פסקי דין על שלום אסרף | פסקי דין על מקומי דתי בע"מ

1371/09 עב     17/06/2009




עב 1371/09 שלום אסרף נ' מקומי דתי בע"מ




בעניין:

1




מדינת ישראל


בית הדין האזורי לעבודה
באר שבע
עב 1371/09

בפני
:
כבוד השופט אילן סופר


17/06/2009



בעניין
:
שלום אסרף



ע"י ב"כ עו"ד
יצחק ששון

התובע



נ
ג
ד



מקומי דתי בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
שלמה פרידמן

הנתבעת


נוכחים:
התובע ובא כוחו
ב"כ הנתבעת

פרוטוקול
ב"כ הנתבעת
בהקשר להפרשה בחסר לביטוח מנהלים, לשאלת בית הדין למה כאשר משכורתו של התובע עלתה מעל 10,000 ₪ ברוטו לא הפרשנו לביטוח מנהלים, אני משיב שכאשר הוא קיבל מעל ה-10,000 ₪ זה היה על חשבון ההפרשים. אנחנו הפרשנו מעבר.
לשאלת ביה"ד לפי הטבלה יש בעצם חוסר אשר נובע מכך שכל פעם שהמשכורת עולה על ה- 10,000 ₪ אז חסרה הפרשה של כמה מאות שקלים.
נמצאים פה מנהלי הנתבעת שיוכלו לענות על השאלה הזאת.
אני אסביר, המשכורות של התובע עברו את ה- 10,000 ₪ כי ניתנו כל מיני דברים מעבר למה שיש לתת לו, על פי בקשתו.
זאת לא הבעיה שלנו. הרכיב הזה יש לנו בדיקה של הנהלת החשבונות שהכל שולם למעשה.
לביטוח מנהלים בסעיף ד' של 35, אני יכול להציג מהנהלת החשבונות את הטופס המסוים , וזאת בעצם לא הבעיה שלנו, כמה שולם לו בדיוק בסופו של יום עם סיום העבודה.
אני חושב שהתובע פשוט נתפס בנקודת זמן מסוימת.

ב"כ התובע
התובע עבד בסוכות ובפסח. בחול המועד פסח ובחול המועד סוכות התובע עבד.

התובע
עבדתי בחול המועד פסח ובחול המועד סוכות.

ב"כ הנתבעת
מי ביקש ממנו לעבוד, מקום העבודה סגור בפסח ובסוכות.

ב"כ התובע
זה נעשה בהסכמה ובמקביל עם המעביד.
זה היה מוסכם ושזה לא ינוכה מחישובי השכר שהנפיקו לו מדי חודש לחודש.

ב"כ הנתבעת
אנחנו שילמנו משכורת חודשית, הודענו מראש שיש חופשה ויש את הכל, חד משמעית.
יש עוד אנשים שעובדים במפעל, לשאלה מה עשינו לגביהם כשהם יצאו לחופשת הפסח האם קיזזנו להם 5 ימי חופש אני משיב שלא קיזזנו משום שהניהול הוא של שני האנשים הנכבדים האלה הנמצאים כאן, הגעתי לפני שנתיים, ותיקנו את החוזים.
אנחנו כבר תיקנו את החוזים, את התלושים
הכוונה.
החופשה לא היתה על חשבון המעסיק ואסביר מדוע. משום שעתון שעיסוקו במסחר מתאים את עצמו לתנאים של השוק הקיים בחוץ, מה הכוונה, חודש יולי אוגוסט זה הזמן הכי בוער, ולכן אומרים לעובד אתה את החלק הארי של החופשה תיקח בזמן שאנחנו לא עובדים, והזמן היחיד שאנו יכולים לצאת לחופשות מרוכזות זה בפסח, בסוכות, זו החופשה שלך ואם מגיע לך עוד חופשה תקבל אותה על פי הצורך, לא היתה שום כוונה שזה יהיה על חשבון המעסיק. כל העובדים יצאו לחופשה, הנקודות הקריטיות האלה אני כבר הוריתי להנהלת החשבונות, אם אני מסב את תשומת לב הלקוחות, כי הם כל הזמן בחוץ.
הרי קיימת פסיקה בענין הזה, יש מקומות שמלכתחילה אינם אומרים כי אופי המקום הוא כזה, כל העובדים יצאו לחופשה, לא היה מקום פתוח וזה מחזק את הטענה שלנו שהיעדים שהתובע מנסה להשיג אז הוא בא להשלים שעות. עובד שעובד מחוץ לעבודה זה אותו

פסק דין
של נהגי משאיות שהעבודה הן לא תמיד 8 שעות עבודה ולפעמים 14 שעות, אך מקום עבודה סגור הוא מקום עבודה סגור.

ב"כ הנתבעת
הוא קיבל פיצויים וחתם על מסמך.


ב"כ התובע
כמו שנמנע ממנו השכר, כך נמנעו ממנו העמלות.

ב"כ הנתבעת
לענין הפיצוי בגין הפרת החוזה,
אני משיב שאדוני לא התייחס לנזקים שגרם התובע , הם נתנו לו בטרם אני נכנסתי להיות היועץ המשפטי של החברה, הוא הביא שיקים ואף אחד לא בדק את זה, יש עסקאות עם הוצאות לפועל, בסכומים של 80,000 ₪ אני הצעתי להגיש תביעה עצמאית כדי להגיע עם ידיים נקיות.
אני אומר שלא משנה אנחנו עומדים לתבוע את הנזקים שנגרמו. הוא קיבל בונוסים בסכומים של 80,000 ₪, שיקים שחזרו. אנחנו רוצים שהתביעה תעמוד בפני
עצמה.
לענין הפרשנות של סעיף 2(2) הרי יש את פסק הדין , הדברים כתובים ואף מעסיק לא יעסיק עובד
רק על עמלות, כאשר ההכנסות ירדו ב- 63%.

ב"כ התובע
אלה דברי הבל, היעדים הושגו.

ב"כ הנתבעת
איפה השכר של "גחלים"?
את החוזה ניסח התובע בעצמו.

התובע
הניסוח של החוזה היה לפי המקובל על הצדדים.

ב"כ הנתבעת
יש שתי עסקאות שלא נגבו.

מנהל הנתבעת
אני אומר דבר נוסף, גם אם הבן אדם היה צריך להמשיך את החוזה, יש גם בחוזה שאם אתה מפר את החוזה, נושא של התנהגות מול לקוחות, זה חלק מהעניין, בפיטורים זה היה חלק מהפיטורים.
נתו לו הודעה מוקדמת של כמעט 40 יום.

ב"כ הנתבעת
הם רצו להפסיק את העבודה במיידי ואנחנו התחשבנו בו ונתנו לו הודעה מוקדמת של 40 יום. היו שיחות ביניהם, והתובע נקרא.

מנהל הנתבעת
עוד משהו שרציתי להעלות פה, הבסיס והצרון שלנו לא להמשיך את החוזה עם התובע משום שבחודשים האחרונים התובע כמעט ולא עבד, ישב במשרד, דיבר עם חברים, המשיך עסקאות על הדרך, לא התאמץ וכמה פעמים פנינו אליו ואמרנו לו שילך לשטח, ושהוא מחוייב לנו.
שאלנו אותו כמה עסקאות אתה קובע? הוא היה אומר שאני קובע כמה שאני רוצה ושאני לא אפריע לו. בפועל, ככל שעברו החודשים אז התובע כמעט ולא עשה כלום, וההוכחה בראש השנה כאשר היו 60 עובדי פרסום, הוא ישב ולא זז והשאלה הינה - האם המשפט בישראל יכול להעסיק עובד שלא מייצר את מה שהוא צריך לייצר.

ב"כ התובע
אני מבקש להעיר לגבי איכות עבודתו של התובע, אנחנו מדברים על אדם שמשכורתו הבסיסית היא 6,000 ₪ והעמלות שלו הם מעבר למשכורת הבסיס, כך שזה מעיד איך הצדדים ראו את עבודתו של התובע ואיך הוא באמת עובד. גם לענין אותו סעיף בהסכם, צריך לתת את הדעת לענין הפרשנות לנקודות, המיקום הגיאוגרפי הוא גם לענין ההסכם, שם מדובר על הפסקה מהודעה מראש של 30 יום ויש סעיף אחר שמדבר על הודעה מוקדמת, ושם אין זכר ל-30 יום אלא עילה מוגדרת לגבי מיקום גיאוגרפי שמדבר מתי אפשר לסיים אותו.

ב"כ הצדדים יוצאים להפסקה קצרה

לאחר ההפסקה

ב"כ הנתבעת
אנחנו נצטרך ללכת בצער לדיון הוכחות.
יש לנו שיקים שאנחנו לא יכולים לגבות אותן
יש שתי הזמנות שנעשו פרסומים ולא נגבו עליהם.
אנחנו אומרים שנהגנו לפנים משורת הדין, יש לנו כאן סטודנט לרפואה ובא אדם שועל ותיק ואני אומר זאת לחיוב, איש מסחר שדחף להם חוזה ביד.

ב"כ התובע
אני מסכים להשאיר לשיקול דעת בית הדין בלי רצפה ותקרה.
אני חושב שאני יכול להסביר ללקוח שלי באיזו מסגרת אנו נמצאים.

ב"כ הנתבעת
לצערנו, מה שהלקוחות שלנו מוכנים לפנים משורת הדין, אמרנו בכתב ההגנה ששולמו לו תשלומים ביתר ולא קוזזו העמלות שהוא קיבל. הם מוכנים לכל היותר לשלם 16,000 ₪, הם מבקשים לציין שהנזקים שהתובע גרם להם הינם עצומים.

ב"כ הצדדים
אנו מבקשים עוד הפסקה קצרה ע"מ לבדוק את הצעת בית הדין.

ב"כ התובע
אני שוחחתי עם הלקוח שלי, הסכום הוא מאוד מאוד נמוך, אני הבטחתי לשכנע את הלקוח שלי.

ב"כ הצדדים:
אנו מקבלים את המלצת בית הדין לפיה לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעותיהם ההדדיות של הצדדים, הנוכחיות והעתידיות, ומבלי להודות בכל טענה מטענות הצדדים, תשלם הנתבעת לתובע סך של 27,500 ₪, אשר ישולמו באופן הבא:
א.
6,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין השתתפות בשכ"ט עו"ד וכנגד חשבונית.
ב.
21,500 ₪.
סכום פסק הדין ישולם ב-11 תשלומים בני 2,500 ₪ כל אחד שהראשון בהם יהיה ליום 21/7/09 ומדי 21 לכל חודש עוקב.
הנתבעת תוסיף את המע"מ בגין שכ"ט עו"ד לתשלום השלישי שמועדו הוא 21/9/09.
כל התשלומים יהיו בשיקים שיימסרו לתובע באמצעות בא כוחו עד למועד פרעון השיק הראשון.
הצדדים משאירים לשיקול דעת בית הדין את השאלה, האם יש לחייב את הנתבעת בסנקציה כלשהי ואם כן בכמה במידה ולא תעמוד בתשלומים לפי פסק הדין.
אנו מבקשים לתת תוקף של

פסק דין
להסכמה זו.


פסק דין

1.
ניתן בזאת תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים.
2.
הצדדים הותירו לשיקול דעת בית הדין את השאלה אם יש מקום לחייב את הנתבעת בסנקציה. בית הדין קובע בזאת, כי במידה ומי מהתשלומים שנקבעו לפי פסק הדין לא ישולם במועדו או במלואו, יתווספו לסכום פסק הדין, ריבית והצמדה כחוק מיום 1/10/08 ועד התשלום בפועל.
3.
המזכירות תשיב לתובע את האגרה בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח – 2008.


ניתן היום כ"ה בסיון, תשס"ט (17 ביוני 2009) במעמד הצדדים הנוכחים.


אילן סופר
- שופט
001371/09עב 734 ויקי גוטפלייש






עב בית דין אזורי לעבודה 1371/09 שלום אסרף נ' מקומי דתי בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/06/2009)