פסקי דין על מנחם רוזנר | פסקי דין על בלה קרוזנר | פסקי דין על אורט ישראל |
63/09 בשא 26/05/2009
בשא 63/09 מנחם רוזנר נ' בלה קרוזנר, אורט ישראל
בעניין:
בית הדין הארצי לעבודה
בשא000063/09
המבקש
מנחם רוזנר
בעניין
:
נ
ג
ד
המשיבות
בלה קרוזנר
אורט ישראל
החלטה
1.
בפני
"בקשה בעניין מועד הגשת ערעור", ולחלופין – בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
הרקע לבקשה:
2.
המשיבה 1 (להלן – העובדת) הועסקה על ידי המשיבה 2 (להלן – אורט).
3.
העובדת הגישה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה כנגד אורט, במסגרתה טענה כי סבלה מהטרדה מינית מילולית על ידי המבקש. בתביעתה, עתרה לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, עקב פיטוריה בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכן לתשלום פיצוי בגין הפרת אורט את חובתה כמעסיקה לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית.
4.
המבקש לא היה צד להליך בבית הדין האזורי, אלא העיד
מטעם אורט.
5.
בית הדין האזורי קבע בפסק דינו כי המבקש "נהג להתבטא כלפי התובעת [=העובדת] בביטויים בעלי קונוטוציה מינית", וכי התנהגותו עולה כדי הטרדה מינית, כהגדרתה על פי חוק למניעת הטרדה מינית. בית הדין האזורי חייב את אורט לשלם לעובדת פיצוי בסך של 50,000 ₪, בשל אי מילוי חובתה למניעת הטרדה מינית במקום העבודה ובשל פיטורים בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
טענות הצדדים:
6.
המבקש טען כי:
6.1.
פסק הדין ניתן ביום 13.11.08, ותוכנו הובא לידיעת המבקש ביום 23.11.08, במועד בו זומן על ידי אורט, ונתבשר כי בשל פסק הדין נאלצת אורט לפטרו. העתק מפסק הדין לא נמסר למבקש במועד הפיטורים, אלא רק נמסר לו תוכנו. באתר האינטרנט הצליח המבקש לאתר חלקים מתוך פסק הדין.
6.2.
המבקש פנה ביום 4.12.08 לייעוץ משפטי כדי לבחון את צעדיו. לנוכח העובדה שהמבקש לא היה צד להליך, הוא נדרש להגיש בקשה לעיון בתיק על מנת שבאת כוחו תוכל לבדוק את כל החומר שבתיק. הבקשה הוגשה ביום 7.12.08, ונתקבלה ביום 21.12.08. בהמשך, הגיש המבקש בקשה מושא החלטה זו ביום 8.1.09.
6.3.
תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991
הקוצבת 30 יום להגשת ערעור, משקפת את ההנחה הבסיסית כי המערער הוא צד להליך בערכאה הראשונה ובידו כל החומר שהוגש לבית הדין האזורי. בכל הנוגע להגשת ערעור על ידי מי שלא היה צד להליך, אין הסדר בתקנות. כמו כן, לא נמסר למבקש העתק מפסק הדין. לפיכך, בהיקש מתקנה 73, יש לקבוע כי המועד להגשת ערעור הוא בחלוף 30 יום מהמועד בו קיבל המבקש לידיו את תיק בית הדין האזורי.
6.4.
בכל מקרה, המבקש פעל בשקידה ראויה ולא מחל על זכויותיו, והערעור מוגש בתוך זמן סביר. אי מתן ארכה תפגע באופן ניכר בזכויותיו של המבקש, ובעיקר בזכותו לשם טוב המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובזכותו לחופש העיסוק, שנפגעה עקב פיטוריו.
6.5.
לגופו של עניין טען המבקש כי ניתן היה להכריע בתביעתה של העובדת כנגד אורט ללא קביעת ממצא בנוגע לטענתה כי הוטרדה מינית על ידי המבקש, ובכל מקרה לא היה מקום "להרשעתו" בהטרדה מינית שעה שהוא היה רק עד בהליך ולא נתבע על ידי העובדת. ככל שבית הדין סבר שחובה עליו לקבוע ממצא עובדתי בשאלה אם המבקש הטריד מינית את העובדת, היה עליו לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 18 ולצרפו כבעל דין להליך. התנהלותו של בית הדין האזורי הביאה לכך שהמבקש "הורשע" בהטרדה מינית, מבלי שניתנה לו הזדמנות להתגונן, תוך הבאת ראיות לסתור ועדויות מטעמו.
6.6.
תוצאת פסק הדין מקנה למבקש זכות עמידה בפני
בית הדין הארצי לעבודה, למרות שלא היה צד פורמאלי להליך. פיטוריו של המבקש כתוצאה מפסק הדין מהווים פגיעה בזכות הופלדיאנית של המבקש, אשר עבד באורט 18 שנה והיה עתיד לצאת לגמלאות בגיל 67. פיטוריו של המבקש אף פגעו בשמו הטוב, בכבודו
ובאורח חייו, שכן המבקש נפלט ממעגל העבודה בלא שיש לו סיכוי לשוב אליו בשל גילו ו"קופת השרצים" שהוא נושא נוכח ממצאי פסק הדין. פרסומו של פסק הדין אף החריף את הפגיעה בכבודו של העובד.
7.
העובדת טענה כי למבקש נודע על פסק הדין ביום 23.11.08, ולכן איחר את המועד להגשת ערעור על פסק הדין; אין למבקש זכות ערעור, שכן פסק הדין לא שינה את מערך הזכויות או החובות של המבקש;
המבקש לא נדרש לשלם סכום כלשהו או לפצות מי מהצדדים בעקבות פסק הדין, ובשום מקום בפסק הדין לא נאמר כי על אורט לפטר את המבקש. ככל שלמבקש הסתייגויות מהליך פיטוריו, עליו לנקוט הליך משפטי בעניין פיטוריו כנגד המעביד, שהחליט לפטרו. על מנת שתוקנה למי שאינו צד להליך המשפטי זכות ערעור עליו להוכיח כי פסק הדין משליך באופן ישיר על עיסוקו המקצועי או על זכויותיו הקייניות;מתןזכותערעורלמבקשתפגעבאופןבלתימידתיבעובדת,ופגיעהבזכותהלסופיותהדיון;לאיתכןכיכלעובד שיגיש תביעה
8.
צירינסקי
בהתאם
17.
18.
בשא בית הדין הארצי לעבודה 63/09 מנחם רוזנר נ' בלה קרוזנר, אורט ישראל (פורסם ב-ֽ 26/05/2009)