פסקי דין על סומך שמואל | פסקי דין על שמואל סומך ובניו | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח בע"מ

1946/02 א     01/08/2003




א 1946/02 סומך שמואל, שמואל סומך ובניו בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ראשון לציון
א
001946/02


בפני
:כבוד השופטת עירית וינברג - נוטוביץ
תאריך:
01/08/2003




בעניין:
1 . סומך שמואל

2 . שמואל סומך ובניו בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד אברהמוביץ דניאל


התובעים


נ
ג
ד


אליהו חברה לביטוח בע"מ




ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד גלס רפי


הנתבעת



פסק דין

1.
ביום 28.10.01 ירדו גשמי זעף בגוש דן לרבות בעיר בני ברק. כתוצאה מהגשם הכבד, כשלה מערכת הניקוז העירונית ולא הצליחה לקלוט את כל כמות מי הגשמים שזרמו באזור. עקב כך שטפו מים ואדמת סחף את מוסך התובעים וגרמו נזקים לחלק מתכולת המוסך (להלן: ארוע הנזק).

2.
התובעים או מי מהם היו מבוטחים אצל הנתבעת מפני נזקי טבע ובכללם נזקי שטפון, בפוליסה לביטוח מושלם לעסק (להלן: הפוליסה).

בעמ' 8
לפוליסה נקבעו סייגים כללים לקבוצת פרקי הרכוש (פרקים 7-1).
בסעיף 3 נקבע כי נזקים שנגרמו על ידי מים יהיו מכוסים, כמפורט בפרקים שלהלן בתנאי שבעת קרות הנזק, הרכוש המבוטח (סחורה וחומרים אחרים) היה מונח בגובה סביר מעל הרצפה והיה מונח במרחק סביר מקירות המבנה.
בפרק 11 לפוליסה נקבע בכותרת כי הסייגים הכללים לקבוצת פרקי רכוש (פרקים 7-1) יחולו גם לגבי פרקים 12-11 - ביטוחים נוספים לרכוש.

3.
בפרק 11 לפוליסה הדן בנזקי שטפון נקבע בסעיף 3:

"תנאי לכיסוי על פי סעיף זה הוא כי הרכוש המבוטח אינו מונח על
הרצפה"
.

כמו כן נקבע בפרק זה כי סכום ההשתתפות העצמית במקרה של שטפון יהא בשעור 5% מהנזק אך לא פחות מסך 2,500 דולר לאתר ולא יותר מ- 25,000 דולר לאתר.

4.
בדף הרשימה של הפוליסה (ת/1) (להלן: הרשימה) לא נקבע סייג או תנאי כלשהו לחבות הנתבעת. באשר להשתתפות העצמית, נקבע ברשימה כי סכום ההשתתפות העצמית יהא כאמור בפוליסה, תוך הפניה לפרק המתאים בפוליסה בהתאם לסיווג הארוע הביטוחי.
לגבי נזקי טבע נקבע כי ההשתתפות העצמית תהיה כמפורט בפרק 11 בפוליסה.

עוד נקבע כי ההשתתפות העצמית בכל נזק אחר תהא בסך
2,155.45 ₪.

5.
ביום 29.10.01 ביקר השמאי קייזר מטעם הנתבעת (להלן: השמאי) במוסך התובעים והעריך את הנזקים שנגרמו במוסך התובעים, לפריטי תכולה שונים.

בחוות דעתו סימן בשני כוכבים את פריטי
הנזק שמצא כי היו מונחים על הרצפה, והעריך את הנזק לכל פריט ופריט.
סה"כ הנזקים שהוערכו על ידו הינם בסכום כולל של 36,248 ₪.

6.
בחוות דעתו קיבל למעשה השמאי את התביעה במלואה (מבחינת הערכת הנזק) למעט לגבי נזק למערכת האזעקה כתוצאה מברק בסך 850 ₪.

לגישתו, נזק מברק הינו ארוע נפרד מארוע הנזק (שטפון) ולכן לא הכיר בנזק זה.

7.
הנתבעת דחתה את תביעת התובעים מהטעם שחלק מפריטי התכולה שניזוקו היו מונחים על הרצפה ואילו לגבי יתרת הפריטים, אלה נבלעו בסכום ההשתתפות העצמית בסך 2,500 $, הקבוע בפוליסה.

8.
התובעים הסכימו לסכומי הערכת הנזק שנקבעו בחוות דעת השמאי. עם זאת ביקשו להגיש חוות דעת נוספת של שמאי מטעמם, שיש בה כדי להגדיל הסכום ברכיב אחד מרכיבי הנזק וזאת מבלי להגדיל את סכום התביעה (ראה פרוטוקול ישיבת 14.10.02 עמ' 1). ב"כ הנתבעת לא התנגד לכך מבלי להודות, כמובן, בתוכן חוות הדעת.

9.
על פי חוות דעת השמאי מטעם התובעים, מר עידן ויקטור, אשר הוגשה בנוסח מתוקן לתיק בית המשפט ביום 22.1.03, הוערך שווים של ארבעה מנועים משופצים, שניזוקו בשיטפון, בסכום של 15,000 ₪ (לפני מע"מ).

10.
התובעים טענו בפני
בית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות כדלקמן:-

א.
פריטי התכולה שהשמאי מצא כי הונחו על הרצפה - לא היו על
הרצפה במועד ארוע הנזק.
ב.
הסייג המופיע בסעיף 3 לפרק 11 בפוליסה, כמו גם הסייג שבסעיף 3 לפרק "סייגים כללים לקבוצת פרקי רכוש" אינם עומדים בתנאי סעיף 3 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: החוק) הקובע:-

"3. תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו או יצוינו בה בהבלטה מיוחדת.
תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו - אין המבטח זכאי להסתמך עליהם".

ג.
סכום ההשתתפות העצמית שנקבע בפרק 11 לפוליסה אף הוא אינו עומד בתנאי סעיף 3 לחוק ולכן סכום ההשתתפות העצמית במקרה זה הינו 2,155.45 ₪, כפי שנקבע ברשימה.

11.
אדון תחילה בטענות המשפטיות של התובעים.

סעיף 3 לחוק
קובע חובה להבליט הגבלות לחבות המבטח וקובע את אופן הבלטת ההגבלות. ההבלטה צריכה לעמוד באחד משני תנאים:-
או שהסייג יפורט בסמוך לנושא שהוא נוגע לו או תוך ציונו בהבלטה מיוחדת.

ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוראנו פד"י מ"ח (4) 70, נקבע בסעיף 3 לפסה"ד:-



"החוק מתנה הכרה בסייג לחבות בכך שתקויים הוראתו של הסעיף האמור. על פי סעיף 3 סייג החבות או התנאתה תלויים בהופעת הסיוג או ההתניה סמוך לנושא הנדון (הנושא המסויג או המותנה) או הבלטה מיוחדת שלו. סעיף 3 לחוק משתלב בתכלית הכללית של החוק שהיא ההגנה על אינטרס המבוטח. הסעיף אינו מאפשר למבטח להגניב לפוליסה תניות המסייגות את החבות. החוק מטיל נטל על המבטח כדי להעלות את ההסתברות שהמבוטח ידע את הסייגים לחבות".

12.
באשר לתנאי שנקבע בפוליסה אך לא אוזכר ברשימה, לפיו הכיסוי הביטוחי מותנה בכך שהרכוש המבוטח אינו מונח על הרצפה, הרי בענין זה העיד התובע מס' 1 שידע על קיומו של תנאי זה בשל אירוע שטפון קודם שארע במוסך. (ראה עמ' 9 לפרוטוקול שורה 21).


מקום בו קיימת ידיעה פוזיטיבית בדבר קיומו של תנאי או סייג בטרם ארע ארוע הנזק, אין לנו עוד להזקק לכללי פרשנות כלשהם לגבי תנאי זה בפוליסה.

מטרת ההבלטה שנקבעה בסעיף 3 לחוק הינה לגרום לכך, עד כמה שניתן, שהמבוטח ידע את הסייגים לחבות. משאישר התובע שידע על קיומו של התנאי האמור אין מקום להדרש לשאלה אם עמד הסייג שנקבע בתנאיי סעיף 3 לחוק.


13.
לא כך הדבר באשר לגובה ההשתתפות העצמית. ברשימה יש הפניה לפוליסה בכל הנוגע לגובה ההשתתפות העצמית. ברשימה, תחת הכותרת "השתתפות עצמית" קיימת שורה של סוגי ארועים,
אשר לגבי כל אחד מהם יש הפניה לפרק אחר בפוליסה.
צורת ניסוח זו, תוך הפניה מסורבלת ומסובכת לפוליסה, מעלה את החשש לפיו אין למבוטח דרך ממשית וקלה לגלות מהו גובה ההשתתפות העצמית בה יחוייב ובשל כך, יקשה עליו להתנגד לתנאים אלה.

קביעת גובה ההשתתפות העצמית תוך הפניה למסמך אחר אינה עומדת בתנאי סעיף 3 לחוק ויש בה משום הסתרה או הערמת קושי על המבוטח לדעת
מהו סכום ההשתתפות העצמית שנקבע, לכל מקרה.

לאור זאת, משמצאתי כי ההוראה ברשימה הקובעת את גובה ההשתתפות העצמית תוך הפניה למסמך אחר, אינה עומדת בדרישות סעיף 3 לחוק, הרי שאין לה תוקף.

לפיכך תחול ההשתתפות העצמית שצוינה ברשימה "לכל מקרה אחר" בסכום של 2,155.45 ₪, סכום שצוין במפורש ברשימה תחת הכותרת "השתתפות עצמית".

14.
בטרם אתייחס למחלוקת העובדתית שבין הצדדים, באשר להיקף הנזק ולזכות התובעים לשיפוי מאת הנתבעת, יש מקום לדון בשאלה על מי נטל ההוכחה, בתביעה שבפני
.


בספרו של ירון אלייס, דיני ביטוח כרך ב' עמ' 661 נכתב:-

"הכלל לענין נטלי ההוכחה בתביעות ביטוח הוא כי נטל השכנוע בדבר קרות מקרה הביטוח ושיעור הנזק מוטל על המבוטח, בעוד שעל המבטח הטוען לפטור מאחריות, הנטל להוכיח קיומו של סייג לאחריות".

15.
אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קרות מקרה הביטוח ולגבי שיעור הנזק, המחלוקת בין הצדדים הינה מצומצמת.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה לגבי התקיימותו של הסייג לאחריות שהנתבעת טוענת כי נתקיים במקרה זה, דהיינו כי מרבית הנזק נגרם לפריטים שהונחו על הרצפה עובר לארוע הנזק.


לפיכך אבחן אם עמדה הנתבעת בנטל להוכיח כי אכן פריטי התקלה, כמצויין בחוות דעת השמאי, היו מונחים על הרצפה, באופן שאם אמצא שהנתבעת הוכיחה זאת, תהא פטורה מלשפות את התובעים בגין נזק זה.

16.
אסקור עתה את פריטי התכולה, בשים לב לראיות באשר לפריטים אלה:-
"


"
"
"

"

"








א בית משפט שלום 1946/02 סומך שמואל, שמואל סומך ובניו בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/08/2003)