פסקי דין על עזבון המנוח עדנאן דאוד ו 34 אחר' |

3942/09 בשא     11/06/2009




בשא 3942/09 עזבון המנוח עדנאן דאוד ו 34 אחר' נ' מדינת ישראל משרד הבטחון




בעניין:

1



בתי
-
המשפט


בביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו
בש"א 003942/09

ע"א
003942/08

לפני:
כב' הרשם איתן אורנשטיין







בעניין:
עזבון המנוח עדנאן דאוד ו 34 אחר'


ע"י ב"כ
יונס תמים


המבקשים


נ
ג
ד


מדינת ישראל משרד הבטחון




ע"י ב"כ
פרקליטות מחוז תל אביב
המשיבה


החלטה


לפניי בקשה לפטור את המבקשים מהפקדת עירבון בסך 20,000 ₪ במסגרת ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (ת"א 2250908) מיום 9/11/08 לפיה התקבלה בקשת המשיבה לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות, כמו גם
וההחלטה הדוחה את הבקשה לעיון חוזר מיום 4/12/08.

הבקשה הוגשה ביום 11/2/09. תגובת המשיבה הוגשה ביום 19/2/09. לדאבוני מחמת תקלה במזכירות, התיק הובא לעיוני רק עם הגשת הבקשה למתן החלטה וכאמור בהחלטה מיום 13/5/09, עת אפשרתי למבקשים להגיש תגובה לתשובה, וכזו הוגשה ביום 16/5/09.

יצוין בתמצית כי עניינה של התביעה נשוא הערעור הוא חיוב המשיבה בתשלום פיצויים למבקשים בגין נזקי גוף שנגרמו להם, לטענתם, בעקבות פעילות צה"ל ביום 13.6.06 בשעות הבקר בצפון העיר עזה. לעמדת המבקשים, באותה עת נורה טיל מכלי טיס ישראלי ופגע בכלי רכב על נוסעיו ובהמשך נורה טיל נוסף שפגע אף הוא באנשים נוספים שהיו במקום וחלקם נהרגו. יורשים של אלה הגישו תביעת פיצוים נגד המדינה. התביעה הוגשה בתחילה לבית המשפט המחוזי בחיפה וזאת ביום 10/5/07 בשם ארבעה עזבונות של הרוגים בקשר עם הפעילות האמורה. ביום 4/3/08 התקבלה בקשת המבקשים להתיר את תיקון כתב התביעה ובאופן שצורפו היורשים כבעלי דין לתביעה. כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 12/3/08. המשיבה עתרה לחייב את המבקשים בערובה להבטחת הוצאות ההליך לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד –1984. כב' הרשם רניאל, קיבל את הבקשה וחייב את המבקשים בערובה בסך של 75,000 ₪. המבקשים ערערו על ההחלטה, ובסופו של דבר קיבלו את הצעת בית המשפט (כב' השופט גינת), ומחקו את הערעור ואת התביעה. לאחר
מכן, ביום 17/7/08 הגישו תביעה לבית משפט השלום בהרצליה.

בית משפט השלום קיבל כאמור את בקשת המשיבה והורה על דחיית התביעה על הסף בהסתמך על הוראות חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב –1952.
המבקשים הגישו כאמור ערעור על ההחלטה האמורה כמו גם על ההחלטה שדחתה את בקשתם לעיון חוזר בהחלטה. במסגרת הערעור, הגישו המבקשים בקשה לפטור אותם מתשלום ערבון.

בבקשה טענו המבקשים כי סכום הערובה נקבע ללא בסיס ובחינת הערעור וסיכוייו, ובהתעלם מהסיכויים הגבוהים של קבלת הערעור נוכח השגגות העובדתיות והמשפטיות שנפלו בהחלטה.
המבקשים הוסיפו כי סכום העירבון כפי שנקבע הינו גבוה ואינו משקף את הוצאות המשיבה בניהול ההליך ובאופן שחיובם בהפקדת עירבון ימנע מהם את קבלת יומם בבית המשפט. המבקשים הוסיפו כי על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות המשיבה לגבות את הוצאותיה. לתמיכה בבקשתם מפנים המבקשים להחלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה התומכת בעמדתם. המבקשים טוענים כי אין באפשרותם להגיש תצהיר התומך בבקשה כמו גם אסמכתאות נוכח שהייתם ברצועת עזה ותוך שנטען כי מצוקתם הכלכלית של תושבי הרצועה מצויה בידיעת הציבור ואינה דרושה ראיה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי סיכוי הערעור קלושים במיוחד לאור ההחלטה המפורטת והמנומקת כדבעי אשר במסגרתה נבחנו טענות המבקשים לעומקן ונדחו. עוד נטען כי ההחלטה תואמת את ההלכות המשפטיות בנושא. המשיבה מפנה לכך שהבקשה לא נתמכת בתצהיר על מנת לתמוך בטענות בדבר חוסר אפשרות לגייס את סכום העירבון כנטען ואף לא בכל אסמכתא אחרת בדבר העדר יכולת כספית של המבקשים לגייס את סכום העירבון תוך הפניה לפסיקה הדנה בחובת נטל הראיה על מבקש הפטור בדבר קשיים בגיוס סכום העירבון. עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה על מנת להבטיח שהמשיבה תוכל לגבות את ההוצאות שייפסקו במיוחד שעה שהמבקשים לא שילמו את ההוצאות שנפסקו בהחלטה ובשים לב להיותם תושבי רצועת עזה, דבר שיקשה על גביית ההוצאות.

המבקשים בתגובתם חוזרים על האמור בבקשה וטוענים כי התנהלותם עד כה ובאופן שערערו על ההחלטה לחייבם בהפקדת ערובה בסך 75,000 ₪ ואשר בסופו של יום הסכימו להצעה למחיקת התביעה והערעור מעידה על מצבם הכלכלי. עוד טענו שהמשיבה לא שכנעה בטענתה בדבר סיכויי ההליך הנמוכים והוסיפו ש"לאור העובדה כי סיכויי הערעור הם גבוהים או ודאיים, אין טעם לבחון את יתר השיקולים והמרכיבים."

דיון

תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984
(להלן: "התקנות"), קובעת:
"המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה."

העירבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2007(4), 329 ,עמ' 331.

"השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור."

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

מן הכלל אל הפרט


על מבקש הפטור לצרף ראיות להוכחת דלות כלכלית אשר מונעת ממנו את היכולת להפקיד את הערבון. במקרה שלפניי אין כל ראיה ושמץ של ראיה לעניין זה. מצופה היה כי המבקשים יצרפו ולו תצהיר של חלקם ובו פירוט של המצב הכלכלי שכן אין בטענה בעלמא כי כל תושבי הרצועה מצויים במצוקה כספית כדי לעבור את המשוכה הנדרשת. איני שולל את טענת בא כוח המבקשים כי המצב הכלכלי של תושבי רצועת עזה ככלל אינו מן המשופרים, אך אין זו עובדה הנמצאת בגדר ידיעה שיפוטית והיא דרושה ראיה, ולמצער תצהיר של מי מהמבקשים. במיוחד נכון הדבר שעה שהמשיבה בתגובתה טענה כי דין הבקשה להידחות מחמת שנעדרת תצהיר והמבקשים לא השכילו להגיש תצהיר בתגובתם, למרות שאיפשרתי בידם להגיש תשובה לתגובה. גם איני מקבל שלא ניתן להגיש תצהירים של מי מתושבי רצועת עזה, שכן בהליכים אחרים המתנהלים לפניי, בהם מעורבים תושבי הרצועה הוגשו תצהירים מטעמם, וכאשר התעורר קושי בקבלת תצהיר, הוגשה בקשה להסדרת הגעתם של המצהירים לישראל לשם מתן תצהיר. די באמור כדי לדחות את הבקשה.

זאת ועוד, המבקשים לא שילמו את ההוצאות בסך 3,500 ₪ שנפסקו בהחלטה. טעם זה הוכר בהלכה הפסוקה כנימוק לדחיית הבקשה לפטור מערבון ועל מנת שהמשיבים לא ימצאו עצמם לפני שוקת שבורה, עת יבואו שוב לגבות את ההוצאות אם הערעור יידחה.
אפנה בהקשר זה לע"א 6546/07 דור חן מסחר בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 4. תק-על 2007(4), 1911 , 1912:
"על המבקש פטור מהפקדת ערבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד עקב מצבו הכלכלי, מוטל הנטל להציג תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני
הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם אלה תפסקנה לטובתו. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם לבעל הדין שכנגד את ההוצאות בהן חויב בהליך שהתנהל בערכאה הקודמת, כפי שלטענת המשיב אירע במקרה דנן. יתרה מכך, לצורך מתן פטור כאמור, אין די בכך שיוזם ההליך יוכיח כי אין באפשרותו להפקיד את הערבון. מוטל עליו גם הנטל להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את הממון הנדרש ממעגל קרוביו."

מעבר לדרוש, לטעמי המבקשים אינם עומדים גם בתנאי של סיכויי הצלחה, שכן אלה אינם כה
גבוהים עד שיש בהם כדי לייתר את הצורך מהפקדת עירבון. די אם אבהיר כי לכאורה החלטת בית המשפט מושתת על הלכות מושרשות בעניין, כאשר אין בדברי אלה כדי לקבוע ממצאים לגוף הערעור אלא רק לצורך הבקשה שלפניי.
איני סבור שסכום העירבון שחויבו המבקשים חורג ממתחם ההוצאות שנפסקות כרגיל בערעורים בבית המשפט המחוזי ביחס להליכים מהסוג הנדון. סכום העירבון הוא מידתי גם בהתחשב בכך שהמדובר על ערעור שבו למעלה משלושים מערערים ובאופן שיש בסכום שנקבע כדי לשקף את ההוצאות שכרוכות בניהול תביעה מסוג זה.


חרף כל האמור, ומאחר ולא ניתן להתעלם כליל מהמצוקה עליה מצביע בא כוח המבקשים, למרות שאינה נתמכת בראיות כנדרש וכמצופה, ולפנים משורת הדין, ועל מנת שלא לנעול את שערי ערכאת הערעור לפני המבקשים, ובשים לב לכך שאם הייתה להם יכולת כלכלית סבירה, היו מפקידים את סכום הערבון שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ראיתי לבוא לקראתם במידת מה.

לפיכך יתאפשר למבקשים להמיר את הערבון הכספי במתן ערבות שני צדדי ג', תושבי ואזרחי ישראל, תשלום ההוצאות ככל שיושת על המבקשים לטובת המשיבה, כל אחד על סך של 10,000 ₪, ואשר יעמדו בתנאי המזכירות.

הערבון יופקד או יומצא, לפי העניין תוך 30 יום מהיום, אחרת יידחה הערעור.

תזכורת ערובונות 15.7.09

ניתנה היום, י"ט בסיון, תשס"ט (11 ביוני 2009), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.





איתן אורנשטיין
, שופט
רשם בית-משפט המחוזי בתל אביב-יפו







בשא בית משפט מחוזי 3942/09 עזבון המנוח עדנאן דאוד ו 34 אחר' נ' מדינת ישראל משרד הבטחון (פורסם ב-ֽ 11/06/2009)