פסקי דין על אלברט עזרן | פסקי דין על הרי עזרן | פסקי דין על סטודיו (1985) בע"מ

1306/02 בשא     19/03/2003




בשא 1306/02 אלברט עזרן, הרי עזרן נ' סטודיו (1985) בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ראשון לציון
בש"א 1306/02
ובש"א 1307/02
בתיק עיקרי:בש"א 001305/02
בש"א 926/02

תיק הוצל"פ 1808875018
בפני
:
כב' הרשמת כ"ץ קרן
תאריך:
19/03/2003







1. אלברט עזרן

2. הרי עזרן
בעניין:

המבקשים
נתנאל
ע"י ב"כ עו"ד



נ
ג
ד


סטודיו 4 (1985) בע"מ


המשיבה
ויניצקי


ע"י ב"כ עו"ד





החלטה

בפני
מונחות שתי התנגדויות לביצוע שטר, האחת של מר עזרן הרי (בש"א 926/02) (להלן: "המבקש 2") והשניה של מר עזרן אלברט (בש"א 1305/02) (להלן: "המבקש 1"), כאשר כל אחת מההתנגדויות נתמכת בשני תצהירים של שני המבקשים.

שתי ההתנגדויות זהות לחלוטין, אלא שההתנגדות של המבקש 1 הוגשה באיחור ולפיכך מונחות בפני
גם בקשתו להארכת מועד (בש"א 1306/02) ובקשתו לעיכוב הליכים (בש"א 1307/02).

קיימתי דיון מאוחד הן בהתנגדויות הנזכרות לעיל והן בבקשות הנזכרות לעיל. התקיימו שני דיונים בפני
ביום 11.6.02 ו- 7.7.02, בהם נחקרו כל המצהירים והצדדים סיכמו בפני
בכתב בכל הבקשות.

ראשית, אדון בבקשה להארכת מועד ובאם אעתר לה הדיון בהתנגדויות של שני המבקשים יהיה זהה.
המועד להגשת ההתנגדות נקבע בתקנה 106 (א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979. המועד הקבוע הינו 20 ימים מיום המצאת האזהרה. לפיכך, חלה על בקשה זו תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. דהיינו, בבקשה להארכת מועד נדרש "טעם מיוחד" כדי להאריך את המועד.

בקשתו זו של המבקש 1 נתמכת בתצהיר המבקש 1 ותצהיר בנו, המבקש 2.

טענות המבקש 1 לעניין הארכת המועד:
1.
למבקש 1 נודע על קיום תיק ההוצל"פ ע"י בנו.
2.
האזהרה לא הגיעה לידיו היות וכל הדואר אשר אמור להגיע לכתובת ספיח 9, אשדוד מופנה לת.ד. של העסק.
3.
האזהרה נשלחה בדואר רשום ונתקבלה ע"י הפקידה אשר הניחה אותה על שולחן העבודה של בנו של המבקש 1.
4.
באותה התקופה בנו של המבקש 1 התחתן ונערכה לכבודו מסיבת אירוסין וחתונה, כך שכל המשפחה היתה עסוקה בקיום האירועים הנ"ל.
5.
לאחר שנודע למבקש על קיום כתבי בי-דין לא ידע מה עליו לעשות, ומתי היה עליו להגיש את ההתנגדות. הנימוק לכך הנו כי חשב שעניינו זה מטופל ע"י בנו.
6.
נטל ההוכחה כי אכן הייתה מסירה כדין של האזהרה מוטל על כתפי המשיבה.
7.
האזהרה לא הומצאה לנמען גופו כפי שמחייבת תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
8.
לפיכך, יש לבטל את החלטת ביהמ"ש מהטעם של ביטול "מחובת הצדק", שכן לאור כל האמור לעיל נראה כי לא היתה מסירה כדין.
לחילופין, מתבקש ביהמ"ש להאריך את המועד בכמה ימים היות והאיחור בהגשת הבקשה הינו במס' ימים ספורים וכן כי בנסיבות האיחור קיימים "טעמים מיוחדים".

טענות המשיבה:
1.
האזהרה הומצאה למבקש ביום 13.1.02, על כן היה אמור להגיש התנגדותו עד ליום 2.2.02.
2.
המבקש הגיש את התנגדותו ביום 11.2.02, היינו, איחור של 10 ימים.
3.
האזהרה הומצאה בכפוף לאמור בתקנה 495 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. על פי האמור בתקנה, המצאת האזהרה באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה הנה המצאה כדין.
4.
האזהרה הומצאה למבקש בכתובת מגוריו ספיח 9, אשדוד (ראה מש/3) וזוהי גם הכתובת של המבקש 1, המופיעה בכתבי בית דין בתיק דנן,

בכפוף לתקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
5.
הפקידה היתה מורשה של המבקש לקבל דברי דואר.
6.
לאור כל האמור לעיל טוענת המשיבה כי בוצעה למבקש מסירה כדין בכל הנוגע לאזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ.
טעמים מיוחדים:
7.
לא נפל כל פגם במסירה ועל כן אין לביהמ"ש סמכות להפעיל שיקול דעת.
8.
ההלכה שנקבעה בע"א 1068/99 רחל היבש נ' בני גבעתי, תק-על 2000(1), 29,860 לא עומדת לזכות המבקש היות ושם נאמר כי "גרסתה של המערערת היא יוצאת דופן, גם לאוזני השופט ששמע גרסאות רבות מאוד של מתדיינים".

הדיון בבקשה להארכת מועד:
ראשית אדון בטענות כי לא הומצאה אזהרה למבקש 1.
המבקש 1 הודה בחקירתו ביום 7.7.02 בעמ' 8 לפרוטוקול הדיון כי הוא מתגורר ברח' ספיח 9 באשדוד וכי כל הדואר שלו לשם מגיע לתיבת הדואר של בנו ואכן הפקידה המורשית לקבלת דברי דואר קיבלה את האזהרה והוא העביר אותה לטיפולו של בנו ואף היה סבור שהעניין בטיפול, משום שהבן פנה לעו"ד.
הוא טוען שנודע לו על האזהרה מבנו רק לאחר החתונה, כלומר, לאחר יום 24.1.02 ולפיכך הגיש את ההתנגדות במועד.
עם כל הכבוד לטענות אלה אין לי אלא לדחותן ואני קובעת כי האזהרה בוצעה כדין וזאת משום שמורשה של המבקש 1 היא זו שקיבלה את האזהרה ביום 13.1.02 על פי הרשאה שלו עוד משנות ה- 80'. בעניין זה אני מפנה לפסה"ד בעניין בש"א 2321/98 ובש"א 2318/98 (ב"ש) היבש נ' גבעתי.
כמו כן, לאור העובדה כי המבקש הגיש בקשה להארכת מועד, עולה כי הוא מסכים לכך שההתנגדות לא הוגשה במועד ודי בעובדה זו כדי לדחות את בקשתו כי ההתנגדות הוגשה במועד.

לאור האמור לעיל, לצורך הדיון בבקשה להארכת מועד, על המבקש להוכיח "טעמים מיוחדים".
נימוקי המבקש בבקשתו אינם עונים על הדרישה של טעמים מיוחדים. על פי ההלכה "טעם מיוחד" מתקיים כאשר הנסיבות לא היו בשליטת בעל הדין.
בחקירת המבקש התגלו סתירות לגבי יכולתו של המבקש לשלוט בנסיבות. בתצהירו טען המבקש כי בנו טיפל בכל העניינים ובחקירתו טען כי הוא זה שפנה לעו"ד נתנאל
.

לעניין טענת המבקש, כי במקביל לתקופה בה היה אמור להגיש את בקשת ההתנגדות התקיימו ארועים משפחתיים טענה זו אינה מפחיתה מחובתו לדאוג כי תוגש ההתנגדות בזמן. צודק ב"כ המשיבה בטענתו כי אין בטענה זו "טעם מיוחד" וכי איחור של 10 ימים אף הוא איחור.

אך יחד עם זאת, "חשיבות הבעיה יכולה לסייע בידיו לזכות בהארכת מועד כשלצדה קיימת סיבה כלשהי לאיחור" (המ' 370/75 נאסר נ' בית הדין של העדה הגריגוריאנית, כ"ט (2) 449 וכן המ' 359/78 פלקון נ' כהן, ל"ב (2) 402, 401 וכן ספרו של כב' השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה חמישית, עמ' 80).

בנסיבות העניין דנן, שטר החוב הוצא על סכום ניכר של כ- 500,000 ₪ ונטען בין היתר בבקשת ההתנגדות כי לשם ביצוע תשלומי החוב הועברו סכומים ניכרים, הן במזומן (סך של 80,000 ₪) והן בהעברת בעלות ברכב מסוג וולבו ששוויו כ- 180,000 ₪.
טענות אלו אינן טענות בעלמא, שכן אף צורף העתק יפוי הכוח שלפיו הועברה הבעלות וגם לאור החקירה, כפי שיתברר להלן, יש לתת רשות להגן בטענות אלו ולפיכך סיכויי ההגנה במקרה זה הינם טובים.
לעניין זה ראה גם רע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה, תק-על 2000 (4), 220. גם שם דובר על שיק בסכום גבוה ועל טענות הגנה חזקות.
במקרה דנן מדובר ב- 10 ימי איחור, כאשר ניתנה לה שורה של טעמים ואחד מהם הוא החתונה שהתקיימה בין המועד שבו נמסרה האזהרה למועד שבו הוגשה ההתנגדות.

כמו כן, מקובלות עלי טענות המבקשים לפיהן "הפרוצדורה איננה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו, או מתיזים את ראשו של בעל דין... העיניים צריכות להשאר נשואות תמיד אל המטרה היחידה של כל משפט, והיא עשיית משפט צדק בין הצדדים, על יסוד בירור הולם והוגן של גוף העניינים האמיתיים שהם במחלוקת ביניהם" (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה, כ' (3) 477).

עם זאת, היות והאיחור לא היווה טעם מיוחד לכשעצמו, במקביל לכך שאני מאריכה למבקש 1 את המועד להגשת ההתנגדות, אני מטילה על המבקש 1 את הוצאות הבקשה (בש"א 1306/02) בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין לטובת המשיבה.








:
:

(

,
]

פקודת השטרות

.








בשא בית משפט שלום 1306/02 אלברט עזרן, הרי עזרן נ' סטודיו (1985) בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/03/2003)