסחו, אמנם, כעילות מנהליות, אך הן נטענות בעלמא, ללא כל בסיס ענייני והכל בניסיון שווא להסוות את הסעד האמיתי המבוקש בעתירה שעניינו סעד אזרחי-כספי גרידא.

41.
העתירה מופנית, אמנם, כנגד החלטה קונקרטית שיש לה מקום וזמן מוגדרים, אך מדובר למעשה בעדכון בדבר שינוי מדיניות, עדכון בדבר שינוי בהתנהלות כספית, בבחירה של המועצה שלא לאמץ ולאשר יותר המחאות זכות לגורם כלשהו.

מכאן, אף שהעתירה מכוונת כנגד החלטה ספציפית, הרי שבפועל תוקפת היא שינוי קונספטואלי בהתייחסות למדיניות, וגם ובעיקר מסיבה זו אין העתירה באה בגדרי בימ"ש לעניינים מנהליים.

42.
ככל שנגרמו ו/או ייגרמו למי מהעותרים נזקים כספיים כתוצאה משינוי מדיניותה של המועצה, אזי פתוחה בפני
הם הדרך להגשת תביעה אזרחית בעניין זה. כך גם אם העותרים נתנו תמורה כלשהי לקבלנים, מבלי שקיבלו תמורה נגדית בגינה, פתוחה בפני
הם הדרך להגשת תביעה כספית נגד הקבלנים.

43.
החלטת המועצה בכל הקשור לשינוי מדיניותה בהפסקת השימוש בהמחאות זכות, היא סבירה כחלק בלתי-נפרד מהפררוגטיבה השמורה למועצה כמי שאמונה על כספי הציבור שבשליטתה, ומכל מקום אינה חורגת ממתחם הסבירות במידה שיש בה כדי להצדיק את התערבות ביהמ"ש.

44.
טענות העותרים כנגד התנהלות המועצה הועלו ללא ביסוס, ומשכך יש בזה כדי לפגום דווקא בניקיון כפיו של הטוען ולפגוע בסיכויים לקבל סעד מנהלי.

45.
עתירה זו מהווה ניסיון בלתי ראוי להכתיב את מדיניותה הכללית של המועצה לדרך פרטנית המועדפת על העותרים.

46.
יש לדחות העתירה בין על הסף ובין לגופה, ולחייב את העותרים, ביחד ולחוד, בהוצאות ובשכ"ט עו"ד.

ד.
תגובת העותרים לתשובת המשיבה:

47.
המועצה התעלמה בתגובתה מטענת העותרים, לפיה החלטת המועצה נבעה ממניעים פסולים. הימנעות המועצה ממתן התייחסות לעניין זה מהווה הודאה שבשתיקה.

48.
העותרים מפרטים בתגובתם את נסיבות הסכסוך האישי שפרץ בין העותר לבין גזבר המועצה ואשר הביא, לדעת העותרים, לקבלת ההחלטה ולמשלוח הודעת הביטול על-ידי המועצה.

49.
המועצה צירפה לתגובה המקדמית מטעמה את תצהיר גזבר המועצה, אשר לא ראה לפרט עובדות מהותיות אלה בדבר הסכסוך בינו לבין העותר.



50.
על רשות מנהלית לשקול רק את השיקולים הרלבנטיים לעניין. כאשר נבחנת סיטואציה של ניגוד עניינים, אין צורך להשתכנע כי בפועל נוצר ניגוד עניינים ודי בנתונים האובייקטיבים, ניסיון החיים והשכל הישר, המורים כי מתקיים ניגוד עניינים. החלטת המועצה, שניתנה על-ידי עוזרו של גזבר המועצה, הינה תוצאה ישירה של הסכסוך האישי שפרץ בין הצדדים, בעניין פרטי של גזבר המועצה (וליתר דיוק, של אשת הגזבר).

51.
אשר לטענת המועצה, בדבר העדר סמכות לבימ"ש לעניינים מנהליים, הרי שעיון בהודעת הביטול מעלה, כי מדובר בהחלטה, ואף המשיבה בתגובתה מודה כי אכן מדובר בהחלטה לכל דבר ועניין. המועצה מתעלמת מכך שהתנהלותה במשך השנים עולה כדי הפרה של הבטחה שלטונית ומשכך מחויבת היא בקיום שימוע לנוגעים בדבר בטרם קבלת החלטה או למצער בנימוק שיקוליה. שני עקרונות בסיסיים אלה הופרו במקרה זה.

52.
למרות טענת המועצה, לפיה המחאות הזכות של העותרים לא היו היחידות שבוטלו, אין היא מוצאת לנכון להביא דוגמאות נוספות להודעות על ביטול המחאות זכות כלפי צדדים אחרים והצהרה זו של המועצה נותרת עמומה.

53.
יש לדחות על הסף את ניסיונה של המועצה להכשיר את החלטתה בדיעבד על-ידי מתן הנמקה מאוחרת להודעת הביטול, וזאת במסגרת תגובתה לעתירה. אי-מתן הנמקה הוא פגם מהותי המחייב בחינת התנהלות המשיבה.

54.
לביהמ"ש סמכות עניינית לדון בעתירה.


ה.
דיון:

ראש וראשון נדרש אני להכרעה בשאלת הסמכות העניינית של בימ"ש זה, בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים, לדון ולהכריע בעתירת העותרים, שכן הכרעה בסוגיה זו עשויה לייתר את הדיון ביתר הטענות, היה וייקבע כי בימ"ש זה אינו הפורום המתאים לבחינת טענות העותרים.

עתירת העותרים מופנית כנגד הודעת הביטול שנשלחה על-ידי המועצה המקומית קצרין אל העותר ביום 14.9.2008, שכותרתה "ביטול המחאת זכות" וזו לשונה:

"הריני להודיעך כי המועצה המקומית קצרין החליטה לבטל את כל ההמחאות זכות שניתנו בעבר ולא לקבל המחאות זכות חדשות.
אי לכך, כל ההמחאות זכות שניתנו לזכותך ע"י עסקים שונים והופנו למועצה המקומית קצרין בטלים החל מ- 14/9/08".

על מכתב זה חתום מר דרור אלקיים, ע. גזבר המועצה.

במסגרת עתירתם מבקשים העותרים מביהמ"ש את הסעדים הבאים:

"א.
להורות על בטלות הודעת המועצה בדבר ביטול המחאות זכות לטובת העותרים, וזאת לאור היעדרה של חובת הנמקה מצד המשיבה, בהיעדר סבירות ותוך התעלמותה הבוטה מהבטחה השלטונית שניתנה מטעמה ומהסתמכותם של העותרים במהלך שנים רבות, וכן לאור המחדלים החמורים הנוספים של המשיבה המנוגדים לדין, לנורמות של מינהל תקין ולכללי צדק טבעי.
ב.
להורות למשיבה על המשך כיבודן של המחאות הזכות שניתנו ובוטלו לטובת העותרים למן מועד הביטול.
ג.
ליתן כל סעד אחר שבית המשפט הנכבד יראה לנכון ולצודק לתיתו בנסיבות העניין דנא."


"
"

?




]


16

[
22



ב


.


.







עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 201/08 רותם קרן, קרן מימונים בע"מ נ' מועצה מקומית קצרין (פורסם ב-ֽ 20/04/2009)