פסקי דין על מנחם פדאל |

3515/09 רעפ     21/05/2009




רעפ 3515/09 מנחם פדאל נ' מדינת ישראל




החלטה בתיק רע"פ 3515/09



בבית המשפט העליון


רע"פ 3515/09



בפני
:

כבוד השופט א' רובינשטיין


המבקש:
מנחם פדאל





נ


ג


ד



המשיבה:
מדינת ישראל




בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
בתיק ע"פ 3244/08 שניתנה ביום 1.7.08 על-ידי השופטים
ש' ברלינר, סג"נ (אב"ד), י' גריל סג"נ, ב' בר-זיו

בשם המבקש:
עו"ד מ' כרמל
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל

החלטה

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים ברלינר וגריל – סגני נשיא – ובר-זיו) בע"פ 3244/08 מיום 1.7.08, שקיבל את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (סגן הנשיא הבר) בת"פ 2261/07 מיום 26.2.08.

רקע והליכים

ב.
המבקש הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, בו הואשם בעבירות של הודעה כוזבת ונסיון לקבל דבר במרמה. המבקש עבד בפיצריה בקרית אתא שבניהול אביו. בכתב האישום נטען, כי ביום 10.7.05 נפגע אחד העובדים בפיצריה בתאונת עבודה, שעה שכורסת ברזל נפלה על ידו הימנית, ונגרם לו שבר בעצם המסרק בכף היד. נאמר, כי המבקש והעובד פנו לתחנת המשטרה, שם מסר המבקש הודעה כוזבת לפיה פציעתו של העובד נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים בה כביכול טרק המבקש את דלת הרכב על כף ידו של העובד; זאת, כדי לקבל במרמה כספים מחברת ביטוח, בתביעת פיצויים שהגיש בהמשך העובד כנגד חברת הביטוח.

ג.
בית משפט השלום בחיפה הורה על קבלת תסקיר משירות המבחן למבוגרים. בתסקיר נאמר כי למבקש, סטודנט למשפטים העומד לפני התמחות, אין הרשעות קודמות. קצין המבחן התרשם כי המבקש נוטל אחריות למעשיו בעבירות נשוא כתב האישום ומבין את חומרתן, וכי מדובר באירוע חד פעמי. לפיכך, בשים לב למקצוע שבחר המבקש ללמוד, המליץ קצין המבחן להימנע מהרשעת המבקש, ולהסתפק בצו שירות לתועלת הציבור, וזאת נוכח חששו של המבקש כי הרשעתו בדין עלולה לפגוע או לעכב את קבלת רישיון עריכת הדין. בית משפט השלום קיבל את המלצות השירות ונמנע מהרשעת המבקש, והטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור של 500 שעות, בקבעו כי הנזק העלול להיגרם למבקש מהרשעתו אינו מידתי וסביר ביחס לחומרת העבירות המיוחסות לו.

ד.
המדינה עירערה על ההחלטה להימנע מהרשעה, ובית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את הערעור, בציינו כי בעת העבירה היה המבקש בגיר כבן 23, סטודנט למשפטים, והדבר מוסיף חומרה לעבירותיו. בית המשפט קבע, כי לא ההרשעה היא שתביא את עיקר הנזק למבקש, אלא ביצוע העבירות, וכי בבואו להתמחות ולקבל רשיון לעריכת דין, תשקול לשכת עורכי הדין את הנסיבות ותחליט על פי סמכותה ושיקול הדעת המסור לה. בית המשפט השיב את התיק לבית משפט השלום לגזירת העונש. ביום 17.11.08 גזר בית משפט השלום על המבקש מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך 3 שנים וקנס כספי בסך 5,000 ₪. ערעור על ההרשעה (ע"פ 639-01-09) נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 26.3.09 דחיה "טכנית" כדי לאפשר??

בקשת רשות הערעור

ה.
בבקשת רשות הערעור נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי להמלצות שירות המבחן, לנסיבות ביצוע העבירה, לנסיבות האישיות של המבקש ולעובדה שמדובר במעידה חד פעמית מצדו, וכי כל אלה מצדיקות הימנעות מהרשעה במקרה זה. עוד נטען, כי פסק הדין מרוקן מתוכן את הלכת
תמר כתב
(רע"פ 2083/96
כתב נ' מדינת ישראל

, פ"ד נב (3) 337)
, וכי הרכב הערעורים בבית המשפט המחוזי בחיפה, שפסק במקרה דנא, אינו מיישם כדבעי הלכה זו דרך קבע.

ו.
בתשובת המשיבה נטען, כי טענות המבקש אינן מעלות נימוק לדיון בפני
ערכאה שלישית. לגופו של ענין נטען, כי החלטת בית המשפט המחוזי מיישמת נכונה את הלכת





מדינת ישראל

מדינת ישראל








רעפ בית המשפט העליון 3515/09 מנחם פדאל נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 21/05/2009)