פסקי דין על קוגניצקי גריגורי | פסקי דין על קוגניצקי גרט | פסקי דין על קוגניצקי ברטה | פסקי דין על לשכת הרווחה עין גנים - עיריית ירושלים | פסקי דין על יעל ארטום פקידת סעד | פסקי דין על שמרית קופמן ואח' |

7390/00 א     03/09/2002




א 7390/00 קוגניצקי גריגורי, קוגניצקי גרט, קוגניצקי ברטה נ' לשכת הרווחה עין גנים - עיריית ירושלים, יעל ארטום פקידת סעד, שמרית קופמן ואח'




בעניין:





בתי המשפט
1
בית משפט השלום ירושלים
א
007390/00


לפני:
כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון - גונן
תאריך:
03/09/02





בעניין:
1. קוגניצקי גריגורי
2. קוגניצקי גרט
3. קוגניצקי ברטה
התובעים







נ ג ד


1. לשכת הרווחה עין גנים - עיריית ירושלים
2. יעל ארטום פקידת סעד

3. שמרית קופמן
4. צ'רניבסקי רעיה






הנתבעים




החלטה


בפני
י בקשה לדחיית התביעה על הסף בהעדר עילה מטעם הנתבעות 1-3 ולמחיקת התובעים 2 ו-3 מכתב התביעה, הכל כמפורט בכתב ההגנה של הנתבעות 1-3, וכן בקשה למחיקת התביעה על הסף מטעם הנתבעת 4, כמפורט בכתב הגנתה.

התובע הגיש תביעה נזיקית כנגד הנתבעות 1-4 מאחר ולטענתו הנתבעות אחראיות על הנזקים שנגרמו לו ולילדיו (התובעים 2 ו-3). לטענת התובע הנתבעות התרשלו כלפיו וכלפי ילדיו, בין היתר, בעזרה ובייעוץ שהעניקו להם במסגרות טיפוליות שונות.

הבקשה לדחייה על הסף
לטענת הנתבעות 1-3 יש לדחות תביעה זו על הסף משום שאינה מגלה עילת תביעה כלפיהן. לטענת הנתבעות 1-3 הן פעלו במסגרת הקבועה בחוק לביצוע עבודתן ואין להן כל נגיעה לגרימת נזק מן הנזקים המנויים בכתב התביעה, אם נגרם. עוד טוענות הנתבעות 1-3 כי תביעה זו, ככל שהיא נשענת בדבר הפרות חובות חקוקות, לאור סעיפים 6 ו-7 לפקודת הנזיקין, הקובעים פטור מאחריות בנזיקין למעט רשלנות, מעובד ציבור על פעולות שנעשו כחלק ממילוי תפקידו ומאדם שביצע תפקיד על פי חוק.
בנוסף, טוענות הנתבעות 1-3 כי תביעה זו היא טורדנית וקנטרנית, הכוללת פרטים רבים מאד שאין בינם ובין העילה כל קשר. בעיקר אמורים הדברים לגבי טענותיו הרבות של התובע 1 כלפי אשתו, שכלל אינה צד לתביעה זו.

לטענת הנתבעת 4, כעולה מכתב הגנתה, התביעה כלפיה היא קנטרנית וטורדנית ויש למוחקה על הסף מאחר וערכאה שיפוטית מוסמכת מצאה כי יש ליטול מהתובע את המשמורת על ילדיו עקב התנהגותו כלפיהם וכלפי אמם ועקב הנזק שהוא גורם להם בהתנהגותו. לטענתה, תביעה זו אינה אלא נסיון להביא להפיכת ההחלטה על פיה או להשפיע על תוצאות הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, תוך הכפשת הגורמים המטפלים. עוד מוסיפה הנתבעת 4 כי התובע ובני משפחתו קיבלו טיפול מקצועי ומסור אשר עומד בכל סטנדרד סביר ומקצועי, המקובל של טיפול ויעוץ בחיי המשפחה.

כמו כן, טוענת הנתבעת 4 כי פעלה בכל שלב בטיפולה בתובע ובמשפחתו כמתחייב על פי חוק וכנדרש ממטפל מקצועי, סביר וזהיר. על כן טוענת הנתבעת 4 כי כל טענה שיש לתובע על ניתוק הקשר בינו לבין ילדיו, עקב מעברה של רעייתו למקלט לנשים מוכות, עליו להפנות כלפי עצמו בלבד.

כאמור, הנתבעות מתגוננות תחת סעיפים 6 ו-7 לפקודת הנזיקין, הקובעים פטור מאחריות בנזיקין למעט רשלנות. באשר לכך הרי שחלק מהתביעה מתבסס על עוולת הרשלנות. הנשיא ברק מתייחס לסוגיית הרשלנות בהקשר דומה, בע"א 429/82 מדינת ישראל נ' תמר סוהן, פ"ד מב(3), 733 ,בעמ' 736:

"בשורה ארוכה של פסקי-דין עקביים קבע בית-משפט זה, כי רשות שלטונית, המפעילה סמכות סטטוטורית, אינה חסינה מאחריות ברשלנות בגין הפעלה רשלנית של סמכות זו... בע"א 243/83 (עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט (1) 113, בעמ' 129, קבענו, כי "הכלל הוא, שבמקום שהנזק הוא צפוי (כעניין פיסי) חובה לצפותו (כעניין נורמאטיבי), אלא אם כן קיימים שיקולים מיוחדים, המצדיקים צמצום החובה או שלילתה חרף יכולת הצפייה". לעניין זה ציינו, כי "יש להימנע מקטגוריזציה מיותרת ומיצירתן של הבחנות שקשה להצדיקן ולהפעילן. ודאי שאין כל צידוק בהבחנה הידועה שבין מעשה או מחדל, שכן חובת הזהירות יכול שתקום בשניהם" (ע"א 862/80 הנ"ל, בעמ' 770)."


התלבטתי רבות ביני לביני האם המקרה דנן מגלה עילת תביעה, והאם אין זו תביעה קנטרנית וטורדנית. על פי הפרקטיקה הנוהגת, אם קיים סיכוי, ולו הקטן ביותר, כי אכן התרשלו מי מהנתבעות 1-4 ועל כן קיימת עילת תביעה, יש לדחות את הבקשות. לענין זה ראה, י' זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית , 1995), עמ' 387:

"מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו."


סיכוי מסויים קיים ועל כן, לאור האמור לעיל, אני מוצאת לנכון לדחות את הבקשה לדחייה על הסף.

הבקשה למחוק את התובעים 2 ו-3 מכתב התביעה
לטענת הנתבעות 1-3 לאמם של התובעים 2-3 ניתנה החזקה זמנית שלהם ולפיכך התובע 1 הינו אמנם אפוטרופסם הטבעי, אבל איננו אפוטרופסם בפועל, על פי דין, ואיננו יכול לתבוע בשמם. לפיכך, יש למוחקם כתובעים מכתב התביעה ולמחוק כל טענה הנטענת בשמם לרבות הנזקים המתוארים בכתב התביעה.

בע"א 8/74 שי ואורלי לייזרוביץ נ' גבריאל לייזרוביץ, פ"ד כח(2) 436 , נדון מקרה בו "ידיד קרוב", שאינו אפוטרופוס, תבע בשמם של שני קטינים מזונות מאביהם. האב עזב את הקיבוץ והאם נשארה עם שני הילדים הקטינים בקיבוץ. הקיבוץ שיגר את גזברו, אשר עשה עצמו ידידם הקרוב של שני הילדים, ובתור שכזה תבע תשלום מזונות מן האב, בטענה שהוא "זנח את ילדיו הקטינים", ואילו האם מסרבת לייצגם בגלל "סכסוכה" עם הקיבוץ.
בהתייחס לסוגיית טובתם של הקטינים כאשר הם מצורפים כצד להליך, נאמר בפסק הדין בעמ' 441-442:

"מכוח הוראת תקנה 32 לא ידחה בית-משפט תובענה של קטין מן העילה בלבד שהיא לא הוגשה בידי אפוטרופסו של הקטין אלא בידי "ידיד קרוב" שאיננו אפוטרופוס. אבל מכוח הוראת סעיף 67 לחוק חובתו הראשונית גם של "ידיד קרוב" אשר כזה לנהוג לטובתו של הקטין (סעיף 41) ולדאוג לשלומו ולצרכיו (סעיף 38) ; ואם נראה לו לבית-המשפט - אפילו בהליכים על-הסף - שאותו "ידיד קרוב" פועל כפי שהוא פועל לא לטובת הקטין ולא תוך דאגה כנה לשלומו ולצרכיו, כי אם לטובת עצמו או משקו ותוך דאגה לצרכיו שלו או של משקו, כי אז על בית-המשפט לעשות בדומה למצוות סעיף 61 לחוק ו"לפטר" את ה"ידיד הקרוב" : אלא מאחר ולא היה מינוי פורמלי, אין צורך גם בפיטורין פורמליים, ודי בהעברת הידיד הקרוב מידידותו ומקרבתו על-ידי מחיקת תובענתו. אותו "ידיד קרוב" עשה מעשה אפוטרופוס בהגישו תביעת הקטין לבית-המשפט ; על-ידי שעשה מעשה אפוטרופוס העניק לבית-המשפט את הסמכות להעבירו מאפוטרופסותו, אף שאינה מתבטאת אלא באותה "ידידות קרובה" ; ופעולתו שלא מתוך דאגה כנה לצרכי הקטין, אלא מתוך שיקולים הזרים לטובת הקטין ולשלומו ואולי אף מנוגדים להם, היא עילה מספקת לכך שבית-המשפט ישתמש בסמכותו זו".


בשלב זה של ההליך קשה לקבוע האם צירופם של הקטינים נעשה אכן לטובתם או האם צירופם לוקה בחוסר נקיון כפיים ונועד לשרת את עניינו של התובע 1, כפי שטוענת הנתבעת 4.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למחיקת התובעים 2 ו-3 מכתב התביעה. אך עם זאת, אני קובעת כי שאלה זו תתברר בקדם המשפט שיתקיים. אם יתברר כי צירופם של התובעים 2 ו-3, נעשה שלא לטובתם, הם יימחקו מהתביעה לאלתר, בהתאם לאמור בפס"ד לייזרוביץ לעיל. כמו כן אני מוצאת לנכון לציין כי ניצולם של קטינים לצורך הליכים משפטיים הוא חמור ואם יתברר כי זה המקרה בעניינינו, הדבר יגרור חיוב בהוצאות, בהתאם.

הצדדים יגישו מועדים מוסכמים לחודשים ינואר פברואר 2003.

אין צו להוצאות בבקשה.

ניתנה היום, כ"ו באלול, תשס"ב (3 בספטמבר 2002), בהעדר הצדדים.




ד"ר מיכל אגמון – גונן, שופטת








א בית משפט שלום 7390/00 קוגניצקי גריגורי, קוגניצקי גרט, קוגניצקי ברטה נ' לשכת הרווחה עין גנים - עיריית ירושלים, יעל ארטום פקידת סעד, שמרית קופמן ואח' (פורסם ב-ֽ 03/09/2002)