פסקי דין על הניה סומך | פסקי דין על איה דבורה סומך | פסקי דין על יעל יונית סומך ואח' | פסקי דין על חיים בן דוד | פסקי דין על ענבל פנינה ברדה | פסקי דין על ויקטור ברדה |

2364/07 א     20/05/2009




א 2364/07 הניה סומך, איה דבורה סומך, יעל יונית סומך ואח' נ' חיים בן דוד, ענבל פנינה ברדה, ויקטור ברדה








בית משפט השלום ברמלה

ת"א 2364-07 סומך ואח'
נ' בן דוד ואח'


20 מאי 2009



בפני

כב' השופט
זכריה ימיני


תובעים

1
.
הניה סומך
2
.
איה דבורה סומך
3
.
יעל יונית סומך

4
.
לאור סומך

5
.
איילה סומך

6
.
חנה סומך


נגד


נתבעים

1. חיים בן דוד
2. ענבל פנינה ברדה
3. ויקטור ברדה




פסק דין

השאלות העומדות לדיון הן:
1)
האם על הנתבע לשלם לנתבעים פיצויים בגין נזקים שגרם לדירה שהשכירו לו? אם כן;
2)

מהו סכום הפיצויים שעל הנתבע לשלם לתובעים?

כללי:
תביעה זו הוגשה תחילה כתביעה לפינוי מושכר ולפיצוי כספי, אולם ביום 9.5.07, בהסכמת הצדדים ניתן

פסק דין
חלקי לפיו נפסק בהסכמה כי הנתבעים, ביחד ולחוד, יפנו את הדירה המצויה ברחוב הנגב 31 ביבנה ( להלן:" הדירה") עד יום 14.8.07 שעה 16:00 . כמו כן, נקבע כי על הצדדים למלא אחר הוראת סעיף 14 לחוזה השכירות הקובעת כי: " למשכירה תהיה אפשרות והשוכרים נותנים בזאת את הסכמתם מראש להראות את הבית לשוכרים חדשים, בתיאום מראש עם השוכרים פעמיים בשבוע בשעות הערב, אחד הערבים יהיה ביום חמישי החל מחודש יוני 2007". בנוסף נקבע כי כל מה שנותר לדון לגביו הוא הטענות הכספיות שטוענים הצדדים האחד כלפי השני.

משכך, לאור האמור בפסק הדין החלקי התייתרה התביעה לפינוי והוגשו כתבי טענות מתוקנים המתייחסים לסעדים הכספיים.

מכתב התביעה המתוקן עולה כי התובעת 1, נציגתם ושליחתם של התובעים 2-6, ילדיה, בעלי הדירה, השכירה ביום 6.8.06 את הדירה לנתבע 1 לצורכי מגוריו עם הנתבעת 2.
הנתבעים 2 ו-3 חתמו על כתב ערבות לפיו הם ערבים כלפי המשכירים לכך שהנתבע 1 יקיים את כל התחייבויותיו על פי חוזה השכירות. לציין שהנתבע 3 הוא אחיה של הנתבעת 2.

בהתאם להסכם השכירות התחייב הנתבע 1 לשלם לתובעת בכל חודש דמי שכירות בסך
1000 דולר ארה"ב (להלן-"דולר"). במעמד חתימת החוזה, מסר הנתבע 1 לתובעת סדרת שיקים של חברת "ענבלים"- אופנה בע"מ, חברה שבבעלות הנתבעת 2.

טוענת התובעת 1 (להלן-"התובעת"), שפעלה בשם כל הנתבעים, כדלקמן:
1)
הנתבע 1 ציין כי מדובר בשיקים שנמסרים לביטחון והוא ידאג להחליף את השיקים בכסף מזומן, במועד כל תשלום;
2)
החל מיום 15.11.06, חדל התובע לשלם לתובעים דמי שכירות, ושיק אשר מועד פרעונו היה ליום 15.12.06 והופקד רק ביום 27.12.06 חזר מהסיבה של חשבון סגור;
3)
כדי לתרץ את סירובו לשלם את דמי השכירות, החל הנתבע 1 לספר סיפורים שונים ולתבוע תביעות משונות;
4)
התובעת מודה כי הנתבעים פינו את המושכר ביום 14.8.07, אולם הנתבעים לא איפשרו לתובעים להציג בפני
שוכרים פוטנציאלים את המושכר,כפי שנדרשו לעשות בהתאם לפסק הדין החלקי אשר ניתן על ידי;
5)
נכון למועד הגשת התביעה חייב הנתבע 1 דמי שכירות בסך
35,240 ₪ עבור תקופת השכירות מיום 15.12.06 ועד ליום הפינוי 14.8.07. לחילופין טוענת כי היא זכאית לפיצוי יומי בסך של 502 ₪ ליום למשך 150 ימים ובסה"כ 75,300 ₪;
6)
התובעים מפרטים בכתב התביעה הוצאות נוספות ונזקים אשר נגרמו לדירה ע"י הנתבעים והיא עותרת לחייב את הנתבעים לשלמם.

בכתב ההגנה המתוקן טענו הנתבעים כדלקמן:
1)
טרם החתימה על חוזה השכירות, התבקשה התובעת 1 להציג אישור כי היא בעלת הדירה ולמרות בקשות חוזרות ונשנות ואף לאחר הגשת כתב התביעה לא הציגה התובעת 1 כל אישור כזה;
2)

טרם החתימה על ההסכם וכן במעמד החתימה התחייבה התובעת למסור את הדירה כשהיא צבועה וכן לתקן את כל הליקויים אשר היו בדירה במערכת החשמל, התאורה והאינסטלציה.
ביום 13.8.06 , התקשרה אליהם התובעת 1 ואמרה להם שלא הספיקה לסייד את הבית ולא תוקנו בעיות החשמל והצנרת בחדר האמבטיה ומשום שהנתבעים היו חייבים לפנות נכס הם הודיעו לה שהם יקבלו את החזקה בדירה ועדיין היא תצטרך לבצע את הסיוד ועבודות החשמל והאינסטלציה כמוסכם. התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה הם נאלצו להזמין את חיים פנחס, בעל מקצוע, אשר צבע את הדירה ואת המחסן שמחוץ לבית וגבה 5,000 ₪+ מע"מ
וכן בעל מקצוע אשר תיקן את כל ליקויי החשמל והאינסטלציה בשווי של 4,735 ₪.;
3)
במעמד החתימה על חוזה השכירות
ביקשה התובעת 1 כי הם יעסיקו גנן מטעמה אשר יטפל בגינה. הגנן הוזמן ע"י התובעת 1 ואף שולם לו סכום של 200 ₪ והגנן התחייב להגיע ולהמשיך ולטפל בגינה שבמצב גרוע ביותר ומוזנחת, אולם הגנן לא הגיע ולכן נאלצו הנתבעים להזמין גנן לבצע את עבודות הגינון והגנן גבה מהם סכום של 800 ₪;
4)
עקב כניסת בעלי חיים לדירה והפיכת החצר למזבלה ולמחראה לכל הסביבה הם נאלצו להקים גדר מסביב לחצר. לשם כך פנו לתובעת אשר הסכימה כי תותקן גדר על חשבונה והנתבעים הזמינו את העבודה ושילמו סך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ;
5)
דוד השמש התקלקל ולא היתה הזמנת סרק של הטכנאי ולגבי הארון טוענים הנתבעים כי מדובר בארון בן 30 שנה אכול בתולעים והתובעת ביקשה מהם לתרום אותו וכך הם עשו;
6)
מיום מסירת החזקה בדירה, הגיעה התובעת 1 מספר רב של פעמים לביקורים בדירה ללא כל תיאום מראש כמתחייב מההסכם. באחד מביקוריה של התובעת בדירה בשעת ערב נתקלה ביתם של הנתבעים בתובעת ונבהלה מאוד ודבר זה גרם לביתם נזק נפשי וסיוטים. לאחר אירוע זה הגיע בעלה של התובעת 1 גם הוא ללא כל התראה מראש וניסה להסביר את התנהגותה של התובעת 1 בכך שהיו לתובעת 1 הרבה בעיות עם הבית;
7)
לגבי הביטוח טוענים הנתבעים כי סוכם בפירוש כי התובעת היא זו אשר תישא בתשלום למרות מה שכתוב בהסכם;
8)
לאחר שהוציאו את ההוצאות כפי שפרטו בכתב ההגנה , פנו לתובעת 1 וביקשו ממנה שתחזיר להם את הסך של 19,973 ₪, אולם מכיוון שהתובעת 1 סירבה הם הפסיקו לשלם לה את דמי השכירות;
9)
מדובר בדירה בת כ- 20 שנה אשר הושכרה ל- 7 משפחות שונות. הדירה הייתה מוזנחת ובמצב גרוע ביותר, וכל שיפוץ ו/או תיקון אשר נעשו בדירה נעשו עקב מצבה המוזנח של הדירה ולא עקב מעשה או מחדל של הנתבעים;
10)
הם הודיעו לתובעים כי הם פינו את הדירה וביקשו מהתובעים לבוא ולקבל את המפתח אולם התובעים לא הגיעו;
11)
הנתבע 1 טוען כי הוא שילם את כל חובות הארנונה והחשמל עד ליציאתו מהדירה;
12)
טוען הנתבע 1 כי הוא כן איפשר לתובעת 1 להראות לשוכרים פוטנציאליים את הדירה.

העדויות:
בדיון שהתקיים בפני
ביום 1.4.09 העידו התובעת 1 והנתבע 1.

התובעת נשאלה האם שיפצה בעבר את הדירה וענתה לנתבע 1 כדלקמן:
"לפניך היתה דיירת שגרה 5 שנים והיא עשתה שיפוצים בדירה ולפניה היה דייר שגר 5 שנים ולפניו עשו שיפוץ. החלפתי ארונות מטבח ודוד שמש כשהיה צורך. מעולם הדירה לא הוזנחה" ( עמ' 6 ש' 13-14).

התובעת נשאלה על מספר הפעמים בהם הגיעה לבקר בדירה והשיבה לנתבע כי הגיעה לבקר בדירה
3 פעמים. על פי הזמנתו.

לגבי הנזקים שנגרמו לתובעת 1 העידה התובעת כי:
"חלק מהנזקים שיפצתי וחלק החלטתי לא לגייס את הסכום כמו שהוא דורש, היתה למשל שנת שמיטה, לא יכולתי לשתול את הגדר החיה והשיחים שאתה עקרת. לא יכולתי לשקם אותם בכלל. יש לי נזק נלווה כי השנה אסור להשקות ובוודאי שאני לא אשתול. לגבי חוו"ד האחרת חלק מהשיפוצים עשיתי וחלק מהשיפוצים לא גייסתי את הכספים כדי לסיים אותם. רק מה שהיה הכרחי נעשה על ידי"
(עמ' 7 לפרוטוקול ש' 23-27).

לגבי תיקון הגדר השיבה התובעת לנתבע 1 כי:
" התקשרת כשביקשת להגביה את הגדר. יש תמונות של הגדר. היא בנויה. חתולים וכלבים לא יכולים לעבור. לא מדובר על גדר נמוכה. בערך בגובה של 1.20....אתה כרתת את השיחים של הגדר החיה שהיו מול המטבח. זוגתך אמרה י שהפרחים מביאים דבורים, לכן, עקרת אותם. ברגע שעקרת אותם אז חלון המטבח חשוף לרחוב ורצית פרטיות, אז ביקשת להגביה את הגדר, אבל הנזק שגרמת בכריתת השיחים וזה שאתה רוצה להגביה את הגדר לפרטיות. ואתה מביא קבלה על מרץ. אתה הפסקת לשלם בנובמבר וקבלה של הגדר עשית במרץ. כשאתה לא משלם שכ"ד אני אציע לשלם על הגדר? לא מבינה את זה. אתה שמת את גדר אחרי שהיינו בתקשורת לא טובה ולא שילמת לי כסף"











א בית משפט שלום 2364/07 הניה סומך, איה דבורה סומך, יעל יונית סומך ואח' נ' חיים בן דוד, ענבל פנינה ברדה, ויקטור ברדה (פורסם ב-ֽ 20/05/2009)