פסקי דין על אריך סמירה | פסקי דין על האני חזאן

2603/06 א     24/05/2007




א 2603/06 אריך סמירה נ' האני חזאן




בעניין:

2



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
א
002603/06


בפני
:
כב' השופט ג'מיל נאסר
תאריך:
24/05/2007




בעניין
:
אריך סמירה



ע"י ב"כ עו"ד
עבדו טרז

התובעת




- נ
ג
ד -



האני חזאן



ע"י ב"כ עו"ד
חזאן פאוזי

הנתבע


החלטה


1
.
המדובר בתביעה כספית בגין דמי תיווך. התובעת טוענת כי תיווכה בעסקה לרכישת דירה, אשר נרכשה על ידי הנתבע.

2.
התובעת, מתווכת במקרקעין במקצועה, טוענת כי הנתבע התקשר אליה
בחודש 7/00, וביקש את עזרתה במציאת שוכרים פוטנציאליים למשרד שבבעלותו. כמו כן, במהלך אותה השיחה הודיע לה הנתבע כי הוא מעוניין ברכישת בית צמוד קרקע בעכו. התובעת הראתה לו וילה בת 7 חדרים, הנמצאת ברח' שביל הסביון 18 בעכו (להלן: "הבית"). בחודש 8/00 נחתם חוזה מכר בין הנתבע לבעל הבית.

התובעת לא ביקשה מהנתבע לחתום על התחייבות בכתב לתשלום דמי תיווך בטרם הציגה בפני
ו את הבית, אך לטענתה, זהו חריג למנהגה, שכן המדובר בעו"ד מכובד ועיוור למחצה, ועל כן היא נמנעה ממסמך כתוב, ולמרות זאת, מגיע לה דמי תיווך על פי החוק.

לחלופין, טענה התובעת כי היא זכאית לקבלת דמי התיווך ו/או שכר ראוי בגין עבודתה, וזאת בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979 ו/או לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973.

3.
לטענת הנתבע, אין יריבות בין הצדדים שכן לא נחתם בינו לבין התובעת הסכם תיווך כנדרש על פי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המתווכים"), כמו כן הנתבע לא הזמין מאת התובעת שירותי תיווך, לא התחייב לשלם לה דמי תיווך, ועל כן דין התביעה כנגדו להידחות על הסף.
יתר על כן, התובעת פעלה כמתווכת בדירה מטעם המוכר בלבד, ועל כן עליה לקבל דמי תיווך מאותו מוכר, וכך אכן היה בפועל.


4.
בישיבת יום 6/3/07 הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית, לפיה יגישו סיכומיהם לעניין דרישת הכתב על פי חוק המתווכים כתנאי לתשלום דמי תיווך, ובית המשפט ייתן החלטתו בסוגיה זו.

5.
נביא להלן את הסעיפים הרלוונטיים לענייננו, מחוק המתווכים:

9. (א).
"מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים...".

14.
(א). "מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:
(1) הוא היה בעל רישיון לפי חוק זה...;
(2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9;
(3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב;".

6.
עינינו הרואות כי המחוקק חזר על דרישת הכתב כתנאי לתשלום דמי תיווך, בשני סעיפים שונים, ולא בכדי.
מזה שנים טרם חקיקת חוק המתווכים שררה תחושת אי וודאות בקרב הציבור הרחב באשר למקרים בהם על הלקוח לשלם שכר טרחתו למתווך, ולהיפך. מצב זה נוצר לאור אי ידיעתם של הלקוחות את גובה דמי התיווך שעליהם לשלם למתווך והמקרים בהם עליהם לשלם דמי תיווך. לאור זאת היה צורך בהסדרת הנושא בחקיקה אשר תפתור המחלוקות השונות בנדון, וזאת על ידי מסמך בכתב המסדיר את פרטי התיווך בין הצדדים.

7.
לא נסתר מעיניי כי במקרה שלפניי לא הגיעה התובעת עם הנתבע לידי הסכמה כלשהי לעניין דמי תיווך, לא בכתב ולא בעל פה.
התובעת יזמה שיחה עם הנתבע (לא צוין תאריך), הקליטה את השיחה וצרפה את התמליל לתיק בית המשפט. אצטט להלן החלק הרלוונטי משיחה זו לעניין אי הסכמה בעל פה לתשלום דמי תיווך (עמ' 6- 7 לשיחה):

"האני: זמירה, במהלך כל העסקה דיברת איתך על תשלום משהו? אני שואל אותך? כמה מגיע כמה לא מגיע?
זמירה: האני... קודם כל לא דיברנו אבל אני יכולה להגיד לך שאם זה לא היה האני וזה לא היה עו"ד האני
האני: עזבי את העניין של החתימה. אני שואל אותך. את אמרת לי אני רוצה שקל או מיליון שקל?
זמירה: לא, לא דיברנו כי האני... אם זה לא היה עורך דין שפונה אלי... ".

על פי חלק זה מתמליל השיחה שהובא לעיל, ניתן לראות כי התובעת "מאשרת" בדבריה כי לא הושגו הבנות בעל פה כלשהן באשר לדמי תיווך בגין רכישת הדירה, שכן נושא זה כלל לא עלה לדיון בין הצדדים.

8.
עם זאת ולמרות האמור לעיל, אסקור להלן בקצרה חלק מהפסיקה אשר התייחסו אליה הצדדים בסיכומיהם;

ראשית, יצוין כי בית המשפט העליון טרם דן בסוגיה זו מאז הגיח לעולמנו חוק המתווכים, ועל כן אין הלכה מחייבת בנדון.

עם זאת, קיימת הלכה מנחה, ולפיה דרישת הכתב על פי סעיף 9 לחוק המתווכים הינה דרישה מהותית (הש' נ' הנדל בבר"ע (מחוזי ב"ש) 952/98 רונן שיריזיאן נ' סלאב ירונה, תק-מח 99 (1), 2569: "הדרישה להזמנה בכתב המופיעה במפורש בחוק, הינה דרישה מהותית וזאת על רקע מטרת החוק... ").

התובעת, בסיכומיה, מציינת את פסק דינה של השופטת אילת דגן (בת.א. 3789/05 (שלום- קריות) אוחנה נ' בן זקן פביאן ואח'), אך יצוין כי אומנם פסקה השופטת דגן כי לא יהא זה ראוי וצודק להיאחז במחדל טכני בדרישת הכתב, אך

פסק דין
זה ניתן לאור מחדל רישום ת.ז. של הלקוח, ולא בשל אי קיום מסמך כתוב כלל. מכאן אין להסיק נגיסה בהלכה המנחה לעניין דרישת הכתב.

9.
לא זו אף זו, התובעת צרפה לסיכומיה את פסק דינו של הש' א. קסירר (שלום- פ"ת), ת.א. 1409/02 ברוך צפניק נ' יוכבד טלר, בו נפסק כי ישנם מקרים מיוחדים ויוצאי דופן בהם הנסיבות לחובת הנתבע/הלקוח מצדיקות לאכוף עליו חוזה על פי הסכמות שבעל- פה בין הצדדים, ואף ללא מסמך בכתב, הנדרש מהותית. מיותר לציין כי הגם שפסק דינו של בית משפט שלום אחד אינו מחייב ואף אינו מנחה בית משפט שלום אחר, הרי שבמקרה שהוצג לעיל המדובר בהסכמות שבעל פה בין הצדדים, וזאת בניגוד למקרה שבפני
י, בו לא היו הסכמות כלשהן בין הצדדים, לא בעל פה ולא בכתב.

10.
כאמור לעיל, במקרה שבפני
י לא קיים מסמך כתוב בין הצדדים; אין ראיה כלשהי
לעניין הסכמה בע"פ; יותר מכך, כמעט ברור כי לא הייתה הסכמה בע"פ לתשלום דמי תיווך.

לכן- התובעת לא יכולה לדרוש דמי תיווך מהנתבע לאחר שרכש הדירה, בעוד לא סוכם דבר בין הצדדים לעניין דמי התיווך, לא בעל פה ולא בכתב.

11.
לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה ככל שהיא מבוססת על העילה של זכאות לדמי תיווך לפי חוק המתווכים. מאחר והתביעה מציינת עילה נוספת של עשיית עושר ולא במשפט, ומאחר ועילה זו איננה חלק מההתדיינות וההכרעה על פי ההסכמה הדיונית, לא ניתן לדחות את התביעה במלואה.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות בסך 1500 ₪.

התיק העיקרי נקבע לישיבת ק.מ. ליום 11.9.07 שעה 09.30.

ניתנה היום ז' בסיון, תשס"ז (24 במאי 2007) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


ג'מיל נאסר
, שופט
002603/06א
114 גלית גבאי






א בית משפט שלום 2603/06 אריך סמירה נ' האני חזאן (פורסם ב-ֽ 24/05/2007)