פסקי דין על שרה דויטש | פסקי דין על אברהם שלקוביץ | פסקי דין על אומרק קורפוריישן | פסקי דין על אלישבע זלצר

163147/02 א     17/03/2002




א 163147/02 שרה דויטש, אברהם שלקוביץ, אומרק קורפוריישן בע"מ נ' אלישבע זלצר




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
163147/02


בפני
:
כב' השופט יצחק יצחק
תאריך:
19/11/2002




בעניין:
1. שרה דויטש

2. אברהם שלקוביץ

3 אומרק קורפוריישן בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
אשר שלקוביץ
תובעים

נ
ג
ד


אלישבע זלצר


ע"י ב"כ עו"ד
משה מנדל
נתבעת





פסק דין

1.
בישיבה מיום 5.10.00, לפני סגן הנשיא כב' השופט א.שילה, הצדדים הסכימו לעובדות המצויינות בתצהירי התובעים ומשיכת תצהירה של הנתבעת תוך ויתור על חקירות נותני התצהירים.
עוד הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת שוהה בבית בתה בפ"ת ואף על פיצול סעדים לעניין דמי השכירות.

2.
הסכמות אלה אושרו והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

3.
התובעים הינם הבעלים הרשומים על דירה בת שלושה חדרים הנמצאת בשדרות יהודית 13 ת"א (להלן: "המושכר").


הנתבעת שכרה את המושכר בשכירות מוגנת.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

א.
האם נטשה הנתבעת את המושכר?

ב.
האם לא שילמה הנתבעת דמי שכירות?

התובעים טוענים כי תצהיר עדות ראשית מטעם החוקרים בצירוף הדוחות שצורפו לתצהירים, מעלים כי הנתבעת לא מתגוררת במושכר, ואף לא היתה כוונה להמשיך ולהחזיק במושכר.

1.

לעניין הנטישה


יסודות הנטישה אשר נקבעו בהלכה הפסוקה הם:
א.
עזיבת הדייר את המושכר.
ב.
העדר כוונה לשוב למושכר. הכוונה מוסקת מהרצון לחזור והסיכוי הממשי לחזרה.

הנטל להוכיח נטישה הינו כידוע מוטל על הטוען לנטישה.

אני סבור כי הסכמת הצדדים לפני סגן הנשיא כב' השופט שילה, על הבסיס הסכמותיהם, אף שמחייבת היא מבחינה משפטית, אינה יכולה להוביל לבירור עובדתי
ממצה בסוגיה שלפני ובוודאי שלא לקבוע ממצאי מהימנות וקביעה וודאית באשר ליסוד הכוונה הדרוש בעילת הנטישה.

טענות הצדדים
מסיכומיהם בכתב רק מחזקים קביעתי זו כאשר שלובות בדבריהם שאלות שבעובדה ומהימנות עדים אשר לא ניתן לקבוע כמעט דבר לגביהם, אלא בדרך של ליבון וחקירה נגדית נאותה.
דוגמאות ברורות לקביעתי זו ניתן למצוא בסיכומי ב"כ הנתבעת בהתייחסו בסעיף 11 למהימנות עדויותיהם של מנייב ולוצ'יאנו.
כיצד ניתן לבחון מהימנות זו על סמך תצהירים שהוגשו בנוסח זהה; כך גם הטענות באשר לחוקרים: ניסן יעקובי ויריב גרובניק.

סעיף 16 לסיכומי הנתבעת רק ממחיש ומעצים את הקושי בקביעת ממצאים הדרושים למתן הכרעה במחלוקת, שכן אין ספק כי ב"כ הנתבעת צדק בטענותיו בדבר הצורך בחקירת הנתבעת על מנת להוכיח את יסודות הנטישה.

מהחומר שהוגש לפני, לא ניתן לקבוע ממצאים בדבר הכוונה לחזור למושכר.
יסוד זה של הכוונה הינו יסוד הכרחי בעילת הנטישה ולא ניתן על סמך
ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים לדלות את הכוונה או אי הכוונה לחזור, אלא בדרך של חקירה ובדרישה ועימות הנתבעת עם ממצאים אלה ואחרים.
העובדה האובייקטיבית היחידה בדבר מקום מגוריה של הנתבעת, אינה מלמדת בהכרח על כוונתה, שלא לחזור למושכר. הקושי מתגבר לנוכח קיומם של תצהירים נוספים מטעם הנתבעת שעורכיהם כאמור לא נחקרו בהסכמה.

1.
לעניין אי תשלום דמי השכירות

טוען ב"כ הנתבעת כי התובעים נמנעו במכוון מלקבל את דמי השכירות וזאת על אף נסיונות הנתבעת לשלם להם את דמי השכירות. מנגד, טוענים התובעים כאמור כי הנתבעת לא שילמה דמי השכירות ובכך קמה עילה נוספת לפינוי.
גם כאן מתעורר אותו קושי שנסקר בהרחבה בנושא עילת הנטישה. העובדה האובייקטיבית היחידה הינה אי תשלום דמי שכירות ואף הסיבה לאי תשלום, משליכה על עילת הפינוי לא הוכחה לפני ואף דבר זה הצדיק חקירה נגדית ממצה.

לסיכום, ניתן לקבוע כי לא הוכחה עילת הפינוי בגין נטישה ואי תשלום דמי השכירות.
יחד עם זאת, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את דמי השכירות בסך של 11,895 ₪, נכון ליום הגשת התביעה. סכום אותו טענה כי ביקשה לשלם, אך סורב על ידי התובעים.


כל צד ישא בהוצאותיו.

זכות ערעור תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום ד ניסן, תשס"ב ( 17 במרץ 2002) בהעדר הצדדים



יצחק יצחק
, שופט








א בית משפט שלום 163147/02 שרה דויטש, אברהם שלקוביץ, אומרק קורפוריישן בע"מ נ' אלישבע זלצר (פורסם ב-ֽ 17/03/2002)