פסקי דין על אבי אטיאס | פסקי דין על אריה חברה לביטוח בע"מ

23369/98 א     20/08/2001




א 23369/98 אבי אטיאס נ' אריה חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

בתי המשפט


1

בית משפט השלום ירושלים
א
023369/98


לפני
כב' השופטת אילתה זיסקינד

תאריך:
20.08.2001



בעניין
:
אבי אטיאס


ע"י ב"כ עו"ד
י. בניטה
התובע


נ
ג
ד


אריה חברה לביטוח בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
א. רוטקופף


הנתבעת

פסק דין
הרקע
1.
בלילה שבין 28.4.98-27 נפרצה חנות הבגדים של התובע, שברח' הרצל 180 ברחובות, ע"י שבירת חלון זכוכית הוויטרינה ונגנבו ממנה פריטי לבוש שונים. התובע תובע את תגמולי הביטוח בגין נזקיו, עפ"י פוליסת הביטוח של החנות, שבוטחה באמצעות סוכן הנתבעת ביום הפריצה.


לטענת התובע, הנזק שנגרם לו כולל את שווי פריטי הלבוש שנגנבו בסך 37,098 ש"ח ושבר השימשה בסך 1,709 ש"ח, שהנתבעת סירבה לשלם לו, למרות שהוציאה את פוליסת
הביטוח ביום 27.4.98, ועפ"יה היא חבה לו את תגמולי ביטוח.

2.
הנתבעת טוענת כי אין התובע זכאי לתגמולי ביטוח מ-3 נימוקים עיקריים אלה:
א.
במועד אירוע הפריצה לא היתה לתובע פוליסת ביטוח בת תוקף אצל הנתבעת, מאחר והסוקר מטעמה טרם ביקר בחנות וערך דו"ח מיגון, ומאחר והתובע לא שילם הפרמיה.
ב.
אירוע הפריצה לא אירע כלל, אלא בויים, במטרה להונות את חברת הביטוח ולזכות בכספי הביטוח.
ג.
לחילופין, התובע לא
הוכיח את שווי הביגוד שנגנב, כמו"כ שווי הסחורה הגנובה מופרז, מוגזם, אינו מגובה בקבלות, שכן אלה שצורפו מזוייפות. כן כופרת התובעת בכך שהתובע רכש את פריטי הלבוש והסחורה שפירט בכתב תביעתו.

תוקף פוליסת הביטוח
האם נכרת הסכם מחייב בין הצדדים.
3.
מספר ימים לאחר שהתובע שכר את החנות וממש ביום 27.4.98, בו פתח אותה והעביר אליה את פריטי הלבוש, הוא פנה בהמלצת אחת העובדות שבחנות לסוכן הביטוח מר אילן שרעבי, וביקשו לבטח את החנות. מתצהירי התובע והסוכן ומעדותם גם יחד עולה כי באותו יום הסוכן הגיע לחנות, כשהתובע ועובדיו סידרו בה עדיין את הסחורה, הוא קיבל במקום מהתובע את כל הנתונים והפרטים הדרושים לביטוח החנות, לרבות העובדה כי בחנות מותקנת אזעקה תקינה ופעילה מסוג ויסוניק כולל 2 גלאים שאינה מחוברת למוקד, ושהתובע כבר הזמין את חברת המוקד לחבר למחרת את האזעקה למוקד. הסוכן הציע לתובע הצעת מחיר שהתובע הסכים לקבלה, ובו במקום נוצרה הסכמה בין השניים, הן להצעת המחיר והן לביצוע הביטוח מיידית ובמקביל גם הוסכם כי לחנות יוזמן מיד סוקר כדי שיחווה דעתו על המיגון בחנות הסוכן אף התקשר מיד והזמין את הסוקר ונקבע כי גם הוא יגיע למחרת לחנות. הסוכן מילא את הצעת ביטוח עבור התובע שחתם עליה וגם הסדיר במקום הרשאה מאת התובע לגבות תשלומי הפרמיה שעליהם הוסכם בהוראת קבע.

ראה:
סעיפים 5-7 לתצהיר התובע, סעיפים 2-3 לתצהיר הסוכן וכן עמ' 1 ש' 12-13 לפרו'.

למחרת בבקר ביום 28.4.98 כשהגיע התובע לחנותו, הוא גילה כי היא נפרצה.

4.
לטענת הנתבעת, לתובע לא היתה כלל פוליסת ביטוח, משום שבמועד אירוע הפריצה טרם ביקר ובדק את החנות הסוקר מטעמה, שהיה אמור לחוות דעתו באשר למצב המיגון, כתנאי מוקדם לכיסוי הביטוחי. כמו"כ התובע טרם שילם תשלום כלשהו בגין הפרמיה עבור הפוליסה. אי קיום תנאים אלה, שולל את קיומה של פוליסה בת תוקף ביום קרות האירוע הפריצה ולכן פטורה הנתבעת לשלם לתובע תגמולי ביטוח.

5.
השאלה הראשונה בקשר לסוגיה זו היא האם ניכרת חוזה ביטוח בענייננו בין סוכן הביטוח, שהוא שלוחה של המבטחת, לבין התובע, בו הוסכם כי החנות מבוטחת.

לענין מעמדו של סוכן הביטוח קובע סעיף 33א' לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981

כי:
"לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב".

ראה:
ע"א 702/89 אליהו חב' לביטוח נ. נועם אורים

פ"ד מ"ה 2.

לפיכך גם בענייננו פעל הסוכן כשלוחה של הנתבעת, והנתבעת אינה כופרת בכך. אך טוענת כי הסוכן לא היה מוסמך ליתן לתובע כיסוי ביטוחי בהעדר דוח הסוקר והסכמת הנתבעת לביטוח.

6.
ראשית דבר, על חוזה ביטוח חלים הדינים הכלליים עפ"י חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג1973 וכמובן חוק חוזה הביטוח. על כן עלינו לבחון האם יש בהצעה שלפנינו משום גמירות דעת ואם ההצעה זו מסויימת דיה לשם קיבולה כדי אפשרות להתקשר עפ"יה בחוזה עם המציע.
"גמירת דעת היא רצון מגובש וכוונה רצינית להתקשר בחוזה בהחלטיות. בניגוד לכוונה ליצור יחסים משפטיים, שהיא מופשטת וכללית, גמירת הדעת היא מוגדרת וצריכה להיות מכוונת להתקשרות מסויימת עם צד מסויים.
מבחן גמירות הדעת הוא מבחן חיצוני של ההצהרה ולא מבחן פנימי של הכוונה. החוק אינו מסתפק בגמירת דעת בעלמא, אלא תובע השתקפות חיצונית שלה".


ראה: ספרה של גבריאלה שלו דיני חוזים (דין, תש"ן) 2-91;
ר' גם ע"א 440/75 זנדבנק נ' דנציגר, פ"ד ל(2)260, 8-267), ור' גם ע"א 702/89 הנ"ל בסעיף 7 לפסה"ד.

7.
בחינת טענות הצדדים והעדויות לענין זה, מעלה כי בין הצדדים היתה גמירות דעת והסכמה מלאה לתנאי ההסכם ברורים ומסויימים שגיבשו עיסקה ברורה, ובאותו מעמד הסוכן מילא הצעת ביטוח שהמבוטח חתם עליה ובין הצדדים ניכרת הסכם ביטוח, כך שפוליסת הביטוח היתה בת תוקף מאותו יום בו אירע אירוע הפריצה, על אף שטרם נמסרה למבוטח, ולהלן טעמיי:
א.
סוכן הביטוח, נציגה של חברת הביטוח התייצב ביום 27.4.98 בחנות, קיבל באותו מעמד מהתובע את כל הנתונים הרלבנטיים לענין הביטוח, לרבות את העובדה שהאזעקה שפעלה בחנות אינה מחוברת למוקד ושהוזמנה התקנת החיבור למוקד למחרת. הוסכם בין השניים כי הביטוח יעשה אצל הנתבעת עפ"י הצעת המחיר שהציע הסוכן, הצעת הביטוח מולאה ונחתמה והוסכם כי הביטוח מבוצע באופן מיידי, תוך הסכמה לביצוע סקר מיגון.

לעניין זה הצהיר הסוכן בסעיף 3 לתצהירו:
"בו במקום נוצרה הסכמה להצעת המחיר ולעשיית הביטוח בתוקף מיידי, תוך הסכמה לביצוע סקר מיגון ע"י המומחה לביצוע סקר מיגונים." (ההדגשה שלי א.ז.).
וכן העיד בענייין זה בביהמ"ש:
"סגרנו
את ההצעה כשהיינו בעסק שלו עפ"י דעתו".
ההדגשה שלי א.ז.
ראה
: עמ' 1 ש' 23 לפרו'.
וכן:
"למיטב זכרוני אבי אפילו אמר לי "סגרנו", לאחר שנתתי לו הצעת מחיר".
ראה
: עמ' 2 ש' 154 לפרו'.


אמירות אלה מלמדות על גמירות דעת ביחס לעיסקה המסויימת דנן שהתבססה על תנאים ברורים, ידועים ומוסכמים, המגבשים עיסקה מלאה, כשהיה ברור שהאזעקה תחובר למחרת למוקד, ותוקף הביטוח מיידי.

ב.
התובע גם חתם בו במקום על הוראת קבע לגביית תשלומי הפרמיה, אם כי אלה טרם נגבו (אך זאת בשל מחדל של הנתבעת שאדון בו בהמשך). הסדרת דרך גביית הפרמיה בהסדר התשלומים, מלמדת אף היא על גמירות דעת הצדדים והסכמתם לעיסקת הביטוח.

ג.
מכאן עולה שכל התנאים העיקריים והרלבנטיים אותם גיבשו הצדדים והסכימו עליהם, היו בפני
הסוכן לצורך גמירות הדעת, הצעת הביטוח נחתמה, וסוכן הביטוח אף הודיע למבוטח כי הפוליסה היא בת תוקף מיידי החל מאותו יום, כך שהוסכם בפירוש בין הצדדים כי הביטוח תופס באופן מיידי. כל אלה מלמדים על גמירות הדעת בין הצדדים לתחולה מיידית של הביטוח.

ד.
העובדה כי הוסכם בין הצדדים שלמחרת יגיע סוקר לבדיקת מצב מיגון החנות, לצורך המלצות לשיפור המיגון, אם נדרש (כדברי הסוכן בעמ' 2 ש' 19 לפרו'),
או לצורך אחר, אינה שוללת את הסכמתם להצעת הביטוח עליה הוסכם באותו שלב ולכך שלהסכם הביטוח שנכרת ביניהם יש כיסוי מיידי מחייב, הגם שהפוליסה טרם נמסרה לתובע. מכל מקום בפני
התובע לא הוצג סייג כלשהו לביטוח, לא בע"פ ולא עפ"י הצעת הביטוח, נהפוך הוא הוברר לו באופן חד משמעי כי לביטוח יש תחולה מיידית.
מכאן שהפוליסה מחייבת את הצדדים והעובדה שהסוקר טרם הספיק להגיע, אינה מעלה או מורידה לענייננו באותו שלב.

ה.
בעניין זה אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי בהעדר דוח סוקר, הביטוח לא תופס, הן משום שהסוכן התחייב בפני
התובע כי לביטוח תחולה מיידית, והן משום שהסוכן עצמו העיד שאין נוהל מוחלט בענין זה (ראה עמ' 2 ש' 27 לפרו')
התובעת גם לא הציגה נוהל כזה במהלך המשפט ומכל מקום לתובע הובהר כי הביטוח חל מיידית.

אילו היה מקום לסבור כי יש ספק בתחולת מיידית של הביטוח, לא היה הסוכן מבהיר לתובע שהביטוח תקף מיידית, אלא היה מבהיר לו שרק לאחר בדיקת דו"ח הסוקר ובכפוף להסכמת חב' הביטוח, יהי לו כיסוי ביטוחי, אך דבר זה לא נעשה.

ו.
אמנם לסוכן עצמו אין סמכות להחליט עבור המבטחת איזה אמצעי מיגון יש להתקין בנכס המבוטח, ובכל מקרה העיד הסוכן כי עליו להזמין תמיד סקר מיגונים (ראה עמ' 3 ש' 3-4 לפרו'), גם אם קיים מיגון ברמה גבוהה (וכדבריו בעמ' 2 ש' 3: אפילו "אם מסביב לעסק עומדת משטרה 24 שעות", דבר המלמד כי אין בעצם הצורך לבצע דו"ח סוקר כדי לשלול תחילה מידית של הכיסוי הביטוחי.

בענייננו הדרישה לחיבור למוקד היתה ברורה וידועה לצדדים מראש, והוא גם הוזמן עוד לפני שהוסכם על הצעת הביטוח והסוכן אף העיד שראה את איש המוקד עוד בהיותו בחנות ב - 10:00 בבקר והיה מודע לכך שהתקנת החיבור הוזמנה למחרת. הסוכן אף פיקסס באותו יום לחברת הביטוח את האישור לכך נ/2, שנמסר לידיו (ראה עמ' 2 ש' 17-19 לפרו'), בצירוף מכתבו נ/4, והחתמת גב' מזרחי, בו ביקש כיסוי מיידי, ומכאן שלא רק שלא הותנה בין הצדדים שעד לחיבור למוקד, הביטוח לא יחול, הדבר תומך בכך שהובהר לתובע, כי הביטוח חל ותופס מיידית, ולנתבעת כי המוקד יחובר מחר.

ז.
בנוסף, אני מקבלת את עדות הסוכן באשר לכלל הנהוג לפיו "אם המיגון הבסיסי סביר, אז יתנו כיסוי זמני למבוטח", שכן בענייננו היה מיגון בסיסי סביר, במיוחד לאחר שהוזמן החיבור למוקד למחרת, ובנסיבות כאלה, נהוג שחברת הביטוח נותנת למבוטח כיסוי ביטוחי זמני עד להתקנת המיגון.
ראה
: ע"א 4819/92 חב' אליהו ואח' נ. ישר מנשה פ"דמ"ט 2, 749 בסעיף 17 לפסה"ד.
מכל מקום אם המצב
לא איפשר ביטוח מיידי, היה צורך להבהיר זאת לתובע באופן חד משמעי ומיד, ומכל מקום לא להיפך, כפי
שהובהר לתובע כי הביטוח תופס מיד.
סעיף 2(ב) לחוק חוזה הביטוח
קובע:
"כל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח, יראו כמוסכמים בין הצדדים את התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל אותו המבטח כפי שהוגשו למפקח על הביטוח זולת אם הוסכם בין הצדדים על סטיה מאותם תנאים".

ח.
פסה"ד בע"א 102/87, אליו הפנתה הנתבעת, שם אמר ביהמ"ש כי לא הוכח שלפי המקובל באותו ענף מסחר נוהגים סוכני הביטוח לחייב את שולחיהם בהסדרים חריגים, ללא הרשאה מיוחדת לאותו ענין, אינו נוגע לענייננו, שכן בענייננו אין מדובר בענין חריג, ולא הוכח או אפילו נטען כך בפני
, להיפך הסוכן העיד כי כאשר תנאי המיגון סבירים, נותנים כיסוי ביטוחי מיידי, ולא ניתן לומר שבענייננו האזעקה אינה אמצעי מיגון סביר.

יתירה מכך הגב' מזרחי העידה כי גם אם לא היה מגיע הסוקר, היה ניתן תוקף לביטוח ובסופו של ויכוח, הרי הנתבעת עצמה הוציאה אח"כ את הפוליסה בתוקף החל מיום הפריצה. ענין הזמנת הסוקר לפיכך, הוא לשיקול תנאי המיגון אצל הנתבעת, אך בענייננו גם לא הוסף תנאי מיגון נוסף שלא נדרש קודם לכן או לא היה קיים בחנות.

בהתבסס על עדות סוכן הביטוח עפ"י הנוהג המקובל ליתן כיסוי זמני ובהעדר הסתייגות מטעם הנתבעת לכך ובהתחשב במועד תוקף הפוליסה שהוציאה הנתבעת אח"כ, החל מיום אירוע הפריצה, כפי שגם העידה הגב' מזל מזרחי, הרי שהפוליסה עליה הוסכם היתה תקפה במועד אירוע הפריצה.

ט.
גם לגופו של ענין באשר למיגון עצמו, הנתבעת לא טענה כי לאחר דו"ח הסוקר היתה לה דרישה של התקנת מיגון נוסף כלשהו, שלא היה קיים בחנות, למעט החיבור למוקד שהעדרו כבר היה ידוע והוזמנה התקנתו למחרת, אך הוא לא היווה בענייננו סייג לתחולת הביטוח.
בנוסף, הסוכן העיד בענין זה כי כל מה שנרשם לאחר מכן בתוספת שהוצאה לפוליסה נ/3, היה קיים בחנות, למעט אותו החיבור למוקד (ראה עמ' 2 ש 25 לפרו') ועל כך הוא יכול להעיד מידיעה אישית ממקור ראשון, גם אם
אינו סוקר, משום שהוא נכח בחנות ובמיגוניה.

מכאן שגם לגופו של ענין בהעדר טענה כי בעקבות דו"ח הסוקר הוברר לפתע שיש צורך במיגון נוסף שהצדדים לא נתנו עליו דעתם טרם שהוסכם על הצעת הביטוח. הדו"ח לא גרם לשינוי בהסכמת הצדדים, התנאים והדרישות שעפ"יהם ניתנה הצעת הביטוח לא השתנו כלל ועקר בעקבות דו"ח הסוקר, ואין לנתבעת טענה כי דו"ח הסוקר גילה בפני
ה פגם כלשהו נוסף, שלא היה ידוע בעת עריכת הצעת הביטוח וההסכמה שניתנה לה.

י.
המידע על הביטוח דנן והחיבור שהוזמן למוקד, הועבר ע"י הסוכן לסוכנות הביטוח, כך שהנתבעת היתה מודעת לכך. הסוכן העיד בענין זה כי העביר בפקס' לגב' מזל בסוכנות מזרח את מכתבו נ4/, עוד באותו היום 27.4.98 בשעה 13:14 (וציין גם במכתבו שישלח את הצעת הביטוח שמילא ועליה חתם התובע) למכתבו ביקש הסוכן לתת כיסוי לביטוח העסק עוד באותו היום כלהלן:

"אבקש לתת כיסוי לביטוח עסק מהיום
–


תכולת בית העסק בגדים
-
150,000 שקל

מבנה בית העסק
-
120,000 שקל

העסק מוגן במע' אזעקה שיחובר בהקדם למוקד.

ננשלחשמאילסקרשמביט.

:

10.



:


-







א בית משפט שלום 23369/98 אבי אטיאס נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/08/2001)