פסקי דין על עבדלחמיד יוסף עדוי |

8075/03 עפ     05/10/2003




עפ 8075/03 עבדלחמיד יוסף עדוי נ' מדינת ישראל





בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 8075/03

כבוד השופטת ד' ביניש

בפני
:

עבדלחמיד יוסף עדוי

המערער:

נ ג ד


מדינת ישראל

המשיבה:

ערעור על החלטה בבקשה לפסילת שופט בבית משפט השלום בבית שאן מיום 1.9.03 בת.פ. 1553/01 שניתנה על ידי כבוד השופטת עירה מרדכי

כ"ו באלול התשס"ג (23.9.03)
תאריך הישיבה:

עו"ד דיאב עדוי

בשם המערער:

עו"ד אורלי מור-אל

בשם המשיבה:

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטת שופטת בית משפט השלום בבית שאן (השופטת ע' מרדכי) שלא לפסול עצמה מלדון בת.פ. 1553/01.

1. עבדאלחמיד יוסף עדוי (להלן: המערער) הועמד לדין בגין ביצוע עבירות שונות לפי חוק התכנון והבניה, והורשע בבית משפט השלום בבית שאן על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן. עקב הרשעתו נגזרו על המערער עונשים שונים, ביניהם נקבע כי על המערער להרוס את המבנה נשוא האישום, בתוך פרק זמן קצוב של שנה וחצי, זולת אם יהיה לו היתר כדין, ובכפוף לכך שצו איסור השימוש במבנה, שהוטל עליו ביום 26.6.2002, יעמוד בתוקפו עד להוצאת היתר כדין. בית המשפט הדגיש, בעת מתן גזר הדין, את חומרת העבירות. בין היתר, העיר בית המשפט כי "הנאשם אכן בן 77 וסובל ממחלות שונות אולם כל אלה לא מנעו ממנו לשנס מתניים ולבצע בניה בהיקף רחב ביותר".

2. על גזר הדין הגיש המערער ערעור לבית משפט המחוזי בנצרת (השופטים: י' כהן, א' אברהם וג' (דה ליאו) לוי). במהלך הדיון, צומצם הערעור והופנה כנגד צו איסור השימוש במבנה בלבד. בית משפט המחוזי קבע כי הצו ניתן ביוזמת בית משפט השלום, בלי שהמאשימה ביקשה אותו, ובלי שניתנה למערער זכות לטעון ביחס אליו. בכך, נקבע, נפגעה זכות הטיעון של המערער. בית המשפט המחוזי הורה להחזיר את הדיון לבית משפט השלום על מנת שישמע טיעוני הצדדים לעניין צו איסור השימוש, ועל מנת שלאחר מכן יושלם גזר הדין בהתאם. המערער הגיש בקשה למתן רשות ערעור לבית משפט זה וטען כי בית המשפט המחוזי היה מנוע מלהחזיר את הדיון לבית משפט השלום, למותב אשר נתן את גזר הדין, וכי היה עליו לבטל את הצו בעצמו. הבקשה נדחתה (רע"פ 3714/03 עבדלחמיד יוסף עדוי
נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה גליל מזרחי). בית משפט זה (השופטת א' חיות) קבע כי הבקשה מוקדמת ויהיה ניתן להשלימה רק לאחר מתן גזר הדין בבית משפט השלום, ולאחר שידוֹן הערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.

3. לאחר השתלשלות עניינים זו, ביקש המערער משופטת בית משפט השלום כי תפסול עצמה מלדון בתיק. ראשית, נטען כי בית משפט השלום הוא זה אשר גזר את דינו של המערער וכי ההערות שהעיר בית המשפט במסגרת גזר הדין, מצביעות כי יש לו דעה קדומה כנגד המערער. המערער הדגיש את ההערה לפיה "הנאשם אכן בן 77 וסובל ממחלות שונות אולם כל אלה לא מנעו ממנו לשנס מותניים ולבצע בניה בהיקף רחב ביותר...". עוד הלין המערער על צו הבאה שהוצא למערער במהלך הדיון, על אף גילו המבוגר. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות שהוגשה לו. בהחלטתה קבעה השופטת כי אין בית המשפט יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי או בית המשפט העליון, אשר החזירו את הדיון אליו. עוד ציין כי אין בשיקולים שפורטו בגזר הדין כדי להצביע על משוא פנים. בית המשפט אף העיר כי על אף חומרת העבירה, הוטלה על המערער ענישה מתונה. באשר לצו ההבאה, הרי שבסופו של דבר בית המשפט נעתר לבקשה לביטולו. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני
י.

4. המערער חזר בפני
י על טיעוניו בפני
בית משפט השלום. המשיבה מתנגדת לערעור, וטוענת כי אין הצדקה לפסילת בית המשפט מלדון בתיק. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר המונח בפני
י, שוכנעתי כי דין הערעור להדחות. הערות בית המשפט בגזר הדין אינן מצדיקות פסילתו. כלל ידוע הוא כי אין די בחשש סובייקטיבי של המערער כדי לבסס עילת פסילה, אלא יש צורך לבסס תשתית עובדתית אובייקטיבית לכך שהשופט לא יוכל לדון בתיק (ע"פ 5/82 אבו חצירא נ' מדינת ישראל
, פ"ד לו(1) 247). במסגרת גזר הדין התייחס בית המשפט לחומרת מעשיו של המערער, אך אין באמירותיו משום חריגה מן המקובל בעת מתן גזר הדין. אף בהערת בית המשפט כי עובדת היות המערער מבוגר וחולה לא מנעה ממנו לבנות, אין כדי להצביע על כך שננעלה דעת בית המשפט, עד כי לא יוכל לדון באובייקטיביות מחדש בצו איסור השימוש. בנוסף, באשר לצו ההבאה, הרי שמדובר בהחלטה דיונית (ע"א 4552/00 אטשטיין נ' גמזו (לא פורסם)) שאינה מצדיקה הליך פסלות. אשר על כן, דין הערעור להדחות.

5. בשולי הדברים, אזכיר כי בטיעוניו בעל פה, העלה בא-כוח המערער טעם אישי נוסף לפיו לא יוכל להופיע בפני
בית המשפט. טעם זה לא הועלה כלל בנימוקי בקשת הפסלות בפני
בית משפט השלום או בנימוקי הערעור בפני
י. יתכן שטעמים אלה היו מצדיקים מלכתחילה את העברתו המנהלית של הדיון בטרם החל, ענין זה לא נבחן על ידי. אולם, משלא פנה בא-כוח המערער ולא העלה דברים אלה במועד המתאים מתחילת ההליכים, ומשלא העלה טעם זה בבקשת הפסילה, אין להיזקק לנימוק זה במסגרת ההליך שבפני
י.

הערעור נדחה.

ניתנה היום, ט' בתשרי התשס"ד (5.10.2003).
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03080750_n02.doc/צש
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








עפ בית המשפט העליון 8075/03 עבדלחמיד יוסף עדוי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 05/10/2003)