פסקי דין על יעקב חן | פסקי דין על צביה יקל | פסקי דין על הראל חברה לביטוח | פסקי דין על אמיר גאנם ואח' |

3438-05/08 תק     15/06/2009




תק 3438-05/08 יעקב חן נ' צביה יקל, הראל חברה לביטוח בע"מ, אמיר גאנם ואח'








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



15 יוני 2009

ת"ק 3438-05-08 חן נ' יקל ואח'





בפני

כב' השופט
ערן נווה

תובע


יעקב חן

נגד

נתבעים
1. צביה יקל

2. הראל חברה לביטוח בע"מ
3. אמיר גאנם
4. איילון חברה לביטוח בע"מ
5. ליאורה סמנובקר
6. הכשרה לביטוח חב' לביטוח בע"מ
7. לאה חיקין (נמחקה)

צד ג' – איילון חברה לביטוח בע"מ (נמחקה)




פסק דין

זו תביעת נזקי רכוש לרכב. מדובר בתאונת שרשרת שבה מעורבים מס' רב של רכבים.

אין ספק שהתובע אשר נפגע מאחור בנסיבות שלא היו לו שליטה עליהם, זכאי לפיצוי מלא בגין נזקיו. זאת ועוד הועלו טענות כנגד הנתבעת מס' 7, שהיתה הרכב הראשון בשיירה ולמעשה רכבה לא ניזוק תוך ציון שיש אחריות מסוימת החלה עליה
כמי שעצרה ברמזור ירוק, ובכך תרמה לפגיעות של הרכבים מאחור. אני דוחה לחלוטין טענות אלה, שמעבר לעובדה שלא הוכחו אינן עולים בקנה אחד עם עצם הפגיעות מאחור, אשר חייבו מי מהצדדים לשמור מרחק והעובדה שלא נשמר מרחק בין הרכבים ולכן היו פגיעות מאחור, הם אלה שהיוו את הגורם והאחריות לקרות האירוע.

משהכרעתי, כי דין התביעה להתקבל, אני בודק את ראשי הנזק של התובע. מדובר בנזק שנגרם לרכב התובע בסכום של 10,460 ₪ ,בצירוף 1,750 ₪ ירידת ערך, 895 ₪ חוו"ד שמאי, סכומים אלה יהיו צמודים ונושאי ריבית מיום מתן חוות הדעת השמאית ועד התשלום המלא בפועל ובתוספת הוצאות משפט בסך 350 ₪.

משנקבעו ראשי הנזק לפיצויי, השאלה הטעונה הכרעה ב

פסק דין
זה, היא מי
מבין הגורמים הנתבעים, אשר לכל אחד מהם הייתה חברת ביטוח, הינו הגורם אשר צריך לשאת בסך נזקיו של התובע. התובע היה הרכב השני בשיירה אחריו היה הרכב של גב' ליאורה, אשר הייתה מבוטחת ע"י הכשרה חברה לביטוח בע"מ, לאחר מכן עמד הרכב של מר גאנם אמיר, אשר היה מבוטח על ידי איילון חברה לביטוח בע"מ, ולבסוף אחרון בשיירה הרכב של גב' צביה יקל
, אשר הייתה מבוטחת על ידי הראל חברה לביטוח בע"מ
.

על פי גרסתו של התובע, שכאמור זכאי לפיצוי כמי שנפגע מאחור, הוא חש בשלוש מכות ברכבו מאחור, אך הוא לא יכול היה
לומר בוודאות מי פגע במי.

על פי גרסתה של ליאורה, היא עצרה לפני רכב התובע, כאשר פגע בה הרכב מאחוריה (הרכב של אמיר) והעיפה את רכבה אל עבר רכב התובע ולאחר מכן היא שמעה מכה נוספת ורכבה פגע פעם נוספת ברכב התובע.

על פי גרסתו של אמיר, הוא לא פגע ברכב התובע, אלא רכבו נפגע על ידי הרכב של צביה והוסט אל עבר רכב התובע.

על פי גרסתה של הגב' צביה, התאונה ארעה בנסיבות אותן תיארה ליאורה, דהיינו אמיר פגע ברכב התובע ולאחר מכן נכנסה ליאורה לתאונה קיימת ואף היא לא הספיקה לבלום ופגעה ברכב של ליאורה.

לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים ואת החומר הראייתי, אני נותן בזאת את פסיקתי.

אינני נותן אמון כי הנתבע מס' 3 לא פגע ברכב התובע וכי הנתבעת מס' 5 היא זו שהדפה את רכבו של הנתבע 3 אל רכב התובע. גם עדותה של הנתבעת מס' 1 וגם תמונות הנזק והיקפי הנזקים ברכבים השונים מביאים למסקנה כי הנתבע מס' 3 פגע ברכב התובע והסב לו נזק, ולאחר מכן פגע ברכב הנתבע מס' 3 רכב הנתבעת 5 כאשר הנתבעת 7 נכנסה לתוך תאונה קיימת. המשמעות היא שגם הנתבעת מס' 5 נכנסה לתוך תאונה קיימת, ואולם אי שמירת המרחק על ידה יכול בהחלט שהיה בה כדי להגדיל את הנזקים.

הנתבעת מס' 4 איילון חברה לביטוח בע"מ, אשר היתה מבטחת הנתבעת 3, בקשה לשכנע גם בחקירותיה וגם תוך הצגת והפניית ביהמ"ש לדו"חות המשטרה כי האחריות בשיעור 80% אשר הושתה עליה במסגרת ההכרעה בבוררות שנערכה בין חברות הביטוח ואשר הטילה עליה 80% מהנזק ואילו על הראל המבטחת את הנתבעת 1 20% מהנזק, איננה הכרעה ראויה ולא לקחה בחשבון את הראיות השונות.

אני סבור בניגוד לעמדתה של איילון חברה לביטוח בע"מ, כי ניתוח גרסותיהם של הנתבעים מצביע על כך שעיקר האחריות רובצת לפתחו של הנתבע 3 בתאונה זו, והמשמעות היא שיש לאמץ את ההכרעה בבוררות שנראית בעיני סבירה לחלוטין לאחר שעיינתי בה ובחומר ראיות שהוגש לי, ואני משית 80% מתוך סך הנזק על הנתבעת 4.

לגבי 20% הנותרים, בשים לב לעובדה שלמעשה מדובר בשני רכבים שלא שמרו על
המרחק ותרמו להגדלת הנזק, אני אשית 10% על הראל ו-10% על הכשרה לביטוח חב' לביטוח בע"מ, מתוך סך הנזקים.

את הסכומים על פי ראשי הנזק יש לחלק איפוא בין חברות הביטוח בחיובים נפרדים ושונים כפי שהורה עליו ביהמ"ש והסכומים ישולמו לתובע בהתאמה תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בשולי פסה"ד אציין, כי בימ"ש לתביעות קטנות אינו כבול בדיני הראיות והפרוצדורה ולא היתה כל מניעה לצרף את המסמך כל עוד הצדדים לא הסכימו ביניהם כי יהיה חסוי בדבר הבוררות שהתנהלה בין חברות הביטוח ביחס לשיפויים הנוגעים לתאונה זו. הכרעת הבורר אינו מעשה בית דין, אך עבודתו והסבריו נבחנו על ידי, ונמצאו סבירים לחלוטין לאור שמיעת עדות הנהגים והעובדה כי מצאתי את גרסתו של נתבע 3 אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות, אופיים של הנזקים ומידת התרשמותי.

ניתן היום,
כ"ג סיון תשס"ט, 15 יוני 2009, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 3438-05/08 יעקב חן נ' צביה יקל, הראל חברה לביטוח בע"מ, אמיר גאנם ואח' (פורסם ב-ֽ 15/06/2009)