פסקי דין על חסן מאיר | פסקי דין על חסן איילת | פסקי דין על אוירבך מנדל צבי | פסקי דין על אוירבך לאה |

12595/02 א     09/01/2003




א 12595/02 חסן מאיר, חסן איילת נ' אוירבך מנדל צבי, אוירבך לאה




בעניין:

בתי המשפט


1

בית משפט השלום ירושלים
לפני כב' השופטת אילתה זיסקינד
א
012595/02
בש"א 9057/02
]





תאריך:
09/01/03






1. חסן מאיר

2. חסן איילת
בעניין
:

המבקשים/התובעים
גבאי
ע"י ב"כ עו"ד



נ
ג
ד




1. אוירבך מנדל צבי

2. אוירבך לאה



המשיבים/הנתבעים








החלטה

1.
בבקשה לצו מניעה שהגישו המבקשים בבש"א 9057/02 (יחד עם כתב התביעה), ניתן ביום 5.12.02 כנגד המשיבים צו מניעה זמני, המורה למשיבים להימנע מלגרום לחדירת מים לדירת המבקשים הממוקמת מתחת לדירת המשיבים והדיון נקבע במעמד הצדדים נקבע ליום 9.12.02.

2.
בפתח הדיון טען המשיב כי מאחר והצדדים חתמו על שטר בוררין בביה"ד צדק
לדיני ממונות "חברת אהבה" בירושלים (להלן: ביה"ד לממונות), אין סמכות לבית-המשפט לדון בתביעה ובבקשה שכן בנושא זה חתמו הצדדים על שטר הבוררין מיום ט' חשוון תשס"ג (21.10.02).


עוד טוען המשיב, כי חתם על שטר הבוררות והסכים לבוררות בתנאי שהתובע יתדיין עימו באותו מעמד, על התביעות שיש למשיב נגד המבקש.

3.
לטענת המשיב, אמנם לא התקיימו דיונים בהליך הבוררות, אולם המשיב התייצב לדיון בביה"ד לממונות שאליו הוזמן ליום ז' כסליו תשס"ג (12.11.02), אלא שהדיון לא התקיים, הדיינים לא היו במקום, והמבקש שלא התייצב אף הוא החליט להסתלק מההליך. מאז ואילך לא התקיימו דיונים כלשהם בעניין הבוררות.

4.
את הבקשה והתביעה לבית משפט זה הגישו המבקשים ביום 5.12.02.
במהלך הדיון מיום 09/12/02 בבקשה דנן לצו המניעה, העלו הצדדים טענו שונות ביחס לתוקפו של הליך הבוררות בבית הדין לממונות, כאשר המבקש טען מחד כי התיק נסגר שם, ואילו המשיב טען כי הוא עדיין תקף ותלוי. לפיכך דחיתי את הדיון ליום 09/01/03, על-מנת לאפשר לצדדים להמציא אישורים מבית הדין לממונות, על מצב התיק, האם הוא סגור או תלוי ועומד.

5.
המבקש המציא (אם כי באיחור) אך לפני הדיון, מכתב מאת מר אליהו גבאי מזכיר בית הדין לממונות, בו טוען מר גבאי כי התיק נסגר. מר גבאי אף התייצב לדיון היום והעיד כי סגר את התיק, לאחר שהמבקש הפעיל עליו לחצים לקבל צו מניעה, ולפיכך התיק בבית הדין לממונות סגור והוא נמצא בארכיב. (ראה עמ' 1 שורה 15, עמ' 2 שורה 5, 22 לפרו' מיום 09/01/03) ומסיבה זו לא הועבר התיק לדיינים במועד שנקבע לדיון בז' כסלו.

6.
מר גבאי העיד כי כל עוד לא הועבר התיק לדיינים, אזי אין לדיינים תיק בפני
הם וכי בסמכותו היה לסגור את התיק. אמנם המשיב התייצב לדיון בבית הדין לממונות ביום ז' כסלו, אולם, משום שהתיק נסגר, לא התקיים כל דיון ובפועל התיק אכן סגור ולא מתקיימים בו הליכים בבית הדין לממונות.

7.
לטענת המשיב, לא רשאי היה מזכיר בית הדין לסגור את התיק על דעת עצמו ולפיכך הליך הבוררות תקף ותלוי.

דיון

8.
מהחומר שהוגש לפני עולה כי התביעה לבית הדין לממונות הוגשה ביום 21/10/02 ובאותו יום גם נחתם ע"י הצדדים שטר הבוררות, שהמשיב התנה בו תנאי כי חתימתו ניתנת בתנאי שהמבקש יתדיין עימו על תביעותיו של המשיב כנגד המבקש:

"חתימתי היא בתנאי שהתובע יתדיין עמי באותו מעמד על תביעתי כנגדו, כפי שאפרט בפני
כב' בית הדין ואשר נוגעים גם לתביעתו כנגדי".


עוד עולה כי ממכתבו של מר גבאי ת/1 (מיום ו' טבת תשס"ג - 11/12/02) ומעדותו של מר גבאי היום, כי לפי הכללים המקובלים בבית הדין לממונות, רשאי מזכיר בית הדין לסגור את התיק, כל עוד לא הועבר למותב הדן בו, וכך עשה מר גבאי.

9.
השאלה אם הדרך בה פעל מר גבאי בסוגרו את התיק, היא דרך ראויה על-פי כללי בית הדין לממונות, אינה עניין לבית משפט זה לדון בה, שכן אין בית המשפט מצוי בכללי הפרוצדורה והדיון של בית הדין לממונות, אך משהתיק סגור, היה על המשיב לנקוט מיד בו במקום את ההליך הראוי להחיותו בביה"ד לממונות, על-מנת להחזירו ולהשיבו למסלול הדיונים, ולהציג בפני
בית-משפט זה מצב בו התיק פתוח, הדיונים ממשיכים להתנהל ולהתקיים, בדרך בה נקטו הצדדים.

מכל מקום, מר גבאי העיד כי התיק סגור ואין בפני
עדות הסותרת את עדותו זו
.

10.
יתירה מכך, סבורני כי המשיב לא הראה רצון לקיים את הליך הבוררות, שכן אין חולק כי הדיון מיום ז' כסלו (12/11/02), בבית הדין לממונות לא התקיים ומשכך - בפועל גם לא התקיים הליך הבוררות, כשאף אחד מהצדדים לא נקט צעד כלשהו לקידומו בהמשך.

מצב זה מעיד על כך שלא התקיים הליך בוררות כלשהו, הוא לא החל ולא נמשך, והוא תומך בגרסת המבקש כי התיק נסגר ולכן לא תלוי ועומד הליך הבוררות, כאמור, כפי שהעיד.
גם מזכיר בית הדין לממונות טען בעדותו כי ההליך נסגר ולא מתנהל.


לפיכך, בין עם מוצדק הדבר ובין אם לאו, על-פי חומר הראיות שבפני
התיק נסגר והליך הבוררות נדם עימו.

11.
אמנם טוען המשיב כי מבחינתו הליך הבוררות תקף ותלוי, ואולם הנטל הוא על המשיב להראות זאת, וסבורני כי הוא לא הרים נטל זה.


ראשית, המשיב עצמו התנה את קיומו של הליך הבוררות בהגשת תביעות נגדיות מטעמו כלפי המבקש. ואולם, מטעמו לא הוגשה כלל התביעה שכנגד שבה התנה את הליך הבוררות. אם אכן היה בבכוונתו היה לקיים את הליך הבוררות, הרי שהיה עליו להגיש את התביעה שכנגד מטעמו, שבקיומה התנה הוא עצמו את עצם הליך הבוררות.

תביעה זו לא הוגשה לא לפני מועד הדיון בז' כסלו ולא לאחריו ולמעשה עד עצם היום הזה לא תלויה בבית הדין לממונות תביעתו של המשיב, שהתנה את הליך הבוררות בהגשתה.
כבר מכך עולה כי המשיב לא עשה מאומה על-מנת לאפשר את הליך הבוררות לא כל שכן לקדמו. התנאי שהציב המשיב לקיום הליך הבוררות לא קויים ע"י המשיב.

שנית
, מעת שהודע למשיב ביום ז' לכסלו כי התיק סגור, הרי היה עליו לנקוט צעד מיידי על-מנת להחזיר את התיק למסלולו, אך המשיב לא עשה זאת והשלים עם המצב. על אף שהמשיב נכח בכך שהדיון לא התקיים כלל משום שהדיינים לא נכחו בביה"ד והמבקש אף הוא לא התייצב ואף תיק לא הובא לפני הדיינים, לא עשה המשיב מאומה לקידום העניין (ויתכן שאף לא עשה מאומה לבירור הסיבה לכך - ומשכך, עצם עיניו מהתוצאות).

טענת המשיב כי הכלל הוא שהתובע הולך אחר הנתבע ומשלא עשה המבקש לקידום ההליך אין לבוא
למשיב בטענות, אינה מספקת ואינה עומדת לו במקרה זה, שכן על המשיב היה להגיש תביעתו הנגדית וזאת לא עשה, כך שהמשיב לא מילא כלל חלקו בהליך הבוררות. יתירה מכך, אם לא טרח לוודא את הסיבה בעטיה לא התקיים הדיון, הרי שעצם עיניו מהתוצאה של אי-קיום הדיון, שכן לגבי דידו של המבקש התיק נסגר, משום שמזכיר בית הדין סגרו. לפיכך, לא מתקיים כל הליך בוררות ומבחינת המבקש, משנסגר התיק רשאי המבקש לפנות בכל הליך אחר שימצא לנכון, שכן הליך הבוררות נדם
טרם שהחל, בעקבות סגירת התיק.


שלישית, אם אכן סבר המשיב כי יש להמשיך בהליך הבוררות, היה עליו לנקוט מיידית בצעד הולם על-מנת לבטל את החלטת המזכיר לסגור את התיק. ואולם, המשיב לא נקט בצעד כלשהו. הוא לא הגיש תביעתו וחזר לביתו כלעומת שבא, מבלי שפנה למזכיר או לאב בית הדין או בכל צעד אחר על-מנת לגרום לתיק לחזור ולהפתח. פנייתו המאוחרת לאב ביה"ד לאחר שהוגשה התביעה לבית-המשפט, אינה פוטרת אותו ממחדליו הן בהגשת תביעתו והן בפני
ה מיידית להחזרת הדיון.

מכאן, שניתן להסיק כי המשיב השלים עם המצב שהתיק סגור, ולפיכך אין לו לבוא בטענות כלפי המשיב על כי פנה לערכאה אחרת על-מנת להשיג את מבוקשו, שכן ההליך בבית הדין לממונות נסגר.

רביעית
, טענת המשיב כי בידו שני מכתבים מיום ג' טבת תשס"ג, מאת מזכיר אחר של בית הדין לממונות, כי יש לבטל את התביעה בבית משפט זה, או לעכבה, מאחר והצדדים חתמו על שטר בוררין, אינה מעלה לענייננו בשלב זה, הן שאין בפני
עדות לענין זה והן משום שהמכתבים נכתבו רק לאחר שהוגשה הבקשה והתביעה שלפני לבית משפט השלום, ולא על-מנת לקדם את הליך הבוררות, אלא כדי לחסום הליך זה. מכתבים אלה נכתבו בעקבות פניית המשיב למזכיר אחר של בית הדין, ומכל מקום לא צויין בהם כלל כי התיק בבית הדין לממונות נפתח, בעוד שהמזכיר מר גבאי העיד בפני
תחת שבועה כי התיק סגור.


חמישית, גם מכתבו של אב ביה"ד - כב' הרב נפתלי נוסבוים מיום ד' שבט תשס"ג
(09/12/02) שנכתב בימים אלה, לא מלמד כי התיק נפתח. במכתב זה ציין כב' הרב נוסבוים כי: "בתאריך כט' חשוון תשס"ג הוחלט מסיבות שונות, על ידי מזכירות בית הדין על סגירת התיק הנ"ל". לפיכך, עולה מהמכתב כי התיק נסגר, וכב' הרב לא ציין בו כי התיק נפתח, הגם שציין כי "הנתבע ממשיך בבקשתו לבית הדין להמשיך בדיון". לא נאמר מאומה על כך שהתיק נפתח והדיון נמשך או קבוע למועד כלשהו אליו הוזמנו הצדדים.


שישית, בפני
עדותו של המזכיר מר גבאי, שניתנה תחת שבועה כי התיק סגור ואין בפני
עדות אחרת, הסותרת או מפריכה אותה.

12.
כאמור, על-פי הפסיקה אליה הפנה המבקש, על המבקש לפי סעיף 5 לחוק הבוררות עיכוב הליכים מבית המשפט להראות ולהוכיח כי היה מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות או להמשכה, כלהלן:
"
להראות ולהוכיח כי היה מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות או להמשכה... ועליו להביא ראיה פוזיטיבית כלשהי להוכיח נכונות זאת ולא להסתפק בהצבעה על כך שאין לפני בית המשפט ראיה שהוא סרב לנהל את הבוררות...הדגש צריך להיות על התנהגות בעבר ולא על התרצות לקיים בוררות בהווה לאחר שהוגשה התובענה לבית-המשפט."


ראה: תיק אזרחי 380/98 (תל אביב), לא פורסם.


ספרה של סמדר אטולנגי, עמ' 117, 118.


בענייננו משנודע למשיב כי התיק נסגר וכי הדיון לא התקיים בו מאחר והתיק נסגר, היה עליו לנקוט בצעד המחזיר את ההליך למסלולו, כדי להוכיח ולהראות את נכונותו להמשך קיומו של הליך הבוררות ומשלא הגיש את תביעתו הנגדית - שמט כבר בכך את קיומו של הליך הבוררות, לא כל שכן משהשלים המשיב עם הצעד של סגירת התיק, הרי שהוא מנוע לטעון כי הליך הבוררות מתקיים או מתנהל.

כאשר נוכח המשיב כי גם המבקש וגם הדיינים בבית הדין לממונות לא התייצבו לדיון, הרי שהיה עליו כבעל דין שהוא צד להליך, לברר את הסיבה לכך שלא מתקיים הדיון, על-מנת לכלכל את צעדיו. משקפא המשיב על שמריו, ואפילו לא עשה בירור כלשהו לסיבה שבעטיה לא התקיים הדיון, הרי שהוא השלים עם הפסקת ההליך, או לפחות עצם עיניו מהמשך אי-התנהלותו, על כל המשמעות העולה מכך.

13.
לאור האמור לעיל, המשיב לא הצליח להוכיח כי בבית הדין לממונות מתנהל הליך כלשהו, או כי מתקיים הליך בוררות כלשהו. נהפוך הוא, מחומר הראיות שלפני עולה כי הליך הבוררות נפסק עם סגירת התיק, וכי התיק סגור והוא בארכיב.

14.
בנסיבות אלה רשאים היו המבקשים להגיש תביעתם לבית משפט זה על-מנת לקבל צו מניעה שיפסיק לאלתר את נזילת המים שנמשכה מדירת המשיבים לדירתם ואת הנזקים המצטברים הנגרמים לדירתו.

15.

לאור האמור לעיל, ומאחר והמשיב לא הראה כי עשה את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה, אני דוחה את טענת המשיב כי אין לבית המשפט סמכות לדון בתביעה, ומאשרת את צו המניעה הזמני מיום 5.12.02.

16.

המשיבים ישלמו למבקשים בבש"א 9057/02 את הוצאות המבקשים ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

17.
הנתבע יגיש כתב הגנה עד ליום 30/01/03.

18.
על-מנת לקצר את ההליכים, מוצע לצדדים כי בתוך 7 ימים יגישו לבית המשפט שם ופרטים של מומחה המוסכם עליהם לבדיקת טענות הצדדים, כדי שימונה כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט, וחוות דעתו תוגש מבעוד מועד לפני ישיבת הקד"מ הבאה, לרבות תשובות לשאלות הבהרה, ובכך ניתן יהיה לקצר את ההליכים ואת ההוצאות. כמו כן מוצע כי בשלב זה ישאו הצדדים שווה בשווה בהוצאות המומחה, ולאחר מכן יפסוק בית המשפט גם בשאלת הוצאות המומחה.

19.
הריני מורה בזה, כי הצדדים יגלו איש לרעהו עד ליום
15/02/03 מהם המסמכים המצויים, או שהיו מצויים, ברשות כל אחד או בשליטת כל אחד מהם והם נוגעים לענין הנדון. כן ישלימו את כל הליכי הגילוי המוקדם לרבות הגשת שאלונים ותשובות לשאלונים עד יום 30/01/03.

20.
אני מורה שהעדויות הראשיות של הצדדים והעדים מטעמם, לרבות חוו"ד מומחים, יוגשו בתצהירים. לתצהירים יצורפו העתקים צילומיים של כל מסמך שכל צד מבקש להגיש ויסומנו בראשי תיבות של שם המצהיר ובמספרים עוקבים.

21.
הדברים שיובאו בתצהירים והמסמכים שיצורפו אליהם כאמור, יחשבו כקבילים על תנאי, עד למתן החלטתו של בית המשפט לאחר שמיעת ב"כ הצדדים במקרה של התנגדות להגשת מסמך כל שהוא.

22.
אם צד זה או אחר לא יצליח להשיג תצהיר עדות ראשית מאחד העדים, הוא יהיה רשאי להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט בה יפרט שם העד, מענו, נושא עדותו והסיבה לכך שלא ניתן היה להגישה בתצהיר, כולל פירוט הנסיונות והפעולות שנעשו על ידו בקשר לכך. בבקשה זו תיכלל תגובת הצד שכנגד.
23.
כל אחד מהמצהירים יתייצב לחקירה נגדית על תצהירו במועד שיקבע להוכחות, אלא אם כן הצד שכנגד יוותר על חקירתו.
24.
תצהירי העדות מטעם התובעים יוגשו עד ליום 1/03/03.

תצהירי העדות מטעם הנתבעים יוגשו עד ליום
15/03/03.
25.
כל צד ימציא למשנהו במישרין עותק מכל תצהיר שהוגש על ידו, ויציין את עובדת ההמצאה על העותק שיוגש לתיק בית המשפט.
26.
התיק נקבע לקדם משפט נוסף ליום 3/04/03 בשעה 09:00.

במועד הקד"מ הנ"ל תשמענה כל בקשות הביניים ותועלה כל טענה שתהיה, אם תהיה, ביחס לקבילות התצהירים וצרופותיהם.
27.
המזכירות תזמן את הצדדים בהזמנה לדין לדיון שנקבע ותמציא להם עותק מהחלטתי (בנוסף, לעו"ד גבאי
תישלח ההחלטה גם בפקס). אישורי המסירה יתוייקו בתיק בית המשפט.

ניתנה היום ו' בשבט, תשס"ג (9 בינואר 2003) בהעדר הצדדים.

אילתה זיסקינד
, שופטת









א בית משפט שלום 12595/02 חסן מאיר, חסן איילת נ' אוירבך מנדל צבי, אוירבך לאה (פורסם ב-ֽ 09/01/2003)