פסקי דין על אבו דעבס עלי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1948/08 בל     09/06/2009




בל 1948/08 אבו דעבס עלי נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר שבע

בל 001948/08


בפני
:
כב' הנשיא מיכאל שפיצר



09/06/2009




אבו דעבס עלי


בעניין
:

תובע
פנר גדעון


ע"י ב"כ עוה"ד



נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי




נתבע
ג'יזל אלאלוף

ע"י ב"כ עוה"ד



פסק דין

1.
בפני
תביעתו של מר אבו דעבס, להכיר בפגיעה שאירעה לו ביום 13/4/07 כפגיעה בעבודה, מאחר ולגרסתו יש להכיר בטיול שהתקיים במסגרת השתלמות שהשתתף בה כפעילות נילוות לעבודה.

2.
הנתבע דחה את התביעה בטענה כי מדובר בהשתלמות פרטית שאת ההשתתפות בה יזם התובע ולא מדובר בפעילות נילווית לעבודה.

3.
לאחר קיום דיון הוכחות, סיכמו הצדדים טענותיהם בעניין.

4.
התובע מפרט כי השתתף בהשתלמות בידיעת הארץ שארגנה החברה להגנת הטבע, פורסמה במקום עבודתו וקיבל את אישור מנהל בית הספר להשתתפותו. התובע טוען כי ההשתלמות היתה חיונית לעבודתו וכי רק מורים הורשו להשתתף בה. התובע טוען כי מטרת ההשתלמות היתה הכשרתו לרכז טיולים. עוד טוען התובע כי
המעביד השתתף בהוצאות ההשתלמות. מאחר וכך, לדידו יש להכיר בפעילות כפעילות נילווית לעבודה ובאירוע כפגיעה בעבודה.

3.
הנתבע גורס כי ההשתלמות בה השתתף התובע הינה השתלמות שהוא בחר להשתתף בה באופן פרטי ללא כל מחוייבות מצד המעביד, המעביד לא אירגן את ההשתלמות והיא נערכה לאחר שעות עבודתו, כמו כן הנתבע טוען כי התובע לא הוכיח שהמעסיק השתתף בתשלום על ההשתלמות ולא הוכיח כי ההשתלמות נדרשת לו כדי להתקדם לתפקיד רכז טיולים.

המסגרת הנורמטיבית

4.
ההלכה המנחה בענין פגיעה במהלך השתלמות נקבעה בדב"ע מט/0-183
המל"ל - רונית

כנף פד"ע כא
464, 468, כדלקמן:ו



"בקצה האחד של
קשת ההשתלמויות של עובדים עומדות השתלמויות הנבחרות על ידי העובד עצמו, ולמעבידו אין עניין בהן ואין הוא מעודד את העובד להשתלם בהן, או מונע ממנו לעשות זאת. השתלמויות כאלה אינן בדרך כלל
פעולות נלוות לעבודתו של העובד, גם אם הן נעשות בזמן שעבורו מקבל העובד
דמי חופשה.
מן הצד האחר של קשת השתלמויות עומדות אלה המאורגנות בידי המעביד או מטעמו, ואשר
העובד חייב
להשתלם בהן, הן מכוח חובה חוזית והן על פי ציות להוראת המעביד, ובעיקר כאשר מדובר בהשתלמות הקשורה לתהליכי עבודה חדשים, שינויים
בתהליכי עבודה קיימים או ריענון הידע המקצועי והרחבתו. השתלמויות כאלה הן בדרך כלל פעולות הנלוות לעבודת העובד. כמובן, שהשאלה אם השתלמות מסוימת היא בגדר חובה אם לאו, היא שאלה עובדתית הטעונה הכרעה.


בתווך נמצא את ההשתלמויות של עובד אשר יש בהן עניין למעביד והוא אף מעודד אותן, הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה, כגון בדרך של העדפה בקידום. רשימת המבחנים להשתלמות אשר יש לראותה כפעולה נלווית לעבודה אינה רשימה סגורה. המבחן הבסיסי הוא באיזו מידה קשורה ההשתלמות
לעבודתו או למקצועו של העובד, העידוד שנותן המעביד להשתלמות וכן

מידת ה'ענין' שיש למעביד באותה השתלמות (השווה לדב"ע לד0-281/ (2), בע' 91; דב"ע מד0-127/ (3) בעמ' 236).


מבחני העזר בסוגיה זו הם המסגרת הפורמלית של ההשתלמות וארגונה, מימון הוצאות ההשתלמות, תשלום שכר לעובד ותשלום דמי ביטוח לאומי בתקופת ההשתלמות,
והאם ההשתלמות נעשית בזמן הרגיל של העבודה או מחוץ לו. כמובן, שהחלטה לגבי כל מקרה תינתן על פי מכלול הנסיבות ומשקלו של כל מבחן. ראוי להדגיש כי גם אם תוכר השתלמות כפעולה נלווית לעבודה, תיחשב תאונה שקרתה לעובד כתאונת עבודה ככל שהיא אירעה בפעילות ההשתלמות
עצמה ולמנעה, ולא בפעילות פרטית או חברתית הנלווית להשתלמות.


ניתן לראותה כפעולה נלווית לעבודה, ואין באמור כדי להקיש למסגרת השתלמות של עובד עצמאי, בה אין אנו דנים בהליך זה".

ראה עוד בענין זה דב"ע נה0-138/ קוזין טובי - המל" פד"ע כט עמ' 506 בסעיף 8:נ




השתלמות היא אחת מןהפעילות הנלוות לעבודתו של עובד. על מנת שתאונה בזמן פעילות הנלווית לעבודה תיחשב כתאונת עבודה, דרוש ש"הפעולה" הנעשית אותו זמן, והמצב שבו נתון העובד באותו זמן, הם נלווים במידה סבירה לעבודה" ( דב"ע לב0-166/ (4) בעמ' 201).
בנושא זה
נאמר על ידינו בדב"ע נד0-223/ המוסד לביטוח לאומי
- שלומית אורגד (לא פורסם), כדלקמן:ב




"כאמור בפסקה 8 לעיל, דרוש שהפעולה הנלווית לעבודה תהיה נלווית 'במידה סבירה לעבודה'. התרחבות
הפעילויות הקשורות לעבודתו או למקום עבודתו של עובד, מחייבת התייחסות זהירה לאופייה של הפעילות, על מנת שלא להביא למצב שפעילות שאינה קשורה במישרין לעבודת העובד, גם כאשר המעביד מעודד אותה, תיחשב כפעילות נלווית, לעניין ביטוח נפגעי עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ], תשכ"ח - 1968. הכרה בפעילות נלווית, גם אם הפעילות נעשית בזמן העבודה, חייבת אפוא להיעשות על פי מידת הסבירות המתאימה, בשים לב למטרות ביטוח נפגעי עבודה במסגרת חוק הביטוח הלאומי מחד וההתפתחויות ביחסי העבודה מאידך"."

בנוסף בפרשת אילוז (עב"ל 91/99 אילוז נ' המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לז 209 (2002)) נדונה בהרחבה סוגיית הפעילויות שנחשבות כפעילויות נלוות לעבודה.
כב' השופטת נילי ארד קבעה בעניין זה מבחן דו שלבי :

"המדובר הוא בבחינה כפולת פנים ואדניה אלה: בשלב הראשון תיבחן, מהותו של האירוע כפעולה נלווית לעבודה, כאשר הדיבור "עבודה" יפורש בהקשר ל"מפעל" ולפעולתו של המפעל. במסגרת זו משקיפים אנו על מערכת יחסי העבודה במפעל ובמיוחד על מידת העניין שיש למעביד באירוע. אלה אף אלה, אינם קופאים על מקומם ותכנם או תכליתם עשויים להשתנות עם השתנות העתים.



זיקתו של האירוע לעבודה ומידת ה"עניין" שמגלה בו המעביד - בין אם המדובר בפעולות ספורט, או בהשתלמות, או בנופש - אלה ייבחנו לפי מבחן הסבירות, על פי מכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה ומשקלן. כאשר, אין נדרש בהכרח שכל העובדות המעידות על "מידת הזיקה למפעל" יתקיימו כולן במצטבר כדי שיראו את הפעילות כקשורה לעבודה. בנדון זה עשויים להיות לנו לעזר המבחנים שהותוו בפסק הדין בעניין כנף, אשר כפי שנאמר
שם, אינם בגדר רשימה סגורה.



בשלב השני לאחר שהאירוע הוכר כ"פעולה נלווית" לעבודה (להלן – האירוע המוכר) תיבחן הפעילות בה היה העובד מעורב שעה שנפגע התאונה, ומידת הקשר של אותה פעילות לאירוע המוכר, מידת הרלבנטיות שלה לאירוע בכללותו ועד כמה מהווה הפעילות חלק אינטגרלי מן האירוע המוכר. אלה ייקבעו על פי מבחן הסבירות ולאור מכלול נסיבותיו של המקרה ומשקלן היחסי והמצטבר."


זאת ועוד, בעב"ל- 1173/00 רונית עטר – המוסד לביטוח לאומי
מיום 20/1/2001 נקבע כי יש לבחון את האינטרס של המעסיק בקיום הפעילות הנלוות – האם זהו אינטרס ישיר שמחזק את הזיקה למקום העבודה או אינטרס עקיף בלבד:

"עם זאת, לא כל אירוע נופש יחשב כפעולה נלווית לעבודה ויש לקיים בכל מקרה ומקרה את הבחינה הנדרשת כדי לעמוד על מהותו של האירוע. סממן חשוב שיש בו כדי להעיד על מידת הקשר שבין האירוע לבין העבודה הוא האינטרס שיש למעביד בקיומו. על האינטרס הישיר של המעביד, ניתן ללמוד, בין היתר, גם ממידת מעורבותו בייזום האירוע, בארגונו, במימונו, בקביעת התכנית וכל כיוצ"ב.ב



ודוק: שונה המצב במקרה בו המדובר באינטרס ישיר של המעביד בקיומו של האירוע, לבין קיומו של אינטרס משני בלבד שמגלה המעביד באירוע. ביטוי לאינטרס עקיף יכול ויימצא במימון פעולות הוועד, כאשר הוועד הוא זה אשר קובע לאילו מטרות יוקצה אותו מימון. בתוך כך, יכול ויהיו פעולות שהוועד מקדם לטובת האינטרסים אותם הוא מייצג ושעליהם הוא מופקד. לרבות, כמובן, האינטרסים של העובדים.ו"


יישום הפסיקה על המקרה שבפני
נו:

5.
ההשתלמות אורגנה ע"י החברה להגנת הטבע, ולא ע"י המעסיק.
בהצהרת המעביד בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע (נ/1) ציין המעסיק באמצעות מר אלקרינאווי, מנהל אגף משאבי אנוש ומינהל בעריית רהט כי "הנ"ל נפגע כאשר השתתף בהשתלמות בנושא "ידיעת הארץ" מדבר יהודה ע"י ובאמצעות החברה להגנת הטבע."


מר אלקרינאווי גם העיד בפני
בעניין וציין כי "זו השתלמות מבוצעת על ידי החברה להגנת הטבע, הפרסום מגיע לבית הספר, מורים המעוניינים להשתתף בהשתלמות פונים למנהל בית הספר והוא מאשר אותה לפי שיקול דעתו." (פרוטוקול ישיבת יום 9/3/09. יוער כי כל הציטוטים מכאן ואילך לקוחים מאותה ישיבה, אלא אם צויין אחרת)

6.
התובע לא הוכיח כי חלה עליו חובה להשתתף בהשתלמות לצורך מילוי תפקידו, או כי ההשתלמות עצמה מהווה תנאי כדי להתקדם לתפקיד "רכז טיולים" בבית הספר בו מועסק.


מר אלקרינאווי העיד בפני
בעניין : "קשה לי לענות אם ההשתלמות האמורה היא תנאי קבלת תפקיד רכז טיולים."

התובע העיד בעניין: "יכולתי ללכת גם להשתלמויות שאינן רלוונטיות אלי אבל לא הייתי עושה זאת. למיטב ידיעתי הייתי צריך לעבור את הקורס כדי להתמודד על תפקיד רכז טיולים."

7.
התובע לא הוכיח כי המעסיק השתתף במימון ההשתלמות.


מר אלקרינאווי העיד בפני
בעניין : "אני לא זוכר מי שילם עבור ההשתלמות נשוא התביעה. יש השתלמויות שהעירייה מממנת ויש השתלמויות שהעובד מממן.

אני לא יודע לומר אם שילמנו הוצאות לתובע בגין ההשתלמות האמורה, אבל המקרים רבים אנחנו משלמים הוצאות."


התובע העיד בפני
בעניין: "החזירו לי הוצאות נסיעה ואש"ל על הקורס, זה מופיע בתלוש השכר שלי. הגשתי טופס אש"ל יכול להיות שיש לי את האישורים האלה. במדור שכר זה נמצא."

"אני שילמתי חלק מהקורס וחלק קיבלתי בהחזר הוצאות."



ובכן, נראה כי יכלו להיות בהישג ידו של התובע תלושי שכר/אישור ממדור שכר שישפכו אור על סוגיית השתתפות המעסיק בתשלום ההשתלמות, אולם הוא בחר שלא להציגם, ובמצב דברים זה אינני מקבל את גרסתו בעניין.

8.
התובע לא הוכיח אינטרס ישיר של המעסיק להשתתפותו של התובע בהשתלמות. זאת ניתן לראות בכך שהמעסיק לא אירגן את ההשתלמות, רק אישר השתתפות בה, וההשתלמות התקיימה מחוץ לשעות העבודה, בלא תשלום שכר וייתכן שהאישור להשתתפות מטעם המעסיק נבע מרצונו של התובע כי יכירו בהשתלמות זו לצורך גמול השתלמות המזכה בתוספת שכר במגזר הציבורי.


בהודעתו בפני
חוקר הנתבע מיום 4/12/07 (נ/6) העיד התובע: "הטיולים בדרך כלל נערכים בימי שישי או בחופשות כמו חנוכה והמפגשים נערכים מלבד הטיולים בשעות אחר הצהריים"

"...המעסיק והמורה מתנים השתתפות אשר אינם מתנגשים במערכת הלימודים ובד"כ יום השתלמות או קורסים לגמול השתלמות מתואמים בימים החופשיים של המורה ימים אלו לא מתוגמלים במשכורת."



נכון כי בעדותו בפני
העיד מר אלקרינאווי על חשיבות ההשתלמות למעסיק: "ההשתלמות בימינו היא חשובה וחיונית למורים, כאשר היא לטובת בית הספר והתלמידים."



אולם לאור מכלול הנתונים המפורטים לעיל, מובן כי מדובר באינטרס עקיף של המעסיק וכי מדובר למעשה בהשתלמות שהוגדרה בפרשת כנף דלעיל כהשתלמות הנמצאת בתווך, בין השתלמויות שיש לעובד חובה לצאת אליהן במסגרת תפקידו לבין השתלמות פרטית שהמעסיק אינו מונע את השתתפות העובד בה.

9.
העובדה כי לא היתה חובה לצאת להשתלמות, לא שולם בגינה שכר, לא הוכח כי המעסיק השתתף בהוצאות כלשהן של העובד על ההשתלמות והיא נערכה בזמנו החופשי של התובע, כל אלה מטים את הכף לדחיית התביעה.

10.
במסגרת סיכומיו טען התובע כי הימנעות הנתבע מלהעיד את מר סלים אבו האני, מנהל כוח אדם בעיריית רהט שכתב את המסמך נ/5 בו מצויין כי ההשתלמות היתה מחוץ לשעות העבודה, צריכה לפעול לרעת הנתבע. איננני מקבל טענה זו, שכן העניין תוקן שעה שהעיד מנהלו של מר אבו האני, מר אלקרינאווי, והסביר את הימנעותו כמעסיק לחתום על טופס התביעה בתחילה.

11.
סוף דבר, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום 09 ביוני, 2009 (י"ז בסיון תשס"ט) בהעדר הצדדים.
מיכאל שפיצר

, שופט
נשיא
קארין






בל בית דין אזורי לעבודה 1948/08 אבו דעבס עלי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/06/2009)