פסקי דין על המבקשת< | פסקי דין על המשיבים 1 נאיף אבו לבן (עציר) 2 איברהים אבו לבן (עציר) 3 חוסין בן אבו לבן (עציר) 4 עבד נאסר אבו לבן (עציר) 5 מוהנד אבו לבן (עציר) 6 מועטז אבו לבן (עציר) 7 חמדה אבו לבן <#2#>נוכחים: ב"כ המבקשת – עו"ד מיכל מזורקולר...

15/06 פ     01/01/2001














לך

law data
law data
1
0
2009-06-15t11:12:00z
2009-06-16t11:42:00z
2009-06-16t11:42:00z
2
5540
27704
ness esg
230
66
33178
11.8122


6 נק'
2



false








14080-05-09
15225584
ngcs.protocol.bl.client.protocolblclientcriminal
21
0
0
14
1
363998
0
15/06/2009 08:30    


15594590
2
ngcs.protocol.bl.client

microsoftinternetexplorer4


st1\:*{behavior: }
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:david;
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"טבלת רשת";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;}





page 


21


























בית המשפט המחוזי מרכז




מ"ת
14080-05-09 מדינת ישראל נ' אבו לבן(עציר) ואח'








15
יוני 2009







לפני כב' השופטת זהבה בוסתן









המבקשת<br>



                     

מדינת ישראל





נגד





המשיבים




1 נאיף אבו לבן (עציר)
2
איברהים אבו לבן (עציר)
3
חוסין בן אבו לבן (עציר)
4 עבד
נאסר אבו לבן (עציר)
5
מוהנד אבו לבן (עציר)
6
מועטז אבו לבן (עציר)
7 חמדה
אבו לבן




<#2#>
נוכחים:

ב"כ המבקשת – עו"ד מיכל מזור
קולר
ב"כ המשיבים 
1 עד 7 – עו"ד יניב שגב
המשיבים 1 עד 6 – הובאו באמצעות
שב"ס
המשיבה7 – בעצמה

פרוטוקול


הסנגור:
למעשה קראתי שמעתי ושוב קראתי את טיעוני חברתי בכל
הקשור למעצר עד תום ההליכים בתיק הזה. בכל הקשור לראיות לכאורה, בכל הקשור לבקשת
חברתי לראות את כולם את כל המשיבים כמכלול אחד. לראות את כולם כגוף אחד וכך גם
להתייחס אליהם. פסיקת בית המשפט עליון אומרת בעשרות רבות של החלטות שלא רק הענישה
אלא גם הבחינה בשלב הזה תהיה בחינה אינדבדואלית, זה המעטפת, זה הכיסוי לכל
הטיעונים שלי ואבקש להתייחס לכל משיב ומשיב כגוף אחד ולא כפי בקשת חברתי להתייחס
אליהם כמכלול אחד. המתחם שעליו דיברה חברתי בראשית טיעוניה בשבוע שעבר והציגה
תמונה, הוא מתחם גדול מאד. במתחם הזה נמצאים מאות בני אדם. חברתי לא תחלוק על כך
שהמאות הללו כוללים עשרות מבני משפחת אבו לבן על בניהם, בנותיהם, נכדיהם ונכדותיהם
ולמעלה מ-200 פועלים סינים שגרים בתוך המתחם הזה ממש. אין חולק על כך, הדבר עולה
בבירור בחקירה. למתחם הזה כל המתחם הענק הזה יש כניסה ויציאה אחת. הכניסה והיציאה
הזו היא באמצעות שער ברזל גדול שהוא למעשה דלת הכניסה והיציאה לכל מי שמבקש לבוא
ולצאת מהמתחם הזה. יוכל המתחכם לבוא ולהגיד יש דלת צדדית לקיוסק אבל אז מה? מיד
יכלילו אותו כסוחר סמים. אתייחס לדלת הזו בהמשך, כשאני אומר כניסה ויציאה אחת
למתחם עיקר דבריי כרגע מכוונים לגבי המשיב 1 ועל הקשר של זה בעניינו ארחיב בהמשך.
איך עושים את החיבור או מתחילים לעשות את החיבור של התיק הזה? מלאכת ההרכבה. ישנם
מידעים מודיעיניים וצריך לחבר אותם אבל מ ה? ישנם עשרות מבני משפחת אבו לבן, אם
בית משפט יוכל לספור כמה בני משפחת אברהים אבו לבן קיימים במשפחה הזו, שבעה אני
ספרתי. המספר היותר מדהים הוא ששיה הם בני אותו גיל, המספר עוד יותר מדהים שלושה
מהם דומים אחד לשני להפליא. ישנם שני מספרי טלפון בתיק הזה שעל פיהם מתחיל הקשר או
נולד הקשר נולד החיבור של כל הפרשה הזו. הראשון הוא 0547349805 (יכונה על ידי 
805) המספר השני הוא 0542409253 (יכונה על ידי
253). ישנו מזכר של החוקר קטלניק מיום 27.01.09. הוא מחייג למספר הזה ומבקש מנות
סם, לפי מה שאומר קטלניק הוא מזהה מועתז אבו לבן משיב 6, כמי שהדובר מהעבר השני של
הקו. מועתז אבו לבן ולא אחר. ביום 

29.01.09 התבצעה פעילות במתחם שבמסגרתה נבדקו 13 אנשים, 13 איש נבדקו כאשר
הציגו ת.ז. ונשאלו מה מספרי הטלפון שהם נושאים ברשותם. הטלפון 805 זה רק יומיים
אח"כ, נתפס אצל אחר. האחר הזה הוא לא מועתז אבו לבן ואז אני שואל את עצמי
שאלה אחת 
לעניין המזכר, יש לו חשיבות מאד
גדולה אבל אני שואל את עצמי שאלה אחת מאד עיקרית וחשובה הפעולה הזו יזומה וברור
שהיא יזומה, הפעולה הזו היא תולדה של מעשה מכוון, הפעולה הזו היא תולדה של חשיבה
שמכאן או יום לפני כן מכאן מתחיל המבצע הזה שאיני יודע איך קוראים לו להתגבש
ולהתחבר. אני שואל את עצמי שאלה אחת כמה כסף הושקע במבצע הזה? כמה כוח אדם הושקע
במבצע הזה? למה השיחה עם אבו לבן מועתז לא הוקלטה? אם היתה מוקלטת ניתן היה לבצע
זיהוי קול. חברתי תקפוץ ותגיד בש"פ... תכף אומר כמה זה לא נכון. מאיפה החוקר
קטלניק מכיר את מועתז אבו לבן? כמה פעמים הוא שוחח איתו בטלפון? אני אשאל שאלה
אחרת איך הנאשם הזה היום מסוגל להתמודד עם טענה זה לא אני, איך הוא מסוגל להתמודד
עם טענה כזו? אין ברשותי שום דרך יצירתית 

להתמודד עם הטענה זה לא הוא בשיחת הטלפון הזו. החוקר לא מפרט הרי באיזה דרך
הוא מכיר אותו, כמה שיחות היו לו איתו, כלום. יש את כלל הראיה הטובה ביותר, הוא
כלל משפטי. בידי המשטרה היחידה החוקרת, זה לא שמישהו הלחיץ את המשטרה, זה לא שהדבר
קרה ביוזמת החשודים ואז הם נאלצו להתארגן ולהתאים עצמם. המשטרה קבעה את הזמן,
המשטרה קבעה את המועד, המשטרה קבעה את האופן , המשטרה קבעה את האמצעים. למה בתיק כל
כך מושקע 
מכל הבחינות, הן מבחינת כוח
האדם, הן מבחינת האמצעים הטכנולוגיים והן מבחינת הכסף שהושקע, פעולת הקלטה פשוטה,
למה לא הוקלט הקול של מוענתז אבו לבן?
כלל הראיה הטובה ביותר מדבר על כך שאם היתה ליחידה
החוקרת את האפשרות לאסוף את הראיה הטובה מבחינתה והיא לא עשתה כן, בהכרח יש בכך
מחדל חמור שהוא מהווה פגיעה חמורה בהגנת הנאשם. הרי זה היה בידיהם, לא בידי אחר,
בידי המשטרה עצמה.
יש טלפון נוסף 253, מה שמיוחס למשיב 2, אברהים אבו
לבן. אמרתי קודם הטלפון הזה מיוחס לאברהים אבו לבן מכוח דבר אחד בלבד, מכוח פשיטה
או פעילות שנערכה ע"י היחידה החוקרת במתחם הבית שלו וכאשר הוא נתבקש להציג
ת.ז. הוא התבקש למסור גם את שני הטלפונים הניידים שלו שנשא ברשותו באותה עת.
לגבי 
טלפון אחד 057 אין מחלוקת שהוא לא
קשור לדבר.
לגבי 054 שמסתיים 253 ועליו אדבר באשר לאברהים אבו
לבן, ב29.01 התבצעה אותה פעילות, אברהים אבו לבן התבקש להציג ת.ז. ביחד עם מספרי
הטלפון שלו שהיו ברשותו ביחד עם הטלפונים ואז נרשם במזכר של השוטר אבוטבול שהמספר
הזה 253 שייך לאברהים אבו לבן.
אתחיל מהסוף, 29.01.09 זה היום השני להקלטת הוידאו
והאודיו שהותקנו בחשאי בחצר המשפחה. לכאורה, זה גם היום השני להאזנה הסמויה לשני
הטלפונים שעליהם דיברתי. כשמגיע החוקר אבוטבול לחצר המשפחה הוא יודע שב-253 מתבצעת
פעילות שהוא קורא לה סחר בסמים. צריך להדביק את הטלפון הזה למישהו, צריך לשייך את
הטלפון הזה למישהו. כשאברהים אבו לבן נשאל מהו מספר הטלפון שלו, זה לא המספר שהוא
ענה. אברהים אבו לבן ענה זה את אותו מספר רק שהסיפא שלו במקום 3 
הוא אומר 4. הוא אומר את זה בחקירה לאחר מעצרו.
כל הסדרה של הטלפונים שמסתיימת ב-25 מ-1 עד 9 שייכת למשפחה הזו אבל לא בהכרח
לאברהים.
מוענתז אבו לבן נעצר לפני שנה כשטלפון 52 עליו.
הטלפון הנוכחי של מוענתז אבו לבן בעת מעצרו אותו מספר 
2409253, רק מה? הקידומת שונה 057 במקום 054.
זה תמיד סביב המספרים האלה. אני מזכיר שאברהים מוסר את הספרה 4. מה קורה אז? לא
יכול להיות ש-13 איש יאמרו לחוקר שיודע בראש מידיעה שיש סחר בסמים, חלק מה-13 הם
החשודים והם יגידו לו מספר והוא יגיד כן קיבלתי רשמתי עליו. הוא עשה עוד פעולה,
לגבי זה תצא בקשה מסוימת, לגבי הפעילות שלו באותו יום. מה שעשה החוקר אבוטבול
בנוכחות המשיב זה לחייג מהטלפון המשטרתי שלו לגבי כל מספר שניתן לו כדי לוודא
שהטלפון שאומר המשיב זה הטלפון שהוא מחזיק ביד, הדבר הזה נעשה ליד כל 13 המשיבים
זולת טלפון אחד, 253. או שזה נכון או שזה לא נכון, אם זה לא נכון, אין להם לאן
לברוח. אם זה נכון מה שאמרתי כרגע זה חמור מאד ויהיו לכך השלכות מאד גדולות. לכל
הטלפונים של כל ה-13 הוא טלפן. זו בקשה פשוטה מאד שלדעתי גם תקבל את אישורו של
השוטר אבוטבול. אפשר להוציא פלט שיחות בשעה מסוימת, יציג אותו לבית משפט, אם אגיש
מספרי טלפונים והמספרים נמצאים שם המשמעות פשוטה. 13 איש זה הרבה יותר מהשישה
שנמצאים פה ואגב אחד מהשישה שנמצאים פה, לא היה מתוך אותם 13 שנבדקו, ישנם 7 אחרים
שהם לא חלק מכתב האישום. שאלתי חמישה מתוך אותם שבעה, שוחחתי איתם באופן אישי, זו
הפעולה שהתבצעה שם. בין אחד לארבעה אחרים אין כל קשר. הכל ייכתב בבקשה המתאימה כי
זה חומר חקירה.
דיברתי על אותו מניע שיש למשטרה להדביק את הטלפון
לאברהים אבו לבן, הרי על פיהם בטלפון הזה מתבצע סחר בסמים והחשוד הוא אברהים אבו
לבן. ביום 26.01.09 מחייג חברי השוטר שי כהן הוא מחייג ל-253 למספר שדיברנו עליו
כרגע, מזמין ממנו מנת סם או מנות סם והוא לא מזהה את הדובר.
לגבי השוטר קטלניק, אני לא יודע מה רמת היכרותו עם
משפחת אבו לבן, לדעתי לא גבוהה במיוחד כי הם לא מכירים אותו. אך לגבי החוקר שי כהן
אין מחלוקת שהוא מכיר את משפחת אבו לבן הכר היטב. אם השוטר שי כהן לא מציין את השם
של אברהים אבו לבן במזכר שכתב לגבי אותה שיחה, המשמעות היא שהוא לא מזהה את אברהים
אבו לבן כמי שדיבר איתו וחבל. מקודם שדיברתי על מוענתז ועל שיחתו היינו יכולים
ללמוד על היש. עכשיו אם החוקר כהן היה מקליט את השיחה שלו עם אבו לבן אברהים היינו
בקלות יכולים לקבוע שאברהים אבו לבן לא הדובר שמאחורי קו הטלפון הזה אך הדבר הזה
לא נעשה. אני חוזר ועומד וחוזר על טיעוני לגבי כלל הראיה הטובה ביותר, לגבי העובדה
שהדבר הזה היה מתוכנן על ידי המשטרה, לגבי זה שפעולת הקלטה פשוטה הייתה יכולה
לגרום לאברהים אבו לבן להתגונן, מה שהוא לא יכול כיום, ולאפשר לו להגיד זה אני,
אני מודיע שיש ראיות לכאורה למעצר עד תום ההליכים אך זה לא נעשה וצר לי שזה לא
נעשה. עוד יותר צר לי שאברהים אבו לבן מכחיש את הקשר שלו למספר הזה והמשטרה לא
עושה כלום, לא עושה שום פעילות כדי לחבר אותו לטלפון הזה. אגב, בבש"פ 6466/06
אומר כב' השופט רובינשטיין משפט לגבי העניין הספציפי הזה, איך יכול להיות שנאשם
מכחיש קשר למספר כלשהו והמשטרה לא בודקת? 

תקום חברתי ותגיד במקרה הספציפי הזה יש עשרות הקלטות אחרות בתיק הזה. אני
אומר יש הקלטות, שמעתי את ההקלטות, ראיתי את מילון המונחים והפרשנות שניתנה וזה
בסדר. אני שואל את עצמי שאלה מאחר ויש התכחשות של המשיב אברהים אבו לבן לטלפון
ולקול שהושמע לו בחקירה, לקחו מקבץ שיחות בודדות והשמיעו לו אותן הוא מכחיש שזה
הקול שלו, אמרו לו לא זה אתה, והוא אומר לא זה לא אני. פעולה אחת פשוטה יש להם את
הקול שלו בחקירה, החקירות מצולמות ומוקלטות, לקחת את דגימת הקול מהחקירה, לקחת פס
אודיו אחד, לקחת שיחת טלפון לפי השרטוטים שיש ולהגיד יש התאמה מה יש לו להגיד על
זה? איזו טענה הוא יכול להעלות? מעדיפים להשאיר את הדבר הזה לתיק העיקרי כי חברתי
אומרת שזו ההלכה ואני אומר שזו לא ההלכה. זה לא נכון משפטית, הלכה שמדברת על זה
שהזיהוי יעבור לתיק העיקרי, היא נכונה כאשר יש ראיה ישירה אחרת שקושרת את הנאשם
לעבירה המיוחסת לו באותו כתב אישום. הגישה חברתי את אותו בש"פ 6466/06, אני
מניח שבית משפט עוד לא הספיק לעיין בו, מדובר שם בתיק סחר בסמים שהנאשמים שם
מופללים על ידי סוכנת סמויה שעבדה איתם 5 חודשים. היא זיהתה אותם במסדר תמונות ואז
קם הסנגור ואומר זה לא הקול, היא זיהתה אותם במסדר תמונות. איפה זה דומה לתיק
שלנו? היעלה על הדעת שמישהו יגיד לי לך לתיק העיקרי 
מבלי שיש קשר למצוין בתיק החקירה? הגרוע מכל
הוא שהוא מכחיש שזה הקול שלו בשיחות האלה. מה צריכה המשטרה? הם היו עצורים למעלה
משעשרים יום. במשך עשרים יום מישהו יכול לקום ולהגיד לי לא היתה לנו אפשרות, לא
הייתה לנו יכולת לקחת דיסק אחד של חקירה למעבדת משטרה? זה הגיוני בכלל? מה יקרה
בסופו של יום? אני אצטרך לעשות את זה, על חשבונו של המשיב. זה לא אמור להיות ההיפך
שהמשטרה אוספת את הראיות? ההכחשה שלו את הקול, את התוכן, אף אחד במשטרה לא עלה על
דעתו להעמיק ולחקור, חברתי לא חשבה להנחות לבצע את הפעולה הפשוטה הזו עם אפס העלות
שלה? יש למשטרה מניע מצוין להדביק לאברהים אבו לבן את הטלפון הזה. המשטרה יודעת
שזה לא הטלפון של אברהים אבו לבן, מישהו שאל את עצמו למה אברהים אבו לבן 
נעצר ב-30.04? חומר בתיק הזה מתבסס על יומיים
28, 29.01.09. למה הוא נעצר שלושה חודשים אחר כך? לכאורה 30.04 נראה תאריך תמים אך
הוא לא. מישהו שואל את עצמו מה קרה ביום הזה? מי הורשע ביום זה? או דינו של מי
נגזר ביום הזה? מישהו שואל את השאלה, בכל הכבוד הראוי, למה משטרת לוד חקרה את התיק
הזה ולא אחרים? ימ"ר מרכז למשל? לנאשם ולסנגור יש זכות לקיים דיון במעמד צד
אחד וזה הבקשה לגבי הנקודה הספציפית הזו. אפנה להוראת החוק המפורשת שבמידה והוא
רוצה להעלות טענה של חיסיון מצידו, אמנם הדבר צריך להיות בבקשה כתובה ואם בית משפט
ירצה שאעשה את זה כך, אעשה את זה כך.
בעמוד 4 סעיף ג' לטיעוני המאשימה שהוגשו בכתב,
הטלפון הזה 253 מיוחס למשיב אחר, למשיב 1. אני רוצה לשאול איזו ראיה יש שהטלפון
הזה 253 מה שמיוחס למשיב 2 מיוחס למשיב 1?

עו"ד מזור:
זו טעות סופר, הכוונה למשיב 2 ואני מבקשת לתקן.

הסנגור ממשיך:
מפנה לסעיף ד' לאותו עמוד "תיעוד שיחות לטלפון
" שהספרות האחרונות שלו 805 "שייך למשיב 3 ונמצא לסירוגין גם בשימושו של
משיב 6". אני רוצה להבין איך אפשר לאחוז במקל משתי קצותיו? הוא שייך למשיב 3,
נתפס ברשותו ביום 29.01, אף אחד לא בדק האם זה הקול שלו שמדבר ב-27 לחודש אף אחד
לא שאל אותו בחקירתו למה מועתז אבו לבן מדבר בפלאפון שלך ביום 
27 לחודש ומצד שני לומר לסירוגין נמצא בשימוש
משיב 6, מה זה? איזה דרך זו? איך בונים ככה ראיות בתיק? להגיד או של זה או של זה
או של זה? אני לא מבין. למה לא הטיחו בפני
משיב 3 את הטענה לפיה מועתז אבו לבן
משתמש בפלאפון שלו. אולי היה אומר זה לא נכון, אחי הקטן משתמש בזה. הם מעדיפים
להשאיר זאת כך כי יש מזכר של שוטר שמתמחה בזיהוי קולות ולא מפרט מהיכן הוא מכיר את
הקול של מועתז אבו לבן. הדוגמא האחרת בהמשך ישיר למה שאמרתי, הרי שהטלפון 
253 נתפס ברשותו של אברהים אבו לבן אז זה רק
שלו זה לא נמצא לסירוגין בשימוש של אף אחד אחר. כשטלפון נתפס אצל מישהו קמה חזקה
מסוימת, חזקה משפטית. כשנוח למאשימה החזקה הזו עובדת וכשנוח למאשימה החזקה הזו לא
קיימת והוא נמצא לסירוגין בשימוש של מישהו אחר.
נקודה הבאה היא סוגיית הלקוחות, לכל מפעל סמים יש
לקוחות. אקדים את הסוף ואומר שאני מבקש להתעלם התעלמות 
לכל טיעוני חברתי בעניין הזה. בית משפט לא יכול
להתייחס לאף מילה מה שנטען על ידי חברתי בעניין הזה.
בש"פ 1177/04 מפי כב' השופט סלים ג'ובראן נכתב
כך "בשלב המעצר עד תום ההליכים נבחן הפוטנציאל הראייתי להרשעה....." רוח
הדברים נלקח מהלכת זדה המפורסמת הלכה שנכתבה בזדה לא השתנתה עד היום, הפועל היוצא
של זה הוא שחומר הראיות במקרה הזה הקליינטים, די שיהיה בהם פוטנציאל הרשעתי. איך
יהיה בהם פוטנציאל הרשעתי אם בכתב האישום שהוגש ביום 
25 וכתב האישום המתוקן שהוגש ב-15.06 הלקוחות
לא מופיעים כעדי תביעה. את הבקשה שחברתי אמורה להגיש צריכה להגיש למותב העיקרי,
בקשה שכזו לא קיימת. היום אנו בוחנים את הראיות לכאורה בכתב האישום כאשר בכתב
האישום אין את אותם קליינטים, זה לא חלק מחומר הראיות, אי אפשר לבסס פוטנציאל
הרשעה על דבר שהוא לא קיים ולכן כשבית משפט בוחן היום מה יש אז כמו שבחלק
מהטיעונים שלי התשובה היא אין, גם בעניין זה התשובה היא אין ולכן אני אבקש לבחון
את העניין הזה. נכון ליום בחינת הראיות לכאורה, כל קלסר הלקוחות הזה הוא לא חלק
מהראיות לכאורה.
למעלה מן הצורך אומר אולי וזו דעתי הפרטית, אולי זה
לא במקרה נשכח ואומר למה. מספר הנקודות שאעלה עכשיו אז אולי היה מישהו שיחשוב
שאולי היה טעם של ממש בכל ההודעות האלה ואם הסנגור לא יעלה על זה נוסיף אותם לתיק
העיקרי ואם הסנגור יעלה על זה נגיד טעות.
דיסק מס' 11 

במט 12/09 – אחד הקליינטים, מפנה לעמוד 9 סעיף ח' לטיעוני ב"כ
המאשימה, אומר הקליינט שמי שמכר לו את הסם היה ילד שחרחר עם ג'ינס, סוודר תכלת
והייתה לו שרשרת זהב גדולה. הילד הזה לטענת המשטר הוא חוסיין אבו לבן. הגדילו
לעשות והציגו לו תמונה של חוסיין אבו לבן והוא אומר זה לא זה. בזמן שחוסיין אבו
לבן נעצר היתה לו שרשרת על הצוואר אז אמרו חוסיין אבו לבן מכר לו את הסמים. מפנה
לדיסק מס' 11 מט 12/09, 1:50:33.
מי יותר טוב מאותו לקוח שהרגע קנה סם, התוודה לגבי
הכל, אמר הכל, הראו לו תמונה של חוסיין אבו לבן אמר זה לא זה. הוא לא אמר אולי זה
הוא, לא אמר אני מפחד לזהות. הם לא משליטי טרור, איך יכול להיות שהוא לא מזהה אם
הרגע קנה ממנו?
אני שואל את עצמי כמה נמוך אפשר לרדת כאשר ברור שאין
פה בן אדם עם חולצה ירוקה ועם ג'ינס, ברור שחוסיין אבו לבן הוא לא שחרחר. פרטי
הלבוש אינם נכונים, הזיהוי אין זיהוי, הבן אדם אומר קניתי ממישהו אחר ולא ממנו
ובכל זאת האישום מיוחס לו כי הסייר איציק כהן אומר זה הוא ובכל זאת הדביקו לו את
האישום הזה.
המדינה טוענת באותו בש"פ 6466/06 שלמסדר זיהוי
אין חשיבות בשלב הזה והיא נסמכת על 6466/06 אלא בשלב התיק העיקרי. אני אומר דווקא
לאור הטיעון האחרון שאדרבא ואדרבא המשיבים חייבים לזעוק היום למה לא בוצעה שום
פעולת זיהוי.
הם מעדיפים להסתכן במחדל חקירה, אם כל הזיהויים
יסתיימו כפי שהסתיים הזיהוי הזה, אז אין תיק. יש להם אוויר, יש להם שיחות ללא
דוברים ויש להם תמונות ללא שיוך. אני הייתי מוכן לקבל את הטענה שהעניין של הזיהוי
על ידי הסייר אציק כהן 
אם הוא היה מצטרף
לראייה אחרת, הייתי מוכן לקבל את זה. הייתי מוכן לקבל את הטענה כמו בבש"פ
6466/06 ששם מדובר בסוכנת סמויה שמזהה במסדר זיהוי תמונות את מי מהנאשמים, הייתי
מוכן לקבל את אותו מזכר של כהן. לא יכול להיות ואני לא מוכן לקבל דוח של תצפית של
שוטר סייר, שלא מכיר את המשפחה הזו, אולי עבר שם כמה פעמים, הוא לא יודע מי מבני
המשפחה ואיך הם נראים ועל פיו ישב אדם במעצר תקופה כל כך ארוכה אבל אם הטענה הזו
שלי שאין שום דבר מלבד הדוח הזה הייתה נתקלת בעדות סוכן או עדות שותף או כל עדות
ישירה אחרת או כל ראיה ישירה אחרת, הייתי יושב ושותק לגבי הטענה הזו. אני מבקש
מבית המשפט הנכבד לקבל את הטענה שלי שהדבר לא יכול לעמוד גם בשלב הזה, שלב המעצר
עד תום הליכים כאשר ציטטתי מקודם את בש"פ זדה שגם בשלב הזה הראייה צריכה
לעבור כור היתוך מסוים כדי שבתוצאה יהיה פוטנציאל הרשעתי. אין ולא יכול להיות
במזכר הזה פוטנציאל הרשעתי.
אמשיך עם מועתז אבו לבן, מפנה לעמוד 7 סעיף 
ה' לטיעוני המאשימה,אני רוצה להבין מה משמעות
האמירה משיב 6 מועתז נכח בתחנת הסמים בעת פעילותה ותצפת בקיוסק ברחבה ובסמוך להם.
מה זה נכח? מה זה תצפת? מה הוא עשה? ישב להנאתו? מה זה נכח? אני לא אראה את כל
הדיסקים שיש כאן אך אפנה למה שחברתי כותבת, 

חברתי תראה לי בכל אחד מהנקודות שהיא מציינת מה זה נכח. מה זה נכח? 
התחלתי ברישא של דבריי, המקום 
זה פתח כניסה היחיד לבית שלו. זה פתח הכניסה
והיציאה היחיד במתחם שמוקף חומה. מקום העבודה שלו זה מרחק של 15 מ'.

התובעת:
מגרש החלפים נמצא מעבר לכביש.

הסנגור:
שחברתי תראה לי את המשמרות שלו, את הפעילות שלו, אי
אפשר להגיד במקרה הזה אתה היית במקום שאין לך הסבר לנוכחותך שם, הדבר משמש לרעתך.
כל החיים שלו נמצאים ב-300 מ"ר הזה, אין לו מקום אחר. מקום העבודה מצד אחד של
הכביש, בית מגוריו מהצד השני וכל החיים של המשפחה. האם הוא תיצפת במובן זה שהוא
הזהיר אנשים? הודיע על בואם של אנשים? מה המשמעות של תצפת? 
לתצפית יש כמה משמעויות. תצפית של מגדל תצפית
בים זה להתריע על סכנות ולנווט על אוניות, תצפית של משטרה 
זה לעקוב אחר אדם ולדווח ותצפית של אדם בתחנת
סמים זה לראות האם מגיעה משטרה, לדווח, להתריע, האם זה מיוחס לו? זו בדיחה. מעבר
לזה שזו בדיחה זה דבר אחד מאד ברור, הסקת מסקנות חד משמעית של התביעה וזה רק הסקת
מסקנות, אין כאן שום דבר אחר. המסקנות היחידות שיהיו באולם הזה זה של בית משפט
נכבד זה. מה שעושה חברתי זה הסקת מסקנות נטו, אין כלום באמירה הזו נוכחות ותצפית.
יש עניין נוסף באותו סעיף ה' 2 הוא צופה במכירת סמים, מה רואים אותו שם? לוקח
פינג'ן קפה ושופך קפה לאנשים. לדברי חברתי באים אנשים לקנות סמים והולכים. הוא
מגיש קפה, זה נשמע סביר בכלל?
אותו דבר גם לגבי משיב 5, נכח וצפה? אותו דבר.

אני ארצה לדבר על החלק הזה של הטיעון שלי על נאיף
אבו לבן, המשיב 1, בכל הכבוד הראוי יש להורות על שחרורו של האיש הזה מהמעצר. לא
יעלה על הדעת שהאיש הזה ישב עוד יום אחד במעצר בתיק זה. אין שום דבר כלפיו בתיק
הזה זולת דבר אחד. אם משיב 1 לא מוכלל בכתב האישום הזה, אין לנו פה מקרה אבחון.
אין תיק חלוט, אין פרקליטות מדינה, אין פרקליטות מיסוי וכלכלה, אין אף אחד. מדובר
בתיק שלום פשוט של סחר בסמים, בלי שום תוספת ובלי שום ניפוח ובלי שום כותרת.
עמוד 19 לטיעוני חברתי, כל אחד מהדיסקים האלה,
וחברתי אומרת בפרק שני עילת מעצר "דנים אנו בכתב אישום....בחצריו של משיב 1
בידיעתו ובהסכמתו...". כמו שאמרתי, הפתח הזה זו הכניסה והיציאה היחידי מהבית
שלו. בכל אחד מהדיסקים שרשומים שם רואים אותו עושה דבר אחד נכנס יוצא, עוצר מדבר
עם אנשים, שום פעילות סמים, או שהוא מדבר עם הפועלים התאילנדים או עם בני משפחתו.
מה חברתי רוצה להגיד? שעצם הדיבור עם בני המשפחה הופך אותו ליודע ומסכים? אני לא
מבין. אלמלא הוא בכתב האישום, אין פה חילוט. נסמכת חברתי כמוצאת שלל רב על התיק
שהיה לו בשנת 2006, דא עקא, בשנת 2007 הוא נאיף אבו לבן מתקין 11 מצלמות בשטח ביתו
לחצר ולהיקף. כעבור כמה שבועות מגיעה משטרת ישראל לא אחרת מאשר תחנת לוד, עוקרת את
המצלמות ממקומן ומה הטענה? המצלמות גנובות. הדברים קיימים בפרוטוקולים. הוכחתי את
אישור הקנייה של המצלמות, כב' השופטת נחליאלי הנחתה את המשטרה לכו תבררו מאיפה
המצלמות, ניגשו לבעל העסק, אישר את הקנייה והתקנת המצלמות והיא הורתה להשיבן באופן
מיידי את כולן. משטרת ישראל התעלמה מההחלטה הזו ועד היום היא מחזיקה בידה רכוש שלא
כדין למרות החלטת בית משפט. אני שואל את עצמי שאלה אחת, את אסופת המסמכים שלי
לעניין הזה לא הבאתי עימי ואני אמציא אותם מחר בבוקר, כולל חשבוניות של מצלמות
והעתקי הפרוטוקולים, האם אדם שיודע שבחצריו מתבצעת עבירה פלילית מכל סוג שהוא
יתקין 11 מצלמות? למעשה אם המשטרה לשיטתה הייתה מחזירה את המצלמות ומאפשרת התקנתן
או לא מוציאה אותן בכלל, זה לא היה עולה שקל למדינה ולוקחת את הצילומים. אני לא
מדבר על כך שבזמן העסקאות לכאורה איפה הוא בכלל? הוא יוצא מהבית בשעה 07:00 וחוזר
בשעה 15:00 אין חולק שבתוך המתחם יש לו 200 פועלים סינים להם הוא משכיר מקום
מגורים ומכך למעשה הוא גם מתפרנס. אומרת חברתי שנשמע באחד התמלולים הוא שואל יש לך
מרלבורו? גם מרלבורו מילת קוד? ממה ניתן להיבנות פה?
סעיף 3 א' יש שיחה לכאורה בין המשיב 1 לבין חשוד
"בוקר טוב 
דסוקי....". מה אנו
יכולים ללמוד מהשיחה הזו? מי זה דסוקי? מה אמר דסוקי על זה? אולי דסוקי נתן מכות
למישהו? כל תיאוריה שאני אעלה טובה כמו התיאוריה של המאשימה.

מפנה לסעיף 4 עמוד 19 טיעוני המאשימה, רשום שנתפסו
שני יומנים בכריכה כחולה וחומה. לא קיבלתי עותק שלהם. נכתב בסיפא של הסעיף
שמהיומנים עולה מעורבות רבה של המשיב 1 בכל הנעשה בחצריו והעסקים הפועלים בהם. אחד
מהשניים, או שביומנים האלו יש תיעוד לעסקאות סמים, או שביומנים האלו יש תיעוד
לפועלים הסינים, לעסקאות תיווך שלו במקרקעין ולכל שאר העסקים שלו. ניתן לומר
שמהפעילות שרשומה ביומן יש זכר או מושג קלוש לעבירה שקוראים לה סחר בסם? אם זו לא
הסקת מסקנות מה היא הסקת מסקנות? הנייר סובל הכל. 

אפשר לכתוב בו הכל ואח"כ המשיב צריך להוכיח שהוא לא קשור.
התובעת הנכבדה אומרת שבעקבות ההרשעה שלו בתיק משנת
06' צריך ללמוד על הסוגיה המשפטית שקוראים לה מעשים דומים. 
מלבד הטענה שטענתי לענין המצלמות שזו ראייה
פוזיטיבית שמציג הנאשם 1 לחוסר הידיעה שלו, לחוסר הלך הרוח שלו, לחוסר ההסכמה שלו,
הרי שעבירת החזקת החצרים כמו שכותבת חברתי בהסכמה ובמודע, היא חייבת למלא את
המשבצת של היסוד הנפשי, לא יהיה יסוד נפשי לא יכולה להיות הסכמה אפילו ברמה של
קלות דעת או בשתיקה ואז היא אומרת מעשים דומים. העובדה שהנאשם 1 בא ואומר עוד
בחקירה שלו, באחת מן הפעמים שהתווכחנו מחוץ לאולם הייתה לבקשתו שאני אעלה בפני
בית
משפט בקשה ואני אומר אותה בקול רם, הוא אומר מה אני קשור? אני תיק כלכלי, תפריד
אותי מהתיק הזה. הוא עדיין חושב שהוא כאן בגלל עבירות כלכליות וזו הסיבה שהוא מבקש
להפריד אותו מהתיק הזה, מצד אחד. מצד שני, מישהו שהיה יודע שבחצר שלו מתבצעות
עבירות היה מתקין מצלמות? לא ולא.
אומרת חברתי בסעיף 5 התנהגות מפלילה, לדברים הבאים
שמצוטטים תרגיל חקירה, הדברים הבאים מפלילים אותו "אנחנו יש לנו הכנסה יש לנו
חנויות יש לנו קיוסק...." מה מפליל פה? קיוסק יש לו, מקומות עובדים יש לו,
הכנסה יש לו. הוא חושב שהוא על תיק כלכלי פה. הוא ביקש עורך דין אזרחי לייצג אותו
בתיק הזה. הוא בא ואומר "רוצים להכיר אותו מאיפה יענו הוא מביא את
הכסף...." מי מדבר על הכסף? חוץ מזה 

איזה מן 
העובדות איננה נכונה
במציאות? "...יש לנו בערך 200 עובד...." זו ההתנהלות המפלילה שדרכה מנסה
לשכנע חברתי את בית משפט שהוא 
צריך להיות
במעצר? אמרה חברתי והדגישה "אני עוזר לילדים שלי..." זו התנהגות מפלילה?
יש עוד שלל אמירות.





לאחר הפסקה:

הסנגור ממשיך:
לעניין טענות חברתי כפי שפורטו בטיעוניה עמוד 11
ואילך אני אומר את הדברים הבאים:
אין חולק אליבא דכתב אישום שהעבירות סחר שמיוחסות
למשיבה 7 מיוחסות מכוח מה שקוראת להן חברתי ניהול הכספים. בבקשות שונות שהוגשו
לבית משפט הזה ואפילו בבקשת המעצר נכתב שקיים ערבוב בין הכספים שאני קורא להם
לגיטימיים וזו אני מניח גם הייתה כוונת חברתי לבין הכספים שאינם לגיטימיים והגיעו
לכאורה באמצעות פעילות הסחר בסמים. מכוח זה מיוחסת למשיבה 7 עבירת הסחר וממנה
נולדה עבירת הלבנת ההון. אין חולק שהמשיבה 7 לא הייתה נוכחת באף עסקת סם, אין חולק
שלא רואים אותה לא בתצפית ולא בנוכחות ולא בכל מיני שמות התואר שניתנו למשיבים
אחרים אבל מה? כמו שאמרתי בעניין משיב 1 אומר גם בעניין משיבה 7 שהרי הדברים הם
אותם דברים משפטית. חברתי חייבת להוכיח גם בשלב הזה שהמשיבה 7 הייתה לה ידיעה
משפטית לפחות אחת מסוגיה כדי להוכיח את התקיימות העבירה שאם לא כן לא תהיה עבירה
פלילית. היא מבקשת לעשות את זה באמצעות הכלל המשפטי של מעשים דומים. הכלל הזה יכול
להיות מוכח ואני מצטט מספרו של קדמי "הכלל הזה יכול להיות מוכח רק כאשר מדובר
בעובדות שהן בעלות כוח ראייתי לפתרון הבעיות השנויות במחלוקת. הוכחת מעשים דומים
ושיטת ביצוע משמעותה הוכחת עברו הפלילי של הנאשם" וזו בלבד. חברתי מבקשת
ללמוד מהתיק שהתגבש בשנת 2006 בו היא הייתה עצורה למשך יממה ואותו התיק בדיוק נסגר
על ידי התביעה. אותו תיק בדיוק והוא לא נסגר בגלל חוסר עניין לציבור הוא נסגר בגלל
חוסר בראיות. אותן הראיות בדיוק מהן חברתי מבקשת ללמד. אומר קדמי "רק הכלל
בהקשר זה שהתביעה אינה רשאית להוכיח את עברו הפלילי של הנאשם לרבות התנהגות שיש
התנהגות שיש עימה ...בשל החשש ליצירת משפט קדום..." (מצטט) 
משהוכח עברו הפלילי של הנאשם, ואני מדבר על
משיבה 7, "לעולם קיים סיכון שהוא יורשע .... אלא מכוח הפסול ... וזה המכשיר
כל ראיה.... ואף זו בכפוף לכך...." (מצטט). אומר ברחל בתך הקטנה עברו של
הנאשם יש משקל ראייתי ממשי. חברתי באה ואומרת בתיק הקודם היא קיבלה כסף ובתיק הזה
היא מקבלת כסף, שם היא ניהלה את עסקי הסמים ופה היא מנהלת את עסקי הסמים אבל שם
התיק נסגר על ידי המאשימה זו שתובעת, זו שמאשימה, סגרה את התיק מחוסר בראיות אז את
אותן ראיות בדיוק היא רוצה להוכיח כאן את אשמתה של המשיבה 7? בדיוק אותן ראיות
שאין ובגינן נסגר התיק בשנת 06', לא תוכל להתקבל הטענה שעשו עמה חסד, שויתרו לה
בשל מצבה הרפואי או כל סיבה אחרת. התיק סגור מחוסר ראיות נגדה.
המבחן לפי הפסיקה שמצוטטת בספרו של קדמי ועל פי קדמי
עצמו הוא המבחן הראייתי הממשי ובמקרה הזה החרב שהושיטה התביעה כלפי המשיבה 7 הופכת
חרב פיפיות. אני מבקש לראות את עברה הפלילי של המשיבה 7 ולראות את סיבת הסגירה של
התיק.
אטען טענה נוספת בעניין הזה והטענה הזו שוב נכתבת
בספרו של קדמי "מקום שבו מתמצה כוחו הראייתי של .... העדות תיפסל.
ההצדקה...." (מצטט). אני בא ואומר הדברים הם בבחינת יצירת דעה קדומה על נאשמת
7 שכן במבחן הממשי כדי להוכיח את שיטת המעשים הדומים לא עומדת בו התביעה בנטל הזה
ומשלא עומדת בנטל הזה ביודעה שהתיק סגור מחוסר ראיות כל שנשאר לטעון כאן הוא יצירת
משפט קודם ודעה קדומה.
אומר קדמי 

ברחל בתך הקטנה כיצד מוכחים מעשים דומים "נראה כי במקום שיש הרשעה
קודמת... בין שהמעשה האחר..." 
המבחן
הוא שניים או שתציג

פסק דין
ולדעתי הוא מדבר כאן על

פסק דין
חלוט, תציג

פסק דין

חלוט על העבירות מהן אתה מבקש ללמוד על המעשים הנוכחים, הוא מגדיל ואומר גם אם יש
מעשה שנעשה לאחר הגשת כתב אישום זה גם בסדר וזה מוביל אותנו למבחן השני שהתביעה
צריכה להרים את נטל ההוכחה כל אימת שהיא מוכיחה בראיות המספיקות להרשעה בפלילים.
אלו שני המבחנים להוכיח מעשים דומים, אין בלתם. או ב

פסק דין
או בראיות המספיקות
להרשעה בפלילים אז הראיות שמספיקות להרשעה בפלילים אין,

פסק דין
בוודאי שאין. אילו
היה את החלופה הראשונה היו מתכבדים ומגישים כתב אישום גם כנגד האמא ולא רק כנגד
האבא בשנת 06' והעבירה גם אז הייתה יכולה להיות סחר בסם ולא עבירה אחרת.
אני אבקש לעשות הקשה וללמוד ממה שכותב מחבר הספר
"הוכחת שיטה במעשים דומים במשפטי מס פליליים" של עו"ד יואב ציוני
כאשר בהקדמה לניתוח שהוא עושה בעניין עבירות המס בכל הקשור לשיטה במעשים דומים הוא
מדבר על הפן הכללי של החוק הפלילי בהיבט הזה. "העיקרון הבסיסי בדין
הפלילי...."(מצטט). מה שהוא בא לומר הרציו של הדברים שהוא אומר הם שגם אם יש
אבק של חטא עדיין לא מדובר בחטא עצמו, את החטא עצמו אמרנו איך מוכיחים, האבק של
החטא לא יכול להיחשב לחובתה במקרה הזה. לכן גם הוא יודע לדבר על אותה דעה קדומה
שנוצרת בעקבות העלאת הטענות האלה על ידי התביעה כאשר התביעה בעצמה יודעת או צריכה
לדעת שהיא לא יכולה לטעון את הטענה הזו, אין לה מקום ובניגוד לטענות משפטיות אחרות
שיכולות להידחות הטענה הזו יוצרת את אותה דעה קדומה אסורה. מצטט את עניין שיוביץ
של כב' השופט אגרנט בע"פ 265/64 והוא אומר כך "מן הדין לנסח את הכלל...
מאידך אם עדות..." . כשהוא אומר "בעלת ערך פריובטי במידה מספקת"
והעיקרון הזה התפתח למילים שיביא להרשעה. לכן אני מבקש לקבוע כבר בשלב הזה שהיסוד
הנפשי של המשיבה 7 לא יכול להתקיים באמצעות הדרך שבה מבקשת המדינה להוכיח ואמרנו
וציטטתי בתחילת דברי את החלטת כב' השופט ג'ובראן את בש"פ זדה שאומרים שגם
בשלב הזה של מעצר עד תום ההליכים הראיות צריכות לעבור כור היתוך שבסופו תצא ראיה
עם פוטנציאל הרשעתי. אם כבר בשלב זה אנו רואים שהמאשימה לא יכולה להתבסס ולו במילה
אחת על מה שכתבה על המשיבה 7, אזי כבר בשלב הזה יש לדחות את זה על הסף.


התובעת:
אנו בדיון הראשון סיכמנו שלגבי משיבה 7 יש הסכמה
לראיות לכאורה ואנו מסכימים לשחררה בתנאים מגבילים. אני בטיעונים בע"פ ובכתב
לא התייחסתי למשיבה 7 אלא רק במקום שקשורה להלבנת הון. לא התערבתי כי חשבתי שזו
הקדמה לקראת דיון בחלק יתר המשיבים שלגביהם אנו דנים בראיות לכאורה, אם חברי רוצה
לחזור בו מהסיכום ולטעון לגבי משיבה 7, כמובן שזה משנה את המצב לגבי הסכמות לגבי
השחרור שלה.

הסנגור:
אני לא טוען לגבי שום דבר שלא כתבה חברתי. אני לא
מבקש להכריע שום דבר ממה שחברתי מבקשת. התשובה שלי מנוסחת בזהירות רבה בהתאם
לטענות שעלו בתשעת העמודים שמתייחסים למשיבה 7. לגבי מ שיבה 7 אני לא חוזר בי מ
שום הסכמה. אני לא חושב שהדברים באים אחד נגד השני אלא באים אחד עם השני, אין שום
ניגוד בין הדברים שאמרתי לדברים אליהם התייחסתי כרגע. חברתי מדברת על משיבה 7
שמקבלת כסף, זה היה הטיעון במשך 20 דקות.
זה שמשיב 2 או משיב 4 או משיב 6 אומרים שהם העבירו
לה כספים זה ראיות לכאורה. מה זה קשור למודעות שלה? זה חייב לבוא אחד נגד השני?
משיבים 2,4,6 מספרים שהם העבירו כסף לאמא שלהם, באף
מקום הם לא אומרים שזה כסף של סמים. הסכמתי לראיות לכאורה כי הם אומרים שהם העבירו
כספים, אין מחלוקת עובדתית על העברת הכספים, הפרשנות היא של התביעה ולכן זה לא
סותר אחד את השני.
הטיעון שלי הסכמתי לראיות לכאורה ואני מניח שחברתי
לא חולקת על זה כי הם אמרו שהם העבירו את הכספים לאמם, היא הלבינה את הכספים לפי
כתב האישום. חברתי טוענת ארוכות לעניין הלבנת הכספים על ידה.

לאחר הפסקה:
הסנגור:
הטיעון שלי מתרכז במשיבה 7 מסיבה אחת בלבד על מנת
לצאת ממנה אל המשיבים 2,4,6 לכן כאשר חברתי מצטטת מהודעות שלה ומביאה הודעות שלה
בטיעון הכתוב אי אפשר להשאיר את הדברים ללא מענה זו הסיבה שאמרתי את שאמרתי.

גם המשיב 2 , גם המשיב 4 וגם המשיב 6 פועלים באופן
עצמאי 
וחשוב להבין כיצד פועלים העסקים
הללו. מעבר לכביש יש את מגרש מכוניות לחלקי חילוף השייך למועתז משיב 6 רוב המסחר
שם הוא בכסף מזומן, מעט מאד בצ'קים, אין אפשרות לקבל כרטיסי אשראי. רוב הסחר מתבצע
במזומן. משיב 4 הוא אשר מנהל ומחזיק את אותו הקיוסק, אותו קיוסק בדיוק שאף אחד לא
טרח לבדוק מהו גודל או סדר גודל ההזמנות שמתבצעות אליו מהחברות השונות. לכן אף אחד
במשטרה לא טרח לברר את זה , האמא משיבה 7 מפעילה את המכולת, זה הכל באותו מתחם.
האמא נמצאת כל היום בחנות המכולת, דברי חלב, מוצרי יסוד וכו'. כב' השופט ימיני
אישר להחזיר למשיבה כסף שנתפס על גופה והיה מחולק לסכומים שונים עבור ספקים
לגיטימיים.

התובעת:
אני רוצה להתנגד בעניין זה, הטענה שלנו נתפס שם מספר
סכומים, סכום אחד על גופה, סכום אחר בתיק וסכום שלישי בקופה. הסכום שהוחזר
הוא 
בקופה. יתר הסכומים עדיין בחילוט.

הסנגור:
הבקשה וההחלטה תוגש. קיים עסק נוסף הוא עסק המוסך,
בשונה ממגרש החלפים יש בין הקיוסק למכולת מוסך,ואחד "הקליינטים" בא
לרכוש דינמו. אני מניח שזה משהו שמוכרים אותו במוסך. אם הוא היה בא לקנות שעון
קוקיה במוסך הייתי אומר לא היגיוני, בא לקנות דינמו במוסך, מתחת למושב נתפס אצלו
כלי עם שרידי קוקאין. יש תצפית, ראו אותו משתמש? תיקלו אותו, עקבו אחריו מישהו ראה
אותו משתמש? זה שנתפס אצלו סם והוא בא לקנות דינמו, מה זה אומר? גם באותו מוסך רוב
הסחר הלגיטימי מתבצע במזומן, אז מה לעשות שהאמא משמשת ככספת. הכסף מוחבא על גופה.
עד למה שקרה עם המשטרה חשבתי שלא נוגעים בגופן של נשים. היא כותבת בהודעות שלה אחת
מהן ב-14.05 היא אומרת היא מקבלת כסף והיא רושמת למי שייך הכסף ולאחר מכן היא
מחזירה ונותנת בחזרה כשמבקשים, מה פסול בזה? גם מבחינתם של המשיבים 2,46, הרי ברור
שיש שם מסחר לגיטימי, חברתי העריכה את מגרש החלפים ב-1.5 מיליון ₪, מאיפה זה מגיע?
איך זה מתגלגל למצב כזה? איך כל זה מתבצע? נערכו במקום חיפושים, כשהם בבית משפט יש
חיפושים. נעשו חיפושים רבים בכל המתחם שלהם, בכל העסקים שלהם, זה שלא נתפס סם זה
ברור אבל גם כספים הרי מה מייחד בעיקר את עבירות הסחר בסם בהיקפים שטוענת המאשימה
בתיק זה? כמויות הכסף האדירות שנתפסות ולרוב זה במזומן. הכסף שהתקבל מהמכירות
בעסקים הללו הלך לפיתוח אותם עסקים בדיוק, העסק של החלפים כל זמן הלך וגדל ואם
התעשייה של סחר בסם הייתה כל כך משומנת וטובה למה הם צריכים לעבוד קשה ולעבוד כל
היום בגריז? היום בשיטת הכספומט שאנו מכירים לא מלכלכים ידיים ולא מלכלכים ידיים
בגריז ומתפרנסים לא רע מהסחר בסם. אף אחד לא עשה ולו רבע בדיקה אלא בדיוק הצד השני
רק טענות מטענות שונות כמה ההכנסות נמוכות וכמה דיווחי המס לא נכונים ופרקליטי
מיסוי וכלכלה אומרים כך ואומרים אחרת, לרגע חשתי שאני מאבד את הכיוון בתיק הזה ומה
רוצים פה בכלל. אם הייתי קורא ניתן לסבור שמדובר בתיק מיסוי. זה משתרע על פני דפים
שלמים, הדוגמא הבולטת והבוטה ביותר באה לידי ביטוי במקום אחד בחקירתו של משיב 1,
שלוש הודעות נגבו ממנו, בהודעה ראשונה של 30.04 מוחשד בסחר בסמים, החזקת חצרים...
אין שאלה אחת לגבי סמים, כך האריכו מעצר ימים. חקירה שנייה 06.05 הוחשד באותו הדבר
, מראים לו דיסק "זה שער של המתחם...ש. אתה מזהה..." 
זה הכל. שאלה אחת על סחר בסמים אין שם או על
החזקת חצרים. הודעה שלישית 17.05 "מאיפה יש לאשתך ...." ואז עולה שאלה
על סחר בסמים "אחרי התיק של 2006 לא למדת את הלקח...". הוא נשאל
"למה יש לך ערבוב של כספים בעסקים?" אז הוא אומר "יש ערבוב כספים
של כל העסקים יחד" 
(מצטט) ושוב שאלה
לגבי הכנסות שלו, זה הכל, הוא חוזר ואומר לו הרכבתי 11 מצלמות למה פירקת אותם. זה
יעלה על הדעת שבתיק של סחר בסמים כאשר הוא מואשם בהחזקת חצרים לא מוטחת בו אפילו
שאלה אחת מה פתאום אתה מאפשר החזקת 
חצרים?
אני אומר זאת בשני היבטים האחד בהקשר של הטיעון הכללי שטענתי לגביו וגם בהיבט של
הכסף שהרי הוא בא ואומר יש ערבוב של הכסף, הכסף הזה ניתן לאמא מכל העסקים גם יחד.
אני שואל את עצמי איך יכול להיות שבעבירה שבו הוא מואשם בו לא נשאל שאלה אחת.
הטיעון האחרון שלי יהיה בעניין אחר ואני שוב שואל את
עצמי וחברתי מפנה לעניין אלמרבוע, ביקשתי לראות קלטת מהתיק של אלמרבוע, על גבי
מצלמות אלמרבוע יש תאריך ושעה. אני רוצה להבין למה בכל הקלטות שנמסרו לי אין תאריך
ושעה על גבי המסך שלכאורה מצולם בו אכן מצולם באותו היום. תבוא חברתי ותאמר יש דוח
צפייה, זה לא יכול להיות. לכן אני מבקש לשים דגש גם בנקודה זו באשר למה שאין לאו
דווקא למה שיש, מה שאין על גבי התמונה שמופקת מהמצלמה הזו.
לעניין הפסיקה, ב

פסק דין
עלי קבוע בש"פ 1177/04
אמנם שם מדובר בסם קנבוס אך מדובר ב-40 ק"ג. בית המשפט העליון משחרר.
בחלק מהפסיקה שאגיש לבית משפט זה מחולק לשניים:
באחד, כאשר מדובר על בעייתיות בראיות והשנייה גם במידה או אם במידה ובית משפט נכבד
לא יקבל לגבי מי מהמשיבים את הטענה שלי לגבי כרסום בראיות, גם אז יש מקום להפנות
לבחינת חלופת המעצר ואני רק אפנה להחלטה אחת בש"פ 11163/08 מיום 31.12.08 , 7
ק"ג קוקאין גם אז כב' השופט רובינשטיין כמו שאומר אצל מאור כהן הוא אומר 
חומרת העבירה כשלעצמה לא מהווה יותר עילת מעצר.
הדברים נכתבו ברחל בתך הקטנה כאשר הגישה חברתי את הטיעונים שלה.

התובעת:
העובדה שהטלפון שברשות המשיב 3 עושה בו שימוש גם
משיב 6, רק מחזקת את תזת המאשימה בנוגע לשותפות בצוותא. בעניין זה כל הטענות בנוגע
להפללה של השוטרים את משיב 2 בנוגע לשייכות שלו לטלפון מדובר בטענות מופרכות ללא
כל יסוד אך מקומן להתברר בתיק העיקרי.
לגבי המצלמות – טוען הסנגור שמזה שמשיב 1 בחר להתקין
מצלמות במתחם שלו זה מה שמלמד על החפות שלו לדבריו לא יעלה על הדעת שהוא יודע
שמתבצעות עבירות והוא מתעד, מדובר בטענה שאין לה נפקות משפטית ולא מעשית. המצלמות
יש תפקיד בעבירות מהסוג הזה. מעבר לזה המצלמות הותקנו לטענתו ב-07' ואנו ראינו עוד
חקירות חוזרות ונשנות לאחר מכן ששואלים אותו יש חשדות והוא לא עושה שום מעשה למרות
שעלה בו החשד כבר אז להתקיימות המעשים במתחם שלו, חשד שכמובן הוא חשד לא בעלמא
לאור העובדה שהוא עצמו הודה.

הסנגור:
אני מדבר במשך שעה וחצי מדבר על מעשים דומים וכל מה
שחברתי אומרת עכשיו זה להשחיר פניו של משיב. נאמר מפורשות יש להוכיח בראיות
המספיקות להרשעה בפלילים וחברתי מדברת על מודעות.

ב"כ המאשימה:
 
על התשובה
איפה הכסף של הסמים ענה הסנגור שהשיב הכסף מתייחס לכסף מזומן אחר שמתגלגל בין
העסקים ומושקע חזרה בפיתוח העסקים. הדברים אף מחזקים את טענות המאשימה כפי שמתואר
בכתב האישום שהעסקים משמשים כסות לביצוע העבירות הפליליות ובעניין הזה יפה הפנה
חברי לתיק של חגאזי שטען שבא לרכוש דינמו ויצא רוכש סמים.
לעניין תיקי 

הקליינטים – עקב טעות טכנית לא הוכללו הקליינטים כעדי תביעה ובכוונת
המאשימה לתקן את הדבר. יחד עם זאת מבחינת הגנת המשיבים לא נפגע דבר מאחר וכל חומר
החקירה הועבר לידי הסנגור, ידוע שגם אם היה מגיע חומר חדש היינו יכולים לתקן בכל
שלב ובלבד לא נפגמת הגנת הנאשם. האישור בשיקול דעת בית המשפט ששוקל אם נפגמת הגנת
הנאשם ובמקרה הזה אין שום בעיה.
<#3#>
החלטה
נדחה לעיון ולהחלטה ליום 
07.07.09 שעה 

09:00.
המשיבים 1 עד 6 יובאו לדיון באמצעות שב"ס.
<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג סיון תשס"ט, 15/06/2009 במעמד הנוכחים.

 




































































זהבה בוסתן, שופטת




הוקלד על
ידי: רבקה בינימין