פסקי דין על עו"ד גרא אבי | פסקי דין על עו"ד מוריאל מטלון | פסקי דין על עו"ד אריאל זליכוב | פסקי דין על גורניצקי ושות' ואח' |

1199/08 עא     12/05/2009




עא 1199/08 עו"ד גרא אבי נ' עו"ד מוריאל מטלון, עו"ד אריאל זליכוב, גורניצקי ושות' ואח'




בעניין:

5



בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
עא 001199/08


בפני
:
כבוד השופטת שרה ברוש
תאריך:
12/05/2009




עו"ד גרא אבי


בעניין:

המערער







נ
ג
ד

המשיבים

1 . עו"ד מוריאל מטלון

2. עו"ד אריאל זליכוב
3 . גורניצקי ושות'




משיב פורמאלי



ד"ר רוזנצוויג יהושע, עו"ד



פסק דין

1.
בפני
ערעור על החלטת הרשם זמיר מיום 14.1.08, בבש"א 18867/07 בת.א. 1486/04.

2.
המערער הגיש נגד המשיב הפורמאלי (להלן: "רוזנצוויג") על סף סיומה של תקופת ההתיישנות, תביעה בסך של 9,039,910 ₪ בגין חלקו בנכסי השותפות שבינו ובין רוזנצוויג (להלן: "התביעה" ולהלן: "השותפות").

לטענת המערער בכתב התביעה, במשך כל שנות קיומה של השותפות הוצגו לו מצגים לפיהם זכויותיו חלות על מלוא זכויותיה של השותפות. בשלב מסוים הודיע לו רוזנצוויג באופן חד צדדי על פירוקה של השותפות ביום 31.3.97. מיד לאחר מכן, הקים רוזנצוויג משרד חדש תוך שימוש בתשתית המחשוב ותיקי הלקוחות של השותפות. ביום 1.1.99, מיזג רוזנצוויג את משרדו עם המשיב מס' 3 (להלן: "גורניצקי ושות'"). לטענת המערער, ניסיונותיו להגיע להתחשבנות הדדית ומסודרת עם הצדדים באמצעות רואה החשבון של השותפות, לא נשאו פרי.

3.
במסגרת התביעה, הגיש המערער בקשה לגילוי מסמכים ובגדרה עתר לגילוי של הסכם המיזוג בין משרדו של רוזנצוויג לבין משרדם של המשיבים 1 – 3 (להלן: "ההסכם" ו – "המשיבים"). בהחלטתו מיום 13.4.07 נעתר הרשם שמואל ברוך לבקשה באופן חלקי.


4.
המשיבים שלא היו צד לבקשה, הגישו בקשה לבטל את החלטתו של הרשם ברוך.

יש להדגיש ולציין, כי המשיבים אינם, ולא היו, צד לתביעה אך צורפו לבקשה בהתאם להחלטתו של הרשם ברוך מיום 7.6.07 הואיל ואינטרסים שלהם עשויים להיפגע מכל החלטה שהיא בעניין ההסכם.


בבקשה טענו המשיבים כי ההסכם כולל ומתייחס לעניינים פרטיים של גורניצקי ושות' ויחידיה, ועל כן חשיפתו תוביל לפגיעה בפרטיותם. עוד טענו הם, כי ההסכם אינו רלבנטי להליך, שכן הוא נערך בשלהי שנת 1998, כשנתיים לאחר שפורקה השותפות, ורוזנצוויג אינו נמנה עוד על השותפים בגורניצקי ושות'. מה גם שהמערער תמך את התביעה בחוות דעת מטעמו, המתיימרת להוכיח את חלקו הנטען בשותפות, דבר המצביע בעליל כי אין רלבנטיות לגילוי ההסכם.


לאחר שההסכם הוצג לעיונו של הרשם, קיבל הרשם בהחלטה מנומקת ומפורטת את עמדת המשיבים וביטל את החלטת הרשם ברוך בדבר גילוי ההסכם.

5.
בהחלטה, התייחס הרשם להלכות הפסיקה המאבחנות בין מידע כלכלי מוגן השייך לצד שבהליך, לבין מידע הנדרש על ידי צד שלישי שאינו צד להליך השיפוטי, וזאת לצורך איזון בין ערך ההגנה על הפרטיות לבין האינטרס בדבר קיומו של הליך שיפוטי תקין; כאשר המידע שייך לבעל דין, יש לשים את הדגש על האינטרס לקיומו של הליך תקין הנובע מהעניין הישיר של בעל הדין בתוצאות העניין. יחד עם זאת, כאשר המידע שייך לצד חיצוני, אשר אין לו כל אינטרס בתוצאות ההליך, יעשה הגילוי רק במקרים נדירים יוצאי דופן ונדרשת מידה רבה של שכנוע בדבר נחיצותו וחיוניותו.

על מבקש המידע להצביע על הרלבנטיות של החומר המבוקש, על החיוניות שבהצגתו ועל העדרן של חלופות אחרות העשויות ליתן מענה לצורכי ההליך.

הרשם התבסס על ההלכות שנקבעו בע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן, פ"ד מב(1) 563; בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית, תק-על 2005(2) 3382; בש"א (חיפה) 12695/06 ו-ת.א. (חיפה) 430/05 פרוימוביץ נ' מזאריב תק-מח 2006(4) 2389).

6.
מעיון בהסכם, התרשם הרשם כי ההסכם מעיד באופן עקיף על הנכסים והזכויות של משרדו של רוזנצוויג שנכללו במסגרת המיזוג. מאחר והמערער טוען לזכויותיו בשותפות, ואלה הועברו באופן כזה או אחר למשרד שהקים רוזנצוויג בשנת 1997, הרי שניתן להניח, להשקפת הרשם, כי עם המיזוג הועברו זכויות אלה או חלקן אל גורניצקי ושות'. עם זאת, מאחר ורוזנצוויג אינו עוד שותף בגורניצקי ושות', לא ניתן לייחס זכויות אלה הקיימות במישור היחסים שבין גורנצקי ושות' לבין המערער, התובע את זכויותיו בשותפות שנערכה עם רוזנצוויג. מכאן למד הרשם, כי אין רלבנטיות לתוכנו של ההסכם ואין הוא יכול ללמד באופן מהימן על טיב והיקף זכויותיו של המערער, כפי שהן מגולמות בגורניצקי ושות'.

עוד קבע הרשם, כי חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה המעריכה את שוויה של השותפות למועד פירוקה, אמורה לשקף יותר מכל הסכם או מסמך אחר את שוויה האמיתי של אותה שותפות, ומכאן כי חוות דעת זו מהווה חלופה ראויה, אם לא למעלה מזה, לגילוי ההסכם, שנערך כשנתיים לאחר פירוק השותפות עם המערער.

לאור כל זאת, הסיק הרשם, כי לא התגבשו התנאים הנחוצים לצורך גילוי מידע הפוגע בפרטיות ובאינטרסים של המשיבים כצד חיצוני להליך, ודחה את הבקשה לגילוי ההסכם.

7.
בערעור שבפני
, טוען ב"כ המערער כי שגה הרשם בכך שהעדיף את האינטרס של המשיבים שלא לגלות מסמך הנוגע להם גם אם הוא אמור לפגוע בפרטיותם, על האינטרס של גילוי האמת, שלפי הפסיקה, הוא האינטרס הדומיננטי והראוי בנסיבות אלה. לטענתו, ניתן למנוע את הפגיעה במשיבים במחיקת פרטים מתוך ההסכם שיש בהם כדי לפגוע בפרטיותם.

8.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאור האמור בעיקרי הטיעון שלהם ולאחר שעיינתי בהסכם שהובא לעיוני, נראה לי כי דין הערעור להידחות.


לא מצאתי מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בהחלטת הרשם. הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות בה טעות שבחוק.

לאור כך ועל יסוד הוראת תקנה 460(ב), אני עושה את נימוקי החלטתו של הרשם כחלק מנימוקי

פסק דין
זה.



למעלה מן הצורך, אדגיש עוד את האמור להלן:
9.
עיון בהסכם מעלה ספק רב אם המידע אותו מבקש המערער להסיק מההסכם אכן ניתן להסקה וכי מידת התועלת העשויה לצמוח הימנו למערער הינה קטנה ביותר, בעוד שאין כל ספק כי בחשיפת המסמך תיפגע זכותם של המשיבים לפרטיות. לפיכך, באיזון שבין הזכויות והאינטרסים, יש להעדיף את זכותם של המשיבים לפרטיות על זכותו של המערער לגילוי ההסכם.

10.
עוד יש להדגיש ולציין את הדרך האלטרנטיבית העומדת בפני
המבקש לצורך הוכחת תביעתו ככל שהיא נובעת ונוגעת למידע אותו הוא מבקש להעלות מההסכם, בין אם על ידי הסתמכות על חוות הדעת מטעם רואה החשבון שנערכה עם סיום השותפות ובין אם על ידי זימונם של המשיבים לחקירה, כפי שאף הצהיר והציע עו"ד צור בטיעוניו בפני
.

11.
ב"כ המערער השליך יהבו על פסק הדין שניתן בבג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז ואח'
, ואשר להשקפתו יש בו כדי להצדיק את גילוי ההסכם. ולא כך הוא.

פסק דין
זה מתייחס לטענה אותה הגדירה כב' הנשיאה דורית בייניש כלהלן:

"טענתה המרכזית של האוניברסיטה היתה כי ראוי להכיר בחיסיון הלכתי חדש שימנע את גילוי החומר המבוקש, נוכח הצורך להגן על זכותם החוקתית לפרטיות של העדים שהופיעו בפני
וועדת הבדיקה, ונוכח האינטרס הציבורי להגן על תפקודן של וועדות בדיקה וולונטאריות במוסדות אקדמיים", וזאת על רקע הגישה כי "'הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלבנטי למחלוקת הנדונה בפני
בית המשפט' וכי בהתאם לכך... 'הגישה כלפי חיסיון הינה חשדנית ורק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר החיסיון'... בנסיבות העניין שלפנינו, בדומה לחברותיי השופטת חיות והשופטת נאור, אף אני סבורה כי עוצמת הפגיעה בעיסוקם ובכבודם של המשיבים והצורך לאפשר הליך הוגן יוכלו להתגונן כראוי מפני הטענות שהועלו נגדם, מחייבים את גילוי תוכנם של הפרוטוקולים ויתר המסמכים שהיו בפני
וועדת הבדיקה; זאת אף בהנחה שעקב גילוי החומר עשויה להתקיים פגיעה – שהיקפה לא התברר לפנינו – בפרטיותם של העדים בפעילותן של וועדות בדיקה וולונטאריות פנים-אוניברסיטאיות" (ההדגשות שלי – ש.ב).

הנה כי כן, הרקע לקביעה זו שונה לחלוטין מנסיבות העניין שבפני
נו, בו נתבקש גילוי מסמך שאין ספק כי הוא נוגע לפרטיות הצד השלישי שאין לו כלל נגיעה ליחסים ולתביעה המתבררת בין המערער לבין רוזנצוויג.

12.
אשר על כן, אני דוחה את הערעור ומחייבת את המערער בתשלום הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ח באייר תשס"ט (12 במאי 2009), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק

פסק דין
זה לצדדים בדואר רשום.


שרה ברוש
, שופטת
ניתן לפרסום מיום 22.5.09.
קלדנית: עידית







עא בית משפט מחוזי 1199/08 עו"ד גרא אבי נ' עו"ד מוריאל מטלון, עו"ד אריאל זליכוב, גורניצקי ושות' ואח' (פורסם ב-ֽ 12/05/2009)