פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על פקיד שומה חיפה | פסקי דין על פרנסיס מסחר ובנייה 1987 | פסקי דין על פרנסיס נביל | פסקי דין על עאסי גוזיף ואח' |

405/95 פ     30/07/2007




פ 405/95 מדינת ישראל, פקיד שומה חיפה נ' פרנסיס מסחר ובנייה 1987 בע"מ, פרנסיס נביל, עאסי גוזיף ואח'




בעניין:

6



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
פ
000405/95


בפני
:
כב' השופט אלטר משה
תאריך:
16/07/2007





המאשימה
מדינת ישראל
פקיד שומה חיפה
בעניין
:







נ
ג
ד


הנאשמים
1 . פרנסיס מסחר ובנייה 1987 בע"מ

2 . א.א בוני פסוטה בע"מ ע"י מנהלה פרנסיס
3 . פרנסיס נביל
4 . עאסי גוזיף




רועי פלר בשם נאשמים 3 ו- 4
ע"י ב"כ עו"ד



ב"כ המאשימה: עו"ד גיל אור
הנאשמים 3 ו- 4: נוכחים
הסניגור: נוכח
נוכחים:


פרוטוקול
הסניגור:
אבקש שביהמ"ש ישמע את נאשם 3, שלא היה נוכח בישיבה הקודמת.

נאשם 3:
אני רוצה להתחיל בזה שאני מביע חרטה על העבירות שנעברו על ידי לפני כ- 14 שנה. אני היום בן 60. אבא לשלושה ילדים וסב לשלושה נכדים. אני אחרי שני התקפי לב שהיו לי בתקופה האחרונה ואני מרגיש שזה העונש שקיבלתי מהשמיים. התקופה שבה המתנתי לפסה"ד היתה עבורי תקופה קשה. תקופה של סבל וההמתנה היתה עונש בפני
עצמו.
מבחינה כלכלית - אני משתכר כיום משכורת מינימלית בנוסף לקצבה שאני מקבל מהמל"ל. אשתי אינה עובדת. אני כורע תחת חובות כבדים שקיבלתי על עצמי מהחברה. את המשכורות האחרונות שלי לא קיבלתי מנאשמת 1 ולא משכתי כספים מהחברה. היום אני מתמודד עם חובות של מליוני שקלים במסגרת תיק איחוד. את החובות למס הכנסה הצלחתי לכסות בצורה חלקית. את היתרה אין אפשרות לכסות מאחר והחברה חדלת פרעון. אני מודיע מפה שאני למדתי את הלקח ואני מבקש את רחמי ביהמ"ש.

גזר דין

הנאשמים שבפני
י הועמדו לדין באשמה כי עברו שורה של עבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), כמפורט בכתב האישום.

בעקבות כפירתם
של הנאשמים ברב העובדות שפורטו בכתב האישום הביאו הצדדים את עדיהם ושאר ראיותיהם.

לאחר שהצדדים סיימו את הבאת ראיותיהם וסיכמו את טענותיהם ניתנה הכרעת הדין בה הורשע כל אחד מהנאשמים בעבירות כדלקמן:

נאשמת 1 הורשעה בביצוע 15 עבירות לפי סעיף
215 לפקודה, 21 עבירות
לפי סעיף 219 לפקודה ו- 2 עבירות לפי סעיף 216 (4) לפקודה.

נאשמת 2 הורשעה בביצוע שתי עבירות לפי סעיף 215 לפקודה.

נאשם 3 הורשע
בביצוע 10
עבירות
לפי סעיף 215 לפקודה, 10 עבירות לפי סעיף 219 לפקודה ועבירה אחת לפי סעיף 216 (4) לפקודה.

נאשם 4 הורשע בביצוע 5 עבירות לפי סעיף 215
לפקודה, 11
עבירות לפי סעיף
219 לפקודה
ועבירה אחת לפי סעיף
216 (4) לפקודה.

בישיבת יום 3/7/07 טענו הצדדים לעונש.
מטיעוניו לעונש
של ב"כ המאשימה עולה כי הוא לא ביקש להטיל עונשים על נאשמות 3 ו- 4. כנראה משום שהן חדלו לפעול. לגבי נאשמים 3 ו- 4 עתר ב"כ המאשימה כי יוטל על כל אחד מהם עונש שיכלול מאסר בפועל לתקופה משמעותית, לריצוי מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי לתקופה מקסימלית וקנסות גבוהים. זאת לאור הסכומים הגבוהים של הניכויים ממשכורות שלא
הועברו לפקיד השומה ע"י הנאשמים במועד ואשר חלקם הגדול לא הועבר עד היום. לטענתו, יתרת חוב הניכויים עבור
התקופה 9/93 - 9/94 מסתכמים בסכום של מעל ל- 800,000 (קרן, ריבית והפרשי הצמדה). הוא הפנה לפסיקה ממנה עולה כי דינם של מי שמורשעים בעבירות כמו אלה בהן הורשעו נאשמים 3 ו- 4 הוא למאסר בפועל לתקופה משמעותית.

בהתייחס לנאשם 3 הפנה ב"כ המאשימה לכך שהוא
הורשע כבר בגין עבירות דומות, בת.פ.
1206/93 של בימ"ש השלום עכו ורק בנס ניצל מהפעלת מאסר על תנאי של 24 חודש שהוטל עליו באותו תיק.
הסניגור, לעומתו, ביקש
שלא למצות את הדין עם הנאשמים, תוך שציין את חלוף הזמן מאז בוצעו העבירות (מדובר בעבירות שבוצעו בשנים 93 ו- 94), את מצבם הבריאותי הקשה של הנאשמים ואת החובות הכבדים אליהם הם נקלעו (לנאשם 3 חובות בהיקף של
כ- 20 מליון ₪ ולנאשם 4 חובות בהיקף
של כ- 200,000 ₪). הוא ביקש להסתפק בהטלת מאסר על תנאי ובקנס כספי שהנאשמים יהיו מסוגלים לעמוד בו.

בישיבת יום 3/7/07 גם שמעתי את נאשם 4. היום שמעתי את נאשם 3, שלא נכח בישיבת יום 3/7/07.

אין חולקין באשר לחומרת העבירות בהן
הורשעו הנאשמים בתיק זה. ניכוי מס ממשכורות של עובדים ואי העברתו לפקיד השומה
כמוהו כגניבת כסף מקופת המדינה. יחד עם זאת אני סבור שאין להתעלם משורה של נסיבות לקולא העומדות להם לנאשמים, כמפורט להלן:
א.
כאמור מדובר בעבירות שנעברו רובן ככולן בשנים 1993 ו- 1994. כתב האישום הוגש ב- 1995. במהלך השנים 1995 - 2000, בהן התנהל התיק בפני
כב' סגן הנשיא השופט מר איתן מגן, היו אין ספור דחיות, רובן לבקשת הסניגור ובהסכמת ב"כ המאשימה
עד שבסופו של דבר פקעה
סבלנותו
של כב' סגן הנשיא מר איתן מגן שכביטוי למורת רוחו מאופן ניהול התיק ומהתנהלות הצדדים, הוא פסל את עצמו והתיק התגלגל לפיתחי. ההליכים בתיק זה באו לסיומם בחלוף כ- 12
שנה מאז הוגש כתב האישום. אמנם חלק ניכר מהאשמה להתמשכות הדיונים מוטלת על הנאשמים שהרבו בהגשת בקשות דחיה, אולם גם המאשימה, אשר הסכימה לכל בקשות הדחיה, אינה נקיה מאשמה. גם לי יש תרומה
להתמשכות ההליכים בכך שהכרעת הדין ניתנה כ- 4 שנים לאחר הגשת הסיכומים.
ב.
שוכנעתי שאיש מהנאשמים לא נטל את כספי הניכויים לכיסו הפרטי. אי העברת הניכויים נבעה מהקשיים הכספיים אליהם נקלעו נאשמות 1 ו- 2,
קשיים שהביאו בסופו של דבר לפירוקן. יש לזכור שבתקופות הנדונות היו לנתבעות
1 ו- 2 גם קשיים בתשלום המשכורות, אשר לא תמיד שולמו בזמן ובסופו של דבר לחלק מהעובדים הגיעו משכורות שלא שולמו, אותן הם תבעו מהמפרקים שמונו לנאשמות 1 ו- 2.
ג.
במהלך השנים שחלפו מאז בוצעו העבירות בהן
הורשעו הנאשמים הם לא עברו, לכאורה, עבירות נוספות.
ד.
מצבם הבריאותי של הנאשמים אינו שפיר.
ה.
לנאשמים חובות כספיים כבדים שלפחות חלקם מקורם בהסתבכותן הכספית של נאשמות 1 ו- 2.
ו.
חלק מחוב הניכויים (עבור התקופה 1/93 - 8/93) שולם במשך השנים ע"י הנאשמים או מי מהם.

סיכומו של דבר, לאחר שנתתי דעתי לחומרת העבירות והיקף הניכויים שלא הועברו לפקיד השומה, מצד אחד, ולנסיבות לקולא כפי שפורטו לעיל, מצד שני,
החלטתי שלא יהיה זה ראוי לשלוח את הנאשמים לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח וניתן להסתפק בעונש מאסר לריצוי בעבודת שירות בתוספת קנס הולם ומאסר על תנאי. כמובן שעונשו של נאשם 3 יהיה כבד יותר מזה של נאשם 4, זאת לאור העובדה שהורשע כבר בעבירות דומות במסגרת ת.פ. 1206/93 של בימ"ש שלום עכו.

אשר על כן מוטל על כל אחד
מהנאשמים עונש כדלקמן:

על נאשם מס' 3:
*
מאסר לתקופה של 6 חודשים, שירוצה בעבודת שירות, בכפוף לחוות דעתו
של הממונה על עבודת שירות (להלן: "הממונה").

*
מאסר על תנאי לתקופה של 18
חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה לפי סעיף 219
לפקודה ויורשע עליה.

*
קנס בסך 100,000 ₪ או שנת מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב- 20 תשלומים
בסך של 5,000 ₪ כל אחד, בכל 15 לחודש, החל מ- 15/08/07. אי עמידה במועד של תשלום אחד תעמיד את היתרה לתשלום מיידי.



על נאשם מס' 4:
*
מאסר לתקופה של 4 חודשים, שירוצה בעבודת שירות, בכפוף לחוות דעתו
של הממונה.

*
מאסר על תנאי לתקופה של 12
חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה לפי סעיף 219
לפקודה ויורשע עליה.

*
קנס בסך 75,000 ₪ או 9 חודשי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב- 15 תשלומים
בסך של 5,000 ₪ כל אחד, בכל 15 לחודש, החל מ- 15/08/07. אי עמידה במועד של תשלום אחד תעמיד את היתרה לתשלום מיידי.

*
נדחה לקבלת חוות דעת הממונה ליום 20/09/07, שעה 09.00.

הצדדים מתבקשים לדייק שכן מדובר ביום תורנות ואם הצדדים יאחרו, ייתכן שייאלצו להמתין עד שאסיים הדיונים בתיקי המעצרים.

כדי למנוע תקלות בזימונם של הנאשמים לראיון אצל הממונה על עבודות שירות,
אני מורה לסניגור ליצור קשר במהלך השבוע הקרוב עם משרד הממונה על עבודות שירות, כדי לתאם מועד לזימונם של הנאשמים לראיון.

הובהר לנאשמים ולסניגור כי אם לא תהיה חוות דעת לישיבה הבאה, בשל העובדה שהנאשמים לא התייצבו לראיון, אם בשל העובדה שהסניגור לא טרח לתאם מועד לראיון ואם בשל העובדה שהנאשמים זומנו לראיון ולא התייצבו, לא תהיינה דחיות נוספות ואקבע שהנאשמים ירצו את עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

*
הוסבר כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום.




ניתן והודע היום,
19/06/09

,
כ"ז–סיון–תשס"ט

, במעמד ב"כ המאשימה, נאשמים 3 ו- 4 והסניגור.



אלטר משה
, שופט



לתשומת לב הממונה על עבודות שירות:
מס' הפלאפון של נאשם 3 -
054-4684679
.
מס' הפלאפון של נאשם 4 -
054-5241210
.
מס' הפלאפון של הסניגור -
050-5573777
.


000405/95פ
114 רונית ד.






פ בית משפט שלום 405/95 מדינת ישראל, פקיד שומה חיפה נ' פרנסיס מסחר ובנייה 1987 בע"מ, פרנסיס נביל, עאסי גוזיף ואח' (פורסם ב-ֽ 30/07/2007)