פסקי דין על סגן דוד נחמיה | פסקי דין על משהב"ט-אגף השיקום | פסקי דין על ד"ר דן דולפין -ראש היחידה לשירותים רפואיים |

2466/07 עתמ     15/06/2009




עתמ 2466/07 סגן דוד נחמיה נ' משהב"ט-אגף השיקום, ד"ר דן דולפין -ראש היחידה לשירותים רפואיים




בעניין:

1



בתי המשפט


בימ"ש לעניינים מינהליים ת"א
עתמ002466/07


בפני
:
כב' השופטת רות רונן
תאריך:
15/06/2009




בעניין
:
סגן דוד נחמיה



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד בומבך

העותר

נ
ג
ד


1 . משהב"ט-אגף השיקום

2 . ד"ר דן דולפין -ראש היחידה לשירותים רפואיים


ע"י ב"כ עו"ד
בקר

משיבים



פסק דין


העותר הוא נכה צה"ל בעל דרגת נכות של 100% בשל מחלת הסוכרת ממנה הוא סובל, תגובה נפשית למחלת הסוכרת, מחלת לב, ומחלת כלי דם פריפרית עקב הסוכרת.

העותר עתר כי בית המשפט יורה למשיבים להעניק לו ליווי בהיקף של 16 שעות ביממה לפחות.
העותר טען בעתירתו כי הוא זקוק לליווי. בהתאם לנוהל העבודה במשרד הביטחון, אישרה ועדת המלווים של משרד הביטחון לעותר 4 שעות ליווי בלבד, למרות שלטענתו הוא זקוק כאמור ל-16 שעות. לטענת העותר, הוא מתגורר בגפו, ואינו מסוגל להשגיח על עצמו בשל מצבו הרפואי הקשה.

העותר תמך את העתירה בחוות דעת מיום 18.9.06, של פרופ' מיכה רפופורט, ממנה עולה כי העותר סובל מאירועים תכופים של היפוגליקמיה כולל תוך כדי שינה, שלא ניתן לצפות אותם מראש, וכי לעיתים הוא סובל כתוצאה מאירועים אלה מאובדן הכרה. לכן קובע פרופ' רפופורט כי העותר זקוק להשגחה רצופה במשך כל שעות היממה, ועל אחת כמה וכמה בשעות הלילה.

העותר טען כי החלטת ועדת המלווים בהקשר זה לפיה הוא זקוק רק ל-4 שעות ליווי, איננה סבירה.

בכתב התגובה המקדמי שהגישו המשיבים, נטען כי אין מקום לשנות את החלטת הוועדה, ואין להעדיף את חוות הדעת מטעם העותר. עוד נטען כי מדובר בהחלטה מנהלית, כי בית המשפט אינו אמור להמיר את שיקול הדעת של הגוף המנהלי, ולכן אין להתערב בהחלטה. יחד עם זאת, המשיבים הסכימו, לפנים משורת הדין, להעמיד את העותר פעם נוספת בפני
ועדה רפואית בבית חולים אחר, בכפוף לכך שהוא ייבדק גם במכון לבטיחות בדרכים, ולכך שבפני
הוועדה יהיו גם תוצאות הבדיקות במכון.

בישיבת 12.3.08, הוסכם בין הצדדים כי העותר יועמד בפני
ועדת מלווים נוספת, כאשר המסמכים שהומצאו על ידיו יקבלו התייחסות של הוועדה. בהחלטה מאותו מועד, נקבע כי אכן מן הראוי לערוך בדיקה נוספת של העותר, כדי לקבל החלטה ביחס למצבו הרפואי, ולהשלכות של מצב זה על צרכיו בתחום הסיעודי וההשגחתי.

בישיבת יום 4.5.08, לאחר שעד אותו מועד לא התכנסה ועדת המלווים, הצהיר ב"כ המשיבים כי הוא ינחה את המשיבים לכנס את הוועדה בלי קשר לנושא המכון לבטיחות בדרכים.

ב"כ העותר עתר באותה ישיבה כי בית המשפט יוציא תחת ידיו סעד ביניים לפיו הוא יהיה זכאי לליווי במשך 10 שעות ביממה עד שהעותר יעבור ועדה נוספת. בהודעה מיום 11.5.08, הודיע ב"כ המשיבים כי הוא מסכים כי עד לתום בירור העתירה, יוקצו לעותר 4 שעות ליווי נוספות ובסך הכול 8 שעות ליווי.

לאחר מועד זה, נדחה הדיון מספר פעמים כדי לאפשר לוועדה לשקול את עמדתה, להתייעץ במומחה לסוכרת ולקבל החלטה.

החלטת הוועדה ניתנה ביום 10.9.08. בהחלטה זו קבעה הוועדה כי "אין הצדקה לאשר מתן שעות ליווי בשום שעה משעות היממה".

בישיבת 21.1.09, הגיב ב"כ המשיבים לטיעון כתוב שהוגש מטעם העותר, ולהצעת בית המשפט, ובקש להודיע עמדתו ביחס לדברים אלה – לגבי שעות הליווי וההשגחה שיאושרו לעותר. ביום 12.3.09 הודיע ב"כ המשיבים כי לאחר שבחן שוב את המקרה, ולאור חוות דעת המומחה ותצהיר העותר אשר לא היו בפני
הוועדה שדנה בעניינו של העותר, מצא לנכון הרופא המוסמך הראשי באגף השיקום לקבוע כי בנסיבותיו העובדתיות המיוחדות ויוצאות הדופן של המקרה דנא, יוקצו לעותר 10 שעות ליווי ליליות, על מנת למנוע כל סיכון לבריאותו בשעות הלילה.

העותר הגיב להודעת המשיבים ביום 19.3.09. הוא טען כי איננו מקבל את הקביעה לפיה הוא זכאי ל-10 שעות ליווי בלבד, ואיננו מסכים להצעה זו. הוא טען כי הקביעה לפיה הוא זכאי ל-10 שעות ליווי איננה מנומקת, וכי לא הובהר בה מדוע נדחתה דרישתו שלו לקבל 16 שעות ליווי ביממה, מה עוד שאין עוד מחלוקת כי הוא זקוק להשגחה רפואית על פי מצבו הרפואי המוכח.

בישיבת יום 15.6.09, טען ב"כ המשיבים כי ההחלטה לפיה אושרה לעותר השגחה של 10 שעות ביממה היתה במסגרת ניסיון להגיע להסכמה עם מי שהיה בא כוחו הקודם של העותר., כי לא ניתנה חוות דעת רפואית בעניינו של העותר, וכי ועדת המלווים לא התכנסה פעם נוספת. לכן, בשלב זה ב"כ המשיבים איננו יכול לפרט מה היה הנימוק בשלו אושרו לעותר דווקא 10 שעות ליווי, ולא מספר גדול יותר של שעות.

בשלב זה עתר ב"כ העותר כי בית המשפט ייתן

פסק דין
במסגרתו תתקבל עמדת העותר במלואה. הוא אף עתר כי אם בית המשפט יחליט כי יש צורך בקיומה של ועדה רפואית – כי הוא ימנה ועדה רפואית
חיצונית.

דיון
לאחר ששמעתי ובחנתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש מקום לקבל את העתירה בחלקה, כפי שיפורט להלן.

ראשית, אין חולק בשלב זה כי החלטתה של הוועדה מיום 10.9.08 לפיה אין הצדקה לאשר מתן שעות ליווי בשום שעה משעות היממה, היא החלטה בלתי סבירה. כך הודה בהגינותו גם ב"כ המשיבים בישיבת 15.6.09 (ר' עמ' 6 שורה 14). יוער כי מעמדת המשיבים עולה בין היתר כי חוות דעת המומחה מטעם העותר וגם תצהיר העותר לא היו בפני
הוועדה שדנה בעניינו של העותר. גם מטעם זה החלטתה של הוועדה איננה יכולה לעמוד.

לכן, נכון למועד כתיבת

פסק דין
זה, לא יושמה למעשה החלטת יום 12.3.08, בה נקבע בהסכמת הצדדים כי תיערך בדיקה נוספת של העותר כדי לקבל החלטה ביחס למצבו, ולמספר השעות בהן הוא זקוק להשגחה לאור מצב זה.

אני סבורה כי במצב הדברים הנוכחי, מן הראוי לכן להורות למשיבים לקיים את ההחלטה הנ"ל, היינו להעמיד את העותר בפני
ועדה פעם נוספת, תוך קיום מלא של מכלול ההוראות שפורטו בהחלטה מיום 12.3.08 הנ"ל. בפני
הוועדה יעמוד כל החומר הרלוונטי בעניינו של העותר, ובכלל זה חוות דעת המומחה ותצהיר העותר, אשר לא היו כאמור בפני
הוועדה הקודמת שדנה בעניינו,

אינני סבורה כי יש מקום לקבל את העתירה כמבוקש בה בנסיבות שנוצרו. זאת, משום שההכרעה בשאלה מהו מספר שעות הליווי להן זקוק העותר, היא הכרעה רפואית, שצריכה להינתן על ידי הגוף המוסמך לכך, על פי מכלול הנתונים הרפואיים הרלוונטיים.

ההכרעה האחרונה שניתנה על ידי הגוף הרפואי המוסמך היא החלטת הוועדה לפיה העותר זכאי ל-4 שעות ליווי. במסגרת ההליך הנוכחי, חזרו בהם המשיבים גם מהעמדה הנ"ל, והסכימו כאמור כי העותר יהיה זכאי ל-10 שעות ליווי. השאלה האם הוא זכאי למספר גדול יותר של שעות ליווי צריכה לכן להיבחן פעם נוספת על ידי הגוף המוסמך, שישקול את מכלול הנתונים הרלוונטיים, ויקבל החלטה מושכלת ומנומקת בעניינו של העותר.

יחד עם זאת, אני סבורה כי עד למתן הכרעה נוספת של ועדה מוסמכת מטעם המשיבים, יש לזכות את העותר בשעות ליווי כפי שהוא עתר – קרי 16 שעות ליווי. הטעם לכך הוא משום שהעובדה שטרם התקבלה החלטה של ועדת מלווים, איננה תלויה בעותר אלא רק במשיבים. כפי שצוין לעיל, ההחלטה שניתנה על ידי ועדה רפואית מטעמם של המשיבים, במסגרת ההליך דנן, היתה החלטה בלתי סבירה – גם לגישת המשיבים. ענין זה אינו צריך להיות בעוכריו של העותר.

יוער בהקשר זה כי העותר מחזיק ומממן על חשבונו משגיחים זה מכבר, דבר המחזק כמובן את ההנחה כי לפחות הוא עצמו סבור בתום לב כי השגחה כזאת דרושה והכרחית עבורו. העותר טען בבית המשפט כי לצורך מימון המשגיחים הוא נזקק לקחת הלוואות, בין היתר מהשוק האפור. כפי שצוין בראשית

פסק דין
זה, העותר אף תמך את עמדתו בחוות דעת מומחה מטעמו.

בנסיבות אלה, אין מקום לשלול מהעותר לפרק זמן נוסף את הזכות לקבל סיוע והשגחה מלאים – לגישתו שלו, עד שתתקבל החלטה של הוועדה הרפואית המוסמכת ביחס למספר שעות ההשגחה להן העותר זכאי.

לכן, אני קובעת כדלקמן –
המשיבים יכנסו ועדה רפואית בעניינו של העותר בהקדם האפשרי. העותר ישתף פעולה עם הוועדה ככול שיידרש. עד שתתקבל החלטתה של הוועדה – יהיה העותר זכאי לליווי והשגחה במשך 16 שעות ביממה על חשבון המשיב 1.

אני מחייבת את המשיבים בהוצאות העותר ובשכר טרחת עורכי דינו בסך 10,000 ₪ + מע"מ.
לענין זה הבאתי בחשבון את טיעוני הצדדים, ואת העובדה כי חלף פרק זמן ארוך ומשמעותי בו לא ניתן היה לדון בעתירה, משום שהוועדה מטעם המשיבים קבלה החלטה בלתי סבירה. יחד עם זאת הבאתי בחשבון גם את העובדה כי ב"כ המשיבים עשה מאמץ להיעתר לבקשת ב"כ העותר כפי שהבין אותה, ומאמץ זה נשא פירות חלקיים.

היום 15.6.09 בהעדר הצדדים
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים

__________
ר. רונן, שופטת







עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 2466/07 סגן דוד נחמיה נ' משהב"ט-אגף השיקום, ד"ר דן דולפין -ראש היחידה לשירותים רפואיים (פורסם ב-ֽ 15/06/2009)