פסקי דין על אברהם קוסטה | פסקי דין על שאול רוחאן |

40111/08 פ     30/04/2009




פ 40111/08 מדינת ישראל נ' אברהם קוסטה, שאול רוחאן




בעניין:
23



בתי המשפט



בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פ
040111/08


בפני
:
כב' השופט כבוב חאלד
תאריך:
30.4.09




בעניין
:
מדינת ישראל


ע"י ב"כ עו"ד כהן
המאשימה


נ
ג
ד


1 . אברהם קוסטה

ע"י ב"כ עו"ד גואר

2 . שאול רוחאן

ע"י ב"כ עו"ד כץ






הנאשמים

גזר דין – הנאשמים 1 ו-2


1.
כתב האישום
הנאשמים הורשעו על סמך הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן ברביעית (להלן: "כתב האישום המתוקן"): שתי עבירות של נסיון לסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה ושלש עבירות של תיווך בשוחד.

בנוסף הורשע נאשם 1 בעבירה של הפרת הוראה חוקית (מספר מקרים) נשוא האישום הרביעי, והנאשם 2 הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית (מספר מקרים) נשוא האישום החמישי.


לפי המפורט בכתב האישום המתוקן, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הופעל סוכן על ידי משטרת ישראל וזה פעל בהנחייתה.

נאשם 1 הינו 'מאכר' המתפרנס בין היתר מאספקת שירותים שונים בתחום רישויי הרכב, בעוד שהנאשם 2 עובד בסוכנות רכב ומצוי בקשרי חברות עם נאשם 3 שלמה ציוני (להלן: "ציוני, נאשם 3"). ציוני עבד בעבר בחברת
מוסכים, ובינו לבין נאשם 2 קיימים קשרי היכרות.


יוסף שדי (נאשם 4 בכתב האישום המקורי)
הינו עובד מדינה המשמש כבוחן רכב ברשות הרישוי ועבד "בעמדה מס' 1" במשרד הרישוי בחולון. בין שדי לציוני קיימים קשרי היכרות ובמסגרת תפקידו של שדי הוא מוסמך על פי דין לאשר שינויי רישום שונים ברשיון רכב כגון שינוי מבנה רכב, שינוי יעוד, שינוי צבע, הוספת גרורים, שינוי מספר
שלדה או מנוע וכיוצ"ב כאשר חלק משינוי הרישום מותנה בהצגת מסמכים בפני
שדי, לרבות:
א. אישור התקנה – אישור בכתב מאת מנהל מקצועי ומתקין מורשה.
ב. אישור שקילה – אישור בכתב מאת מוסך או מכון המשקף את משקל הרכב בפועל.
רובם של שינויי הרישום מותנים בבדיקה פיזית של הרכב על ידי שדי בעמדה שלו, עליו לוודא שהשינוי אכן בוצע כנטען באישור, לוודא שקיימים מסמכים מאת בעלי המקצוע המוסמכים, ובסיום הבדיקה עליו לאשר את השינוי ברישום רשיון הרכב.

כתב האישום מפרט על פני 11 עמודים את העבירות בהן הורשעו הנאשמים לפי הסדר הטיעון, ואין בכוונתי לחזור על כל האמור בכתב האישום המתוקן, אלא ככל שהדבר נדרש לצורך הבהרת התמונה בכללותה.

מכתב האישום עולה שבמועדים המפורטים בין חודש ספט' 2007 עד ינו' 2008, במסגרת הפעלת הסוכן על ידי משטרת ישראל, פנה הסוכן במספר הזדמנויות לנאשם 1 וסיפר לו על כוונתו לבצע שינוי רישום של רכב (באישום הראשון שינוי רישום רכב לאוטובוס זעיר, באישום השני שינוי רישום המתבטא בהוספת וו גרירה), כאשר דרך הפעולה היתה שהסוכן המשטרתי סיכם עם נאשם 1 את גובה התמורה שתשולם בגין שינוי הרישום
בדרך לא חוקית, המסמכים נשלחו על ידי הסוכן באמצעות פקס לעסקו של נאשם 2, זה נהג להעביר לציוני את המסמכים תוך שהוא מבקש ממנו לדאוג לעריכת השינוי ברישום, כנדרש, וזה פעל לעריכת השינוי תוך הסתייעות בשדי.

לפי המפורט בכתב האישום, בתמורה ששילם הסוכן לנאשם 1 התחלקו כל הנאשמים, כל אחד על פי חלקו, כל אחד מהנאשמים קיבל סך של 500 ₪ לפי המפורט בסעיף 13 לאישום הראשון, וסך של 300 ₪ לפי המפורט בסעיף 17 לאישום השני.

באישום השלישי הורשעו הנאשמים בעבירה של
סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ותיווך בשוחד, כל זאת לגבי מקרה אחד נוסף של שינוי רישום רכב לאוטובוס זעיר במהלך שנת 2007, כאשר נטען שהשינוי בוצע מבלי לבצע כל בדיקה ברכב, השינוי בוצע ללא התקנת המושבים ואביזרי הבטיחות הנדרשים על ידי מתקין מורשה וללא בדיקה כלשהי של הרכב עצמו, וזה מהווה סיכון בטיחותי המעמיד בסכנה של ממש את בטיחותם של הנוסעים ברכב והנוסעים בכביש בכלל.

נאשם 1 הורשע כאמור גם במספר מקרים של הפרת הוראה חוקית (נשוא האישום הרביעי), עת עבד תקופה מסוימת כנהג מונית, ללא פיקוח, בניגוד לתנאי השחרור ותוך יצירת קשר עם עד תביעה.

נאשם 2
הורשע גם הוא בעבירה של הפרת הוראה חוקית, במספר מקרים (נשוא האישום החמישי) שעה שיצא את ביתו בלוויית בנותיו בניגוד לתנאי השחרור, ועת שהה הערב שהיה אמור לפקח עליו, בחו"ל משך מספר ימים.


2.
בהתאם להסדר הטיעון שהוגש לבית המשפט, הופרד הדיון בעניינם של הנאשמים מכתב האישום המשותף להם ולנאשמים הנוספים בפרשה (ציוני ושדי), הנאשמים הודו במיוחס להם בכתב האישום המתוקן, נשלחו לקבלת תסקיר שירות מבחן, והצדדים הצהירו בפני
בית המשפט שאין ביניהם הסכמה לענין העונש.

במסגרת ההסדר עמדה התביעה על זכותה להגיש לבית המשפט צילומי הרכבים נשוא האישום וכן טפסים בנוגע לשינוי הרישום ברכבים.


3.
תסקירי שירות המבחן

א.
אברהם קוסטה
- נאשם 1
מהתסקיר שהוגש בעניינו, עולה שמדובר בגבר יליד שנת 1951, אב לארבעה ילדים, שלושה מהם קטינים והרביעי בוגר שחי בארה"ב. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, סיים שירות צבאי, נישא פעמיים, מצוי בהליכי פרידה מנישואיו השניים, עבד כנהג מונית טרם מעצרו וגם במסחר זעיר בחלקי מכוניות, מעורה היטב בהליכים הבירוקרטים הדרושים להכשרה ורישוי רכב לצורך הסבתו לתחום ההסעות, כל זאת במסגרת עיסוקו בהסעת עובדים.
שירות המבחן התרשם מהמשבר שחל אצל הנאשם ובני משפחתו עקב מעצרו לראשונה בחייו, המשבר שחל בתפיסתו העצמית עת תוייג כעבריין, משבר שהביא לפגיעה במצבו הפיזי והנפשי של הנאשם עת לקה בלבו, נזקק לטיפול נפשי במרפאה לבריאות הנפש, כל זאת בנוסף לצורך בהסרת נגעי עור סרטניים שהתגלו בגופו זמן קצר לפני כן.
שירות המבחן התרשם שמצבו של הנאשם הולך ומתדרדר, העריך שמדובר באדם מובס וחולה, נטל אחריות מלאה על מעשיו, עבר זעזוע לא קל עקב מעורבותו בפלילים לראשונה בחייו, ועל כן המליץ שירות המבחן להסתפק בהטלת עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות על מנת לאפשר לו לטפל במכלול בעיותיו הרפואיות ובמקביל להקל במקצת על מצוקתה הכלכלית של משפחתו.


ב.
שאול רוחאן
– נאשם 2
מהתסקיר עולה כי הנאשם יליד שנת 1965, נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים, טרם מעצרו עבד כאיש מכירות בסוכנות רכב, סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא. הנאשם ובני משפחתו היו מעורבים בתאונת דרכים קשה לפני כשנתיים, תאונה שבעקבותיה הורע מצבה הנפשי של אשתו באופן שפגע בתפקודה ובאופן שמכביד על מטלותיו בטיפול בילדיו הקטינים, ומכביד עליו גם בכל הנוגע לעול הפרנסה.
הנאשם הודה בפני
שירות המבחן במיוחס לו, נטל אחריות למעשיו, והבין את חומרת מעשיו רק בדיעבד (כפי ששירות המבחן התרשם גם לגבי הנאשם 1), הודה מיד עם מעצרו, פעל ללא מודעות שיש במעשיו כדי לסכן אחרים.
הנאשם נתון מזה תקופה ארוכה בהגבלות עקב מעורבותו בעבירות נשוא כתב האישום, מצבה הכלכלי של המשפחה הורע עד מאד, וזו נאלצה ליטול הלוואות כספיות, אספקת המים למשפחה נותקה, חלה ירידה משמעותית בתיפקודם הלימודי של הילדים, וגם הנאשם עצמו הופנה לקבלת טיפול פסיכיאטרי שבעקבותיו אף החל בטיפול תרופתי עקב תחושת התסכול, חוסר האונים וחוסר היכולת להתמודד עם המצוקה אליה נקלע, ובענין זה אף הציג תיעוד רפואי בפני
שירות המבחן.
לסיכום, התרשם שירות המבחן שמדובר באדם ללא כל מעורבות קודמת בפלילים, שתיפקד
מבחינה משפחתית ותעסוקתית באורח תקין, העבירות נשוא כתב האישום הינן חריג לאורח חייו (כפי ששרות המבחן התרשם לגבי הנאשם 1), השפעת המעורבות הפלילית היתה מרחיקת לכת מבחינתו, ולאור העובדה שהיום הוא מבין את משמעות התנהגותו האסורה, המליץ שירות המבחן שבמידה ויוטל עליו עונש מאסר, יוכל הנאשם להמיר מאסר זה בדרך של עבודות שירות, כל זאת בנוסף לצו מבחן.

4.
טיעון המאשימה לעונש
ב"כ המאשימה עו"ד כהן
עתר לבית המשפט להטיל על הנאשמים עונש מאסר לריצוי
בפועל מאחורי סורג ובריח, כל זאת בשים לב לחומרה העולה ממעשי הנאשמים, שהורשעו כאמור לא רק בעבירות של תיווך בשוחד, אלא בעבירות שהיה בהן כדי לסכן חיי משתמשים בדרך, תוך התעלמותם המוחלטת של הנאשמים מהסיכון שיוצרים מעשיהם לנוסעים ולמשתמשים בדרך.


עו"ד כהן
טען אמנם שהנאשמים לא היו אלה שביצעו את השינוי הכוזב ברישום, אך הם היוו חוליה שבלעדיה אין במובן זה שהסוכן יצר קשר עם נאשם 1, וזה מלמד על חלקו הלא מבוטל של נאשם זה, שלח את המסמכים לפקס במשרדו של נאשם 2, עובדה שמלמדת על מעורבות של ממש של נאשם זה שהעביר את המסמכים הלאה לנאשם 3, ובכך הקל על מלאכתו של הסוכן עם אחרים לביצוע שינוי ברישום, כל זאת תמורת סכומי כסף שונים שהם שלשלו לכיסם.


עו"ד כהן
הוסיף וציין שהתביעה מודעת לכך שמדובר בהרשעה תקדימית במובן זה שלראשונה מורשעים נאשמים בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה בנסיבות
שיש במעשי הנאשמים לתרום תרומה לעליית רכב בלתי בטיחותי לכבישי הארץ, עבירה שלצידה קבע המחוקק עונש של 20 שנות מאסר ובכך ביטא את רצונו להרתיע עבריינים
מלעבור על ההוראה האוסרת.


עו"ד כהן
הפנה את בית המשפט לכללים המנחים שקבע בית המשפט העליון בדבר הצורך במלחמה בעבירת השוחד, שפוגעת בעיקרון השוויון, משחיתה את המידות ופוגעת בשמו הטוב של השירות הציבורי.

באשר לתסקירי שירות המבחן, טען עו"ד כהן
שמחלת נאשם, גם אם זו מחלה קשה, אינה יכולה להצדיק העדפת אינטרס הפרטי של הנאשם, משני טעמים: הראשון הוא שבמקרה שכזה חשיבותו של האינטרס הציבורי במלחמה בעבירת השוחד מצדיק ואף מחייב מיצוי הדין עם הנאשם תוך העדפת האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי, והשני כרוך בכך ששב"ס ערוך כיום לטפל בכל אסיר גם אם זה סובל ממחלה פיזית או נפשית – ועל כן אין לראות בעצם מחלת נאשם משום פוליסת ביטוח כנגד שליחת נאשם שכזה למאסר.

5.
טיעון נאשם 1 לעונש

עו"ד גואר
, ב"כ הנאשם, הפנתה בראשית טיעונה לגילו הלא צעיר של הנאשם, לעובדה שזוהי מעורבותו הראשונה בפלילים והסתבכותו הראשונה עם רשויות החוק, נאשם שנטל את האחריות המלאה למעשיו, מכיר בפסול שבהם והודה בהזדמנות הראשונה.

עו"ד גואר
טענה שהנאשם אמנם הכיר את הסוכן, אך הפנה אותו לנאשם 2,
לא היה לו כל קשר לנאשמים 3 ו-4, ומעשיו הסתכמו בעצם הפניית הסוכן למספר הפקס של נאשם 2 ובסוף הליך
קבלת המסמכים מנאשם 2 והעברתם לסוכן כאשר הנאשמים האחרים הם שזוכים בתמורה הכספית הגדולה יותר עבור פעילותם, בעוד שהתמורה
הכוללת שקיבל הנאשם מסתכמת בסכום של כ 700 ₪.

מעבר לנושא התמורה, ביקשה עו"ד גואר
לאבחן בין נאשם זה לבין אחרים במובן זה שהנאשם פעל בעצימת עיניים כאשר לא בדק את הליך הסדרת המסמכים ומשמעותו, לא עמד בקשר עם איש הציבור, שעליו חלה החובה לוודא שהשינוי ברישום משקף את מצב הרכב האמיתי, לא הבין עד תום את השלכות מעשיו.

באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, הפנתה עו"ד גואר
לעובדה שהנאשם היה עצור משך שבועיים, שוחרר בתנאים של מעצר בית מוחלט, בהמשך משום הפרה של תנאים אלה נעצר לשבועיים נוספים, נבצר ממנו לעסוק בתחום שממנו התפרנס, שילם מחיר כבד מאד בגין מעורבותו בעבירות נשוא האישום, מצב בריאותו רופף, צפוי לעבור ניתוח להסרת נגעים סרטניים במקומות שונים בגופו, לקה בהתקף לב ועבר צינתור לאחרונה, גם מצבו הנפשי של הנאשם התדרדר, הכל כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, הוא מטופל תרופתית עקב המתחים הנפשיים שבאו בעקבות מעורבותו בפלילים לראשונה בחייו.

לבסוף, טענה עו"ד גואר
שהנאשם מכה על חטא על מעורבותו בעבירה חמורה, הפיק את הלקח, הודה בהזדמנות הראשונה, ועל כן ובשים לב לעובדה שאין מדובר בעובד ציבור, הרי החרטה על המעשים והבנת הפסול שבהם בצירוף נסיבותיו האישיות של הנאשם, יש בכל אלה כדי להצדיק סטיה מרמת הענישה המקובלת באופן של קבלת המלצת שירות המבחן.

6.
טיעון נאשם 2 לעונש

עו"ד כץ
הפנתה את בית המשפט בראשית טיעונה לעובדה שהסוכן הופעל על ידי המשטרה בקרב בוחני רכב, מאכרים, מכוני רישום וכיוצ"ב, ולמעשה במשך חודשים רבים של הפעלה העלה 'בחכתו' רק שני מקרים, נשוא האישומים הראשון והשני, המיוחסים לנאשם 2 (הטיעון נכון גם לגבי נאשם 1) כאשר היא מוסיפה וטוענת שאילולא תמימותו של הנאשם הרי אישום 3 לא היה נולד שהרי זה מבוסס באופן אבסולוטי על גרסתו של הנאשם 2 ולא על ראיות שהיו בידי המאשימה.

הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה כנה וסיפר מיוזמתו על אירועים שלא היו ידועים לחוקרים, סייע בקשירת הקצוות באופן שחיזק את הראיות שהיו בפני
החוקרים.







מדינת ישראל
מדינת ישראל









פ בית משפט מחוזי 40111/08 מדינת ישראל נ' אברהם קוסטה, שאול רוחאן (פורסם ב-ֽ 30/04/2009)