פסקי דין על מנשה עזרן |

3101/03 בשפ     06/04/2003




בשפ 3101/03 מנשה עזרן נ' מדינת ישראל






בבית המשפט העליון

בש"פ 3101/03

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

בפני
:

מנשה עזרן

העורר:

נ ג ד
מדינת ישראל

המשיבה:

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 4.3.03 בתיק ב"ש 20380/03 שניתן על ידי כב' השופט י' אלון

תאריך הישיבה: כ"ט באדר ב' תשס"ג (2.4.03)
בשם העורר: עו"ד אבי חביב עמירם

בם המשיבה: עו"ד שרית טובבין
החלטה
1. זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בה דחה את בקשת העורר לעיון מחדש בסוגיית מעצרו עד תום ההליכים, וביקש לשחררו לחלופת מעצר במסגרת מוסד "בית נועם" בתכנית שיקום המיוחדת לעברייני אלימות במשפחה.

2. העורר מואשם בעבירות איומים וחבלה בכוונה מחמירה כלפי בת זוגו. הרקע לאישומים נעוץ במערכת יחסים קשה ואלימה בין בני הזוג אשר הביאה למסכת איומים והפחדה מצד העורר כלפי בת זוגו ושימוש באלימות כלפיה שגרם לה לחבלות גופניות רציניות שהצריכו טיפול רפואי, ואפשר אף שהסבו נזק בלתי הפיך לעיניה.

3. בית המשפט המחוזי הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים מפאת חזקת מסוכנותו למתלוננת. הוא מצא חיזוק למסוכנותו בעובדה כי לחובתו הרשעות קודמות בעבירות תקיפה.
4. ביום 27.2.03 הגיעו הצדדים להסדר טיעון במשפט, ובמסגרתו הודה העורר בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות בבן משפחה, ולבקשת העורר הוזמן תסקיר מבחן לצורך הטיעון לעונש.

5. ב-4.3.03 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העורר לעיין מחדש בהחלטת המעצר, בהתבסס על המלצת שירות המבחן להעבירו למסגרת שיקומית ב"בית נועם" אשר נועד להתמודד עם בעיות אלימות במשפחה. שני טעמים הובאו לדחיית הבקשה: האחד - "בית נועם" אינו מסגרת מתאימה בהיותו מוסד פתוח שהעורר יכול בנקל לעוזבו ולסכן בכך את שלומה של המתלוננת. השני - יש להותיר את ההחלטה בדבר נתיב שיקום אפשרי בידי המותב שיגזור את דינו של העורר בעוד זמן קצר.

6. ב"כ העורר חזר בפני
על טיעוניו בערכאה הדיונית, לפיהם ראוי גם בשלב זה להפנות את מרשו לנתיב השיקום ב"בית נועם", ולא להמתין לצורך כך לגזר הדין.

7. דין הערר להידחות. הצדק עם בית המשפט המחוזי בהחליטו כי משגזירת דינו של העורר נמצאת בפתח וצפויה להתקבל בזמן הקרוב, אין מקום ואין זה ראוי כי המותב הדן בהליך המעצר יכריע בגורל שיקומו של העורר. נתיב השיקום נשקל, דרך כלל, במסגרת מכלול שיקולי הענישה לצורך גזירת הדין. הליך מעצר, בהיותו הליך ביניים, אינו מיועד מטבעו להתוויית דרכי שיקום לנאשם מחוץ לבית המעצר אלא תכליתו לבחון את מידת נחיצותו של מעצר הנאשם במהלך הליכי המשפט. במסגרת הליך ביניים זה, אין בפני
בית המשפט תמונת נתונים מלאה לגבי צרכי שיקומו של נאשם והיחס ביניהם לבין נתונים אחרים שיש לשוקלם מבחינת האינטרס הציבורי הכללי, ולכן רק במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל ניתן לנצל את תקופת המעצר לצורך הפניית נאשם להליך של שיקום מחוץ לבית המעצר. המקרה שלפנינו אינו נכלל בגדר אותם מקרים יוצאי דופן, ובמיוחד כך הוא כאשר גזירת דינו של העורר נמצאת בפתח.

לאור זאת, צדק בית המשפט המחוזי משדחה את הבקשה לעיון חוזר מן הטעם האמור. משכך, אין צריך לבחון את טעמו האחר של בית המשפט לדחיית הבקשה הנעוץ בהיות המוסד "בית נועם" מוסד פתוח.

הערר נדחה.

ניתנה היום, ד' בניסן תשס"ג (6.4.03).

ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03031010_r03.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








בשפ בית המשפט העליון 3101/03 מנשה עזרן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 06/04/2003)