פסקי דין על אברהם מויאל | פסקי דין על דנה מויאל | פסקי דין על הראל חב' לביטוח בע"מ

3556/07 א     14/06/2009




א 3556/07 אברהם מויאל , דנה מויאל נ' הראל חב' לביטוח בע"מ








בית משפט השלום ברמלה

ת"א 3556-07 מויאל ואח' נ' הראל חב' לביטוח בע"מ



14 יוני 2009




בקשה מס' 1

בפני

כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט

מבקשים- תובעים
1
.
אברהם מויאל


(להלן: "התובע")
2
.
דנה מויאל


(להלן: "התובעת")


נגד

משיבים – נתבעת
1. הראל חב' לביטוח בע"מ

החלטה



ד"ר צוני סיגל מונה לשמש מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום האורטופדי, בקשר לשני התובעים.
לפני בקשה לפסילת חוות דעת המומחה בקשר לשני התובעים וכן בקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה בקשר לתובעת.

על מספר אדנים עומדת הבקשה,
כי במסגרת ההפניה של התובעת לבדיקת
mri
, ציין המומחה כי התובעת סובלת מהגבלות קשות בתנועות הצוואר, ולמרות זאת לא מצא המומחה בחוות הדעת כי לתובעת נותרה הגבלה בתנועות הצוואר;
כי המומחה לא התייחס לתיעוד רפואי של מומחים אחרים שמצאו כי יש הגבלה בטווחי התנועה של הצוואר וכי כלל לא ציין טווחי תנועה בחוות הדעת;
לטענת התובעת סבר המומחה בטעות כי התובעת לא נבדקה ביום התאונה, וקבע ממצאים על פי סברה מוטעית זו;
כי המומחה לא התייחס לממצאי בדיקת ה-
mri
המצביעים על ספונדילוליזיס, מימצא שלטענת התובעת נובע מהתאונה ואף המומחה לא יכול היה לשלול שהממצא הוא כתוצאה מטראומה, ולמרות זאת לא מצא ליחס למימצא שמצא נכות;
כי המומחה לא התייחס כראוי לתוצאות בדיקת ה-
emg
ולמעשה הבדיקה ותוצאותיה לא אוזכרו בחוות דעת המומחה;
באשר לתובע, ביקש לפסול את חוות דעת המומחה כי המומחה לא התייחס לתוצאות בדיקות ה-
ct
וה-
emg
המלמדים על סימנים אובייקטיביים לנכות ולהגבלה שנותרה לתובע.

הנתבעת התנגדה לבקשה, וביססה את דבריה על ההלכות המוכרות בנושא פסילת מומחה והוסיפה כי הפנית מומחה לבדיקות ובפרט לבדיקת
mri
אינה חוות דעת; גם הדברים הנכתבים בהפניה אינם תוצאה של גיבוש דעה של המומחה אלא מקורות נוספים המהווים תשתית לעריכת חוות דעת ומסקנות. חוות דעת נערכת על יסוד ממצאים שנמצאו בבדיקה ואין טעם להפנות נפגע לבדיקה אם המימצא ידוע למומחה בעת ההפנייה.
לשאלה האם יש משמעות לענין בדיקת התובעת ביום התאונה ציינה הנתבעת כי המומחה נחקר בנושא זה ולא מצא לשנות את קביעותיו, וכך גם לא מצא לשנות דעתו באשר לבדיקת ה-
mri
והתמיד בדעתו כי אין קשר בין הממצאים לתאונה.
הנתבעת השיבה לכל אחת מטענות התובעים ובקשה לדחות את הבקשה לפסול את חוות הדעת של המומחה בקשר לשני התובעים וכן ביקשה לדחות את בקשת התובעת למנות מומחה בתחום הנוירולוגי.

ולקביעותי
בהתאם לפסיקה הנוהגת, תעשה
פסילת חוות דעת של מומחה במקרים בהם נפל פגם המעלה חשש ממשי לעיוות דין העלול להיגרם לבעל הדין, כגון שמומחה פעל תוך פגיעה בעקרונות "הצדק הטבעי" (רע"א 487/88 "אושיות" חברה לביטוח בע"מ נ. כהן; רע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ציון; י' אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהד' שניה, תש"ן) 280-278; א' ריבלין תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהד' שלישית, תש"ס) 579).
לא כל שגגה אשר נפלה מעם המומחה מחייבת פסילת חוות-דעתו (רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון, כרך נג, 79; רע"א 3011/94 אלפסי נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון, כרך לה, 900).

בעניננו הפכו
התובעים אבן על אבן ועשו כל שניתן במהלך החקירה הנגדית בבית המשפט להצביע על ליקויים בחוות הדעת ובמסקנותיה, ובסופו של דבר בססו את בקשתם על 'וכחנות' עם מסקנות המומחה שלטעמם אינם עקביות ואינן מתישבות לדעתם עם פרשנות נכונה של הממצאים.
להלן אתיחס בקצרה לטענות התובעים.
1.
לענין מכתב ההפניה ל-
mri

- המומחה הפנה את התובעת לבדיקת
mri
, ובמכתב ההפנייה (ת/1) התייחס להגבלה בצוואר וכתב: "
severe neck rom restriction
".
המומחה הסביר בחקירה כי
"
ש. הפנית את התובעת ל-

mri


. אני מפנה אותך להפניה שלך שאני מגיש אותה לביהמ"ש –

ת/1. כתוב שם הגבלה קשה בכל הטווחים. למה זה לא כתוב בחווה"ד?
ת. זה נכתב כדי לקבל

mri


וצריך לשכנע את הרשויות כדי לקבל

mri


.
ש. אז זאת אומרת שמה שכתבת זה לא נכון?
ת. לא.
ש. אם אתה אומר שצריך לשכנע את הרשויות אז מה שכתבת כאן לא נכון?
ת. לא, היא עשתה בדיקה אחת וצריך לבצע עוד בדיקה. קרוב לוודאי שהמכתב הזה נכתב בין הבדיקות.
ש. אתה רוצה להגיד שכאשר בדקת אותה בדיקה ראשונה היו לה הגבלות קשות ומיד כתבת את המכתב ואחר כך לא מצאת הגבלה?
ת. כשבדקתי אתה הוצאתי את המכתב. אני לא מתייחס לזה כאל קביעות, אני לא רואה בזה מה שרואה עוה"ד. זהו מסמך כדי להשיג

mri


והוא נכתב כדי לקבל את האישור.
טרמנר והופמן לא מספיק.
ש. אתה מבקש שלא להאמין מכתב הזה?
ת. לא. הוא לא רלוונטי." (ההדגשות אינן במקור- א.נ.ח.).

המומחה הסביר כי ההפניה אינה מלמדת על ממצאים (שלא מצא) בבדיקה שנערכה לתובעת, אלא הדגיש כי האמור בהפניה נועד לצורך אישור בדיקת

mri
(שאכן בוצעה לאור ההפניה של המומחה).
לא מצאתי בכך נימוק לפסילת חוות דעתו של המומחה.
גם אם המומחה כתב מכתב הפניה ובו ציין כי התובעת סובלת מהגבלות צוואריות והדבר נעשה כדי לקבל אישור לבדיקת

mri
, בדיקה שעלותה יקרה,

אין בהפנייה כשלעצמה קביעת מימצא ואין היא מהווה חוות דעת; אני מקבלת את הסברי המומחה ולא מצאתי בהם חריגה מהנוהג המקובל לקבלת אישור לביצוע בדיקות יקרות, ודאי לא מצאתי בכך נימוק לפסילת המומחה; הממצאים שפרט המומחה בחוות דעתו מבוססים על בדיקת התובעת ועל המסמכים אובייקטיבים שעמדו לפניו, ודבריו מקובלים עלי שבעתיים כשבדיקת התובעת נעשתה לאחר קבלת ממצאי בדיקת ה-
mri
, וכך התייחס המומחה לממצאים שעלו בבדיקת ה-

mri
ולבדיקות שערך במרפאתו.
גם אם לדעתי הערכית אין לכתוב דברים שונים רק כדי להשיג ביצוע בדיקה שעלותה כה גבוהה ואשר לא היתה מתבצעת לולא האמור בהפנייה, אין בכך לפסול את חוות הדעת שהתייחסה לגופו של ענין.
2.

אשר להתייחסות חוות דעתם של מומחים / רופאים אחרים.
כאמור, טענה התובעת כי המומחה לא התייחס לקביעות של רופאים אחרים שמצאו כי לתובעת הגבלה בתנועות הצוואר. לענין זה היטיב השופט מ.גל [ת.א. (י-ם) 1540/96 סילביה בן דוד נ. מגדל חברה לביטוח] לתאר מצב עובדתי דומה ועל כן בחרתי להביא הדברים מהמקור,

"העברת מומחה מתפקידו:
....
בענייננו, לא עלה בידי התביעה להצביע על הפגמים היורדים לשורשו של עניין בחוות-דעתה של המומחית, עד כדי פסילתה כליל. הטענה שלפיה המומחית לא אימצה את כל הרשום בגיליון בית החולים, אינה נובעת רק מכך שהרישומים נעשו על-ידי מתמחה, אלא גם על-יסוד בדיקות ונתונים נוספים, ששוקללו על -ידה והמאוזכרים בחוות-דעתה המשלימה. זוהי הפריבילגיה של המומחה, להפעיל את שיקול-דעתו העצמאי בתחום מומחיותו, בטרם יגבש את מסקנתו הסופית. הוא אינו חייב לקבל את עמדת הרופאים המטפלים. משנתן הסבר לעמדתו והסבר זה מתקבל על הדעת, יכול בית המשפט לאמצו. התרשמות שונה של המומחה מזו של הרופאים המטפלים אינה מצביעה אפוא על פגם בעבודתו. אמנם, ממצאיהם של הרופאים המטפלים משמשים כלי עזר בידי המומחה וחומר בסיסי לשם כתיבת חוות דעתו והסקת מסקנותיו, אולם, כאמור לעיל, שיקול הדעת הסופי נתון בידו.
הוא אמור לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית, על סמך התרשמותו והידע המקצועי שלו. אין הוא מוגבל בקביעותיהם או מסקנותיהם של רופאים אחרים, ולפיכך, אין גם חובה עליו לתרגם את התרשמויותיהם לאחוזי נכות.
לאור האמור, אין הצדקה להורות בענייננו על פסילת חוות-דעת המומחית דנן ומינוי של מומחה אחר במקומה" (ההדגשות שלי – א.נ.ח).

עוד להוסיף כי נקבע ש"הכלל הוא כי מומחה הנותן חוות דעת המבוססת על "בדיקות" מבצע את הבדיקות בעצמו; או שהן מבוצעות בפיקוחו הלכה למעשה..." (קדמי, על הראיות, חלק שני, מהדורה תשס"ד, עמ' 672), מאלו נלמד כי כאשר המומחה אינו מבסס את חוות הדעת על בדיקות שערך אלא על חוות דעת של מומחים אחרים, דווקא זה פסול ומהווה נימוק לפסילת המומחה.
משכך גם בנימוק זה לא ממש ואין בו כדי לפסול את חוות הדעת של המומחה.
3
.
אשר למועד בו נבדקה התובעת לאחר התאונה, סבר המומחה כפי שגם עולה מחוות הדעת כי התובעת לא נבדקה ביום התאונה, ועל כך נחקר:
"ש. אמרת שזה כן משנה אם היא טופלה או לא טופלה ביום התאונה. עכשיו אתה רואה שהיא טופלה ביום התאונה, איך זה יכול לשנות מבחינתך את המסקנה?
ת. סופו של דבר מה שאנחנו מציינים זה מהלך העניינים בתאונה ואחרי התאונה, אבל מה שבאמת קובע זה הבדיקה אצלי במרפאה וחומרי ההדמיה. זה למעשה תיעוד של סבל, כלומר לתובעת כאב, היא הלכה להיבדק, לקבל טיפול.
ש. אמרת שלכל דבר בחוות דעתך יש משמעות.
ת. ללא ספק.
ש. כתבת דבר שהוא לא נכון אז איך זה מתבטא?
ת. לא נכון זה שקר ואין אצלי דבר שהוא שקרי, יכול להיות שלא עברתי על כל התיעוד, אם כי אני מסופק.

".

כפי שכבר ציינתי לא כל שגגה שיצאה מתחת ידי המומחה מביאה לפסלות חוות הדעת, ועל בית המשפט לשקול האם השגגה מהותית ומשמיטה את הבסיס מחוות הדעת; לטעמי אין השגגה העובדתית מהותית עד כדי פסילת חוות הדעת - המומחה נחקר והבהיר בלשון ברורה כי אמנם יש משמעות לבדיקה ביום התאונה, ואולם גם אם התובעת נבדקה ביום התאונה, עדיין הדגש והחשיבות נתונים לבדיקות האובייקטיביות שנערכו במרפאת המומחה לאחר פרק זמן כשמצב התובעת התייצב.
4.
התובעת טענה כי המומחה לא התייחס לממצאי הספונדילוליזיס שנמצאו בבדיקת ה-
mri
, ואשר לדעתה
הם כתוצאה מהתאונה. לענין זה השיב המומחה
"
ש. תסכים איתי שזה בוודאי יותר הגיוני שהיא זזה כתוצאה מאימפקט כלשהו מאשר שהיא זזה ללא אימפקט.
ת. אני לא יכול לשלול את ההשערה שלך, אני רק קובע שהסיכוי שזה קרה קטן מאוד...
...
ת. אל תגיד כל הממצאים האלה, אנחנו מדברים על –

mri
. בדיקת

mri
מראה ממצא של ספונדילוליזיס שהוא ממצא מולד ובהרבה מקרים הוא נמצא אקראי

, כלומר מגלים אותו גם ללא תלונות וגם ללא סבל. מי שהיה רופא ביחידות עלית יודע שצנחנים שגמרו את כל המסלול לא ידעו שיש להם ספונד' ויש גם אנשים שמתים ולא ידעו שהם סבלו מכך, מכאן שבדיקת ההדמיה תומכת בקליניקה ולא הפוך".

תשובת המומחה מצביעה על כך כי שקל את הממצאים והעביר במסננת ביקורתו המקצועית את העובדות, ורק אחר כך הגיע למסקנתו המקצועית כמבוטא בחוות הדעת ובדבריו בחקירה.
אין ספק כי מקצוע הרפואה אינו מדע מדויק ו"בית המשפט יזהר מלפסול שימוש הרופא בשיקול הדעת המקצועי המופקד בידו.... הרפואה אינה מדע מדוייק". (ספרו של פרופ' כרמי, בריאות ומשפט, כרך א' בעמ' 215-217).
בענייננו מצאתי את דבריו של העד המומחה בענינים שהם בתחום מומחיותו משכנעים ואמינים "עד זה נקרא מלכתחילה על "מסקנות"; ומסקנות בדבר שבמומחיות – כאשר הן רלבנטיות ובעלות כוח ראייתי לגבי הנושאים השנויים במחלוקת – הינן כשרות כראיה. דינן של מסקנות כאלה כדין "עובדות" הראויות לבוא בשערי בית המשפט לצורך הסקת המסקנה "השיפוטית" בעניין נשוא הדיון" (קדמי , שם, עמ' 657),
המומחה הסביר מדוע אין המימצא בבדיקת ה-
mri
הוא כתוצאה מהתאונה, המומחה התייחס לממצא בחוות הדעת ואף נחקר בעניין זה ולדעתו
הממצא איננו כתוצאה מהתאונה כי "שהסיכוי שזה קרה קטן מאוד

" ובהמשך "בדיקת
mri
מראה ממצא של ספונדילוליזיס שהוא ממצא מולד ובהרבה מקרים הוא נמצא אקראי

".
מכל אלו הסיק המומחה כי אין מדובר בממצא שנגרם בתאונה וחיווה דעתו כי הממצא מולד או אקראי.
לאור כל האמור, אין מסקנת המומחה (שמלכתחילה נתן עדות כעד מומחה – הנותן עדות סברה) מהווה נימוק לפסילת חוות הדעת.
5.
לענין הטענה כי חוות הדעת לוקה בחסר מאחר שהמומחה לא פרט בחוות הדעת את כל הבדיקות ובכלל זה את בדיקת ה-
emg
(טענה זו מתייחסת הן לתובע והן לתובעת), אומר המומחה בחקירה,
"ש. אמרת שאותו לסטזיס בדרגה 1, אמרת מרווח הדיסק שמור, אין לחץ על השורשים. אני רוצה להפנות אותך לבדיקת

emg

שלא הזכרת בחווה"ד, שהתובעת עברה ביום 21.10.07 ושם כתוב שלתובעת יש נזק שורשי בגובה

l4


,

l5


.
למה לא התייחסת לבדיקה הזאת במילה בכל חוו"ד?
ת. משום שהבדיקה לא נוגעת לענייננו. מדובר פה על ממצאים בגובה

l4, l5


, החוליה השבורה שלה זה

l5


, כלומר העצבים שהיו צריכים להילחץ זה

l5


,

s1


. וכאן מדובר על ממצאים בגובה מעל לגובה המדובר.
ש. זאת לא יכולה להיות תשובה למה לא התייחסת לממצא הזה. לא כתבת בחווה"ד שיש בדיקת

emg


שמראה שלתובעת יש נזק שורשי, אין אפילו התייחסות. יכול להיות שהבדיקה הזאת לא מקנה נכות, יכול להיות, אך לא יכול להיות שלא תתייחס לזה בחווה"ד.

ת. בדיקות

emg


הן רק מסמך תומך והמהימנות שלו לא גבוהה. במרבית האוכלוסיה שהיא אסימפטומטית לחלוטין, אני יכול לעשות בדיקות ולמצוא ממצאים גם יותר קשים ויותר מודגשים. הבדיקה היא רק תומכת

". (ההדגש שלי
- א.נ.ח)
וגם באשר לטווחי התנועה השיב המומחה:
"
התובעת נבדקה אצלי במרפאה והטווחים שלה היו טובים ומלאים, ללא סבל, לא היתה שום עדות להגבלה מכאיבה בתנוחות הצוואר.

התלונות שלה כתובות".
התובעים אינם חולקים כי הבדיקות היו לפני המומחה, אך לשיטתם בהעדר התייחסות מפורשת בחוות הדעת לבדיקה נפל פגם בחוות הדעת. המומחה נחקר ארוכות בנקודה זו, והשיב כי אין רלבנטיות לבדיקה בענייננו וזאת לנוכח מקום הפגיעה ולנוכח הממצאים שאותרו בבדיקה. עוד ציין כי אמינות הבדיקה אינה גבוהה וכי דווקא הבדיקה העצמאית היא הבדיקה הרלוונטית לקביעותיו.
מצאתי כי לא נפל
פגם המעלה חשש לעיוות דין גם לא פגיעה בעקרונות "הצדק הטבעי" (רע"א 487/88 הנ"ל ואחרים), המומחה פרט ונמק את חוות דעתו, והבהיר מדוע לא ציין בדיקה זו בחוות הדעת.
גם אם היה מקום לאזכר בחוות הדעת כי בדיקה זו עמדה לפני המומחה
(בפרק של מסמכים שעמדו לפני המומחה בעריכת חוות הדעת)
בעת שנתן את חוות הדעת,
אין משמעות הדבר כי המומחה חייב להתייחס בחוות הדעת לכל מסמך שעמד לפניו משנחקר המומחה והבהיר את הדברים ואת חוסר הרלבנטיות לא מצאתי כל פסול בכך, להפך הסבריו המקצועיים והמפורטים רק סברו את אוזני.
ברע"א 3906/95 אמר נ. הדר חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ"ט(3) 303, בעמ' 307 (מפי כב' השופטת ט' שטרסברג כהן) נקבע:

"... חזקה על המומחה שיידע למיין את החומר ולהעבירו בכור בקורתו האישית, על סמך הידע והניסיון המקצועי שלו ועל סמך הבנת תפקידו כמומחה מטעם בית המשפט.
...
...המומחה אינו קשור על ידי קביעות ממצאים וחיווי דעת שבדו"ח והוא חופשי לערוך בדיקות עצמאיות הנראות לו נחוצות. עליו לתת את דעתו בין השאר לשאלת הקשר הסיבתי ... עליו להעביר את החומר שהוא מקבל, בביקורת ממצאיו הוא. אולם מכאן ועד למניעת העברת החומר לידיו רחוקה הדרך"
.

ראיתי לציין, כי אמנם התובעים הביאו טענות רבות כדי לבסס את בקשתם לפסילת מומחה, וכפי שציינתי הם הפכו אבן על אבן בנסיון לבטל את קביעות המומחה אולם אין בכמות הטענות כדי להעיד על 'איכותן' ואינני סבורה כי הכמות מטה את הכף לטובת פסילת מומחה ואין בכמות כדי לקבוע כי נפלו פגמים בחוות דעת המומחה.
התרשמתי דברי המומחה ואני סבורה כי הוא השיב באופן מקצועי לכל טענות התובעים, בצורה מעמיקה ומקיפה ולא מצאתי בהסבריו כל פגם, להפך הסבריו המקצועיים הבהירו את חוות הדעת ושכנעו אותי כי חוות הדעת שניתנו היו לאחר מחשבה ובדיקה.


אשר לבקשה למינוי נוירולוג
גם בענין זה מצאתי לדחות את בקשת התובעים.
המומחה נחקר גם בשאלה זו וראה שלא להמליץ על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי:
"
ש. במצב דברים כזה כאשר אתה קובע בחווה"ד שהסירנקס היה מולד והתאונה גרמה לאיזה השתנות, במכלול הדברים שאתה אומר שהפקת ממצאים ...
ת. לדייק, מצאתי ממצאים נוירולוגים.
ש. אתה לא חושב שצריך להפנות את התובעת למומחה נוירולוג, כי מצאת ממצא של סירנקס?
ת. אפשר לשלוח אותה להרבה מומחים. בעיית הסירנקס היא מורכבת ומעניינת מאוד. הסירנקס שלה הא מולד משום שהוא מרכזי והוא יפה..... במקרה שלה אין צורך להפנות אותם לשום דבר משום שאנחנו עוסקים במצב קבוע, כלומר הילדה נולדה כשבתוך חלל המרכזי של חוט השדרה שבדרך כלל חלל פוטנציאלי, כשבמקרה שלה זה התמלא בנוזל. זה סוג הסירנקס הכי מקובל. ישנם סירנקסים אחרים שהם קשים יותר. בסך הכל סירקנס ממצא נדיר. מתי יש צורך להפנות אותה להמשך מעקב וטיפול? כשיש חשד שעוסקים בבעיה מחמירה או כשהגענו כבר למצב שיש צורך לעזור לה בגלל הפרעה תפקודית".

גם מעיון במסמכים הרפואיים עולה כי אין מקום להורות על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.
בתי המשפט אימצו פרקטיקה לפיה מתבקש מומחה רפואי בתחום אחד לחוות דעתו בשאלת הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום רפואי נוסף, בדרך כלל בתחומים הקרובים לתחום מומחיותו.
לפי התקנות והפסיקה, נתון לבית המשפט שיקול הדעת האם למנות מומחה, והמלצת המומחה הרפואי אינה מחייבת את בית המשפט.
יחד עם זאת, יש חשיבות לחוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט ולהמלצותיו.
במקרה שלפני התייחס המומחה, ד"ר צוני סיגל, לנכות הנטענת בתחום הנוירולוגי, כמצוטט לעיל, ואמירותיו החד משמעיות המבוססות על בדיקות אוביקטיביות, תלונות וכוללות התייחסות לסעיפי הליקוי שבתקנות המל"ל.
לא רק זאת אלא שמהתיעוד הרפואי שצורף עולה כי אכן התובעת התלוננה על כאבי גב וכן נמצא ממצא של סירנקס, אלא שלא ראיתי כי יש למנות מומחה בתחום הנוירולוגי לנוכח הסברי המומחה אותם מצאתי עניניים ומקצועיים ואף משכנעים.
אם כך, לאור עמדת המומחה שמונה מטעם בית המשפט ותשובתו החד משמעית כמו גם לאור התיעוד הרפואי שצורף, לא ראיתי להורות על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי ואני מאמצת את המלצת ד"ר צוני סיגל.
לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה על כל חלקיה.
שקלתי האם לחייב את התובעים בהוצאות הבקשה אך ראיתי לדחות ההחלטה וענין ההוצאות ישקלו במסגרת ההליך העיקרי.
ניתנה היום,
כ"ב סיון תשס"ט, 14 יוני 2009, בהעדר הצדדים.



חתימה






א בית משפט שלום 3556/07 אברהם מויאל , דנה מויאל נ' הראל חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/06/2009)