פסקי דין על עזרא צבי | פסקי דין על קצין התגמולים

1882/02 עא     13/08/2003




עא 1882/02 עזרא צבי נ' קצין התגמולים





עזרא צבי

בעניין:
המערער
ארז

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
קצין התגמולים
המשיב
קפשוק

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
א. ערעור על החלטת הועדה העליונה מיום 22.4.02 אשר קבעה למערער 26% נכות בגין פגיעות כדלהלן:
בגין צלקות באיזור קרסול ימין - פחות מ- 5 סמ"ר - 1% לפי פרט 75(א)(1).
קשיון בפרק סובטלארי עם הגבלה בפרקי כף הרגל מימין (מותאם) - 20% לפי פרט 49(2)1 iii.
הגבלה קלה בתנועות קרסול ימין - 5% לפי פרט 48(3)א i.
קיצור גפה ימנית תחתונה ב - 1 ס"מ - 1% לפי פרט 47(5)א.

ב. העובדות העיקריות לעניינינו הן כדלהלן:
המערער, יליד 1931, נפצע ברגלו בעת מבצע סיני בשנת 1956. המערער הוכר כנכה צה"ל ונקבעו לו, מעת לעת, דרגות נכות ע"י ועדות רפואיות שונות.

ביום 19.11.00, פנה המערער בבקשה לזמנו לועדה חוזרת, וביקש לקיים דיון בדרגות נכותו, בגין נכויות מוכרות שהינן: צלקות, הגבלת תנועות קרסול ימין, קיצור גפה ימנית וקשיון בפרק סבטלארי ברגל ימין. 60221

כן ביקש המערער לקיים דיון לפי תקנה 9, בגין נכויות מוסבות בברך ימין ובגב.
הועדה הרפואית מדרג ראשון, בהחלטתה מיום 18.6.01, קבעה למערער נכויות כדלהלן:
א. 5% נכות בגין צלקות בקרסול ימין לפי פרט 75(א)(2).
ב. 20% נכות בגין קשיון בפרק הסובטלרי לפי פרט 49(2)1iii.
ג. 5% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות קרסול ימין לפי פרט 48(3)אi.
ד. 1% נכות בגין קיצור גפה ימנית ב- 1 ס"מ לפי פרט 47(5)א.

על קביעות הועדה מדרג ראשון הגיש המערער ערעור לועדה הרפואית העליונה. הועדה הרפואית העליונה קבעה למערער נכויות כפי שפורט.
על קביעות הועדה הרפואית העליונה, בגין הנכות שנקבעה בשל קשיון בפרק הסבטאלרי בכף רגל ימין (20%) ובגין הנכות שנקבעה בשל קיצור גפה ימנית תחתונה (1%) - אין בפי המערער טענה כלשהי ואינן נשוא הערעור.
ערעורו של המערער מתמקד בסוגיית הצלקות, ההגבלה בתנועות קרסול ימין, דחיית הערעור בגין הנכות המוסבת בברך ימין ובגב, ואי קביעת אחוזי נכות בגין clawimg.

ג. אתייחס לטענות המערער לפי סדרן:

באשר לערעורו של המערער ככל שעניינו הצלקות - הצדדים הסכימו להמתין לפסק דינו של ביהמ"ש העליון, האמור להנתן בסוגיה שעניינה תחולת התקנות שהוחלפו.
ד. באשר לקרסול ימין -
לטענת המערער, מצאה הועדה מדרג ראשון הגבלה קשה בתנועות סיבוביות של הקרסול. בערעורו של המערער לועדה הרפואית העליונה ביקש המערער לתקן את הטעות המשפטית שנפלה בהחלטת הועדה מדרג ראשון, ולקבוע את נכותו בגין ההגבלה הקשה בתנועות הקרסול, בשיעור 10% לפי פרט
48(3)אii. לטענת המערער, ב"כ המשיב הסכימה לקביעת מידת ההגבלה של קרסול ימין. על הועדה, כך לטענת המערער, היה לקבל ולכבד את הסכמת הצדדים, ולדון אך ורק בטענת המערער לגבי יישומו של הפרט הנכון, על פי המבחנים, בקביעת דרגת נכות. הועדה, לטענת המערער, בדקה מיוזמתה שוב את טווחי התנועה ובכך חרגה מסמכותה, ובשל כך דין החלטתה להתבטל.

טענה זו של המערער - אין בידי לקבל.
הועדה הרפואית העליונה, במסגרת סמכותה, הנתונה לה כדין, בדקה את המערער לצורך קביעת אחוזי הנכות, גם בכל האמור לגבי קרסול ימין. משהמערער העלה טענה בדבר קביעת הנכות המתייחסת לקרסול ימין, כמובן, שרשאית הועדה הרפואית העליונה לבדוק את המערער לצורך קביעת הנכות.

ה. הטענה הנוספת שבפי המערער לענין קביעת הנכות בקרסול ימין, היא כי הועדה הרפואית העליונה, שבדקה את המערער, רשמה את ממצאיה באופן מעורפל ובלתי ברור ובדיקת טווח תנועות הקרסול על ידה מעלה, כי לא נעשתה על ידי הועדה הפרדה בין טווח תנועות הקרסול לבין טווח תנועות המפרק הסובטלארי.
לטענת המשיב, הועדה בדקה את המערער בדיקות מקיפות ויסודיות, הפרוטוקול מפורט דיו ומשקף את ממצאי הועדה, שמצאה הגבלה קלה בתנועות הקרסול.
לטענת המשיב, בגין הפגימה במפרק הסובטלארי נקבעו למערער 20% נכות, ובגין ההגבלה הקלה שבתנועות הקרסול נקבעו למערער 5% נכות.
סה"כ בגין הפגימה באיזור הקרסול נקבעו למערער 25% נכות.

סבורה אני, שיש ממש בטענת המערער.
הועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה באשר לקרסול ימין:
"קרסול ימין - דפורמציה קלה בקרסול. יישור הקרסול 90 מעלות שווה לצד שמאל. כיפוף 110 מעלות (20 מעלות פחות מצד שמ').
הגבלה קשה בתנועות סיבוביות של הקרסול ובפרק הסובטלארי".

הועדה הרפואית העליונה שבדקה את המערער קבעה כי:
"קיימת הגבלה קלה בתנועות הקרסול... הבדיקה לכל הגפה הימנית התחתונה מדגימה מגבלות בקשיון המפרק הסובטלארי ומגבלה כלשהי במפרק קרסול עצמו".

נראה לי, כי יש לקבל לענין זה את טענת המערער, לפיה הועדה הרפואית העליונה ציינה, בקיצור נמרץ, את ממצאיה בכל האמור לגבי תנועות הקרסול, ולא ברורה דיה מסקנתה כי קיימת הגבלה קלה בלבד בתנועות הקרסול.

סבורה אני, כי בנסיבות הענין, במיוחד לאור ממצאי ועדה רפואית מדרג ראשון שמצאה הגבלה קשה בתנועות הסיבוביות של הקרסול, ובשל הפרוטוקול הלקוני מאוד, בכל האמור לגבי הממצאים בקרסול, מן הראוי להחזיר את הדיון לועדה הרפואית העליונה, על מנת שתשוב ותבדוק את המערער ותקבע את אחוזי הנכות בגין הפגימה בקרסול ימין.

ו. ולענין הנכויות המוסבות הנטענות, בברך ימין ובגב -
לטענת המערער, למערער פגימה בברך ימין. הועדה עצמה מצאה מבחן טחינת פיקה חיובי חלש וחריקות הנשמעות בעת הנעת הברך. הועדה הרפואית העליונה נמנעה מלקבוע למערער אחוזי נכות בגין נכויות מוסבות בברך ימין ובגב כאמור, בקובעה כי מקור הפגימות בשינויים ניוונים אשר מקורם בגילו המתקדם של המערער, שהוא כבן 71, ואין להם כל קשר לנכות המוכרת.
לטענת המערער, שגתה הועדה בשתיים: בעצם הקביעה כי הממצאים בברך ימין זהים לממצאים בברך שמאל, וכן שגתה בקביעתה כי מקור השינויים הניוונים בהליכים טבעיים הנובעים מגילו של המערער.
לטענת המערער, הועדה לא התייחסה לבדיקות ההדמיה הקיימות משנת 1993, המדגימות קליטת יתר בשתי הברכיים, במיוחד בברך ימין, ומנגד לא הפנתה את המערער לביצוע בדיקות הדמיה מעודכנות.
עיקר טענתו של המערער, בענין זה, מופנית כנגד המשקל שנתנה הועדה לגילו של המערער ולקביעה כי מקור השינויים הניוונים בגילו המתקדם של המערער ולא בנכות המוכרת.
לטענת המערער, פציעתו היא משנת 1956 והוא אכן היום כבן 71. עובדת גילו המתקדם איננה יכולה להוות עילה להפחתת דרגות נכותו או הפחתת ההכרה בנכויות מוסבות. לדעת המערער, ההיפך הוא הנכון, הנכויות המוכרות מקשות עליו יותר ומחמירות עם התקדמות גילו.
המערער טוען, כנגד עמדת הועדה המבוססת, לטענתו, על נתון סטטיסטי בדבר הקשר שבין גורם הגיל לשינויים הניוונים. אצל המערער, כך לטענתו, השינויים הניוונים אינם תוצאת גילו, אלא תוצאת צליעתו הניכרת מאז פציעתו.
המערער מפנה לפסיקת בית משפט המחוזי (כב' השופט ח. פורת, ס"נ) שקבע כי קיומם של נתונים סטטיסטיים בדבר הקשר בין הגיל המתקדם לבין שינויים ניוונים, אין בהם כדי למנוע הכרה בנכות מוסבת.
(ע"א 413/98 סלומון הנסב נ' קת"ג, דינים מחוזי כ"ז (1) 123).
(ע"א 1174/99 מרידור נ' קת"ג, דינים מחוזי כ"ו (10) 737).

אין בידי לקבל את טענת המערער לענין זה.
אינני סבורה כי החלטת הועדה בעניינו של המערער מבוססת על נתונים סטטיסטיים. הועדה בענייננו בדקה את המערער בדיקה יסודית, התייחסה לכל הטענות ולכל הבדיקות וקבעה כדלהלן:
"אין הועדה רואה יחס ישיר בין החבלה ותוצאותיה באיזור הקרסול הימני לברך מצד אחד ולעמו"ש המותני. כפי שכבר נאמר לאחר 35 שנים ובהתחשב בגילו ההתפתחות הינה טבעית ולא קשורה לנכות המוכרת".
(עמ' 4 לפרוטוקול הועדה).

מקובל עליי כי קביעה גורפת לפיה אין לקבוע אפשרות לקיומם של שינויים ניוונים הנובעים מנכות מוכרת, בשל גורם הגיל בלבד, איננה יכולה להתקבל, כפי שנקבע בפסיקה.
יחד עם זאת, אין המצב כך בענייננו. קביעת הועדה מתייחסת ספציפית למערער, לפגיעותיו ולאפשרות הקשר בין הנכות המוכרת לשינויים הניוונים. בבדיקותיה מצאה הועדה כי לא נמצא קשר בין הנכות המוכרת לבין השינויים הניוונים, ומשכך דחתה את תביעת המערער לקביעת נכות מוסבת בברך ובגב.

אינני סבורה כלל ועיקר כי נתפסה הועדה לכלל טעות. הקביעה היא קביעה ספציפית למערער, מבוססת על בדיקות הועדה וממצאיה.
בנסיבות אלה, אינני סבורה כי ניתן להתערב בקביעות הועדה, ככל שעניינה הנכות המוסבת הנטענת, בברך ובגב.

ז. טענה נוספת שבפי המערער, היא כי הועדה לא התייחסה לטענתו לפיה לוקה ב- clawing של אצבעות כף רגל ימין, פגימה אשר מצוינת בערעור המערער לועדה הרפואית העליונה (סעיף 1.3.6 לערעור).

לטענת המשיב, נזנחה טענת ה- clawing ע"י המערער.

סבורה אני כי דין הערעור להתקבל בנקודה זו. בפני
הועדה הרפואית מדרג ראשון, מיום 18.6.01, התלונן המערער על clawing. הועדה אומנם התייחסה לטענת המערער בפרוטוקול, אולם לא נקבעו אחוזי נכות למערער בגין תלונתו זו.

בנסיבות אלה, גם מן הטעם שכל ספק מן הראוי שיהיה לטובת המערער ולא לחובתו, סבורה אני כי מן הראוי להחזיר את התיק לועדה הרפואית העליונה אשר תבדוק את המערער ותתייחס לתלונותיו בעניין clawing באצבעות רגל ימין.

ח. סוף דבר, הערעור מתקבל ככל שעניינו ההגבלה בתנועות קרסול ימין והתלונה בדבר clawing של אצבעות רגל ימין.
התיק מוחזר לועדה הרפואית העליונה לבדיקה וחוות דעת מעודכנת בעניינים אלה.

הערעור נדחה ככל שעניינו הנכות המוסבת, הנטענת, בברך ובגב.

אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום י"ד באב, תשס"ג (12 באוגוסט 2003) בהעדר הצדדים.
י' שטופמן, שופטת

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.
1
בתי המשפט
עא 001882/02
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו
13/08/03
תאריך:
כב' השופטת יהודית שטופמן

בפני
:








עא בית משפט מחוזי 1882/02 עזרא צבי נ' קצין התגמולים (פורסם ב-ֽ 13/08/2003)