Google

איברהים עלי - תדהר חפירה וחציבה בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ

פסקי דין על איברהים עלי | פסקי דין על תדהר חפירה וחציבה | פסקי דין על כלל חברה לביטוח |

5110/02 בשא     19/09/2002




בשא 5110/02 איברהים עלי נ' תדהר חפירה וחציבה בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1




בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
בשא005110/02

בתיק עיקרי: א
006411/02

בפני
:
כב' השופט כרמי מוסק


19/09/02



בעניין:
איברהים עלי




המבקש

נ ג ד


1. תדהר חפירה וחציבה בע"מ

2. כלל חברה לביטוח בע"מ




המשיבות


החלטה


1.
לפניי בקשה לתשלום תכוף בגין תאונת דרכים שאירעה למבקש ביום 27/12/01, בעת היותו נוהג בטרקטור בהר חומה שבירושלים.

2.
המשיבות חולקות על חבותן לשאת בנזקי התובע בגין ארוע התאונה ולפיכך לטענתן אינן חבות לשלם לתובע תשלומים תכופים כלשהם.

3.
המשיבות אינן חולקות כי יש לרכב ביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי ומכאן שלכאורה חלות הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשל"ה-1975) (להלן: "חוק הפלת"ד"). יחד עם זאת, לטענת המשיבות הן אינן חבות בנזקי המבקש מכיוון שלמבקש רישיון נהיגה המתיר לו לנהוג בטקרטור, אך בפועל ברישיון הרכב שבו נהג המבקש לא נרשם שמדובר בטרקטור אלא ב"יעה אופני" (להלן: "הכלי"). לפיכך, לטענת המשיבות, אין מנוס מלקבוע שלמבקש אין ולא היה רשיון לנהוג בכלי.

4.
לאור טענת המשיבות, יש לבחון האם למבקש רשיון נהיגה המתיר לו לנהוג בכלי. רשיון הנהיגה נבחן לפי תקנות התעבורה. אין מחלוקת כי למבקש רשיון נהיגה לטרקטור.
בסעיף 1 לתקנות התעבורה,תשכ"א- 1961
מוגדר טרקטור כדלקמן:
"טרקטור" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה או לגרירה ולביצוע עבודות,
שצויין ברשיון הרכב כטרקטור"
.

המשיבות טוענות כי מכיוון שברישיון הרכב לא נרשם כי מדובר בטרקטור, כי אז למבקש אין ולא היה רישיון לנהוג את כלי, ולפיכך הן אינן חבות לפצותו.

5.
עיון ברשיון הכלי שהוצג לבית המשפט מלמד כי לא עסקינן ב"רשיון רכב" אלא ב"רשיון ציוד הנדסי" שניתן מתוקף חוק רישום ציוד הנדסי, תשי"ז-1957 ובהתאם לתקנות רישום ציוד הנדסי, תשי"ט- 1959.

6.
לאחר שעיינתי בחיקוקים הנ"ל, לא מצאתי כי קיימת הגדרה ל"יעה אופני", ולפיכך יש לתמוה, שמא טוענות המשיבות כי רכב שמוגדר ברישיון כ"יעה אופני" אינו רשאי לנסיעה או שמא אינו קיים כלל.

7.
יתרה מכך, היעה האופני במהותו ואף על פי התמונה שהוצגה לי, הוא אכן טרקטור. כל אדם סביר מהסתכלותו בתמונה יאשר כי אכן מדובר בטרקטור.
הפרוש המילולי ליעה אופני הוא רכב על גלגלים (ולא זחל) שמחובר לו יעה, היינו כף לצורך חפירה או דחיפת חומר או נשיאתו. זאת ועוד, בכל מקום שנכתב בחוק "יעה" הרי שזה הופיע בהקשר של טרקטור ובמהות של עבודת טרקטור. לפיכך, אני סבור כי שעה שנרשם הרשיון הציוד ההנדסי "יעה אופני", הכוונה היא לסוג של טרקטור עפ"י החיקוקים הנ"ל, שהרי מטרת הרשיון לציוד הנדסי היא להגדיר עד כמה שאפשר את סוג הציוד.


זאת ועוד, אף בטופס מידע על תאונת דרכים שנערך ע"י משטרת ישראל, צויין כי סוג הרכב הוא טרקטור רגיל (בסיפא של הטופס מצויין שמו של בוחן תנועה שמטפל בתאונה). לפיכך אין מנוס מלקבוע כי אף אליבה דמשטרת ישראל ולגורמים המוסמכים בה כדוגמת בוחן התנועה, עסקינן בטרקטור לכל דבר.

8.
עוד אציין, כי בשלב זה, על בית המשפט לבחון האם יש לפניו ראיות לכאורה לתביעה עפ"י חוק הפלת"ד. מכיוון שלא הוצגה לפניי כל ראייה שיש בה בכדי לשלול את חבות המשיבות לפצות את התובע ואף לא הוצג לפניי מסמך כלשהו שיש בו בכדי לשלול את זכותו של המבקש לנהוג בכלי או לשלול את היות הכלי טרקטור, אני קובע כי הכלי בו נהג המבקש הוא טרקטור ולפיכך חבות המשיבות לשלם למבקש פיצויים בהתאם להוראות חוק הפלת"ד, לרבות תשלום תכוף.

9.
לעניין גובה התשלום התכוף- המבקש טוען כי נפגע קשה בתאונת הדרכים, המבקש היה מאושפז בטיפול נמרץ במשך תקופה ארוכה. עוד טוען המבקש כי מאז התאונה לא עבד ואף צירף אישורים ותעודות מחלה בהתאם. לפיכך הוא נזקק כיום לתשלום תכוף שיאפשר לו להתקיים. לטענתו אין לו חסכונות שיאפשרו לו להתקיים, הוצאותיו מרובות. חלקם נוסף עקב התאונה- כגון צריכת תרופות ונסיעה לטיפולים. בעבר היה תומך באביו החי עמו במתחם מגורים משותף אך כיום נהפכו היוצרות, ואביו (שאינו עובד) הוא התומך בו. עוד טוען המבקש כי גם אחותו מסייעת לו ותומכת בו.

10.
מנגד טוענות המשיבות כי המבקש "מנפח" את הוצאותיו הנטענות- לדוגמא הוא צורך מים בכמות חריגה, הוא רכש תרופות מבית מרקחת פרטי בעוד שהוא חבר בקופת חולים ויכול היה לרכוש או לקבל את תרופותיו בקופת החולים. בנוסף, למבקש חסכונות שמהם הוא יכול להתקיים, מה גם שהמבקש גר בבית אחד עם אביו ולכן לא כל ההוצאות הנטענות הם הוצאות הקשורות לקיומו של המבקש.

11.
עוד טוענות המשיבות כי המבקש נפגע בתאונה ולפיכך היה עליו למצות את זכויותיו במל"ל דבר שהיה מאפשר לו להתקיים ולא להזדקק לתשלום תכוף. לטענה זו עונה המבקש כי פנה למל"ל אך טרם קיבל מהם כספים כלשהם וענייניו עדיין בטיפול, למרות שהוא ובא כוחו ניסו לזרז את ההליך במל"ל.

12.
המבקש הציג אישורי מחלה עד ליום 26/6/02.

13.
בחנתי את הקבלות שהציג המבקש. לאחר שמיינתי את הקבלות, הפחתתי את אלו שהן "כפולות", והבאתי בחשבון את טענות המשיבות לעניין "הקטנת הנזק", אני קובע כי יש לשלם לתובע עבור הוצאותיו עקב התאונה עד היום סך של 3,000 ₪.

14.
עבור צרכי מחייה, אני קובע כי יש לשלם לתובע סכום חודשי של 4,000 ₪ ובהתאם לתעודות המחלה זכאי התובע לסך של 24,000 ₪.

15.
לאור האמור, אני מחייב את המשיבות לשלם לתובע תשלום תכוף כולל בסך של 27,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בשעור של 13% בתוספת מע"מ. כל הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



ניתנה היום י"ג בתשרי, תשס"ג (19 בספטמבר 2002) בהעדר הצדדים.



כרמי מוסק
, שופט









בשא בית משפט שלום 5110/02 איברהים עלי נ' תדהר חפירה וחציבה בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/09/2002)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים