פסקי דין על יצחק פלקון | פסקי דין על ביטון בר אלטרוביץ

2435/08 תאמ     23/04/2009




תאמ 2435/08 יצחק פלקון נ' ביטון בר אלטרוביץ








בית משפט השלום בחיפה

תא"מ 2435-08 פלקון נ' בר אלטרוביץ


23 אפריל 2009



בפני

כב' השופט
יואב
פרידמן


תובעים

1
.
יצחק פלקון
ת.ז. 050434992


נגד


נתבעים

1. ביטון בר אלטרוביץ
ת.ז. 038230157




פסק דין

תביעה בסדר דין מהיר שהחלה בהגשת שישה שיקים לביצוע בהוצאה לפועל . הוגשה
התנגדות ולאור טענת הזיוף ניתנה רשות להתגונן כאשר התצהיר משמש כתב הגנה. ההנמקה תהא תמציתית כאמור בסעיף 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

1. מטעם התובע העיד הוא עצמו. התובע הוא בעלים ומנהל של בית קלייה "פלקון" שסיפק
במשך שנים מוצרי מזון למסעדת "פסטו". המסעדה היתה במועדים הרלבנטיים בבעלותו של מר יצחק ביטון, בעלה של הנתבעת (לעת הדיון לא זכר התובע שמדובר באשתו של מר ביטון וחשב שמא מדובר באחותו שגם היא עבדה בעסק, אך לא שנוי במחלוקת שמדובר באשתו לשעבר של מר ביטון, והתובע זיהה אותה לעת הדיון ויזואלית כמי שמוכרת לו מעבודתה במסעדת "פסטו").

2. התובע טען כי הנתבעת היתה עובדת במסעדה, ונטלה חלק פעיל בניהולה. במועד ההוכחות ניתן היה להתרשם שלתובע (שהותיר רושם מהימן) אין אמנם ידיעה
מדויקת בדבר התפקיד
שמילאה הנתבעת במסעדה, אלא ידיעה אישית מביקוריו שאכן עבדה בעסק וסייעה לבעלה. הביטוי "נטלה חלק פעיל בניהולה" הנו רחב דיו כדי לכלול ידיעה כללית מעין זו.
התובע הצהיר כי
תשלום
לעסקו עבור הסחורה שסופקה התקבלה לעיתים בהמחאות דחויות, שהיו משוכות על חשבונה של הנתבעת בבנק דיסקונט ונמסרו על ידי בית העסק "פסטו" כתמורה למוצרי המזון שסופקו. מדובר גם על ששת השיקים נשוא התביעה המשוכים מחשבונה של הנתבעת ונחזים כחתומים על ידה (כפי שיבואר, צורף שיק נוסף מאותה "סדרה", שלא נכלל בתביעה, שכן נפרע). מדובר בשיקים משורטטים "למוטב בלבד". התובע העיד כי קיבל את ההמחאות במסעדה כאשר הללו המתינו לו בקופה, שם היתה הנתבעת, יחד עם אחותה. טענתו זו לא נסתרה.
הצטברות הנתונים מעלה שאכן לא היתה לתובע סיבה לחשוד שההמחאות נשוא התובענה - זויפו. לדבריו,
ההמחאות חזרו מאחר והחשבון נסגר. שש ההמחאות נשוא התביעה הן ע"ס 2083 ₪ כל אחת, מועד הפירעון הנקובים בהן 27.11.07 , ומדי 30 יום בהתאמה, לגבי 5 ההמחאות הנותרות, עד 27.4.08.

3. הנתבעת טוענת טענה אחת ויחידה: כי חתימתה זויפה.
לפי סעיף 23 (א) לפקודת השטרות,
חתימה מזויפת אין כוחה יפה כלשהו ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או
לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם כנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים
לאכוף פירעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה.

4. התובעת לא טענה בשום שלב
טענות אחרות כנגד הנתבעת כגון מניעות לטעון זיוף או תרמית
(דרך משל: ע"י מסירת השיקים לאחר בידיעה שיחתום עליהם חתימה הנחזית כחתימתה).
שני
הצדדים התמקדו אך בטענת זיוף החתימה, איש איש לשיטתו.

התביעה היא תביעה שטרית טהורה, שלא התבקש תיקונה. בהעדר טענות אחרות של התובעת (ולו
טענות שטריות נוספות, לבד מאותנטיות החתימה של הנתבעת עצמה על השיקים), הרי שבמידה
ומתקבלת טענת הנתבעת כי חתימתה מזויפת, יש אכן לדחות התביעה. אלא שכפי שיבואר
מקובלת עלי עמדת התובעת כי הוכח כמאזן ההסתברויות, שהחתימה חתימתה של הנתבעת. על
מנת לקצר - אין חולק (ואף ב"כ התובעת הסכים) כי נטל ההוכחה שהחתימה על ששת השטרות
היא אכן חתימת הנתבעת, רובץ על התובעת.

5. על מנת להוכיח אותנטיות חתימה ניתן להיעזר במומחה לזיהוי כתב יד, אך אין זו דרך בלעדיה
אין. ניתן להוכיח אותנטיות חתימה של פלוני גם בעדויות, ובמקרה המתאים אף על ידי מראית
עיניו של בית המשפט, כאשר יכול הוא להתרשם בעצמו על דרך השוואת חתימות, שמדובר
בחתימה אותנטית. ראה למשל
ע"א 5293/90 בנק הפועלים בעמ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז
(3)
240, 261 - 263.

6. אלו טעמי לדחיית גרסתה של הנתבעת שחתימתה זויפה.








תאמ בית משפט שלום 2435/08 יצחק פלקון נ' ביטון בר אלטרוביץ (פורסם ב-ֽ 23/04/2009)