פסקי דין על הומינג מחקר ופיתוח ישראל | פסקי דין על סימון אורן | פסקי דין על רהב איילה |

6750/03 פ     26/03/2006




פ 6750/03 מדינת ישראל נ' הומינג מחקר ופיתוח ישראל בע"מ, סימון אורן, רהב איילה




בעניין:

96



בתי המשפט



בית משפט השלום תל אביב-יפו
פ
006750/03


בפני
:
כבוד השופטת אמסטרדם יהודית
תאריך:
26/03/2006




בעניין:
מדינת ישראל





המאשימה




נ
ג
ד


1 . הומינג מחקר ופיתוח ישראל בע"מ

2 . סימון אורן
3 . רהב איילה





הנאשמים


החלטה


התביעה הוכיחה כי החברה – הנאשמת בתיק דנן – עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום באמצעות מנהליה – נאשמים 2 ו- 3.
בהיות הנאשמים מנהלים פעילים בנאשמת אשר לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי נקטו באמצעים למניעת ביצוע העבירות – הם הורשעו במיוחס להם בכתב האישום.
הכרעת הדין ניתנה כבר בתאריך 23.6.05, אך הטיעונים לעונש נדחו מס' פעמים לבקשת ב"כ הנאשמים לצורך הסרת מחדלים.

ב"כ הנאשמים עתר לבית המשפט בהסכמתה של ב"כ המאשימה לתקן את הכרעת הדין באופן שירשם, כי
הנאשמים לא הגישו במועד רק את הדו"ח התקופתי לחודשים נובמבר- דצמבר 2000, (ולא 3 דו"חות כמפורט בכתב-האישום) דו"ח שהיה אמור להיות מוגש בתאריך 15.1.01, אך לא הוגש כאמור.





בית המשפט נעתר לבקשת הצדדים ותיקן את האמור בעמ' 106 לפרוטוקול שורה 11, באופן שנרשם במקום "בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום – בעבירה אחת על סעיף 117
א(6) לחוק מע"מ"
, אך בשגגה לא נרשם ההמשך "עבירה על סעיף 117(ב)(8), ולגבי נאשמים 2 ו- 3 ביחד עם סעיף 119 לחוק", וזאת על אף שנקבע בהכרעת הדין בעמ' 85 שורות 1-4 ועמ' 87 שורות 9-11, כי הנאשמים פעלו לדחיית תשלום המע"מ, כשהמשמעות המשפטית להתנהלותם זו מגבשת כוונה להתחמק מתשלום מס. ראה: ע.פ. 58/80 יש לי בע"מ חברה פרטית נ' מדינת ישראל
פד"י לה(4) 632.

על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984, (להלן: "חוק בתי המשפט") רשאי בית המשפט לתקן טעות ב

פסק דין
תוך 21 ימים, והטעות מוגדרת כ"טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיו"ב".
דא עקא, שתיקון כמפורט בסעיף 81 לחוק בתי המשפט יכול להיעשות לאחר מתן פסק-דין, ובענייננו פסק-דין טרם ניתן, שהרי הכרעת-דין הינה חלק מפסק-דין.

ראה: סעיף 195 לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 הקובע בזו הלשון:
"הכרעת-דין וגזר-דין מהווים יחד את פסק-הדין".

וכן ראה: ת.פ. 8087/95 מ"י נ' אופנת ב. הייצ
26 בע"מ וג'ורג' ציוני מיסים יג-14(אוגוסט 1999) ה-400.

אשר על כן, הכרעת הדין תתוקן באופן שהנאשמים מורשעים בביצוע עבירה על סעיף 117(א)(6) ביחד עם סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ, ולגבי נאשמים 2 ו- 3 ביחד עם סעיף 119 לחוק מע"מ.

ב"כ הנאשמים עתר לביהמ"ש לשקול מחדש ביטול הרשעת מרשיו, על אף שבית המשפט בחן כבר בהכרעת הדין אפשרות זו בטרם ניתנה הכרעת הדין, (ראה עמ' 106-101 לפרוטוקול) והגיע למסקנה כי במקרה דנן אין הצדקה להימנע מהרשעת הנאשמים.

לטענת ב"כ הנאשמים, מרשיו – נאשמים 2 ו-3 עומדים בפרמטרים המוזכרים בע.פ. 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל
, פד"י נב(3) 337 והרשעת הנאשמים עלולה לפגוע בעיסוקם העתידי.
לתימוכין בטענתו הוסיף נאשם 2, כי הוא עובד כאמור כשכיר בחברה בארה"ב, ואף משמש כסמנכ"ל בחברה זו, ועקב הרשעתו הוא איננו יכול להתקדם מעבר לתפקידו הנוכחי.
בא כוחו חזר וטען, כי אמנם קיים קושי להוכיח את טענת מרשו בדבר הפגיעה העתידית בעיסוקו, שכן איש אינו מציין בפני
ו כי בשל כך נחסמת דרכו, אך בפועל כך מתרחש.

ב"כ המאשימה מתנגדת לביטול הרשעת הנאשמים, והיא מדגישה כי המחדלים בתיק דנן הוסרו רק לאחר קשיים מרובים. אי-הסרת המחדל בשלבים מוקדמים של ניהול התיק מצביעה לטענתה על עמדתם העיקשת של הנאשמים, שלא הפנימו את ביצוע העבירה על ידם.

כבר ציינתי בהכרעת הדין, כי ענישה ללא הרשעה איננה מתיישבת בדרך כלל עם תכלית הענישה בעבירות מס שמטרתה להרתיע את הרבים, וככזו גוברת על הפן השיקומי לנאשמים. כבר נאמר בע.פ. (ת"א) 70665/04 כי הימנעות מהרשעה בעבירות מע"מ יש בה כדי להעביר מסר שלילי לציבור, והיא עלולה ליצור דמורליזציה בקרב אותם עוסקים ישרים המשלמים את חובם לרשויות המס על אף קשייהם הכלכליים.
בענייננו, לא הוכח כי הרשעת הנאשמים מונעת העסקתם במקצועם, והא ראיה שנאשם 2 אף מצא עבודה בחברה בארה"ב בתפקיד בכיר. טענת הנאשמים כי לא ישיגו קידום בתפקידם מצביעה על אפשרות פוטנציאלית עתידית שאיננה מוכחת, ואיננה מצדיקה אי-הרשעתם בדין.
ראה: ע.פ. (ת"א) 71416/00 מדינת ישראל
נ' הדס שטייף (לא פורסם).







נ

ד



2.







פ בית משפט שלום 6750/03 מדינת ישראל נ' הומינג מחקר ופיתוח ישראל בע"מ, סימון אורן, רהב איילה (פורסם ב-ֽ 26/03/2006)