פסקי דין על כלל חברה לבטוח | פסקי דין על (פאול) שבתאי (גולדנברג) שבת | פסקי דין על אורפז גולדנברג | פסקי דין על פירג' אפריג ואח' |

5765/04 א     09/08/2005




א 5765/04 כלל חברה לבטוח נ' (פאול) שבתאי (גולדנברג) שבת, אורפז גולדנברג בע"מ, פירג' אפריג ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ראשון לציון
א
005765/04


בפני
:
כב' השופט אברהם קסירר
תאריך:
9/8/2005




בעניין
:
כלל חברה
לבטוח






התובעת

נ
ג
ד



1 . (פאול) שבתאי (גולדנברג) שבת

2 . אורפז גולדנברג בע"מ
3 . פירג' אפריג
4 . אביגדור אדם
5 . בנק לאומי לישראל בע"מ






הנתבעים




פסק דין

1.

רקע

התובעת, הינה חברה המאוגדת בישראל ועוסקת כדין בעסקי ביטוח (להלן: "התובעת"). הנתבע 1 עסק בתיווך בעסקי ביטוח, בין היתר עבור התובעת (להלן: "הנתבע 1"). הנתבעת 2, הינה חברה פרטית שבאמצעותה ניהל הנתבע חלק מעסקיו, ואשר בעלי מניותיה היו הנתבעים 1, 3 ו - 4 (להלן: "הנתבעת 2" או "החברה" או "אורפז בע"מ"). ביום 6.03.02 ניתנה פסיקתא, לעניין הנתבעים 1-2, כיוון שלא הגישו כתב הגנה על-אף שכתב התביעה הומצא להם כדין. ביהמ"ש קיבל את התביעה נגדם וחייב אותם ביחד ולחוד בסכום התביעה. התובעת עתרה לפיצול סעדים ונעתרה. התביעה המקורית כללה גם את בנק לאומי לישראל בע"מ, אשר ממנו לכאורה יצאו הפוליסות חתומות. לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הגיעו הצדדים להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, והתביעה כנגד הבנק נמחקה ללא צו להוצאות.



2.

עיקרי ראיות הצדדים שהובאו


עיקרי ראיות התובעת
- תצהיר עדות ראשית, מר יוסף אביטל- מבקר הפנים של התובעת, תצהיר עדות ראשית של מר משה יעקב- מנהל הגביה הארצי של התובעת, העתק טופס נתוני סוכן של הנתבע 1, העתק רישיון לעסוק בביטוח שהציג הנתבע 1, העתק ההסכמים הכללי והמיוחד שנחתמו בין התובעת לנתבע 1, העתק פירוט החשבון של הנתבע אצל התובעת- בו מפורטות מקדמות ושיעורי עמלות להן היה זכאי בגין תיווך בעסקי ביטוח החיים, העתק שטר החוב אותו הפקיד הנתבע 1 אצל התובעת, מכתבה של עו"ד גלית יוסף- מטעם הנתבעים 3-4 המתריע על החשש לאי סדרים בחברה, העתק תעודות החובה אשר הונפקו ע"י הנתבע 1 והוחתמו בבנק אולם מעולם לא התקבלה הפרמיה בגינם, העתק פניה לבנק ותגובתו, העתק מכתבו של מנהל מחלקת סוכני ביטוח אגף הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר- המלמד כי לנתבע 1 אין רישיון לעסוק בתיווך, העתק התלונה מהמשטרה, העתקי שיקים החתומים ע"י הנתבעת 2 שלא כובדו, רשימה המרכזת את פרטי המבוטחים אשר בגין פוליסות אשר הונפקו להם ע"י התובעת בתיווכו של הנתבע 1 נותרה יתרת חוב, תשובות לשאלון מטעם נתבע 4 + הסכם בעלי מניות שנחתם ביום 20.06.99 + טופס 106 לשנת המס 2000 של נתבע 4 שסומנו ת/1 (להלן: "ת/1"), מכתב שנשלח ע"י עו"ד גלית יוסף כמייצגת את נתבעת 2 מיום 26.03.00 המידע את הגב' דנה ביטון כי עליה לבדוק את הפוליסה שברשותה שסומן ת/2 (להלן: "ת/2"), הסכם פירוק שותפות מיום 4.01.99- הסכם שיתוף פירוק בין הנתבע 1 ואדם בשם בארי שי שסומן ת/3 (להלן: "ת/3"), כתב הגנה של נתבע 4 בתיק אזרחי 11686/00 שסומן ת/4 (להלן: "ת/4"), תזכיר ההתאגדות של חברת אורפז גולדברג 1999 בע"מ שסומן ת/5 (להלן: "ת/5"), תדפיס רשם החברות של החברה שסומן ת/6 (להלן: "ת/6"), פרוטוקול ישיבת הנהלה של הנתבעת 2, מיום 8.08.99 שסומן ת/8 (להלן: "ת/8"), פירוט חשבון החברה בבנק איגוד שסומן ת/9 (להלן "ת/9"), גליון לקוח והסכם שכ"ט שסומן ת/10 (להלן: "ת/10"), פרוטוקול ת.א. 113950/00 מיום 10.10.01 שסומן ת/11 (להלן "ת/11"), תשובות לשאלון מטעם נתבע 3 שסומן ת/ 13 (להלן: "ת/13").

עיקרי ראיות הנתבעים 3-4
- העתק הרישיון שהציג הנתבע 1 בפני
הנתבעים, העתק אישור לצורך ניכוי מס שהציג הנתבע 1, העתק הסכמי עבודה של הנתבע 1, העתק מכתבה של עו"ד גלית יוסף בו מתריעים הנתבעים על אי הסדרים, העתק מכתב הפניה למבוטחים שמטרתו לנסות לקבל פרטים אודות הביטוחים שהנפיק הנתבע 1.

3.

עיקרי העובדות שהוכחו כדבעי


רקע הפרשה

באמצע שנת 1999, או בסמוך לכך, פנה הנתבע 1 אל התובעת, הציג עצמו כסוכן ביטוח מורשה בענפי הביטוח הכללי וביטוח החיים וביקש להתקשר עם התובעת בהסכם לפיו יתווך עבורה בעסקי ביטוח. הנתבע הציג עצמו כסוכן ותיק, אשר מתווך בעסקי הביטוח גם עבור מבטחים אחרים, ביניהם: עילית חברה לביטוח בע"מ והפניקס הישראלי, חברה לביטוח בע"מ. כמו-כן הציג הנתבע בפני
התובעת רישיון תקף לעסוק בעסקי ביטוח, כנדרש עפ"י דין, תעודה זו נחזתה ככשרה ע"י התובעת. לאור הנתונים אשר מסר הנתבע 1, הוסכם בין הצדדים כי זה יחל לתווך עבור התובעת בעסקי ביטוח ונחתמו שני הסכמים, האחד כללי- לתקופה של שנה, והאחד מיוחד ספציפי- לתקופה של שלוש שנים. לאחר חתימת ההסכם החל הנתבע 1 לתווך בעסקי ביטוח עבור התובעת, כשהוא פועל תחת שם הפירמה "אורפז בע"מ". לנתבע נמסרו מקדמות ע"י התובעת, בגין תיווך בעסקי ביטוחי חיים.

במסגרת עבודתו של נתבע 1, כסוכן ביטוח של התובעת, הותקנה אצל הנתבע מערכת "אבנרית", המאפשרת לו להדפיס תעודות ביטוח חובה לרכב ללא תקשורת מידית למחשב התובעת. באמצעות מערכת זו מודפסת התעודה ע"י הסוכן ונמסרת למבוטח, אשר אמור לשלם את הפרמיה עבורה בבנק. נתוני הפוליסה מועברים לתובעת, ולאחר שמתקבל אישור בנק בדבר תשלום הפרמיה בגין אותה פוליסה, היא נרשמת במחשב החברה.

סביב חודש פברואר 2000 לערך, הגיעו לידי התובעת תעודות ביטוח חובה לרכב אשר הודפסו ע"י הנתבע ונשאו חותמת הבנק, אך לא הופיעו ברישומי התובעת ולא נתקבלו עבורם תשלומי פרמיה. התובעת החלה בברורים אל מול הבנק אולם עדיין לא קיבלה תשובה חד משמעית. ביום 19.03.00 הגיע למשרדי התובעת מכתבה של עו"ד גלית יוסף, מטעם נתבעים 3-4, אשר חיזק חשדותיה של התובעת. במכתב זה נמסר כי קיים חשש כבד לאי סדרים וביצוע עבירות פליליות ע"י הנתבע 1. על כן, נמסרה ההודעה כי פעילותו של הנתבע 1 בחברה מופסקת לאלתר ואין בסמכותו לעשות בשמה ובמקומה דבר.

ממכתבה של עו"ד גלית יוסף למדה התובעת מספר נתונים חדשים: האחד, לראשונה נודע לה כי הנתבע 1 פועל במסגרת חברה ולא תחת שם פירמה. עניין זה מהווה פעולה אסורה לפי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח התשמ"א- 1981. כלומר החברה כלל לא היתה רשאית לעסוק בתיווך בעסקי ביטוח (ראה ס' 20, לתצהיר עדות ראשית, מר משה יעקב). השני,
בעוד שנתבע 1 מסר כי חשבון הבנק אליו יש להעביר עמלותיו שייך לו התברר כי העמלות המגיעות מהתובעת, מגיעות לחשבון הנתבעת 2, אשר אינה סוכנות ביטוח מורשית כדין (ראה ס' 21 לתצהיר).

לימים אף התברר כי הנתבע 1 כלל אינו מורשה לעסוק בתיווך עסקי ביטוח וכי הרישיון שהציג היה מזויף ותלונה הוגשה במשטרה. כמו כן התברר כי חותמות הבנק המתנוססות על מסמכי הביטוחים זויפו.

התובעת החלה לבדוק כיצד נוצרה הסיטואציה בה למבוטחים פוליסות חתומות, אולם הפרמיה בגינן מעולם לא הגיעה לידיה. עולה כי המבוטחים לא שלמו את הפרמיה בגין התעודות בבנק, אלא לטענתם, על-פי הנחיית מי מהנתבעים 1-4, שילמו את הפרמיות במזומן או בהמחאות לפקודתם, והם המציאו להם את התעודות כשהן חתומות על-ידי הבנק.

על פי כלל הראיות, עיקרי פעולות התרמית, ההונאה והמרמה של הנתבע 1 היו:
1.
פעל כסוכן ביטוח על אף שלא היה כזה באותה שעה – הנתבע 1 עסק בעבר בביטוח, אולם מטעמים שאינם ידועים רשיון זה לא חודש ובשעת המעשים והפעולות הנדונות הנתבע לא אחז בידו רשיון תקף לעסוק בביטוח.
2.
הצגת רשיון של סוכן ביטוח מזויף בפני
התובעת - באמצע שנת 1999, או בסמוך לכך, פנה הנתבע 1 אל התובעת, הציג עצמו כסוכן ביטוח מורשה בענפי הביטוח הכללי וביטוח החיים והציג בפני
ה טופס נתוני סוכן ורשיון עיסוק מזויפים.
3.
הפעלת החברה, הנתבעת 2 כחברה העוסקת בביטוח, וזאת בניגוד לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח התשמ"א-1981.
4.
קבלת סכומי כסף ממבוטחים לשם הנפקת פוליסת ביטוח ואי העברתם לידי התובעת. ע"מ שהמבוטחים ששילמו לו לא יבחינו בתרמית, נתבע 1 הנפיק עבורם תעודות ביטוח מזויפות, שהוחתמו בבנק לכאורה בחותמת מזויפת. למעשה, נוצר מצב שבו למבוטחים פוליסות ביטוח ביד שאינן רשומות אצל התובעת ושהיא מעולם לא קיבלה הכסף תמורתן.

הקמת החברה

ביום 4.01.99, חתם הנתבע 4 כצד ג' על הסכם לפירוק שיתוף בין הנתבע 1 לאדם בשם שי בארי. בתמורה לסכום של 60,000 ₪, אותו שילם למר בארי שי, הפך הנתבע 4 לשותפו של הנתבע 1, בסוכנות שבבעלותו (עוסק מורשה), (ראה ת/3).

הסכם המייסדים של "אורפז בע"מ", נחתם ביום 20.06.99. הצדדים להסכם היו הנתבע 1, 3,ו-4, נקבע כי כל אחד מהם יחזיק ב- 1/3 ממניות החברה. ביום 20.06.99, נחתמו ע"י שלושת המייסדים גם מסמכי ההתאגדות והחברה נרשמה אצל רשם החברות ביום 21.06.99.

חלקם של הנתבעים

הנתבע 4 העיד כי כבר טרם הקמת אורפז בע"מ הכיר את נתבע 1 ואף הכירו כסוכן ביטוח אישי שלו, משנת 1995. צעדים להקמת אורפז בע"מ החלו כבר סביב התאריך ה- 4.01.99, כאשר נתבע 4 שימש צד ג' להסכם פירוק שותפות בין הנתבע 1 ואדם בשם בארי שי (ראה מסמך ת/3) והפך הוא לשותפו של נתבע 1. נתבע 4, בכתב הגנתו, בס' 8.3 טוען: "הנתבע התקשר עם הנתבע 1 בעסקה ושילם לו בעבור התקשרותו, ולנוכח פעילותה של הסוכנות, סך 60,000 ₪. הנתבע יטען כי סכום זה שולם למי שהיה שותפו של הנתבע 1 בסוכנות, בעבור פירוק השותפות". בחקירתו בבית המשפט, שינה נתבע 4 גרסתו וטען כי לא הפך לשותף באותו מעמד, וכי לא שילם לשי בארי את הסכום הנטען (ראה ע"מ 11, 12). נתבע 4, הציג בעצמו מסמך זה בכתב הגנתו כנספח ו, הוא גם חתום עליו, אולם לאחר שנחקר על המסמך ונשאל באם כבר בינואר 1999 החל את השותפות עם נתבע 1, טוען לעניין המסמך כי: "החתימה שלי מזויפת אבל כבר אי אפשר לדעת. יש טעות בתאריך, זה לא יכול להיות" (ע"מ 11 ש' 17).
הנתבעים בכתב הגנתם, בסעיף 3, טענו כי חברת אורפז בע"מ החלה להעסיק את נתבע 1 לאחר שהציג בפני
ה את הסכם העבודה עם כלל. בפועל חברת אורפז בע"מ נוסדה ביום 21.06.99, ההסכם עם התובעת נחתם רק ביום 6.07.99, הנתבע 4 אישר זאת בחקירתו בבית המשפט (ע"מ 10 ש' 14).

נתבע 4 הצטרף לנתבע 1 כאשר זה חתם על ההסכם עם התובעת. לטענתו, נכח בפגישה ע"מ לוודא כי אכן נתבע 1 הוא סוכן ואפשר לסמוך עליו (ע"מ 12 ש' 1-2). כלומר, אם התובעת סומכת עליו וחותמת איתו, גם הוא יכול. כמו כן טען כי עד לאותו מעמד לא שילם שקל לנתבע 1. טענה זו אינה מתיישבת עם השכל הישר, שכן הוא טוען שמכירו כסוכן הביטוח של רכביו האישיים משנת 1995, כבר ביום 4.01.99 שילם 60,000 ₪ בכדי להיכנס עימו לשותפות, וכבר ביום 21.06.99 ייסד עימו ועם נתבע 3 את אורפז בע"מ. כלום עורך הוא את בדיקותיו רק בדיעבד?, טענה זו אינה סבירה ואינה מקובלת עלי.

בהסכם המייסדים של אורפז בע"מ, נרשם כי היא עתידה לעסוק בעסקי ביטוח. בפועל, זו לא יכלה להירשם ככזו כיוון שלא היה לה את האישור המתאים בכדי לעסוק בביטוח. על כן נרשמה כאורפז גולדנברג (1999) בע"מ, ובמטרותיה נרשם, לעסוק במכירה ושיווק. כשנתבע 4 נשאל ביחס לשם החברה, ומדוע בחרו לרשום שם שונה ממהות עסקיה של החברה בפועל, הוא בוחר לענות תשובה מאוד בעיתית: "אתה מדבר על דבר שהדחקתי אותו" (ע"מ 14 ש' 12).

נתבע 4 לקח חלק מאוד פעיל בהקמת החברה, כך למשל מעיד: "זה היה כסף שלי ואני ממנתי את העסק הזה מהתחלה ועד הסוף. אם זה משכורות, השכירות, הכל. את כל הכסף אני הבאתי, לא משכתי כספים בשביל דברים אחרים" (ע"מ 13 ש' 21-22). הנתבע 4 נשאל, הכיצד פתח חשבון אישי שלו, לשם שימוש של חברה עוד טרם יש לו שותפים, תשובתו הינה: "עכשיו נזכרתי, היה לנו הסכם שעשינו לפני כן..." (ע"מ 14 ש' 26).

לכאורה, מדבריו הלא ברורים של נתבע 4,
ניתן ללמוד כי ידע או צריך היה לדעת על מעשיו של נתבע 1. כך למשל מעיד בעצמו על חשדו שהתעורר: "המשרד שלנו בז'בוטינסקי בדיוק מול הבנק, כשאני עומד בחלון ראיתי אותו נכנס לבנק. היתה עובדת אחת שהוא היה שם איתה, אני לא זוכר את שמה, פעם אחת כשהלכנו יחד לבנק נכנסתי וראיתי אותה שהם ישבו ודיברו... הוא התעכב לא יודע מה הסיבה" (26.11.02 ע"מ 6).
ביום 8.08.99, העביר הנתבע 1 את כל מניותיו לידי הנתבע 4 ללא תמורה- הסבר משכנע לתופעה זו לא הצליחו לתת לא נתבע 3 ולא נתבע 4. אף אחד משלושת בעלי המניות המקוריים לא טרח לעדכן את התובעת כי הנתבע 1, כבר אינו גורם בחברה. לטענת הנתבע 4 מאותו רגע החברה כבר הפסיקה להיות פעילה. אולם, מדוע רק ביום 19.03.00 טרחו הנתבעים לידע את התובעת כי עליה להפסיק לשלם להם עמלות?! ממסמכי בנק איגוד שהוגשו ניתן ללמוד, וכך גם אישרו הנתבעים כי הכספים הועברו לחשבונה של החברה. מעבר לכך, הודה נתבע 4, כי: "השקים נרשמו לפאול אישית והופקדו לחשבון החברה" (ע"מ 20-21).

הנתבעים בעדותם מספרים מהי המטרה המקורית של הקמת "אורפז בע"מ": "אני לא ידעתי מה המשמעות של זה, כל המטרה היתה שפאול גולדנברג יפתח את סוכנות הביטוח שנוכל לבטח את החברה שבזמנו פריג' ניהל" (ע"מ 20 ש' 13-15). הנתבע 4 בעדותו, ממשיך ומאשר כי הקמת החברה נועדה לכך: נתבע 1 יהיה איש המקצוע בתחום הביטוח, לנתבע 3 יש חברת אוטובוסים והוא יביא לקוחות בהיקף משמעותי לחברה ולנתבע 4 היתה היכרות רבה עם שוק הרכב (ע"מ 23 ש' 26-28). נתבע 3, מכיר את נתבע 4 כ- 20 שנה, הם עבדו יחדיו כנהגי אוטובוס בחברת "נתיב". נתבע 3 מעיד כי נכנס לשותפות בחברה כיוון שכך הוצע לו לקבל הנחות בפרמיות של ביטוחי האוטובוסים שלו (ע"מ 28 ש' 1-2).

נתבע 3, אשר שילם חלקו ע"מ להפוך לאחד מבעלי המניות באורפז בע"מ, בוחר בעדותו לענות באופן מאוד לא ברור ומחשיד, כך למשל: כשנשאל על הכספים והעמלות ענה, "לא ידעתי, לא שמעתי, לא ראיתי, לא בדקתי את חשבונות הבנק..." (ע"מ 30 ש' 21) ועוד ממשיך: "אין לי תשובות" (ע"מ 33 ש' 23), "את זה אני לא ידעתי" (ע"מ 23 ש' 26).

על אף התחמקויותיו מלהשיב על שאלות, מודה נתבע 3 כי חתום על ערבות אישית, בלתי מוגבלת, לחשבון החברה. על-אף הודאה זו טוען כי מעולם לא טרח לבדוק מה מצב חשבון החברה- טענה תמוהה ובעייתית. זאת ועוד, הנתבע 3 מעיד כי "חשבון החברה נפתח בבנק איגוד כי חשבון החברה שלי היה שם ואני הבאתי אותם לשם לפתוח" (ע"מ 32 ש' 15-16). למעשה חשבון החברה נפתח בבנק איגוד בגלל נתבע 3 ולנוחותו כי הוא כבר מנהל חשבון של חברה אחרת בבעלותו בבנק זה, אולם הוא מבקש להציג עמדה כאילו מעולם לא התעניין באותו חשבון. בהמשך עדותו, משנה נתבע 3 גרסתו וטוען כי בחודשים פברואר מרץ כבר כן היה בבנק וכן יודע על מצב המזומנים בחשבון (ע"מ 32 ש' 1-2).

ביום 19.03.00, שלחו הנתבעים מכתב לתובעת ובו הם מתריעים על החשש לאי סדרים בחברה. במקביל החלו ליצור קשר עם לקוחות ע"מ שיבדקו שהפוליסות שבידיהם אכן תקפות. כך למשל נשלח המכתב מיום 26.03.00 לידי אחת המבוטחות, הגב' ביטון דנה.

4.

עיקרי
טענות הצדדים בסיכומיהם

4.1

עיקרי טענות התובעת בסיכומיה

התובעת טוענת, כי הנתבעים עשו יד אחת עם הנתבע 1, להקים את נתבעת 2 לשם עיסוקה בביטוח בניגוד לדין ולהוציא כספים שלא כדין מהתובעת. שלושתם עשו בנתבעת 2, ביודעין, שימוש למטרות תרמית, תוך הסוואת מעשיהם והצגת מצגים כוזבים, הן כלפי התובעת והן כלפי מבוטחיה, בחוסר תום-לב קיצוני. יש לדחות מכל וכול את ניסיונם לגלגל את האחריות לנזקי הפרשה דנן על כתפיו של הנתבע 1. יש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד עם הנתבע 1, במלוא הנזקים שנגרמו לתובעת בגין הפרשה דנן.












א בית משפט שלום 5765/04 כלל חברה לבטוח נ' (פאול) שבתאי (גולדנברג) שבת, אורפז גולדנברג בע"מ, פירג' אפריג ואח' (פורסם ב-ֽ 09/08/2005)