פסקי דין על שלום שלום

2218/05 בש     07/03/2005




בש 2218/05 מדינת ישראל נ' שלום שלום




בעניין:

8



בתי המשפט


בית משפט השלום ראשון לציון
בש 002218/05

בתיק עיקרי: פ
001777/05

בפני
:
כבוד השופט ירון לוי
תאריך:
07/03/2005




בעניין:
מדינת ישראל






המבקשת

נ
ג
ד


שלום שלום






המשיב


נוכחים:
ב"כ המבקשת
- עו"ד אייל ליאני
המשיב בעצמו
ב"כ המשיב – עו"ד רצון דרחי

החלטה
הבקשה

1.
בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, במסגרת כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת בן זוג, איומים, היזק בזדון והשמדת ראיות.

כתב האישום

2.
על פי הנטען בכתב האישום המשיב והמתלוננת חברים מזה כשנה וחצי, ומתגוררים יחדיו, והאירועים בכתב האישום התרחשו בשל רצון המתלוננת להפרד מהמשיב.


ביום 18/2/2005, תקף המשיב את המתלוננת, בכך שהשליכה על המיטה, הוריד את מכנסיה קרע את תחתוניה, ואמר לה "תפתחי את הרגליים" כדי שיראה עם מי היתה, ולאחר שאמרה כי לא היתה עם אחר, נשכב עליה המשיב, הרים חולצתה וחנקה, בעזרת החולצה, תוך שהוא מגדף אותה, כמפורט בכתב האישום.

למחרת, 19/2/2005, החלה המתלוננת לארוז את חפצי המשיב, בעזרתו, וביקשה ממנו לעזוב את הדירה. המשיב קיללה, השליך לעברה חפצים, המתלוננת נמלטה לחדרה, המשיב נטל סכין, והחל דוקר את הדלת, תוך שהוא מאיים על המתלוננת "היום אני יושב בבית סוהר בגללך תפתחי את הדלת". כתוצאה מהדקירות שבר המשיב את הדלת, והוציאה מהדירה, ובכך השמיד ראיות.

ההליכים

3.
כתב האישום והבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, הוגשו ביום 1/3/2005. במועד זה, התייצב אבי המשיב, ולאחר שהציג בפני
התובע, עו"ד ליאני, תעודה לפיה הוא רופא, בדרגת סגן גונדר בדימוס מהשב"ס, הסביר התובע כי מדובר באדם שאמינותו גבוהה, ולכן הוא מסכים לשחרור המשיב בתנאים, ובין היתר, מעצר בית מלא בפיקוח האב.

בשלב זה, מבלי שעיין בתיק החקירה כולו, הביע בית המשפט תמיהתו, משינוי עמדת המדינה, וציין מפורשות כי "נסיבות העבירות, ביחד עם עברו של המשיב, ולאחר שעיינתי בהודעות המתלוננת, מובילים למסקנה שמדובר במסוכנות גבוהה. אלמלא הסכמת התביעה, ספק רב אם ניתן היה כבר בשלב זה לשחרר את המשיב".
לבקשת הסניגורית, נדחה הדיון, על מנת לאפשר לה ללמוד את חומר הראיות.

המחלוקת
4.
בפתח הדיון, הודיע הסניגור, עו"ד דרחי, כי אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך הוא סבור שקיימת בעייתיות בראיות התביעה, באופן שיש בה כדי לפגוע בעצמת הראיות, ולהצדיק שחרור המשיב בתנאים מגבילים, של צו הרחקה מהמתלוננת בלבד - כפי ששוחרר במשטרה - תוך ביטול מעצר הבית.


עיקר טענות הסניגור מתמקדות בשני מישורים:
האחד – גירסת המתלוננת על פניה, כבר בשלב זה, אינה ראויה לאמון, בשל סתירות ופירכות שעליהן הצביע הסניגור.
המישור השני – כבר לאחר תלונתה הראשונית של המתלוננת, הסתפקה המשטרה בשחרור המשיב בתנאי של צו הרחקה מהמתלוננת, מאז לא נתחדשו נסיבות המחייבות החמרת התנאים בעניינו, וזאת, מעבר לכך שהמשיב לא הפר תנאים אלה.




ראיות לכאורה
5.
מאחר שהסניגור הרחיב בטענותיו, ונכנס לראיות לגופן, למען הסר ספק, בחנתי את כל תיק החקירה, שהוגש לעיוני.

מבחינה תיק החקירה, מתקבלת התמונה הבאה:
א.
בעקבות הודעת המתלוננת מיום 19/2/2005, סמוך לשעה 14:30 - כי המשיב איים עליה באמצעות סכין, וכי הסתגרה בחדרה - הגיעו שוטרים למקום.
ב.
בעקבות לחץ בני משפחת המשיב ובני משפחתה, סירבה המתלוננת לשתף פעולה עם השוטרים, בטענה כי אינה מעוניינת כעת בטיפול משטרתי, וסירבה אף למסור את פרטי המשיב.

ג.
המתלוננת מסרה שתי הודעות במשטרה ביום 20/2/2005 וביום 28/2/2005.

בהודעות אלה, ראיות לכאורה, לביסוס העבירות המיוחסות למשיב.
בהודעתה הראשונה - לשאלת החוקר בבדבר אירועי אלימות קודמים - סיפרה המתלוננת על אירוע אלימות, לפני כחודש ימים, שכתוצאה ממנו נשברה אצבע זרת

10.









בש בית משפט שלום 2218/05 מדינת ישראל נ' שלום שלום (פורסם ב-ֽ 07/03/2005)