פסקי דין על סעיד סאלם | פסקי דין על המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין לאומי

2519/03 בשא     16/10/2003




בשא 2519/03 סעיד סאלם נ' המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין לאומי




1
בית הדין לעבודה

בש"א 2519/03
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
עב' 2494/02
16/10/2003

השופט: חיים ארמון
בפני
סעיד סאלם

בענין:
המבקש
ע"י עו"ד מאהר חנא
נ ג ד
המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין לאומי
המשיבה
ע"י עו"ד קרן לב

ה ח ל ט ה
1. הבקשה שבפני
הוגשה מכח תקנה 26(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (שתיקראנה להלן: "התקנות"), ובה עותר המבקש להתיר לו לפצל את סעדיו, כך שבנוסף לתביעה שאותה הוא הגיש בתיק עב' 2494/02 (ואשר בה ניתן

פסק דין
ביום 20/6/03) הוא יוכל להגיש נגד המשיבה תובענה נוספת שבה יעתור לסעד כספי כנגד המשיבה.

הרקע להגשת הבקשה

2. המבקש עבד אצל המשיבה עד לפיטוריו ביום 10/12/02. המבקש טען כי פיטוריו נעשו שלא כדין, מטעמים פוליטיים, והגיש לבית הדין את תביעתו הקודמת (עב' 2494/02), שבה עתר לבטל את פיטוריו ולהשיבנו לעבודה. בכתב התביעה, טען המבקשד כי פיטוריו גרמו לו לנזק של 200,000 ₪ לפחות (לא היה פירוט של הנזקים). בכתב התביעה ציין המבקש כי אם הוא לא יוחזר לעבודה, הוא מבקש שבית הדין יחייב את המשיבה לפצותו על כל נזקיו. עם זאת, המבקש הגדיר את התביעה כתביעה לביטול הפיטורים ולא שילם אגרה בגין הסעד הכספי החלופי.
3. בעת ההתדיינות בבית הדין (במסגרת בקשה למתן סעד זמני - בש"א 2960/02), ביקשתי מב"כ המבקש להסביר את פשר התנהגותו של המבקש; כיצד הוא מתיימר לעתור לסעד כספי חלופי מבלי לשלם אגרה כנדרש.

בתגובה, הבהיר ב"כ המבקש כי אין לו "כעת" תביעה כספית וכי המבקש אינו עומד על הסעד החלופי המבוקש בכתב התביעה.

4. למרות דברים אלה של ב"כ המבקש, הרי שב"כ המבקש חזר בסיכומיו על אותו סעד חלופי כספי, והוסיף בסיכומיו "מטעמי זהירות" בקשה לאפשר לו לפצל את סעדיו.

5. בפסק דיני מיום 20/6/03, קבעתי כי המבקש פוטר גם בשל מניעים פוליטיים.

עם זאת, מהטעמים שהוסברו בפסק הדין, דחיתי את עתיארתו של המבקש להורות על ביטול פיטוריו ועל השבתו לעבודה.

6. בנוגע לסעד הכספי שב"כ המבקש עתר לו מחדש בסיכומיו, קבעתי כי אין אפשרות לפסוק במסגרת פסק הדין פיצוי על האופן שבו פוטר המבקש.

במסגרת פסק הדין, לא דנתי לגופה בבקשה לפיצול סעדים, תוך שקבעתי כך:
"אני סבור שאין מקום להחליט כבר ב

פסק דין
זה בשאלה אם להתיר לתובע לפצל את סעדיו, וזאת מאחר שהבקשה בענין זה הועלתה לראשונה רק בסיכומים, כך שהנתבעת לא קיבלה הזדמנות להתגונן מפניה. למזלו של התובע, תקנה 26(ג) לתקנות ... (שלא כאחיותיה, תקנות 44 ו-45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), מאפשרת להגיש בקשה לפיצוי סעדים גם אחרי פסק הדין בתובענה הראשונה, ובלבד שהבקשה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת התביעה השניה.
לפיכך, אם ברצון התובע שעתירתו לקבלת סעד כספי תידון בבית הדין, יתכבד התובע ויגיש בקשה לפיצול סעדים ... ואם בקשתו תתקבל, ובמידה שתתקבל, הוא יוכל להגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת...".

7. על רקע זה - הגיש המבקש את הבקשה הנוכחית, שבה - כאמור - הוא עותר להתיר לו לפצל את סעדיו ולהגיש גם תביעה כספית כנגד המשיבה.
תמצית טענות הצדדים בקשר לבקשה

8. לטענת ב"כ המבקש, הוא הצהיר בעת ההתדיינות הקודמת על כך שהוא אינו עומד באותו שלב על התביעה הכספית מאחר שדובר על התדיינות במתכונת מהירה, והסעד החשוב יותר היה החזרתו לעבודה, כך שהוא לא רצה לסרבל את הדיון, וכן מאחר שבאותה עת המבקש לא היה יכול לשלם את אגרת בית הדין. ב"כ המבקש הסביר כי אין מדובר בתביעה נטרנית או טורדנית, כי המבקש לא פעל בחוסר תום לב, וכי משהוברר כי הוא אינו יכול לשוב לעבודתו ומאידך - הוכח כי הפיטורים לא היו כדין, אין מנוס מלבקש את פיצול הסעדים.

9. לטענת ב"כ המשיבה, המבקש היה יכול עוד בעת ההתדיינות בתיק עב' 2494/02 לבקש את דחיית האגרה, אין זה מוצדק לאלץ את עדי המשיבה להגיע לבית הדין שוב מתל אביב רק מאחר שהמבקש לא היה מעוניין לשלם את האגרה במועד הגשת התביעה. הדיון בסעד הכספי בעת ההתדיינות הקודמת לא היתה מסרבלת את ההליך והמבקש כבר ויתר על הסעד הכספי. קבלת הבקשה תביא את המבקש לנצל לרעה את הליכי המשפט.

ההחלטה בבקשה

10. אני סבור כי דין הבקשה להתקבל, וכי מתן האפשרות בתקנה 26(ג) לתקנות לקבלת היתר לפיצול סעדים גם לאחר מתן פסק הדין בתובענה הראשונה - נועד בדיוק למקרים כגון מקרהו של המבקש. בסעיפים שלהלן אסביר את הנימוקים לדעתי זו.

11. לשם קבלת היתר לפיצול סעדים אין המבקש צריך להראות שלא היתה לו כל יכולת לבקש את הסעדים הנוספים בעת שנדונה התביעה הקודמת. די בכך שהמבקש יסביר שהיו לו סיבות טובות לפצל את הסעדים. המבקש אכן הסביר זאת.

12. אילו היה המבקש עומד על הסעד הכספי בתביעתו הקודמת, הרי שסביר מאד להניח שהדבר היה מקשה על התדיינות מהירה בתובענה האמורה. המבקש היה נדרש להמציא ראיות בענין נזקיו, וכל זאת - כאשר באותו שלב כלל לא היה ברור אם יש טעם בכך (לאור העובדה שייתכן שהיה נקבע שהמבקש פוטר ממניעים ענייניים בלבד), וכאשר מנגד היתה חשיבות לכך שהתובענה (להשבה לעבודה) תידון באופן מהיר ככל האפשר.

13. דווקא טענת ב"כ המשיבה על כך שהמבקש היה יכול לבקש בזמנו את דחיית תשלומה של האגרה, ממחישה את העובדה שהשארת הסעד הכספי בתובענה הקודמת, היתה מסרבלת את ההתדיינות בה. בקשה מעין זו, אם היתה מוגשת, היתה מחייבת התדיינות בעניינים טפלים לסעד העיקרי של ההשבה לעבודה.

14. לכל אורך הדיון בתובענה הקודמת היה ברור שהמבקש לא ויתר באופן סופי על רצונו בסעד הכספי, במקרה שבו הוא לא יקבל את הסעד של השבתו לעבודה. בניגוד למשתמע מהציטוט החלקי שב"כ המשיבה כללה בסעיף 19 לתגובתה, הרי שבעת הדיון בבש"א 2960/02, ב"כ המבקש לא הסתפק באמירה שהוא אינו עומד על הסעד החלופי, אלא אמר גם: "אין לי כעת תביעה כספית" (ההדגשה שלי - ח"א). לפיכך, הויתור על הסעד הכספי, היה ויתור לצרכי התובענה הקודמת בלבד.

15. גם אם המבקש היה מיטיב לעשות אילו כלל את כל סעדיו בתובענה המקורית, הרי שאין מקום לראותו כמי שנהג בחוסר תום לב בכך שלא עשה כך.

לא ניתן לקבוע מראש שתביעה לפיצוי כספי של מי שביסוד פיטוריו עמדו גם שיקולים פוליטיים (על פי פסק הדין שהפך בינתיים לחלוט), היא תביעה קנטרנית או טורדנית, ואין מקום לחסום את המבקש מבחינה עניינית של עתירתו לסעד כספי.

16. אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומתיר למבקש לפצל את סעדיו ולהגיש כנגד המשיבה תביעה כספית בגין אופן פיטוריו.

17. במסגרת ההתדיינות בתביעה הכספית, אם תוגש, תוכל המשיבה לטעון שהיא זכאית להוצאות משפט בגין העובדה שהמבקש פיצל את סעדיו.

18. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על החלטה זו תוך 15 ימים מיום שההחלטה תומצא לו.

ניתנה היום, כ' בתשרי תשס"ד (16 באוקטובר 2003), בהעדר הצדדים.
חיים ארמון
- שופט









בשא בית דין אזורי לעבודה 2519/03 סעיד סאלם נ' המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין לאומי (פורסם ב-ֽ 16/10/2003)