פסקי דין על אברהם טורג'מן | פסקי דין על דוד בר ששת

2795/06 בשא     28/01/2007




בשא 2795/06 אברהם טורג'מן נ' דוד בר ששת




בעניין:
1



בתי המשפט
בית משפט השלום באר שבע
בשא002795/06

בתיקעיקרי: הפ
001110/06

בפני
:
כב' השופט ג. אמוראי
תאריך:
28/01/2007




בעניין:
אברהם טורג'מן



ע"י ב"כ עו"ד
דני ניסים
המבקש

נ
ג
ד


דוד בר ששת



ע"י ב"כ עו"ד
יהודה
ריסקין

המשיב

החלטה

פתח דבר:
ענייננו בבקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל ומתן צו מניעה זמני, בש"א 2795/06. בקשה זו הוגשה במסגרת תיק עיקרי המרצת פתיחה 1110/06 שעניינה בקשה למתן

פסק דין
הצהרתי כי השעבוד והמשכון שנרשמו על הזכויות הרשומות על שמו של המבקש בדירה מס'

a-30
בשער המרינה יפה נוף אשקלון, חלקה 32, 85 בגוש 1938 (להלן: "הדירה"), בטל .
המבקש בהמרצת פתיחה ובבקשה לסעד זמני הינו מר אברהם טורג'מן
(להלן: "המבקש").
המשיב לבקשות הינו מר דוד בר ששת
(להלן: "המשיב").

רקע עובדתי:
המבקש הינו בעל הזכויות הרשום בדירה שהזכויות בה רשומות בחברה משכנת "מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ" שהמבקש היה מנהלה. המבקש החליט לאחר בדיקה להעמיד לטובת חברת א.י.מ.ב.ל. ייזום פרוייקטים והשקעות (1990) בע"מ (להלן: "החברה"),
שבבעלותו של מר אברג'יל יצחק, כבטוחה את זכויותיו בדירה, על מנת לאפשר לחברה קבלת הלוואה מצד שלישי, המשיב.
המשיב הלווה כספים לחברה בגובה 1,500,000 ₪.
ביום 19.10.04 נחתם הסכם הלוואה בין המשיב לחברה כאשר מר יצחק אברג'יל, בעל השליטה בחברה, ערב אישית לחוב החברה עפ"י ההלוואה. המשיב הלווה לחברה כספים בסך 1,500,000 ₪ החברה הלווה התחייבה להחזיר למשיב סכום ההלוואה בתוספת ריבית מוסכמת עד ליום 19.10.05. הסכם זה נחתם בנוכחות המבקש, המשיב ומר' אברג'יל.
ביום 1.11.04 נרשם השיעבוד (המשכון) על הדירה לטובת המשיב אצל רשם המשכונות.
ביום 3.11.04 המבקש חתם על תצהיר בפני
בא כוחו של המשיב, כי הוא הבעלים של הדירה, הדירה משועבדת לטובת המשיב וזאת בכפוף לקבלת
המשכון על הדירה לטובת המשיב נרשם בספרי החברה המשכנת והן בספרי רשם המשכונות.
במועד מאוחר יותר ביקש המבקש לבטל את רכישת הדירה והמשכון.
הדירה הושכרה לצד שלישי המתגורר כיום בדירה.
לאחר חלוף המועד להחזרת כספי ההלוואה המשיב הגיש להוצאה לפועל בירושלים בקשה לביצוע שטר המשכון ובקשה לסילוק יד מהדירה.
לכאורה עולה כי גובה החיוב הכספי בגינו המבקש שעבד את דירתו עומד ע"ס
750,000 ₪.

טענות הצדדים:
טענות המבקש:
המדובר בשתי הלוואות נפרדות שנכתבו בהסכם אחד.
הלוואה אחת על סך 750 אלף ₪ תמורת הלוואה זו ישועבד מגרש בבעלות בעל החברה. והלוואה שניה על סך 750 אלף ₪ בתמורה שועבדה הדירה.
בנוסף המבקש אינו חתום על הסכם השיעבוד בין הצדדים אך המבקש חתם על תצהיר שדן בשיעבוד.
בנוסף קיים תנאי מתלה בין הצדדים
כי השיעבוד ומשכון הדירה מותנים בקבלת הכספים על סך 750 אלף ₪, בשיק בנקאי או העברה בנקאית ביום 3.11.04, זאת על פי תצהיר המבקש שצורף לבקשה כנספח ג'.
לטענתו מטרתו של התנאי המתלה כי בעת קבלת הכספים תהא למבקש ידיעה ואף שליטה לגבי כספים אלו.
הסכום בסך 750 אלף ₪ לא הועבר לחברה כנדרש על כן לשיעבוד ולמשכון אין כל תוקף.
בנוסף טענת המבקש כי על פי ההלכה הפסוקה כאשר קיימת מחלוקת באשר לגובה או לקיום החוב, אין ליתן צו מימוש עד לבירור הסוגיה.
לטענת המבקש סיכויי הבקשה בתיק העיקרי טובים מאוד.
אי מתן הצו יגרום נזק רב למבקש ולצדדים שלישים לעומת זאת למשיב לא יגרם כל נזק באם יידחה מימוש השיעבוד.
לטענת המבקש אי מתן הצו יסכל את העתירה וזאת כי לא ניתן יהא להשיב את המצב לקדמותו.

טענות המשיב:

הבקשה הוגשה בחוסר נקיון כפיים, זאת כי מבירורים במשרדי מיסוי מקרקעין עלה חשש כבד לנסיון קנוניה להעביר, למכור את הנכס לאחרים תוך הסתרת קיום השיעבוד על הנכס. הבירור העלה כי באוגוסט 2005 הוגשה לרשויות מיסוי מקרקעין הצהרה על ביטול כביכול של העיסקה בה רכש המבקש את הדירה מהחברה המשכנת ובספרי מיסוי מקרקעין נרשם כאילו העיסקה בוטלה, זאת ע"י ניצול מעמדו כמנהל החברה המשכנת.
הסעד לו עותר המבקש הינו סעד שביושר ואין בית המשפט מעניק סעד שביושר למי שבא בפני
ו בידים לא נקיות.
בנוסף המבקש הודה כי לא בדק האם הועבר סכום ההלוואה וכן לא טרח להודיע למשיב על כך שהוא סבור שיש לבטל את השיעבוד.
טענה נוספת הינה שיהוי. הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ביותר, כבר בחודש ינואר- פברואר 2006 ידע המבקש בדבר מינוי כונס נכסים על הדירה, אך השתהה והגיש הבקשה רק בחודש מאי 2006.
בנוסף נטען כי המבקש לא עומד בתנאים לקבלת הסעד הזמני כלומר לא הוכיח המבקש קיומה של עילת תביעה רצינית. מאזן הנוחות הינו לטובת המשיב וזאת כי המשיב הלווה סכום כסף גבוה ולא שולמה לו פרוטה. החוב הולך ותופח וספק אם מימוש הדירה יספיק לכיסוי שליש מהחוב.

דיון:
תנאים למתן סעד זמני
מקור הסמכות למתן צו מניעה הוא בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-198המסמיך את בית המשפט לתת

פסק דין
הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, כאשר הכללים למתן הסעד, הם פרי מלאכתה של הפסיקה.

"
כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת

פסק דין
הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו".

על המבקש סעד זמני, שמקורו בדיני היושר, לעמוד גם בדרישת תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984:

"














בשא בית משפט שלום 2795/06 אברהם טורג'מן נ' דוד בר ששת (פורסם ב-ֽ 28/01/2007)