פסקי דין על קלימנט ליבוביץ' | פסקי דין על טטיאנה ליבוביץ | פסקי דין על וויאצ'סלב פימסלר ואח' | פסקי דין על פאדי עותמאן

1803/06 בשא     15/06/2006




בשא 1803/06 קלימנט ליבוביץ', טטיאנה ליבוביץ, וויאצ'סלב פימסלר ואח' נ' פאדי עותמאן




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
בשא001803/06


בפני
כב' השופטת ג'ני טנוס
תאריך:
08/06/2006



בעניין
:
1. קלימנט ליבוביץ'

2. טטיאנה ליבוביץ
3. וויאצ'סלב פימסלר
4. קלים סלבה (נכסים) 1998 בע"מ
5. קלים סלבה (חנויות ) בע"מ





המבקשים


-נ
ג
ד-



פאדי עותמאן




ע"י ב"כ עו"ד
עותמאן חאלד


המשיב


החלטה


עסקינן בבקשה, שניה במספר, לביטול פס"ד מטעם המבקשים, שניתן נגדם בהעדר הגנה.

ביום 2/3/04 ניתן פס"ד בהעדר הגנה כנגד המבקשים. ביום 23/5/04 הגישו המבקשים בקשה לביטול פס"ד (להלן: "הבקשה הראשונה"), וביהמ"ש בהחלטתו מיום 29/6/04 נעתר לבקשה בכפוף לתשלום הוצאות למשיב, בסך של 700 ₪ + מע"מ.

ההוצאות הנ"ל אכן שולמו ופסה"ד בוטל.

משלא הגישו המבקשים כתב הגנה, חרף ביטול פסה"ד, נעתר ביהמ"ש בשנית לבקשת המשיב למתן פס"ד בהעדר הגנה. פסה"ד ניתן ביום 16/12/04. זהו פסה"ד שנדרש ביהמ"ש לבטל במסגרת בקשה זו.

נימוקי הבקשה הינם בתמצית, כי המבקשים הניחו שבקשתם הראשונה לביטול פסה"ד הראשון, מהווה למעשה כתב הגנה מטעמם, ומשכך, לא ראו כל צורך בהגשת כתב הגנה נוסף. לבקשתם, צירפו המבקשים את בקשתם הראשונה לביטול פסה"ד הראשון, ובה פירטו סיכויי הצלחתם להתגונן בפני
התביעה. במסגרת אותה בקשה לא התכחשו המבקשים לסכום התביעה, אולם העיקר שבטענותיהם היה כי אין הם נושאים בחוב כלפי המשיב ומי שנושאות באחריות לשלם למשיב את סכום התביעה, הן הנתבעת מס' 1 והנתבעת מס' 2, עפ"י כתב התביעה.
המשיב הגיש תגובה מטעמו ובה התייחס ארוכות להתנהלות המבקשים עד כה, וכן לטענות המבקשים לגופו של ענין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בכפוף לתשלום הוצאות משמעותיות.

תחילה, מן הראוי לציין כי מרישומי ביהמ"ש עולה כי פסה"ד מיום 12/12/04 נשלח לכל המבקשים, לכתובת שצויינה על גבי הבקשה הראשונה שלהם לביטול פס"ד, אך פסה"ד לא הומצא להם, למעט המבקש בעצמו מר וויאצ'סלב פריסלר שעל גבי אישור המסירה צויין כי המבקש לא דרש לקבלו, ומשכך, הוחזר אישור המסירה מהנימוק "לא נדרש".

משמסר המבקש את הכתובת שצויינה בבקשתו הראשונה לביטול פס"ד
שהינה כתובת אחרת מזו שצויינה בכתב התביעה, שומה עליו לקבל כל כתבי בין דין הנשלחים לכתובת הנ"ל, ומשלא דרשם, ניתן לראות בהתחמקות זו כהמצאה כדין.

בבקשתו הנוכחית לביטול פס"ד, טוען המבקש כי המבקשים סברו שבקשתם הראשונה לביטול פס"ד הנה בבחינת כתב הגנה, ולכן לא הגישו כתב הגנה מטעמם. לא זו בלבד, שטענה זו לא
יכולה לעמוד מבחינה משפטית אלא שטענה זו עומדת בסתירה גמורה לנימוקים שצויינו בידי המבקשים בבקשתם הראשונה לביטול פס"ד כאשר ציינו מפורשות שם כי לו ידעו אודות ההליך המשפטי המתנהל נגדם, היו מגישים "כתב הגנה ללא דיחוי" וכי הם שומרים על זכותם "להוסיף ולטעון" לאחר שיתקבל "כל החומר של התיק". (סעיפים 3 + 5 לבקשה הראשונה לביטול פס"ד).

מכאן, שאף בעיני המבקשים, בקשתם הראשונה לביטול פס"ד אינה מהווה כתב הגנה וכי בכוונתם היה להוסיף ולטעון לאחר שיקבלו לידיהם כל המסמכים המונחים בתיק ביהמ"ש. עמדתם המקורית של המבקשים עומדת בסתירה לנטען בבקשתם השניה לביטול פסה"ד, לפיה ראו בבקשתם הראשונה ככתב הגנה לכל דבר וענין.

לכך יש להוסיף כי
אין לראות בבקשה לביטול פס"ד ובתצהיר התומך בה ככתב הגנה, שכן בקשה מעין זו נוגעת אך ל"סיכויי ההצלחה" של מבקש הביטול ואינה מגלה דווקא את מלוא טענות ההגנה שבפי מבקש הביטול.
אף לשון תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") תומכת במסקנה הנ"ל. טול לדוגמא תקנה 211 לתקנות הקובעת כי תצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן, יהווה כתב הגנה לכל דבר וענין
זולת אם קבע ביהמ"ש אחרת. השוואת תקנה 211 הנ"ל הקובעת כי תצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן יהווה כתב הגנה לכל דבר וענין, לתקנה 201 שעניינה ביטול פס"ד או החלטה שניתנו עפ"י צד אחד, מלמדת אותנו כי מתקין התקנות לא ראה בעין אחת בקשת רשות להתגונן ובקשה לביטול פס"ד וקבע הסדר שונה לכל הליך, שכן בתקנה 201 לא נקבע כי ניתן לראות בבקשה לביטול
פס"ד (או החלטה) על פי צד אחד ככתב הגנה.

לגופו של ענין, המבקשים אינם מתכחשים לסכום התביעה ולא לזכותו של התובע - המשיב לקבל את סכום התביעה.

הנימוק היחיד שבפיהם הוא שיש לפטור אותם ולדחות את התביעה ככל שמדובר במבקשים

1 – 3, שכן, פעלו הם כאורגנים במסגרות תאגידים בע"מ, ולא נטלו על עצמם התחייבויות או זכויות כאנשים פרטיים.

לאור כל האמור לעיל, אתיר למבקשים לקבל את יומם בביהמ"ש ופסה"ד יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות.

סכום ההוצאות נקבע בהתחשב בכל האמור בהחטה זו, ולאחר ששקלתי את התנהלות המבקשים עד כה, וכי בהתנהגותם גרמו להארכת ההליך המשפטי שראשיתו בהגשת התובענה עוד בשנת 2003 .

סוף דבר, פסה"ד יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 5,000 ₪ + מע"מ, אשר ישולמו למשיב תוך 30 ימים מהיום וללא כל קשר לתוצאות ההליך בסופו של דבר.

ככל שישולמו ההוצאות, יגישו המבקשים כתב הגנה מטעמם, תוך 30 ימים לאחר תשלום ההוצאות (הפגרה במנין הימים). במידה ולא ישולמו ההוצאות בהתאם להחלטתי, ישאר פסה"ד מיום 12/12/04 על כנו.

המזכירות תמציא עותק החלטתי זו למבקשים בדואר + בפקסימליה וכן לב"כ המשיב.

ניתנה היום,

כ"ב סיון, תשס"ט

,
14/06/09

, בהעדר הצדדים.



ג'ני טנוס

, שופטת

001803/06בשא114 ציפי






בשא בית משפט שלום 1803/06 קלימנט ליבוביץ', טטיאנה ליבוביץ, וויאצ'סלב פימסלר ואח' נ' פאדי עותמאן (פורסם ב-ֽ 15/06/2006)