פסקי דין על דיף אללה עצאם | פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון | פסקי דין על בנק לאומי לישראל |

2335/01 בשא     03/02/2003




בשא 2335/01 דיף אללה עצאם נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית משפט השלום בירושלים
בשא 002335/01


לפני:
כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
תאריך:
03/02/03




בעניין
:
דיף אללה עצאם






המבקש


נ
ג
ד



1. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ
2. בנק לאומי לישראל בע"מ




המשיבים

החלטה


1.
זוהי בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי.

על פי האמור בבקשה, למבקש חשבונות בנק אצל המשיבות - אצל משיבה 1 חשבון עיסקי ואצל משיבה 2 חשבון פרטי.
לטענת המבקש הוא מנהל את חשבונותיו אצל המשיבים תקופה של שלוש שנים.
המבקש טען בבקשתו כי הוא עוסק במכירת מוצרי קרמיקה ומטבחים ולצורך עסקיו הוא נוסע לעיתים מזומנות לחו"ל ושוהה שם לפחות כשלושה חודשים בשנה, כל פעם לתקופה של שבוע ימים. לטענתו, עד למועד הגשת בקשתו כיבד הבנק את כל השיקים שמסר. הוא מנהל חשבון בנק מכובד אצל משיבה 1 משך תקופה ארוכה ונחשב ללקוח מכובד אצל המשיבים.
לטענת המבקש לבנקים יש בטחונות רבים לאשראי שהם נותנים לו. לטענתו, אצל משיבה 1 עמדה מסגרת האשראי שלו על 200,000 ₪.
לדברי המבקש, בשל נסיעה לצרכי עסקים, הוא יצא לחו"ל ביום 1.10.01 ועד 10.10.01. טרם צאתו לחו"ל הפקיד שיקים לפרעון עתידי בחשבון הבנק של משיבה 1 וביצע הפקדות במזומן, כך שימצא במסגרת האשראי שעמדה על 200,000 ₪. לדבריו, מיד לאחר חזרתו לישראל החלו מהומות בשטחים מצפון המדינה, בנקים של תושבי השטחים החזירו את כל השיקים שהפקיד אצל משיבה 1 וחזרו לו שיקים רבים בשל המצב הבטחוני הקשה ששרר בישראל. לדבריו, בינתיים החזיר הבנק שיקים וחשבון הבנק שלו נכנס להגבלה. לדבריו, בשל מצב המשק והמיתון חזרו שיקים של לקוחות אותם הפקיד בבנק.
לטענת המבקש, במסגרת יחסים עם הבנק היו תנועות רבות בחשבון שבנדון. מדובר בשרשרת תקלות בינו לבין הבנק, שנובעות מהיותו בחו"ל לעיתים מזומנות וכן בשל העובדה ששיקים שנמסרו לו על ידי לקוחותיו לא כובדו.
לטענתו, הבנקים סרבו לפרוע את השיקים מחמת טעות. בהתחשב ביחסיו עם הבנקים וכמויות הכסף העוברות אצלו, לרבות הבטחונות בהם מחזיקים הבנקים, היה על הבנקים לפרוע את השיקים והעובדה שלא נפרעו נבעה מתוך טעות.
עוד הוא טוען כי היה לו יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנקים לפרוע את השיקים, לאור היתרה בה היה מצוי, תקרת האשראי המאושרת, הבטחונות שהיו לבנקים, נסיון העבר שלו עם הבנקים והעובדה שמסר שיקים מתועדים בסכום גדול שהיו אמורים להפרע.

2.
עיון בבקשה עצמה מעלה כי אין לה כל בסיס.
המבקש מודה כי נקלע לקשיים כלכליים, כי יתרת החוב בחשבונו בבנקים עמדה על סכומים גבוהים וכי הדבר נבע משיקים של לקוחות שלא כובדו. נתונים אלה אין בהם כל בסיס לטענה בדבר תקלה אצל המשיבות או בדבר יסוד להניח כי הבנק חייב לכבד את השיקים שהמבקש משך.

עיון בתגובות המשיבות תומך במסקנה זו ביתר שאת:

לגבי משיבה 1:
מתגובת המשיבה עולים הנתונים הבאים:
א.
המבקש פתח את חשבונו אצל המשיבה בתאריך 18.8.99. השיק הראשון הוחזר עוד בחודש אוקטובר 2000. הודעה על הגבלת שיקים נשלחה למבקש ביום 3.11.2000, דהיינו כשנה לאחר פתיחת החשבון ולא שלוש שנים לאחר מכן.
ב.
מתחילת אוקטובר ועד 20 באוקטובר 2000 עמדה מסגרת האשראי של המבקש על סך 200,000 ₪ ולאחר מכן הוקטנה לסך 150,000 ₪.
ג.
למבקש חזרו הרבה יותר מעשרה שיקים, כולם בגין העדר כיסוי מספיק, לאחר שפדיונם היה מוביל לחריגה ממסגרת האשראי.
ד.
בידי המשיבה לא היו בטחונות כנטען על ידי המבקש. מכל מקום, גם אם היו, אין בכך כדי לחייב את המשיבה לאפשר למבקש לחרוג ממסגרת האשראי שאושרה לו.
ה.
נציגי המשיבה הבהירו למבקש כי החריגות ממסגרת האשראי תגרומנה להחזרת שיקים.
ו.
המבקש עצמו מודה כי נקלע לקשיים לאחר ששיקים רבים שהפקיד בחשבונו חזרו.

מכל האמור לעיל עולה כי לא מדובר בשרשרת תקלות אלא בחריגה בלתי מאושרת ממסגרת האשראי שנקבעה. אין גם כל יסוד לטענת המבקש כי היה לו יסוד להניח שעל הבנק מוטלת חובה לפרוע את השיקים. מאחר ששיקים שהופקדו בחשבונו לא כובדו, ולאחר שחרג ממסגרת האשראי שאושרה לו, לא היה לו כל בסיס להניח שיוכל להוציא שיקים מעבר למסגרת ושהללו יכובדו.

לגבי משיבה 2:
למעשה כל טענותיו של המבקש מתייחסות למשיבה 1. הטענות לגבי משיבה 2 אינן ספציפיות אלא נגררות ונצמדות לאלה של משיבה 1, כשכל העובדות המפורטות בבקשה כלל אינן נוגעות למשיבה זו.

מתגובתה של המשיבה עולות העובדות הבאות:
א.
למבקש היה חשבון בבנק לאומי סניף ככר ציון. בתאריך 16.01.01 הועבר חשבונו לסניף גבעת אורנים.
עוד בטרם הועבר החשבון, בין אוקטובר 2000 לבין ינואר 2001, סורבו חמישה שיקים על ידי סניף ככר ציון. המבקש לא מחה כנגד החזרת שיקים אלה.
ב.
בהתחשב בכך שבסניף ככר ציון הוחזרו שיקים, הובהר למבקש, עם העברת חשבונו לסניף גבעת אורנים, כי כל שיק שיחרוג ממסגרת האשראי לא יכובד.
ג.
מיום 24.1.01 עד 15.2.01 עמדה מסגרת האשראי של המבקש על 50,000 ₪.
מיום 15.02.01 עד יום 25.02.01 עמדה מסגרת האשראי על 25,000 ₪.
לאחר מכן לא היתה כל מסגרת אשראי.
מכאן שהחזרת השיקים לא נבעה מתקלה או אי הבנה ומשחרג המבקש מן ההרשאה שניתנה לו, לא היתה לו כל עילה לחשוב שחובה על הבנק לפרוע את השיקים.
לאור האמור לעיל, ומאחר שהשיקים סורבו כדין, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום א' באדר א תשס"ג (3 בפברואר 2003) בהעדר הצדדים.


רבקה פרידמן-פלדמן
, שופטת







בשא בית משפט שלום 2335/01 דיף אללה עצאם נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/02/2003)