Google

רות לקט - המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין

פסקי דין על רות לקט | פסקי דין על המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין

6557/00 א     09/08/2001




א 6557/00 רות לקט נ' המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין




בעניין:

9



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
א
006557/00


לפני:
כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון - גונן

תאריך:
09/08/01



בעניין:
רות לקט


התובעת





נ ג ד



המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין


הנתבעת





החלטה


התובעת הינה מורה במשרד החינוך, שנרשמה ללימודי תואר שני אצל הנתבעת – המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין
(להלן: המכללה או הנתבעת). הנתבעת הינה מוסד מוכר להשכלה גבוהה, אשר העביר תכנית בתואר שני בשיתוף עם אוניברסיטת איסט אנגליה. התובעת טוענת כי הנתבעת הטעתה אותה לחשוב והציגה בפני
ה מצג-שווא לפיו המחלקה להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל במשרד החינוך תעריך את התואר אותו למדה אצל הנתבעת כשווה ערך או בלשונם "שקיל" לתואר שני ישראלי ובכך תזכה אותה בדירוג שכר מתאים. בסופו של דבר התואר שקיבלה התובעת בסוף לימודיה אצל הנתבעת לא זיכה אותה בדירוג שכר.

בתחילת לימודיה קיבלה התובעת מהנתבעת מסמך, שסומן נ/2, הנוגע למעמד הלומדים והלימודים בתכנית. התובעת אישרה בחתימתה על נ/2 כי הבינה את תוכנו של נ/2 וכי היא מסכימה להמשיך בלימודיה אצל הנתבעת ביודעה את תוכן המכתב. למחרת נשלח לתובעת, לבקשתה, אישור לימודים מהנתבעת, אשר סומן ת/1. התובעת טוענת בכתב התביעה כי אותו ת/1 הוא שגרם למצג השווא. הנתבעת טוענת כי התובעת קיבלה את המסמך נ/2, חתמה עליו והייתה מודעת לתוכנו, ואותו נ/2 הציג את המצב העובדתי הנכון באותה עת.

השאלה המשפטית המתעוררת היא מהו היחס בין המסמכים שהוצגו לתובעת, נ/2 לבין ת/1.

טענות הצדדים:
טענות התובעת:
התובעת טוענת כי בת/1 נאמר במפורש שלאחר השלמת החובות של התלמידים במסגרת התכנית הם יזכו בתואר
ma
במחקר יישומי בחינוך מטעם אוניברסיטת
uae
וכי תואר זה מוכר על ידי המחלקה להערכת תארים ודיפולומות מחו"ל. עוד היא טוענת כי בניגוד לעמדת הנתבעת, ברור הוא כי ת/1 מכוון לתואר שיילמד במכללה ולא בתואר שנלמד בחו"ל.

כן הפנתה התובעת לנ/1 מיום 1.3.1995, שצורף לכתב ההגנה, בו מאשרת הנתבעת כי התואר שיירכש בתכנית זו יזכה בדירוג שכר מ.א. במשרד החינוך.

אשר לנ/2 טוענת התובעת כי הוא דן בהכרה של המועצה להשכלה גבוהה בתואר ולא בהכרה של משרד החינוך בתואר ולכן כלל אינו מתייחס לאותו עניין. נ/2 עוסק גם בשכר הלימוד ובמענק שעות שאינם ממין העניין.

עוד טוענת התובעת כי ת/1 נשלח אליה לפי דרישתה לאחר שהתבקשה לחתום על נ/2 וזאת לאחר שהובהר לה בעל פה כי נ/2 אינו מתייחס לדירוג שכר ממשרד החינוך, אלא להכרה מהמועצה להשכלה גבוהה.

התובעת מבקשת כי נלמד מסמיכות הזמנים כי ת/1 מבטל את נ/2 וגובר עליו וכי היה מקום להסתמך עליו.

טענות הנתבעת:
הנתבעת טוענת כי הובהר לכל התלמידים עוד לפני תחילת התכנית כי כל עוד המועצה להשכלה גבוהה לא תאשר לאוניברסיטת
uae
לפתוח מכון במכללה, התלמידים יקבלו רק אישור מטעם המכללה על השתלמותם במכון. הנתבעת הפנתה למכתבים של ד"ר זימרן מיום 28.11.1994 ומיום 1.3.1995 המתריעים על הסיכון הקיים ברישום ללימודים.


הנתבעת טוענת כי נ/2 אומר שכל עוד אין אישור מהמל"ג, יוכלו התלמידים לקבל מהמכללה אישור לימודים מטעם המכללה במכון בלבד. אישור המל"ג הוא תנאי הכרחי לאישור משרד החינוך לצורך דירוג שכר, ולפיכך הבהיר הנתבעת את הסיכון הכרוך בלימודים ב-
uae
מבחינת קבלת דירוג שכר לתואר שני.

באשר למכתב ת/1 טוענת הנתבעת כי הוא מתייחס לתואר של
uae
ולא לתואר שנלמד במכללה.

עוד טוענת הנתבעת כי יש להסיק מכך ששאר התלמידים בתכנית לא תבעו את הנתבעת, כי לא הייתה הטעיה של התובעת וכי היא ידעה את המצב לאישורו.

הנתבעת מבקשת שנלמד מסמיכות הזמנים בין ת/1 ל-נ/2 כי התובעת לא הסתמכה על האמור
בת/1.

מצג שווא רשלני ותרמית
עוולת התרמית הקבועה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין והעוולה של "מצג השווא הרשלני" שהיא אחת מהקטגוריות של עוולת הרשלנות, עוסקות במצב בו אדם מסתמך על מידע או מצג שמסר לו אדם אחר וניזוק כתוצאה מכך. (ראו מ' מאוטנר ""יוצרי סיכונים" ו"נקלעי סיכונים" – הגנתו של המסתמך על מצג הזולת בחקיקה האזרחית החדשה", משפטים כז (תשמ"ו), 92, בעמ' 102).

מרכיבי עוולת התרמית הם: מצג כוזב, העדר אמונה באמיתות המצג, כוונה שמקבל המצג יפעל בהסתמך עליו, הסתמכות מקבל המצג וגרימת נזק כתוצאה מכך.

יסודותיו של מצג השווא הרשלני נקבעו בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח' 1317, שם נידון מקרה בו מסר בעל מקצוע חוות דעת רשלנית.

בע"א 290/85 עירית קרית-אתא ואח' נ' אילינקו בע"מ, פ"ד מב(1) 190 חזר בית המשפט על ההלכה שנקבע בע"א 86/76 "עמידר", החברה הלאומית לשיכון עולים בע"מ נ' אורן, פ"ד לב(2) 337, שם הורחבה חובת הזהירות המושגית של מוסר אינפורמציה למקבל האינפורמציה ונקבע כי גם הודעת שווא בתום-לב יכולה לשמש בסיס לגיבוש עילת תביעה בנזיקין.

בע"א 209/85



.









א בית משפט שלום 6557/00 רות לקט נ' המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין (פורסם ב-ֽ 09/08/2001)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים