פסקי דין על אשור ספינקס בע"מ | פסקי דין על בכריה כמאל יוסף | פסקי דין על בכריה כמאל ובניו |

1880/99 א     20/01/2004




א 1880/99 אשור ספינקס בע"מ נ' בכריה כמאל יוסף, בכריה כמאל ובניו בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
א
001880/99


בפני
:
כב' השופט אלטר משה
תאריך:
20/01/2004




בעניין
:
אשור ספינקס בע"מ


התובעת


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד חאג' פריד





נ
ג
ד


1 . בכריה כמאל יוסף

2. בכריה כמאל ובניו בע"מ
(ניתן פס"ד ב- 08/04/03)
הנתבעים


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד חיר פואד





פסק דין
(נגד נתבע 1)


1.
התובעת הינה חברה בע"מ, העוסקת ביבוא ושיווק של ציוד טכני לתעשיה.

לטענת התובעת,כעולה מכתב התביעה, רכש ממנה הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"), במהלך שנת 1997, ציוד כמפורט בחשבוניות שצילומיהן צורפו לכתב התביעה ולמרות הבטחותיו לא שילם את התמורה. לכן הגישה התובעת את התביעה שבפני
י, בה היא עותרת לחייב
את הנתבעת לשלם לה את הסך של 9,326 ₪, שזה סכום החוב
עפ"י החשבוניות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

2.
לטענת הנתבע, כעולה מכתב ההגנה שהגיש, הוא, אישית, מעולם לא הזמין, לא רכש ולא קיבל ציוד מהתובעת. מי שהזמין, רכש וקיבל הציוד הנטען בכתב התביעה הינה חברה בשם "כמאל בכריה ובניו בע"מ" (להלן : "החברה"). לכן הוא עותר לדחות את התביעה נגדו, בהעדר יריבות.

3.
בעקבות טענת הנתבע בדבר
העדר יריבות ביקש ב"כ התובעת לאפשר לצרף את החברה כנתבעת נוספת. נעתרתי לבקשתו והוגש כתב תביעה מתוקן.


בישיבת יום 08/04/03 ניתן פס"ד חלקי, לפיו חוייבה
החברה, שהיא נתבעת 2, לשלם לתובעת את סכום התביעה, זאת לאחר שהוזמנה כדין ולא הגישה כתב הגנה. ראוי לציין שבאותה ישיבה הסביר עו"ד חיר פואד
, בא כוחו של הנתבע, כי החברה לא הגישה
כתב הגנה משום שהיא מודה בחוב הנטען.


4.
למעשה אין בין הצדדים מחלוקת בשאלת גובה החוב. המחלוקת הינה רק בשאלת קיומה של יריבות בין התובע לבין הנתבע.


בישיבת יום 2/6/03 הודיע ב"כ התובעת כי הצדדים מקבלים את הצעת ביהמ"ש, לפיה יינתן פס"ד של פשרה, לפי סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט, על סמך כל החומר שבתיק + סיכומים בכתב. בעקבות הודעתו ניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומים. באי כח הצדדים פעלו עפ"י ההחלטה והגישו סיכומים.

5.
לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק, לרבות סיכומי באי כח הצדדים, תצהירי עדות ראשית של הצדדים ועדיהם והמסמכים שצורפו, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות.


להלן העובדות והשיקולים, הרלבנטיים לענייננו, שהביאונו למסקנה הנ"ל, כפי שהם עולים מכל החומר שבתיק:


טענת התובעת, שמי שהזמין וקיבל את הציוד המפורטים בחשבוניות שצורפו
לכתב התביעה הוא הנתבע אישית ולא החברה, נסתרת על פניה
במסמך שצורף לכתב התביעה. מדובר בכרטיס לקוח, שנוהל בהנהלת החשבונות של התובעת. עפ"י הרשום בכרטיס זה, הלקוח הינה חברת "קמל בקריה ובניו בע"מ", היינו החברה. ההסבר שנתן מנהל התובעת מר יצחק אהרוני (להלן: "מנהל התובעת") בתצהירו מיום 25/10/00 לפיו מדובר
בטעות של פקידה, יותר מתמוה. אם אמנם לתובעת כלל לא היה ידוע על קיומה של החברה מנין לה לפקידה שמה של החברה? כלום יעלה על הדעת שפקידה תרשום כלקוח, בטעות, חברה שעל קיומה מנהל התובעת ואיש הקשר, מר חיים אנג'ל (להלן: "חיים") כלל לא ידעו?
זאת ועוד, בתצהירו הנ"ל אומר מנהל התובעת (בסעיף 10) כי אילו ידע שמדובר בחברה
בע"מ הוא היה מחתים את הבעלים
של החברה על טופס ערבות אישית ובלי חתימה אישית
לא היה מספק סחורה. כן אמר בסעיף 10 לתצהירו כי "אני נוהג כל הזמן
להחתים לקוחות שהן חברות על טופס ערבות אישית כתנאי
להספקת סחורה" (ההדגשה שלי מ.א.) והנה בישיבת יום 7/5/01 הודה מנהל התובעת כי "יש לי גם חברות לקוחות שאני לא מחתים את המנהלים על ערבות אישית" והוסיף כי "עבדתי איתו (עם הנתבע – מ.א) שנה שנתיים ולא היו איתו בעיות ולכן לא מצאתי לנכון להחתים אותו על ערבות.". הנה כי כן, יצא המרצע מהשק. מנהל התובעת היה מודע לכך שהתובעת מוכרת ציוד לחברה
והסיבה היחידה
שלא החתים את הנתבע על ערבות אישית הנה שהחברה שילמה בעבר את חובותיה ללא בעיות ולכן לא מצא לנכון להחתים את בעליה, הנתבע, על ערבות אישית, כשם שיש גם חברות אחרות שאינו מחתים את בעליהן.
ראוי לציין כי איש הקשר, חיים, אומר בתצהירו (סעיף 4) כי "מעולם לא ידעתי כי התובע מנהל את עסקו באמצעות חברה בע"מ. כל הזמן הנתבע רכש את החומרים באופן אישי והיה משלם בשיקים אישיים שלו או של לקוחות" (ההדגשה שלי – מ.א) והנה מדברי מנהל התובעת בישיבת יום 07/05/01 עולה, לכאורה, כי התשלומים בוצעו גם בשיקים של החברה.


מהאמור לעיל עולה ברורות שעל סמך דברי
עדי התובעת והמסמכים מטעמה ניתן לקבוע לא רק שלא עלה בידי התובעת להוכיח שהנתבע קנה ממנה באופן אישי, אלא גם שהחברה היא שהזמינה ורכשה – אמנם באמצעות הנתבע, שעשה זאת בתוקף תפקידו בחברה – את הציוד ולכן היא זו שחבה בתשלום התמורה.


אמנם ישנם מקרים בהם ניתן להטיל על אורגן של חברה חבות אישית לחובותיה של חברה, כגון אם חרג מסמכותו ו/או הפר אמונים ו/או עשה כל מעשה אחר שבגינו ניתן לבצע
"הרמת מסך", אולם במקרה זה לא נטענה כל טענה שהיא שיש
בה כדי להצדיק הרמת מסך.

6.
סיכומו של דבר, אני דוחה את התביעה,
ככל שמתייחסת לנתבע 1, בשל העדר יריבות.


מאחר ומדובר ב

פסק דין
על דרך הפשרה, תתבטא הפשרה בכך שאינני מחייב בהוצאות.


למניעת ספיקות,
הנני להבהיר שהחיוב בהוצאות בהתאם להחלטתי מיום 1/2/01, עומד בתוקפו.

ניתן היום כו' בטבת, תשס"ד (20 בינואר 2004) בהעדר הצדדים.

אלטר משה

, שופט


למזכירות: נא לשלוח את העתק פסק הדין לבאי כח הצדדים.


001880/99א
114 רונית דיגורקר.






א בית משפט שלום 1880/99 אשור ספינקס בע"מ נ' בכריה כמאל יוסף, בכריה כמאל ובניו בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/01/2004)